פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/נושאים בחקר תרבויות המזרח הקרוב העתיק
[ עריכה ]
ראשיתה של האדריכלות הייתה עם הבונים הראשונים אשר חיפשו מחסה מפגעי מזג האוויר והגנה מפני חיות טרף. בתקופה הפלאוליתית העליונה ניבנו בקתות עגולות מהחומרים הזמינים באזור המגורים. ביישובי הקבע הראשונים של התרבות הנאטופית, לפני כ-15 אלפי שנים, הופיעה בנייה בת-קיימא של בתים עגולים או סגלגלים, המשלבים יסודות אבן וקירוי מחומר צמחי. עם התרחבות היישובים בתקופה הנאוליתית והתקופה הכלקוליתית נוצר הצורך בבניה מתוכננת יותר יחד עם הגנה כנגד אויבים. דוגמה טובה ניתן לראות בצ'טלהויוק באלף ה-6 לפנה"ס נבנו בתים צמודים מבוץ, הגישה לבתים נעשתה דרך הגג. דוגמה אחרת היא ביר אבו מטר מהאלף ה-4 לפנה"ס בתים חפורים תת-קרקעיים. במשך הזמן החלו האנשים לבנות גם מקדשים לאלים וקברים למתים. האדריכלות התפתחה במקביל באזורים שונים בעולם, במיוחד בתרבויות מפותחות. דוגמאות ידועות מהאלף ה-3 לפנה"ס הן הפירמידות במצרים העתיקה אשר שימשו כקבר ו הזיגוראת במסופוטמיה אשר שימש כמקום פולחן. שניהם מבנים אדריכליים גבוהים שמטרתם להאדיר את שם בוניהם. האדריכלות והתפתחותה היא סיפור התפתחותן של תרבויות במזרח הקרוב העתיק.
[ עריכה ]
תחום הארכאולוגיה הימית הוא ענף חדש יחסית בארכאולוגיה שנוסד רק בשנות ה-50 של המאה ה-20. הארכאולוגיה הימית עוסקת בשלושה תחומים עיקריים. התחום הראשון עוסק בארכאולוגיה של כלי שיט; דוגמאות לממצאים שהתגלו בשטח זה הן הספינה העתיקה ממעגן מיכאל שנמצאה בארץ ישראל, והספינה של ח'ופו שנמצאה בתוך פירמידת ח'ופו בגיזה שבמצרים. התחום השני מתמקד בחקר שרידי האדם הקשורים לפעילות ימית, כגון נמלים. דוגמה לכך היא נמל קיסריה בקיסריה העתיקה אשר נבנה בידי הורדוס ושרידיו נמצאים כיום מתחת לפני המים. התחום השלישי הוא ארכאולוגיה תת-מימית, העוסקת בשרידי האדם מתחת לפני המים, יישובים טבועים, כגון עתלית-ים - אתר מהאלף ה-8 לפנה"ס המכוסה היום במי ים בעקבות עליית מפלס הים התיכון. באתר זה נמצא מבנה פולחני. חפירה ארכאולוגית של יישוב טבוע דורשת מהארכאולוג רישיון צלילה.
בישראל קיבלה הארכאולוגיה הימית תנופה עם הקמתה של האגודה למחקר תת-ימי בישראל בשנת 1961, על ידי אלישע לינדר ואבנר רבן והקמתו של החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה בשנות ה-70 של המאה ה-20.
ארכאולוגיה ימית - הסירה מגינוסר - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל - יבנה ים - נמל קיסריה - ספינה טרופה מאולו-בורון - עתלית-ים
[ עריכה ] אחת השאלות החשובות בחפירה ארכאולוגית היא תיארוך כל השכבות הארכאולוגיות באתר, על ממצאיהן. הארכאולוג שואף להגיע לתיארוך מדויק ככל האפשר, אבל יכולתו להגיע לכך הולכת ונעשית קשה יותר ככל שהאתר קדום יותר. קיימים שני סוגי תיארוך ארכאולוגי: תיארוך יחסי (לפי רצף השכבות; העמוקה יותר היא הקדומה יותר) ותיארוך מוחלט, המתבצע בשיטות פיזיקליות כגון תיארוך פחמן-14 (מדידת כמותם של איזוטופים רדיואקטיביים בממצאים ארכאולוגיים מתאימים; הכמות ההתחלתית של האיזוטופים וקצב הדעיכה שלהם ידועים, ומכאן ניתן לחשב את גיל הממצא לאחר מדידית הכמות שנשארה בו). לעיתים ניתן לתארך שכבות השייכות לתקופה היסטורית על-פי תאריכיהם ההיסטוריים הידועים של אירועים שונים, המשתקפים בממצא הארכאולוגי. דוגמה לכך היא קביעת התאריך של השכבה הארכאולוגית של נפילת מצדה לפי התיעוד בספריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.
הארכאולוגים והחוקרים השונים השקיעו מאמצים רבים בקביעת הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק והזיקה ביניהן. הבסיס לכרונולוגיה היו רשימות מלכים שונות כגון: אבן פלרמו, רשימת המלכים מטורינו, רשימת המלכים מכרנך, רשימת המלכים מאבידוס כתובות הירוגליפיות אשר פרטו את שושלות המלכים. וכן אירועים אסטרונומיים מתועדים שהוזכרו בתעודות שונות ואפשרו לקבע מלך מסוים בשנה מסוימת, וממנו ללכת אחורה וקדימה על פני הזמן. הקשרים בין מצרים ותרבויות מסופוטמיה וארץ ישראל אפשרו ליצור תיארוך גם של תרבויות אלה. הסטרטיגרפיה של ממצאים אלה ומדידת הגיל באמצעות פחמן-14 מאפשרים הצלבה של כל הנתונים ובניית כרונולוגיה אמינה למזרח הקדום.
[ עריכה ]
חקר אתרי קבורה בעת העתיקה הוא חלק חשוב ובלתי נפרד ממדע הארכאולוגיה. כבר לפני כמאה אלף שנים בתקופה הפלאוליתית התיכונה, נהג ההומו ספייאנס כמו גם האדם הניאנדרטלי לקבור את קרוביו שמתו ולהוסיף מנחות קבורה פשוטות, למשל בנחל מערות. קברים ותכולתם, אתרי קבורה ובתי קברות היו לעיתים הממצאים העיקריים באתרים ארכאולוגים רבים. האדם בייחסו חשיבות רבה לחיים לאחר המוות הקדיש מאמץ ותשומת לב לבניית הקברים, לטקס הקבורה ולחפצים אותם השאיר בקבר. דוגמה מאלפת היא אתר הקבורה הענק שחפרה הארכאולוגית קתלין קניון ליד יריחו בה חשפה וניתחה כ- 500 קברים. דוגמה מפורסמת יותר הם הפירמידות במצרים ששימשו קברים לפרעוני מצרים בימי הממלכה הקדומה.
לאורך שנות ההיסטוריה חלה התפתחות במנהגי הקבורה השונים בתרבויות השונות עד ימינו אלה. חלון זה נותן שער ראשוני לכניסה לעולם המופלא של מנהגי הקבורה והקברים בעולם העתיק.
נחל מערות - בית שערים - גלוסקמא - מערות אפקה - מצבות נחל קדרון - סרקופג - קבר בני חזיר - קבר בת פרעה - קבר זכריה - קבר ...יהו אשר על הבית - קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית[ עריכה ]
.JPG)
כלי החרס מעניקים לארכאולוג מבט אל תרבויות העבר. ייצור כלי החרס הוא קל יחסית, וחומרי הגלם זמינים למדי, וכאשר הוא נשבר, הוא אינו ניתן להתכה מחודשת, וכך נוצר מצב שבו אנשי העבר השאירו מאחוריהם חרסים ושבריהם למאות ואלפים. החרס הוא חומר עמיד, וכלי חרס, או שבריהם, שורדים זמן רב לאחר שכלים שנעשו מחומרים אחרים מתכלים. בשילוב עם ממצאים אחרים, חקר כלי החרס הוא חיוני לבחינת ההתפתחות התרבותית, הארגון והמצב הכלכלי של חברות שייצרו או ייבאו כלי חרס. חקר הכלים גם מאפשר מבט לחיי היום יום, הדת, והיחסים החברתיים של החברה. כרונולוגיה המבוססת על טיפולוגיה של כלי חרס היא לעיתים חיונית כשהמדובר בחברות שטרם פיתחו את הכתב, אך גם לתיארוך של חברות בעלות היסטוריה כתובה.
כלי קרמיקה עריכה
אגן (ארכאולוגיה) - בזיך כלקוליתי - בילביל - גביע (ארכאולוגיה) - טס (ארכאולוגיה) - מחבצה כלקוליתית - מנורת שמן - סיר בישול בעת העתיקה - ספל (ארכאולוגיה) - פיטס - פיקסיס (ארכאולוגיה) - פכית - פך - פערור - צפחת - קדירה (ארכאולוגיה) - קובעת - קומקום (ארכאולוגיה) - קנקן - קנקן עזה - קערה (ארכאולוגיה)
משפחות כלים עריכה
קרמיקה אפורה ממורקת - דגם האיילות והתומר - הכלים הדו-גוניים - הקערות השומרוניות - התרבות הירמוכית - כלי ואדי רבה - כלי בית ירח - כלי בסיס טבעת - כלים המצוירים על לבן מתקופת הברזל - כלים המקורצפים לבן - כלי תל אל-יהודיה - כלי אבידוס - כלי אכזיב - משפחת מונוכרום קיפרי - כלים מחופים לבן - משפחת משח פסים - משפחת פיניקי דו גוני - משפחת צבוע לבן - קרמיקה פלשתית - משפחת שוקולד על לבן - כלי מגידו - קרמיקה מתכתית
פרויקט למיפוי וזיהוי כלים עריכה
פרויקט הקרמיקה הלבנטינית - משמש לאיסוף מידע שיטתי על כלי הקרמיקה הנמצאים באתרים ארכאולוגים באזור הלבנט. בצורה אינטראקטיבית ומדעית,[ עריכה ]
חפירה ארכאולוגית מטבעה הורסת אתרים ארכאולוגים. התל על כל ממצאיו נשמר כקפסולת זמן עד לבואו של הארכאולוג אשר חופר ומוציא את האוצרות הטמונים בו לאור. חשיפת הממצא לאור משאירה אותו חשוף לפגעי הטבע, ולעיתים קרובות הוא נהרס. המודעות לבעיה זו גדלה עם השנים, והיום בכל העולם מוקדש חלק מתקציב החפירה לשימור האתר וממצאיו. גודלו תלוי במשאבי החפירה הספציפית ובמקורות המימון. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נהגו משלחות החפירה לחפור ולהסיר שכבות גדולות מהתל. המשלחת שחפרה בתל מגידו בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 תכננה לחפור את כל התל. רק בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה החפירה נעצרה, והאתר ניצל. גם שיטות השימור השתכללו עם השנים. היום יודעים למשל ששימור וחיזוק קיר בעזרת בטון מזיק לאתר בגלל שהבטון מפריש מלחים המזיקים לקיר האבן הקדום. עם השנים נוסד מקצוע חדש הנקרא "שימור ארכאולוגי" ויש ללמוד אותו בנפרד. לא כל ארכאולוג יודע איך לשמר. האתר סוסיתא מהווה דוגמה לדרך נכונה לטפל בנושא. האתר הינו גן לאומי, רשות הטבע והגנים מקצה תקציבים לשימור הנעשה במקביל לחפירות משלחת מאוניברסיטת חיפה המתנהלת באתר מאז שנת 2000.
פעולות השימור נעשות לאור המקובל בעולם כפי שהתוותה הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים - איקומו"ס, ולאור ההגדרות וההנחיות של מסמכים דוקטרינרים הנוגעים לנושא כמו אמנת ונציה.
שימור מבנים - שימור תל מגידו - תוכנית לשימור אתרים
[ עריכה ] תולדות המחקר הארכאולוגי, הינו הסיפור של התפתחות הארכאולוגיה מימיה הראשונים, בהם הרפתקנים ושודדי עתיקות חיפשו אוצרות כדי למוכרם למוזיאונים ברחבי העולם ועד להפיכתה של הארכאולוגיה למדע. בדרך להפיכתה למדע הוגדרו שיטות חפירה ארכאולוגית, תעוד ופרסום מידע וכן חוקקו חוקים ותקנות במדינות העולם המסדירים את הנושאים, ומגדירים מה זו עתיקה, ואיך יש לבצע חפירה ואיך ומתי לפרסמה. מהי חובת השימור שחלה על הארכאולוג החופר וכן הסחר בעתיקות. הארכאולוג פלינדרס פיטרי נחשב אבי הארכאולוגיה המודרנית. הוא שינה את פני החפירה הארכאולוגית ואת שיטות התיעוד והפרסום של החפירה.
בגלל הביקוש הרב לממצאים מיוחדים המחקר הארכאולוגי לווה לאורך השנים גם בזיופי עתיקות, כאשר עם השנים הזייפנים הפכו למתוחכמים יותר. דוגמה ידועה לזיוף שעד היום שנויה במחלוקת היא כתובת יהואש וה"מגלה" שלה עודד גולן.