בין מלחינים אלה היו שעסקו בחקר מסורות עבר ובמוזיקה אתנית-יהודית לענפיה השונים, והיו שהשתדלו לעקוב אחר המהלכים במוזיקה החדשה בארצות אירופה. במוזיקה הישראלית אפשר למצוא כל שילוב אפשרי בין מרכיבים אלה, אם בדרך של סימביוזה ואם בדרך של סינתזה.
יוסף ברדנשווילי (1943-). לברדנשווילי הוענקו פרסים רבים בארץ הולדתו ובישראל, ובהם: פרס המוזיקאי המצטיין ע"ש זכריה פאליאשווילי (גאורגיה 1987), "אמן בר כבוד" של גאורגיה (1988), פרס "אמן השנה" ע"ש מנחם אבידום של אקו"ם (1998), פרס מרגלית (1999), פרס ראש הממשלה (2000), "מלחין השנה" ב"פרס התיאטרון הישראלי"- 2002-2003, פרס "מפעל חיים" מטעם אקו"ם (2002), פרס "מלחין השנה" של אקו"ם (2004), ופרס אמנויות הבמה ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב-יפו (2005). פרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה ע"ש מיכאל לנדאו (2005). פרס השר לקליטת העלה עייש יורי שטרן (2008).
אריך ולטר שטרנברג (1891–1974). שטרנברג חיבר מספר רב של יצירות בסוגות שונות, ביניהן מוזיקה תזמורתית, יצירות ווקאליות בליווי פסנתר או תזמורת, מוזיקה קאמרית ומוזיקה למקהלה. שטרנברג גילה עניין בתנ"ך ובנעימות יהודיות מסורתיות. השפעתן של נעימות אלה ניכרת ברביעיות המיתרים מס' 1 ו-2 שלו. השפה העברית השפיעה בעליל על יצירתו וגם יצירות שחיבר בשפות אחרות גילו את השפעת סביבתו הישראלית, אם ברב ואם במועט. גם לפוליפוניה של פאול הינדמית הייתה השפעה על כתיבתו, אך היא ניכרה יותר בטכניקה מאשר בסגנון.
צבי אבני (1927-). בשנות החמישים ועד תחילת שנות השישים, עסק אבני רבות גם בחומר פולקלוריסטי וערך עיבודים להרכבים שונים של למעלה ממאה שירים פופולריים. במסגרת עיסוקיו אלה הוא גם השתתף בתחרות פסטיבל הזמר של 1961 שבה זכה בפרס הראשון שירו "שאני במחול" למילים של רעייתו פנינה אבני.
אבנר דורמן (1975-). הביצוע התזמורתי הראשון של יצירותיו התקיים בשנת 1994 בתזמורת חיפה. בין השנים 2001 ל-2003 שימש כמלחין הבית של תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים. במאי 2006 יצא לאור דיסק המוקדש ליצירותיו לפסנתר בחברת התקליטים נקסוס (בביצוע אלירן אבני). אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות לשנת 2008. בעונת הקונצרטים 2010–2011 שימש כמלחין הבית של תזמורת אלאבמה.
