חינוך נפרד מגדרית
חינוך נפרד מגדרית הוא חינוך במוסדות חינוך המיועדים לבנים בלבד, לבנות בלבד, או המקיימים הפרדה בין שני המגדרים. במקרה שבתי הספר נפרדים, בתחומי בית הספר אין כל הזדמנות לפגוש את בן המין השני, ואם ההפרדה היא רק בין כיתות, במהלך ההפסקות או בפעילות של כלל בית הספר נוצרים מפגשים בין שני המינים. גישה זו הייתה דומיננטית עד אמצע המאה העשרים, בפרט בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה. כיום היא מתקיימת בעיקר בחברות דתיות ובעולם המוסלמי.
במערב אירופה לפני המאה ה-19, הדרך הנפוצה ביותר של בנות לגשת להשכלה הייתה בבית, באמצעות שיעורים פרטיים, ולא בבית הספר, בשל ההתנגדות העזה למעורבותן של נשים בבתי הספר. גישה זו החלה להשתנות במאות ה-17 וה-18, כאשר הוקמו בתי ספר לבנות הן באירופה הקתולית, שם הם נוהלו על ידי נזירות, כמו גם באירופה הפרוטסטנטית, שם הם נוהלו על ידי אומנות, פילנתרופים ויזמים פרטיים. ההתפתחות הייתה דומה בארצות הברית, שם גם פמיניסטיות מוקדמות הקימו בהצלחה מוסדות חינוך לנשים. אלה היו שונים ונחשבו לנחותים ממוסדות הגברים. עם זאת, הם יצרו כמה מההזדמנויות הראשונות לפורמליזציה של השכלה גבוהה לנשים בעולם המערבי. תהליכים שונים הביאו לכך שחינוך מעורב הפך לנפוץ. החל מתחילת המאה ה-20 רוב מסגרות החינוך הן מעורבות.
לימודים נפרדים מגדרית היו הנורמה המסורתית בבתי ספר תיכוניים ברוב בריטניה, במיוחד עבור בתי ספר פרטיים, יסודיים ותיכוניים מודרניים, אך רוב בתי הספר בבריטניה הם כיום מעורבים מגדרית. איטון קולג' ורבים מבתי-הספר היוקרתיים ביותר בבריטניה הם מוסדות לבנים או בנות בלבד גם היום[דרוש מקור].
בעקבות השתלטות הטליבאן על אפגניסטן בשנת 2021 נקבע שהלימודים באוניברסיטאות במדינה יהיו בהפרדה מגדרית בלבד.[1]
השפעות חינוך נפרד
עריכהנושא החינוך הנפרד שנוי במחלוקת. תומכיו טוענים שהוא מסייע בשיפור הישגי התלמידים, לרבות בתוצאות המבחנים, בהפחתת שיעורי הנשירה, ובפתרון קשיים התנהגותיים. מתנגדיו, לעומת זאת, טוענים שהראיות לשיפורים אלו נופחו או שאינן קיימות, ומאידך שההפרדה עלולה להוביל להגברת הדעות הקדומות ולפגיעה בכישורים החברתיים.
תומכי החינוך הנפרד מאמינים שישנם הבדלים שיטתיים באופן בו בנים ובנות לומדים ומתנהגים במערכת החינוך, ושהבדלים אלו מצדיקים את חינוכם בנפרד. אחת מגרסאות הטיעון מתבססת על העמדה שמוחם של זכרים מתפתח באופן שונה ממוחן של נקבות. התומכים מסתמכים על הבדלים התפתחותיים אלו וטוענים שבהפרדת התלמידים לפי מינם, המחנכים יכולים להתאים עצמם למסלול ההתפתחות של המינים השונים. בנוסף, התומכים טוענים שבזכות הפרדת המינים, דעתם של התלמידים אינה מוסחת על ידי פעילתם של בני המין האחר בכיתה, כך שהם מקדישים יותר תשומת לב לשיעור עצמו.
ב-2005 פורסמה סקירה שיטתית של 2,221 מחקרים בשם "Single-sex versus coeducational schooling: A systematic review" ("חינוך נפרד לעומת מעורב: סקירה שיטתית") שהוזמנה על ידי מחלקת החינוך של ארצות הברית. הסקירה, שכללה בקרה סטטיסטית למעמד הסוציואקונומי של התלמידים, למשאבים שהיו זמינים לבית הספר וכיוצא בזה, מצאה שתוצאות המחקרים על השפעות החינוך הנפרד: "אינם חד משמעיים. ישנה תמיכה מסוימת להשערה שחינוך נפרד עשוי להועיל, במיוחד לגבי תוצאות מסוימות הקשורות להישגים לימודיים ולשאיפות לימודיות חיוביים יותר; עבור תוצאות רבות, אין שום ראיה לתועלת או לנזק; ישנה תמיכה מוגבלת להשקפה שחינוך נפרד עלול להזיק או שחינוך מעורב מועיל יותר לתלמידים." עוד נאמר ש"באופן כללי, מרבית המחקרים דיווחו על השפעה חיובית לחינוך הנפרד בכל מדדי ההישגיות," וש"המשקל המכריע של מחקרים בתחומים כגון הישגים לימודיים (בטווח הקצר וגם הארוך) וההסתגלות או ההתפתחות הסוציואקונומית (בטווח הקצר וגם הארוך) משיגה תוצאות התומכות בחינוך נפרד." לדברי קורנליוס ריורדן (Cornelius Riordan), אחד ממנחי המחקר, הממצאים הכמותיים עצמם "מוצאים תוצאות חיוביות בשכיחות גבוהה פי שלושה עד ארבעה בכל מחקר במקרה של בתי ספר נפרדים לעומת בתי ספר מעורבים, לגבי הישגים לימודיים וסוציואקונומיים כאחד".
ב-2008 הממשל האמריקאי מימן מחקר נוסף, "יישום מוקדם של בתי ספר ציבוריים נפרדים: תפיסות ומאפיינים" ("Early Implementation of Public Single-Sex Schools: Perceptions and Characteristics"), אשר מנה את יתרונות החינוך הנפרד: (1) הפחתת הסחות הדעת בלימוד, (2) הפחתת בעיות התנהגותיות של התלמידים, (3) אספקת יותר הזדמנויות למנהיגות, (4) קידום תחושת האחווה בין התלמידים והצוות, (5) שיפור ההערכה העצמית של התלמידים, (6) מתן מענה לסגנונות הלימוד ותחומי העניין הייחודיים של הבנים או הבנות, (7) הפחתת ההטיה המגדרית באינטראקציה בין המורים לתלמידים, (8) שיפור הישגי התלמידים, (9) הפחתת הקשיים הלימודיים של תלמידים שהישגיהם נמוכים, (10), הפחתת הטרדות מיניות בין התלמידים, (11), הצגת יותר מודלים חיוביים לחיקוי לתלמידים, (12) מאפשר יותר הזדמנויות לאספקת הנחיה חברתית ומוסרית, (13) מאפשר בחירה בתוך מערכת החינוך הציבורית.[2]
ב-2009 כתב העת "Teachers College Record" פרסם מחקר שהראה שבמרבית המקרים, השפעת האינטראקציה בין בנים לבנות גרמה להפחתת שיעורי הבית שנעשו, ההנאה מבית הספר והציונים בקריאה ובמתמטיקה.
מחקר של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מ-2009 דיווח ש"בוגרות התיכונים הנפרדים מציגות אוריינטציות אקדמיות חזקות יותר ממקבילותיהן בוגרות התיכונים המעורבים במספר קטגוריות, לרבות מחויבות גבוהה יותר ללימודים, ציונים פסיכומטריים, וביטחון ביכולתן המתמטית ובכישורי המחשבים... ממצאי המחקר, השאובות ממספר קטגוריות, לרבות ביטחון עצמי, פעילות פוליטית וחברתית, השאיפות לחיים ומכוונות למקצוע, מגלות שבוגרות החינוך הנפרד מציגות יותר מחויבות ללימודים: כמעט שני שלישים (62%) מבוגרות בתי הספר הנפרדים העצמאיים דיווחו על השקעת 11 שעות לשבוע או יותר בתיכון בלימוד או הכנת שיעורים, לעומת פחות ממחצית (42%) מבוגרות בתי הספר העצמאיים המעורבים.[3]
בספטמבר 2011 כתב העת "Science" פרסם מחקר ביקורתי ביותר לגבי הראיות שמאחורי ההשפעות החיוביות של חינוך נפרד, בטענה שהתנועה לקראת חינוך נפרד היא "מאוד לא מוכוונת, ולעיתים קרובות מוצדקת באמצעות טענות מדעיות חלשות, סלקטיביות או שגויות, במקום באמצעות עדויות מדעיות תקפות." המחקר ממשיך ומסכם ש"אין שום מחקר מתוכנן היטב המראה שחינוך נפרד משפר את הישגיהם הלימודיים של התלמידים, אבל יש ראיות שהפרדה מגדרית מגבירה את הסטריאוטיפיזציה המגדרית ומייצרת לגיטימציה לסקסיזם ממוסד."[4]
מתנגדי החינוך הנפרד, לרבות מחברי המאמר הנ"ל, טוענים שאין זה החינוך הנפרד שמייצר תוצאות חיוביות עבור התלמידים, אלא המוטיבציה של המורה והמשאבים הזמינים. חסר מחקר איכותי בתחום לשם ייחוס ההצלחה להפרדה בחינוך במקום לגורמים חיצוניים. הם מאמינים שכשבית הספר שלהם נפרד, הילדים אינם מוכנים לעולם האמיתי, שבו יצטרכו לתקשר עם בני המין השני. הם טוענים שבתי ספר מעורבים מבטלים גישות סקסיסטיות באמצעות אינטראקציה עם בני המין האחר. מתנגדים אחרים של חינוך נפרד טוענים גם שבתי ספר מעורבים יוצרים תחושת ביטחון וכבוד הדדי.
לאונרד סאקס (Leonard Sax), נשיא האיגוד האמריקאי לחינוך ציבורי נפרד (NASSPE), השיב למאמר מ-Science באמירה ש"כל המחקרים המצוטטים במאמר Science לגבי 'השפעות שליליות' הם למעשה מחקרים המערבים מספר קטן של תלמידי גן חובה הלומדים בגן טרום-חובה מעורב. עוד הוא אמר ש"מחברים אלה אינם מספקים כל ראיה לטענתם המהותית ש'חלוקות מגדריות נעשות בולטות אפילו יותר בסביבות נפרדות.' למעשה, השערה זו הועמדה למבחן, והוכחה כשגויה, במחקרים רבים." סאקס ציטט מחקר לפיו "בנות בכיתות של בנות בלבד היו פחות מודעות ל'אני בת' ופחות מודעות לסטראוטיפים מגדריים ביחס למדע, בהשוואה לבנות שהוצבו אקראית בכיתה המעורבת."
בינואר 2012 פורסם מחקר של אוניברסיטת פנסילבניה המערב הקצאה אקראית, הנחשבת לניסוי המספק את רמת הראיה המדעית הגבוהה ביותר. הנתונים נלקחו מבתי ספר בקוריאה הדרומית, היכן שאושר חוק המקצה תלמידים באופן אקראי לבתי ספר במחוז מגוריהם. המחקר מאת Park, Berhman & Choi ששמו "השפעות סיבתיות של בתי ספר נפרדים מגדרית על בחינות קבלה ולימודים במכללות: הקצאה אקראית בתיכונים בסיאול" ("Causal Effects of Single-Sex Schools on College Entrance Exams and College Attendance: Random Assignment in Seoul High Schools") סיכם ש"לימודים בבית ספר לבנים בלבד או לבנות בלבד במקום לימודים בבית ספר מעורב קשורים באופן מובהק לממוצע ציונים גבוה יותר."
מחקר משנת 2017 בדק ממצאים של מחקרים קודמים אודות ההשפעה החיובית של חינוך נפרד, שבהם נטען שקיים שיפור בהישגים הלימודיים, במעבר בין כיתות ובהתפתחות האישית. המחקר מצא שרוב המחקרים הללו לא לקחו בחשבון את ההישגים הקודמים של התלמידים, ואם משקללים נתון זה אז הממצאים מצביעים על הישגים לימודיים דומים בלימודי שפה, מדעים וטכנולוגיה בשתי השיטות. עם זאת, במחקר נמצא כי במקצועות מדעי הרוח ההישגים הלימודיים של בנות היו נמוכים במידה משמעותית בחינוך נפרד מגדרית, לעומת בנות בחינוך מעורב.[5]
באשר לישראל, בשנת 2015 פרסמה תנועת נאמני תורה ועבודה, התומכת בלימודים מעורבים, מחקר שבחן, על בסיס בחינות המיצ"ב בחינוך היסודי, את ההבדלים בין בתי ספר מעורבים ונפרדים בחינוך הממלכתי-דתי, בתחום ההישגים הלימודיים ובתחום האקלים החברתי. המחקר מצא כי במרבית המקצועות הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים היו גבוהים במקצת מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים, שהם בממוצע תורניים יותר ומקדישים פחות שעות ללימודי מיצ"ב.[6] באשר לאקלים החברתי מצא המחקר כי על פי דיווחי התלמידים אין הבדלים משמעותיים בין בתי הספר המעורבים לנפרדים במדדים כדוגמת יחסים טובים בין התלמידים, התנהגות נאותה של תלמידים, מעורבות באירועי אלימות והעדר תחושות מוגנות. עם זאת, נמצא כי בבתי ספר נפרדים שיעור המדווחים כי נפגעו מקללות היה נמוך יותר, ואילו בבתי ספר מעורבים שיעור גבוה יותר של תלמידים דיווח על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר.[7] בשנת 2021 נבדקו[8] מבחני המיצ"ב של השנים תשע"ה- תשע"ו בחינוך הממלכתי דתי ומהם עלה מתאם בין עירוב מגדרי בבית הספר ובין הישגים לימודיים טובים יותר ואקלים חברתי וסביבה פדגוגית טובים יותר. נתונים אלו אף מתחזקים לאחר שמנטרלים את הרקע החברתי-כלכלי הנמוך יותר של תלמידי בתי הספר המעורבים. הפערים בולטים במיוחד בהשוואה בין התלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך בבתי הספר המעורבים לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך בבתי הספר הנפרדים. בהישגים הלימודיים הפער ניכר במיוחד בתחום האנגלית, אך הוא בא לידי ביטוי גם במתמטיקה, ובאקלים החברתי הפער מתבטא למשל בכך שהתלמידים בבתי הספר המעורבים מעידים על תחושה חיובית יותר כלפי בית הספר, יחסי קרבה ואכפתיות גבוהים יותר בין מורים ותלמידים ומעורבות נמוכה יותר של התלמידים באירועי אלימות. מהממצאים הקיימים קשה להעריך עד כמה הפערים מושפעים מהבדלים דתיים בין מוסדות מעורבים למוסדות נפרדים, או מהבדלים בין לימודים בהפרדה מגדרית ללימודים מעורבים.
בישראל
עריכהבישראל חינוך נפרד מגדרית מתקיים בהקפדה בחינוך החרדי, שבו מגילאי גן חובה ואילך חינוך מעורב כמעט ואינו קיים. בזרם החינוך הממלכתי הכללי והערבי לרוב יש שיעורי ספורט נפרדים ועירוב מלא בכיתות ובשאר המסגרות.[9] בחינוך הממלכתי-דתי אין מדיניות אחידה וישנם מודלים שונים של חינוך נפרד או מעורב, בהתאם לתפיסות השונות בחברה הדתית-לאומית: בתי ספר נפרדים, בתי ספר מעורבים עם כיתות נפרדות ובתי ספר עם כיתות מעורבות.[10] בנוסף, ישנם מוסדות שבהם נהוגה הפרדה רק בכיתות העליונות, וישנם מוסדות שבהם ההפרדה היא אופציה, כשלצד כיתות נפרדות פועלות גם כיתות מעורבות. מגמת ההפרדה בחינוך הממלכתי-דתי התחזקה מאוד בשנים האחרונות: בעוד בשנת 2000 למדו 43% מתלמידי בתי הספר היסודיים של החינוך הממלכתי-דתי בכיתות נפרדות, בשנת 2015 למדו בכיתות מסוג זה 61% מן התלמידים.[11] החינוך הנפרד קיבל חיזוק בשנת 2009 כששרת החינוך לימור לבנת החליטה לממן שיעורי מתמטיקה נפרדים בבתי הספר על יסודיים המעוניינים בכך, על מנת לשפר את הישגי הבנות.[12] בהמשך התמיכה הממשלתית בנושא נפסקה, אולם ישנם בתי ספר הממשיכים לקיים את ההפרדה.[12] בשנת 2023 התקיימה הפרדה מגדרית ב-36% מכלל הכיתות במערכת החינוך בישראל.[13]
ההפרדה בקרב תנועות הנוער הדתיות לאומיות היא נושא שנוי במחלוקת בציבור הדתי. תנועת הנוער "בני עקיבא" היא רשמית מעורבת, אולם בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר סניפים נפרדים, לפי העדפתם. תנועת הנוער "עזרא" היא נפרדת בגילאים הצעירים ומעורבת בגילאים הבוגרים, ואילו תנועת הנוער "אריאל" הוקמה מלכתחילה על מנת להיות תנועת נוער נפרדת לגמרי.
כל האוניברסיטאות בישראל מערבות גברים ונשים, אולם באוניברסיטת בר-אילן פועל בהפרדה "המכון הגבוה לתורה", שבו בית מדרש לגברים בלבד ומדרשה לנשים בלבד,[14] וחלק מהאוניברסיטאות מפעילות יחידות לקידום נשים שבהן חברות נשים בלבד.[15] בקרב המכללות פועלים מוסדות אקדמיים דתיים נפרדים, ובהם:
- בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, לו ישנן שתי מסגרות המיועדות לבנות בלבד - מכון לוסטיג ומכון טל, ושתי מסגרות לבנים - מכון לב ומכון נווה.
- הקמפוס החרדי - הקריה האקדמית אונו.[16]
- המכללה החרדית ירושלים.
- מכללת אורות ישראל.
- מכללת יעקב הרצוג.
- מכללת ליפשיץ.
במאי 2017 אישרה המועצה להשכלה גבוהה תוכנית חומש[17] חדשה ובה הנחיות לפעילותם של מסלולי לימוד נפרדים, לשם שילוב חרדים ברכישת השכלה אקדמית. לפי התוכנית, הפרדה מגדרית מותרת בכיתות הלימוד בלבד, ואסורה במרחבים הציבוריים, וללימודים בהפרדה מגדרית יתקבלו רק חרדים. נגד תוכנית זו הוגשו ארבע עתירות לבג"ץ,[18] וביולי 2021 נדחו העתירות, אך נקבע שלמרצות יהיה מותר ללמד גם במסלולים שנועדו לגברים בלבד.[19]
בשנת 2019 נפתח בבית ספר בירושלים מסלול לימודים לא דתי בשם "ענבר" לבנות בלבד בכיתה ז' ואילך.[20]
ברשות הפלסטינית
עריכהברשות הפלסטינית, על שני חלקיה, נהוג חינוך נפרד מגדרית בבתי הספר הממשלתיים ובבתי הספר של אונר"א. ביהודה ושומרון מתחילה ההפרדה בכיתה ה' או בכיתה ו', וברצועת עזה היא מתחילה בכיתה ד'. החל משנת 2014 החלה חובת ההפרדה גם על בתי ספר פרטיים הפועלים ברצועת עזה, והכוונה היא להרחיב את ההפרדה גם למורים.[21]
קישורים חיצוניים
עריכה- האגודה האירופאית למען חינוך חד-מגדרי
- נעמי דרום, תומכי ההפרדה בין גברים לנשים מנסים להגיע לאוניברסיטאות, באתר הארץ, 4 ביוני 2015
- טוביה פרי, חינוך או פעילות מעורבת בגיל ההתבגרות - שיקולים פסיכולוגיים, אתר מכללת הרצוג
- שלמה וכמן, רב תרבותיות בחינוך: חינוך מעורב וחינוך נפרד בחינוך הממלכתי-דתי - עבודה סמינריונית, מכללת ליפשיץ, תשע"ב
- ירדן סקופ, עלייה חדה בהפרדה בין בנות ובנים ביסודי בחינוך הממלכתי־דתי, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2015
- אייל ברגר, ההפרדה המגדרית בחמ״ד היסודי- השלכות חברתיות ותוצאות חינוכיות, נאמני תורה ועבודה
- אבישי גרינצייג, תלמדו מעורב או שלא תלמדו, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2016
- ליאור דטל, כך ישראל מעודדת הקמת בתי ספר נפרדים בנים לבנות, באתר TheMarker, 19 במרץ 2018
- נויה רימלט, תוכניות אקדמיות נפרדות לחרדים: בין הנגשה ושילוב למדיניות מעודדת הפרדה, בתוך משפט חברה ותרבות א – המשפט והחרדים בישראל, 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ טליבאן: סטודנטיות ילמדו באוניברסיטאות בכיתות לנשים בלבד - ורק עם חיג'אב, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2021
- ^ Riordan, C., Faddis, B., Beam, M, Seager, A., Tanney, A., DiBiase R., Ruffin M., Valentine, J. (2008). Early Implementation of Public Single-Sex Schools: Perceptions and Characteristics. Washington D.C.
- ^ "Higher Education Research Institute". אורכב מ-המקור ב-2014-11-05. נבדק ב-2014-11-04.
- ^ Carol Lynn Martin, Lynn S. Liben, Janet Hyde, Laura D. Hanish, The Pseudoscience of Single-Sex Schooling, Science 333, 2011-09-23, עמ' 1706–1707 doi: 10.1126/science.1205031
- ^ Controlling for Prior Attainment Reduces the Positive Influence that Single-Gender Classroom Initiatives Exert on High School Students’ Scholastic Achievements, 4 ביולי 2017 (באנגלית).
- ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמודים 38–50
- ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמודים 51–59
- ^ אריאל פינקלשטיין, החברה הדתית לאומית בנתונים, באתר נאמני תורה ועבודה, ינואר 2021
- ^ צבי שיר, הפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים-דתיים, בנק ישראל - חטיבת המחקר, דצמבר 2014, עמוד 7
- ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ב, נאמני תורה ועבודה, אפריל 2014, עמוד 25
- ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמוד 27
- ^ 1 2 "הפרדת כיתות מתמטיקה - אפליה או החלטה חינוכית?", שודר בגלי צה"ל ב-07/06/15
- ^ ליאור דטל, חצי מבתי הספר מלמדים בהפרדה מגדרית - ומנפחים את תקציב החינוך במיליארדים, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2023
- ^ המכון הגבוה לתורה
- ^ לדוגמה אוניברסיטת בן-גוריון
- ^ יעל אודם יאיר שרקי, תיעוד: קיר הפרדה בקמפוס החרדי, באתר מאקו, 30 בנובמבר 2015
- ^ מדיניות רב שנתית לשנים תשע"ז-תשפ"ב בנושא הרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לחרדים, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 29 במאי 2017
- ^ יופי תירוש, "המאבק בהפרדה בין המינים באקדמיה: דיווח מן השוחות", בספר סיפורי משפט - מאחורי הקלעים של פסקי הדין ששינו את פני החברה הישראלית, הוצאת עם עובד, 2021, עמ' 247–270.
- ^ בג"ץ 8010/16 מלכה נעמה ברזון ואחרים נ' מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב־12 ביולי 2021
- ^ עפר לבנת, לראשונה: מסלול לתלמידות בלבד ייפתח בבית ספר חילוני, באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2019
- ^ עמירה הס, הפרדה מגדרית בעזה - גם בבתי הספר הפרטיים, באתר הארץ, 1 באפריל 2013
עיינו גם בפורטל פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד. |