בני ברבש
ביוגרפיהעריכה
ברבש, נצר למשפחת שניאורסון, הוא בנם של רות (לבית הבר) ומנחם ברבש. הוא נולד בבאר שבע, לשם עברה משפחתו מתל אביב. אביו היה איש הש"י ולאחר מכן איש השירות הציבורי. אמו הייתה מורה, מנהלת בית ספר ומדריכת מורים. בנעוריו גר שנתיים בארגנטינה, בעקבות שליחויותיו של אביו. אחיו הוא הבמאי אורי ברבש, איתו הוא משתף פעולה ביצירתו.
בשנת 1969 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. הוא עבר טירונות צנחנים והכשרה כלוחם, אולם נאלץ לפרוש מן המסלול ושובץ בחטיבת גולני בגדוד 51 (הבוקעים הראשון). בגולני עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבת גולני ושימש כמפקד מחלקה בגדוד. בהמשך היה מפקד פלוגה בגולני[1]. ברבש לחם במלחמת ההתשה ובמבצעים שונים כנגד ארגוני המחבלים בלבנון, והשתחרר סמוך למלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. במלחמה הצטרף ברבש לכוחות חטיבת גולני ולחם ברמת הגולן כקצין בגדוד 51. שלושה ימים לפני שהיה אמור להשתתף במבצע קינוח לחם ברבש בהיתקלות עם חיילי הקומנדו הסורי ונפצע משני כדורים, בחזה ובברך. לאחר המלחמה נענה ברבש לבקשתו של מח"ט גולני, אל"ם אמיר דרורי, ושב לשירות בצה"ל. השלים את לימודיו במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ושימש כקצין אג"ם חטיבתי וכסמג"ד. ברבש השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל לאחר ששימש כמג"ד בגולני. כמפקד גדוד במילואים לחם ברבש במלחמת לבנון[2]. עם שחרורו מצה"ל הצטרף ברבש לתנועת שלום עכשיו ובמהלך שנות ה-80 היה ממובילי התנועה.
ב-11 במאי 1982 כינסו שישה קציני מילואים של צה"ל, וביניהם ברבש שהיה אז מג"ד בדרגת רס"ן, מסיבת עיתונאים. השישה מחו על הפגיעה בטוהר הנשק בשטחים, תוך שהם מבססים את דבריהם על ניסיונם האישי[3].
בשנת 1984, לאחר שחרורו מהצבא, שיתף פעולה לראשונה עם אחיו, אורי ברבש, כאשר כתב עם ערן פרייס, את התסריט לסרט "מאחורי הסורגים" העוקב אחר מאבקם המאוחד של אסירים יהודים וערבים בהנהלת הכלא בו הם נמצאים. שיתוף הפעולה הצליח והסרט זכה לשבחים רבים ולהתמודדות בפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר.
שיתוף הפעולה בין שני האחים המשיך גם בסרטיהם הבאים, בהם "אחד משלנו" ו"דרך הנשר" כשבני כתב את התסריט ואורי ביים. מאמצע שנות התשעים החל בני ברבש לכתוב סדרות טלוויזיה המשודרות ברשת בערוץ 2 בבימוי אחיו, בהם "טירונות"[4] ו"מילואים" העוסקות בהווי הצבאי. עיבד לסדרת-טלוויזיה גם את ספרו המצליח "מיי פירסט סוני", המספר על ילד המתעד את משפחתו השסועה.
ברבש מלמד בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב תסריטאות, קולנוע וטלוויזיה.
פילמוגרפיה נבחרתעריכה
- מאחורי הסורגים
- מאחורי הסורגים 2
- אחד משלנו
- מיי פירסט סוני - סדרת טלוויזיה (ערוץ 2)
- החולמים (עם ערן פרייס)
- ללקק ת'תות (1992)
- דרך הנשר
- זמן אמת
- אש צולבת
- מלח הארץ
- סיטון - סדרת טלוויזיה (ערוץ 1)
- טירונות - סדרת טלוויזיה (ערוץ 2)
- מילואים - סדרת טלוויזיה (ערוץ 2)
- כוונות טובות - סדרת טלוויזיה (ערוץ 2)
- האמת העירומה - סדרת טלוויזיה (ערוץ 10)
ספריועריכה
- מיי פירסט סוני
- הילוך חוזר
- היקיצה הגדולה (1982)
- המפץ הקטן, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.
- החיים בחמישים דקות, הוצאת אקס ליבריס וידיעות ספרים, 2014.
לקריאה נוספתעריכה
- בני ברבש, המפץ הקטן, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 444-437, הוצאת כרמל, 2017.
קישורים חיצונייםעריכה
בני ברבש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- בני ברבש, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- רשימת הפרסומים של בני ברבש, בקטלוג הספרייה הלאומית
- בני ברבש, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- בני ברבש, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הספרים של בני ברבש, באתר "סימניה"
- ספריו של בני ברבש באתר הספריה החדשה
- שירי לב-ארי, בני ברבש נבחר ל"אהוד הקהל" בסלון הספרים בפאריס, באתר הארץ, 18 במרץ 2008
- בני ברבש, פרק מתוך "המפץ הקטן" לבני ברבש, באתר nrg, 17 במאי 2009
- בני ברבש, ברבש: שני ספריי הופרדו בלידתם, nrg , 1 ביוני 2009
- שירה סתיו, זיתים כבושים, "המפץ הקטן", באתר הארץ, 27 ביולי 2009
- יוסף אורן, הגם זו סאטירה? - חלק א', nfc, 14 באוגוסט 2009
- בועז כהן, כלל וכלל לא צפוי, עיתון נט"ל, גיליון 10 מאי 2008.
- אסתי אדיבי שושן, "בכל אלה, אכן יש משהו...", על "המפץ הקטן", באתר מחשבות על ספרים, 2009.
- הילה אלפרט, חופשי על הברבש, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2014
- יניב מגל, בני ברבש: "אני מהדור שהקיז את דמו במלחמת יום כיפור", באתר גלובס, 4 בדצמבר 2014
- רותי זוארץ, בני ברבש עונה לעמיר בניון: "אנו חיים באפרטהייד", מעריב השבוע, 1 בדצמבר 2014
- הנוסע בזמן, באתר את, 9 במרץ 2015
- אביחי בקר, הברבשים חוזרים לצבא, הארץ, 16.04.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
- יורם יובל, בריאיון עם האחים אורי ובני ברבש, בתוכנית "שיחת נפש", הטלוויזיה החינוכית
- בני ברבש, המציאות לא תשנה אותי - בני ברבש משיב לעירית לינור, באתר הארץ, 1 ביוני 2017
