ענת גוב
ענת גוב (13 בדצמבר 1953 – 9 בדצמבר 2012) הייתה מחזאית, תסריטאית, מתרגמת, סאטיריקנית ופובליציסטית ישראלית.
 | |
| ענת גוב בהלווייתו של עלי מוהר, 2006 (מימין: יעל דיין) | |
| לידה |
13 בדצמבר 1953 טבריה, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 2012 (בגיל 58) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא |
| עיסוק | מחזאית ותסריטאית |
| מקום לימודים |
תלמה ילין |
| שפות היצירה |
עברית |
| תחום כתיבה | מחזות, תסריטים |
| יצירות בולטות | "זהו זה!", "חברות הכי טובות", "אוי, אלוהים!", "סוף טוב" |
| תקופת הפעילות | 1972–2012 (כ־40 שנה) |
| בן או בת זוג |
גידי גוב (1977–2012) |
| פרסים והוקרה |
פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה |
  | |
ביוגרפיהעריכה
גוב נולדה בשם ענת מיבר (מיברג) בטבריה. את לימודיה התיכוניים סיימה בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין בתל אביב, במגמת תיאטרון. בתחילת שנות השבעים התגייסה לצה"ל ושירתה בלהקת הנח"ל, שם השתתפה בתוכנית "הפלנ"חניק" (1972) והכירה את בעלה לימים, גידי גוב.
גוב למדה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב והחלה את דרכה המקצועית כשחקנית. ב-1974 השתתפה בהצגת הבידור "אבא מצליח" ב"תיאטרון העממי" של אברהם דשא (פשנל)[1]. אחר כך פרשה ממשחק והתמקדה בכתיבת תסריטים לתוכניות טלוויזיה וקטעי קישור למופעי בידור (כגון פסטיבל שירי הילדים). בשנות ה-80 כתבה תסריטים לתוכנית "זהו זה!"[2], בהנחיית בעלה, עמו גם כתבה ספר ילדים ("שאול הטרקטור"), הייתה שותפה לכתיבת שניים משיריו: "יש אי שם" ו"את, אני והדייג הוויקינגי", וכתבה קטעי קישור למופעיו[3].
בשנת 1988 כתבה את התסריט לסדרה הקומית "כן מה?!" ששדורה בערוץ הראשון[4], וכתבה מערכונים לתוכניות הבידור של חנה לסלאו "סקס, שקרים וחנה לסלאו" ו"החיים על פי לסלאו"[5].
המחזה הראשון שכתבה, "אהבת מוות", נכתב בשנת 1991 והוצג לראשונה בתיאטרון החאן הירושלמי[6]. המחזה ביים על ידי אלדד זיו והוצג בשנים 1992–1993 בכיכובה של אורלי זילברשץ בתיאטרון החאן[7]. בשנת 2017 הוצג המחזה שוב בתיאטרון בית ליסין, בבימויו של גלעד קמחי[8].
בשנים 1993–1998 כתבה קטעי קישור ומערכונים עבור התוכנית "לילה גוב", ששידרה הזכיינית טלעד בערוץ 2.
בשנת 1999 העלה התיאטרון הקאמרי מחזה שני שלה, "חברות הכי טובות" בבימויה של עדנה מזי"א. ההצגה זכתה להצלחה גדולה, ושיתוף הפעולה בין גוב למזי"א גם המשיך במחזות הבאים שכתבה גוב לתיאטרון הקאמרי. "חברות הכי טובות" גם עובד לסדרת דרמה בשלושה חלקים עובר HOT ב-2006[9], ועלה שוב בתיאטרון הספרייה ב-2009, וכקופרודוקציה של הקאמרי ובית לסין ב-2013[10]. המחזות הבאים שהעלתה עם עדנה מזי"א היו: "ליזיסטרטה 2000" (2001)[11], עיבוד למחזה הקלאסי ליזיסטרטה, עליו הייתה מעמדת לפרס התיאטרון הישראלי[12]. "עקר בית" (2004)[13], סיפורו של טייס הפורש לפנסיה מוקדמת ומתקשה להסתגל לשגרת החיים החדשה (עלה שוב בקאמרי ב-2015)[14]. "אוי, אלוהים" (2008), בו אלוהים בכבודו ובעצמו בא לטיפול אצל פסיכולוגית[15]. המחזה עלה שוב בתיאטרון החאן ב-2019[16]. ו"משפחה חמה" (2009) קומדית מצבים על ארוחה משפחתית[17].
ב-2004 הופק סרט הטלוויזיה "לנצח עם מיקי ברקוביץ'", לפי סיפור שלה.
בשנת 2006, כתבה בעקבות בקשתו של הבמאי אילן רונן, את העיבוד הבימתי למחזמר "הלהקה" עבור תיאטרון הבימה[18].
בנוסף, עסקה גוב בתרגום מחזות לעברית. תרגמה בין השאר את המחזות "אמא קוראז' וילדיה" ו"ויה דולורוזה" (על פי דייוויד הר).
בשנת 2012 זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבימה מטעם עיריית תל אביב.
בשנת 2021 הופק הסרט הדוקומנטרי "ענת גוב: על החיים ועל המוות" (בימוי: תמר טל ענתי)[19].
סוף טובעריכה
ערך מורחב – סוף טוב (מחזה)
"סוף טוב", המחזה האחרון שכתבה גוב, עוסק בהתמודדות של הגיבורה עם מחלת הסרטן, ונכתב בעקבות התמודדותה של גוב עם המחלה[20]. את יחסה לטיפולים כנגד המחלה ביטאה במחזה, שבו הדמות הראשית חולה במחלת הסרטן, אבל מסרבת לקבל טיפולים כימותרפיים ומעדיפה איכות חיים על פני מאבק קשה וממושך במחלה. המחזה הועלה לראשונה על בימת תיאטרון הקאמרי ב-23 ביוני 2011 עם מוזיקה מאת שלומי שבן[21]. הפקת הבכורה רצה למעלה מ-400 פעמים והמחזה תורגם לשפות רבות והועלה בבודפשט, בגרמניה, בפריז ובלונדון. המחזה זכה בפרס ניסים אלוני למחזאות לשנת 2011. את דמותה של גוב, גילמה ענת וקסמן.
חיים אישייםעריכה
ב-1977 נישאה לזמר והשחקן גידי גוב, ולהם שלושה ילדים. אחותה הבכורה היא הפסיכותרפיסטית והציירת פיה מיבר[22].
נפטרה ב-9 בדצמבר 2012 מסרטן המעי הגס. לבקשתה נקברה בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא[23].
השקפת עולמהעריכה
גוב נודעה בהשתייכותה למחנה השמאל הציוני והרבתה להביע את דעותיה הפוליטיות, בעיקר לאחר רצח רבין. לטענתה, מלחמת ששת הימים עדיין לא נגמרה והחברה הישראלית משלמת כיום על תוצאותיה[24]. שימשה כבעלת טור בעיתון ידיעות אחרונות.
גוב נמנתה עם החותמים על אמנת כנרת ב-2002[25], והכריזה על תמיכתה במועמדותה של ציפי לבני לקראת הבחירות לכנסת ה-18[26].
הייתה ממקימות עמותת "עזרת נשים" למען נפגעות תקיפה מינית.
מחזותיהעריכה
| הצגה | במאי | תיאטרון | בכורה |
|---|---|---|---|
| אהבת מוות | מיכאל גורביץ | תיאטרון החאן הירושלמי | 7 בדצמבר 1992 |
| חברות הכי טובות | עדנה מזי"א | תיאטרון הקאמרי | 28 בינואר 1999 |
| ליזיסטרטה 2000[27] | עדנה מזי"א | תיאטרון הקאמרי | 25 בינואר 2001 |
| צדדים הפוכים[28][29] | אלמר פולדה | תיאטרון היילברון, גרמניה | 2003 |
| עקר בית | עדנה מזי"א | תיאטרון הקאמרי | 28 ביולי 2004 |
| הלהקה[30] | אילן רונן | תיאטרון הבימה | 27 במאי 2006 |
| אוי, אלוהים | עדנה מזי"א | תיאטרון הקאמרי | 2008 |
| משפחה חמה | עדנה מזי"א | תיאטרון הקאמרי | יוני 2009 |
| סוף טוב | עדנה מזי"א | תיאטרון הקאמרי | 23 ביוני 2011 |
ספרים ומחזות שיצאו בדפוסעריכה
- שאול הטרקטור (עם גידי גוב), תל אביב: כנרת, 1989.
- חברות הכי טובות: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
- ליסיסטרטה 2000: קומדיה יוונית על פי אריסטופנס, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
- עקר בית: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2005.
- סוף טוב: מחזה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2012.
קישורים חיצונייםעריכה
- ענת גוב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ענת גוב, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- ציפי שוחט, כמה טוב להיות ענת גוב, באתר הארץ, 26 במאי 2006
- ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, עדנה מזי"א וענת גוב נחשפות, באתר הארץ, 25 ביוני 2009
- טל פרי, הלילה הזה כולו מרור?, באתר גלובס, 29 ביוני 2009
בעקבות מותה:
- מרט פרחומובסקי, פרידה מענת גוב שהלכה לעולמה, באתר וואלה!, 9 בדצמבר 2012
- כתבי ynet, המחזאית ענת גוב הלכה לעולמה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2012
- אריאנה מלמד, האישה שלא ידעה לשנוא: פרידה מענת גוב, באתר ynet, 9 בדצמבר 2012
- ציפי שוחט, מתה המחזאית ענת גוב, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2012
- טל פרי, נפרדים מהמחזאית והתסריטאית ענת גוב ז"ל, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2012
- ברוריה אבידן-בריר, אשה שלא בורחת מבשורה: נפרדים מענת גוב, באתר nrg מעריב, 19 בדצמבר 2012
- שי בר יעקב, "אהבת מוות": להיזכר בכישרון של ענת גוב, באתר ynet, 4 בפברואר 2017
הערות שולייםעריכה
- ^ אבא מצליח - אבל עצבני, דבר, 5 ביוני 1974
- ^ חיים נגיד, זהו (זה) בידור!, מעריב, 1 באוגוסט 1984
ענת גלאון, זהו זה ולא אחר - מי האנשים שעומדים מאחרי זהו זה, חדשות, 16 באוקטובר 1989 - ^ אחד לאחד - גידי גוב - דרך ארץ - ההופעה, חדשות, 6 באוקטובר 1988
דילוג מעל לרף - אין עוד יום - ההופעה, חדשות, 20 בדצמבר 1991 - ^ החיים אחרי מאש"ה, כותרת ראשית, 7 בדצמבר 1988
- ^ לאן הערב, חדשות, 8 ביולי 1993
- ^ תמי לוביץ, חאן ועכשיו, חדשות, 7 במרץ 1991
- ^ אהבת מוות - הצגה, חדשות, 10 ביוני 1993
- ^
מיכאל הנדלזלץ, "אהבת מוות": הספוילר של החיים, באתר הארץ, 1 בפברואר 2017
- ^ עכבר העיר, חברות הכי טובות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2006
- ^ שיר חכם, "חברות הכי טובות" יעלה מחדש, באתר הארץ, 8 בינואר 2013
- ^ עירית נחמני, כי גברים הרי לא יכולים בלי מין, באתר גלובס, 2 באפריל 2001
- ^ ציפי שוחט, "כטוב בעיניכם" מועמדת ל-11 פרסי תיאטרון, באתר הארץ, 17 בפברואר 2002
- ^ ציפי שוחט, עקר בית, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2004
- ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "עקר בית": גלגול בעייתי לקלאסיקה טובה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2015
- ^ נתי אורנן, עכבר העיר ת"א, אין הבדל בין קבצן לאלוהים, באתר הארץ, 14 במרץ 2008
ציפי שוחט, בראשית בכה אלוהים, באתר הארץ, 11 במרץ 2008 - ^ ננו שבתאי, ההצגה הזו נותנת במה לגבר מכה. בכל זאת - הוא אלוהים, באתר הארץ, 15 ביולי 2019
- ^ מיכאל הנדלזלץ, משפחה חמה: הקהל אוהב, באתר הארץ, 5 ביולי 2009
איתן בר-יוסף, משפחה חמה: אירוע עגום למדי, באתר הארץ, 11 ביולי 2009 - ^ ציפי שוחט, הבימה הציעה לענת גוב לכתוב מחזמר לפי "הלהקה", באתר הארץ, 12 ביולי 2005
- ^ גילי איזיקוביץ, "ענת גוב: על החיים ועל המוות": איזה חיים נפלאים היו לה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2021
- ^ ציפי שוחט, המחזאית ענת גוב תעלה מחזמר על הסרטן, באתר הארץ, 16 בינואר 2011
- ^ סיון שדמון, עכבר העיר אונליין, "סוף טוב": לדבר על סרטן ולא להגיד עליו כלום, באתר הארץ, 28 ביוני 2011
- ^ מיבר קמחי פיה - | מכון אדלר, באתר | מכון אדלר, 1 ביולי 2016
- ^ ציפי שוחט, מאות ליוו את ענת גוב בדרכה האחרונה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2012
- ^ ציפי שוחט, כמה טוב להיות ענת גוב, באתר הארץ, 26 במאי 2006
- ^ ורד לוי-ברזילי, בטבריה הגדרנו את מדינת היהודים, באתר הארץ, 1 בינואר 2002
- ^ נעמה לנסקי, גידי וייץ, עכשיו תורך, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007
- ^ עיבוד עכשווי לקומדיה היוונית מאת אריסטופאנס
- ^ פרויקט משותף של מחזאים ישראלים ופלסטינים
- ^ מידע בגרמנית על פרוייקט "צדדים הפוכים"
- ^ על פי תסריט מאת אבי נשר ושרון הראל
