קרימינולוגיה חיובית
קרימינולוגיה חיובית היא פרספקטיבה קרימינולוגית ששמה דגש על אינטגרציה ושייכות ועל כוחות מאחדים ברמה אישית, קבוצתית, חברתית ורוחנית, אשר מביאים לשינויים חיוביים בחיי יחידים וקבוצות וגם נמצאו קשורים לצמצום פשיעה ומניעתה. בדומה לפסיכולוגיה חיובית, היא יוצאת מתוך השקפת עולם המכירה בקיומו וכוחו של טוב אנושי וביכולת ליצירת שינוי של מפגשים עם חוויות חיוביות. ברוב המקרים למידה של פשע או עבירה, אלימות והתנהגויות סוטות, מדגישה את המאפיינים השליליים בחייהם של פרטים הקשורים להתנהגות סוטה ועבריינית. בפרספקטיבה זו יש הדגשה של יחסי אנוש המושפעים יותר מהתנהגות הרסנית מאשר מהתנהגות בונה וחיובית. קרימינולוגיה חיובית היא פרספקטיבה אחרת, שההנחה המרכזית שלה היא שחוויות טובות יכולות להתגבר על חוויות רעות.
רקע עריכה
קרימינולוגיה חיובית פותחה במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן על ידי נתי רונאל וקבוצת המחקר בראשותו. הפרספקטיבה של קרימינולוגיה חיובית צמחה מתוך התאוריות הקרימינולוגיות המרכזיות שנוטות להבליט את תפקיד "הרע" בקרימינולוגיה: הזנחה, דחייה חברתית ונידוי, התקשרות עם השפעות קרימינליות חזקות, תגובות ללחץ חברתי, חוסר שליטה עצמית, טראומות נפשיות קודמות ומצבי סיכון ועיסוק בפלילים. כך התגובה החברתית הנפוצה מדגישה את הצורך לכאורה בשימוש בכוח חזק יותר על מנת לפתור את בעיית הפשיעה והשלכותיה.
הקרימינולוגיה החיובית, בניגוד להתמקדות בפן השלילי, מתמקדת בחוויות החיוביות והטובות אשר מסייעות לפרט, לקבוצה ולקהילה להתרחק מהפשע ומהשפעותיו הפוגעניות והכואבות. נקודת מבט זו מתקשרת לחוזק האנושי אשר מסייע לעוברי חוק להימנע מפשיעה והתנהגות סוטה[1]. פרספקטיבה זו מאזנת את ההתמקדות הקיצונית בשלילי של הקרימינולוגיה הקלאסית על ידי הבלטת מרכיבים חיובים בהקשר קרימינולוגי. קרימינולוגיה חיובית שמה דגש על שילוב חברתי של אלו שנחשבים עבריינים או סוטים, וזאת באמצעות הדגשת כוחות מאחדים תוך נפשיים, בין-אישיים וחברתיים. הקרימינולוגיה החיובית מתבססת על שלושה ממדים: שילוב חברתי, איחוי נפשי ואיחוד רוחני, אשר מהווים מדדים לכיוונה החיובי.
עקרונות השיטה עריכה
קרימינולוגיה חיובית היא נקודת מבט הקשורה לתאוריות ומודלים שונים המתייחסים להשפעות אינטגרטיביות אשר חולקות שני מאפיינים משותפים: ראשית, הם נחשבים בדרך כלל על ידי האוכלוסייה הייעודית כחיובים. שנית, הם עשויים לסייע לאוכלוסייה הייעודית לחדול, לצמצם או להימנע מהתנהגות פלילית או סוטה.
חדילה מפשע עריכה
חדילה מפשיעה היא התוצאה הרצויה של חוויות חיוביות. קרימינולוגיה חיובית מכירה ביכולתם של עוברי חוק ואסירים להשתקם תחת נסיבות מסוימות. הדגש מושם על חשיבה חיובית ואנושית כחלק עיקרי בתהליך שיקום יעיל. קרימינולוגיה חיובית כוללת בתוכה משאבים ואמצעים שונים כדי להשיג מטרה זו. חלקם פסיכולוגיים מטבעם (כפי שמציעה הפסיכולוגיה החיובית) וחלקם מתחומים אחרים (למשל, משפטים, סוציולוגיה, ואף שיטות רוחניות, דוגמת תוכנית שנים עשר הצעדים ואחרות). קרימינולוגיה חיובית מתמקדת ביחידים ובקבוצות אשר לעיתים קרובות מדווחים על היחשפות לחוויות שליליות בחיי העבר וההווה שלהם.
וקטור האיחוד עריכה
הפרט אשר מעורב בהתנהגות פלילית וגורם נזק לאחרים ולעצמו, מציג לרוב רמה גבוהה של התנהגות אנוכית הנמצאת תמיד במגמת עלייה. ככל שהמעורבות בפלילים והתנהגות סוטה גבוהה יותר, כך תתרחב ותתעצם ההתנהגות האנוכית. אנוכיות זו מכילה הפרדה קיומית מכלל החברה הנורמטיבית. השתלבות בקבוצה של פרטים דומים (כגון כנופיה) - אשר ביחד מתרחקים עוד יותר מהחברה הנורמטיבית - מחזקת עוד יותר את תחושת הריחוק הקיומי מהחברה. מאידך, יחידים או קבוצות יכולים לבחור להבדל פיזית מכלל החברה אולם ללא הפרדה קיומית (לדוגמה נזירים במבדד או בקהילה) ואז אין זו סטייה חברתית שלילית. בממד החברתי, התקדמות אל עבר שילוב חברתי מייצגת את הכיוון החיובי של הווקטור אשר לרוב הוא השלב הראשוני לשינוי. ההתקדמות היא סממן להפחתה התחלתית של התנהגות אנוכית ובידוד חברתי. שילוב חיובי שכזה מאפשר מצדו בנייה של מרכז תודעה אינטגרטיבי המכיל נורמות חברתיות, והוא מציין רמת אנוכיות מופחתת. לבסוף, איחוד עם כוח רוחני גדול מהעצמי, מייצג את הכיוון החיובי של הווקטור ברובד הרוחני.
תאוריות וגישות מייצגות עריכה
- תאוריית הביוש הרה-אינטגרטיבי (אנ'): תאוריה מרכזית הכלולה בפרספקטיבת הקרימינולוגיה החיובית היא תאוריית הביוש הרה-אינטגרטיבי. תאוריה זו מבחינה בין הזהות האישית של הפרט - עובר החוק לבין מעשיו. תאוריה זו, המיושמת באופן חלקי בתוכניות שיקום, מבוססת על הרעיון כי התערבויות שיקומיות עשויות להיות יעילות ביותר כאשר הן כוללות גינוי של העבירה (ביוש), לצד קבלה חברתית מחודשת של עובר החוק בקהילה (שילוב). בשונה, ביוש שאינו אינטגרטיבי מתרחש כאשר עובר החוק לא משולב בחברה לאחר ריצוי עונשו, כמו במקרה של אסיר-משוחרר אשר נדחה על ידי החברה וממשיך להיות מתויג באופן שלילי. ההבחנה שמציעה תאוריית הביוש הרה-אינטגרטיבי בין זהותו של הפרט לבין התנהגותו, מאפשרת שיקום אישי וחברתי.
- קרימינולוגיה משכינת שלום (אנ'): למרות ההתקדמות בידע ובהבנה הקרימינולוגית, שיעור עוברי החוק והאסירים ברחבי העולם לא הצטמצם באופן משמעותי מאז קבלת מאסר כעונש מקובל בחברה ולמעשה אף גדל. קרימינולוגיה משכינת שלום מסבירה זאת על ידי התגובה המענישה והאלימה של מערכות אכיפת החוק. קרימינולוגיה משכינת שלום קוראת למציאת אלטרנטיבות המבוססות על אהבה וחמלה, לצמצום הסבל האנושי והפחתת פשיעה. מדובר בגישה פילוסופית לפשע המשלבת תפיסות ומסורות הומאניות שונות כגון רוחניות, אקזיסטנציאליזם, בודהיזם, פציפיזם וסוציאליזם. חוקרים המחזיקים בעמדה זו מציעים להשתמש בהתמודדות עם עבריינות בכלים הומאניים חיוביים כגון מתן עזרה, גישור ופתרון בעיות, זאת כתחליף לענישה המסורתית הכפויה כדוגמת הרתעה, ענישה, תגמול או נקמה. לדידם, תגובות אלימות המונעות על ידי כעס ורצון לנקום, מזוהות לרוב עם תחושות של ניכור, בושה והשפלה. קרימינולוגיה משכינת שלום מנסה להפחית את האלימות והפשע על ידי אימוץ אלמנטים הכלולים בקרימינולוגיה החיובית, כדוגמת עזרה הדדית, תרומה לקהילה (אלטרואיזם) וצדק מאחה. גישה זו מדגישה כי ניתן להשיג שיקום ושילוב חברתי אמיתי של עוברי חוק, באמצעות התבססות על ערכים הומאניים במקום ענישה, נידוי וסטיגמה שלילית.
- צדק מאחה: גישה שיקומית זו, הממשיכה מבחינה תאורטית את הביוש הרה-אינטגרטיבי, מציעה לפתור [סכסוכים ומחלוקות באמצעים שונים מאלה המוכרים לנו בהליך הפלילי הרגיל. גישה זו לוקחת בחשבון את צורכי הפוגע והנפגע כאחד, בניסיון למצוא מענה לצורכי שני הצדדים[2]. זאת באמצעות כינוס ושיח בין הצד הנפגע והפוגע כמו גם אנשים נוספים בקהילה המושפעים ממעשה העבירה, לצורך מציאת פתרונות המקדמים תיקון ופיוס בין כל הצדדים. לפי גישה זו, הריפוי וההחלמה קריטיים לא רק עבור הקורבנות, אלא גם עוברי החוק והקהילה כולה. גישת הצדק המאחה מדגישה כי שיקום עוברי חוק ושילובם בקהילה הוא היבט חיוני למניעת פשיעה חוזרת, זאת באמצעות התייחסות מכובדת לעובר החוק שמאפשרת לו לחזור ולהתקבל מחדש בקהילה, לאחר שלקח אחריות על מעשיו ובמידת הצורך פיצה את הצד הנפגע. הוקעה מהקהילה או הטלת הגבלות חמורות אחרות על עוברי חוק, יהוו מוצא אחרון[3]. יישום עקרונות הצדק המאחה מייצג נקודת מבט מרכזית בגישת הקרימינולוגיה החיובית, המדגישה את הפוטנציאל החיובי הטמון במפגשים המבוססים על גישה חיובית והומאנית לעובר חוק, בתהליך השיקום של עוברי החוק. הדגש המושם הוא על אמונה ביכולתם של עוברי חוק ואסירים לשעבר להשתנות ולהשתקם.
- חדילה מפשע: חדילה מפשיעה מוגדרת כתהליך של הימנעות מפשע בקרב אלה אשר התנהגותם בעבר היוותה חלק מדפוס מתמשך של פגיעה ועבריינות[4]. פרטים בדרך כלל לא "חדלים לפשוע" על ידי קבלת החלטה באותו אופן כאילו ביקשו להתפטר למשל ממקום עבודתם. מסיבות שונות, כולל סטיגמה בגין עבר פלילי, מעגל החטא ועונשו יכול להתפתח לכדי מעגל קסמים שחוזר על עצמו שמקשה על עובר החוק להיחלץ ממנו. חדילה מפשיעה כולל פעמים רבות מספר ניסיונות שווא מצד עובר החוק להפסיק לפשוע ולהשתקם, לצד נסיגות המכונות "מעידות". ניתן לראות ברבים ממתקני הכליאה המודרניים כמסייעים לעוברי חוק בתהליך החדילה מפשיעה, באמצעות מתן אפשרות להשתלב בתוכניות שיקום וטיפול המסייעות בפיתוח דפוס חשיבה והתנהגות פרו-סוציאליים. עם זאת מחקרים בנושא חדילה מפשיעה מעלים, כי השתתפות בתוכניות טיפול ושיקום אינה מספקת אם אין התייחסות גם לגורמים חיצוניים חשובים המשפיעים על חדילה מפשיעה. בנוסף, התערבות מתייגת, מענישה ומבודדת עלולה לעורר בעיות וליצור מכשולים בתהליך החדילה מפשיעה. מחקרים בתחום זה מראים כי עוברי חוק הם הטרוגניים ומכאן שלא ניתן להתייחס אליהם כאל מקשה אחת. צורכיהם מורכבים ותהליך החדילה מפשיעה הוא אינדיבידואלי. לצד זאת, הספרות מציעה מספר הצעות להתערבות אשר עשויות להגדיל את סיכויי השיקום והחדילה מפשיעה בטווח הארוך. הצעות אלה מייצגות את נקודת המבט של הקרימינולוגיה החיובית, כדוגמת שימת דגש על קשרים חזקים ומשמעותיים, העברת מסרים אופטימיים למניעת תיוג, התרכזות בנקודות החוזק ולא רק בגורמי סיכון, זיהוי וסימון הישגים בתהליך החדילה מפשיעה, שיתוף פעולה עם בני משפחה ומתן תמיכה קהילתית.
- החלמה (אנ') על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי משנת 1946, "בריאות" היא מצב של היעדר מוחלט של מחלה או נכות במישור הפיזי, נפשי, חברתי ורווחה כללית. הגדרה זו עדיין נחשבת כעדכנית ביותר. הספרות העוסקת בהתאוששות והחלמה, שמקורה בתחום ההתמכרות אך מרחיבה גם לתחום הקרימינולוגיה, מציעה הגדרה דומה לזו שמציעה הקרימינולוגיה החיובית להחלמה, שיקום וחדילה מפשיעה. בהתאם לכך, תהליך ההחלמה של עוברי החוק אין מטרתו רק להגיע רק להימנעות מהתנהגות עבריינית או התמכרותית (התנאי הראשוני להחלמה בטיפול במכורים), אלא להציע החלמה מלאה במגוון מישורי חיים, תוך שימוש במגוון משאבי ההחלמה העומדים לרשות האדם המחלים או יצירה של כאלו במידה ואינם[5]. למשל, מודל ההחלמה נותן דגש על משאבים חברתיים להחלמה, ומציין את המישור החברתי כחיוני להחלמה. בהתאמה לכך, מודל ההחלמה יציע לאדם המחלים חיזוק של משאבים חברתיים, מתוך הנחה שעצם החיזוק הזה יכול לתמוך בתהליך של חדילה מפשיעה ולסייע ביצירת תהליך החלמה מתמשך. הצטרפות לקבוצה של החלמה היא דוגמה לחיזוק של משאבים חברתיים שיכול לסייע בתהליך ההחלמה.
מטרות השיטה עריכה
הקרימינולוגיה החיובית נוצרה כתגובה לעיסוק האינטנסיבי של הספרות הקרימינולוגית בהשפעות שליליות, שמחזקות עבריינות, על יחידים וקבוצות. לצד עיסוק אינטנסיבי זה היה מחסור יחסית בכתיבה ובמחקר על כוחן של השפעות חיוביות בהפסקת עבריינות ובמניעתה. בעוד שהקרימינולוגיה המסורתית עסקה בהבנה של כוחות חברתיים שמרחיקים יחידים זה מזה ובכך משמשים קרקע להופעה וחיזוק של עבריינות, הקרימינולוגיה החיובית שמה דגש על חקר ופיתוח של כוחות מחברים ומאחדים ברמה בין-אישית, ברמה תוך-נפשית וברמה רוחנית, הקשורים בצמצום פשיעה ומניעתה.
קרימינולוגיה חיובית חוקרת מפגשים אישיים וקבוצתיים אשר בד בבד:
- נתפסים כחוויות חיוביות ואינטגרטיביות (בדומה לפסיכולוגיה חיובית).
- מסייעים לעמידות, צמצום והפסקת העיסוק בפעילות סוטה ועבריינית ומניעת רצידיביזם. זאת, באמצעות התערבויות והשפעות פורמליות ובלתי פורמליות המדגישות חזקות אנושיות חיוביות
יישום עריכה
תוכניות שונות בתחום של שיקום עוברי חוק, בקהילה ובכלא, המבוססות על עקרונות הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית המיושמת בדרך כלל במסגרת קבוצתית. תוכניות אלה נחשבות לצורת טיפול המבוססת על העצמה, בשל הדגש על למידה, רכישה ופיתוח של מיומנויות אישיות. ההנחה העומדת בבסיס תוכניות אלה היא, כי עבודה על רכישת מיומנויות חדשות חיוביות, ולא רק על הימנעות והכחדה של התנהגויות שליליות, תוביל לתוצאות טובות יותר שעשויות להישמר בטווח הרחוק. מחקרים שנעשו לאחרונה הצביעו על יעילותן של תוכניות אלה בהפחתת מועדות בקרב עוברי חוק משוחררים[6].
ניסיונות השיקום לפי מודל GLM צריכים לצייד עוברי חוק בידע, מיומנויות, הזדמנויות, ובמשאבים הדרושים כדי לספק את ערכי חייהם באופן שאינו פוגעני כלפי הזולת, תוך שמירה על האוטונומיה העצמית שלהם. וזאת בהתבסס על ההנחה שעוברי חוק, כמו מרבית האנשים, מחפשים באופן אקטיבי דרך לספק את ערכיהם במגוון האמצעים העומדים לרשותם.
- טיפול אקזיסטנציאליסטי טיפול אקזיסטנציאליסטי בהקשר של עוברי חוק פותח על ידי הקרימינולוג שלמה גיורא שוהם, לטענתו השורש של ניסיון עברייני בדרך כלל נמצא בחלל פנימי קיומי או בערוץ שאינו יודע שובע, המייצג בין היתר, הפרדה ובידוד של אחרים[7]. מפרספקטיבה של קרימינולוגיה חיובית, התאוששות מושגת על ידי תנועה לכיוון השני, המאחד, במקום זה המבודד. מן האקזיסטנציאליזם נגזר שכדי להגיע לאותנטיות, על הפרט לחלץ את עצמו מתוך היטמעות ואובדן זהות בתוך הכלל. הטיפול האקזיסטנציאליסטי שואף לסייע למטופל לגלות את קיומו האותנטי הפנימי על מנת להתמודד עם זה קשייו החיצוניים.
- קבוצות תמיכה ותוכנית שנים עשר הצעדים: אחת הגישות הפופולריות ביותר בעולם המערבי לשינוי עצמי בתחום ההתמכרויות היא זו של קבוצות תמיכה לעזרה-עצמית המבוססות על תוכנית שנים עשר הצעדים. קבוצות אלו מהוות גוף מרכזי בהתמודדות עם מגוון רחב של התמכרויות והתנהגויות נלוות. תוכנית שנים עשר הצעדים שמקורה בארגון אלכוהוליסטים אנונימיים (AA), אומצה ברבות השנים על ידי ארגונים אחרים שהתבססו על עקרונות דומים של מתן תמיכה קבוצתית הדדית, ביניהם קבוצות תמיכה למכורים לסמים (NA), אכלני יתר אנונימיים (OA), בעלי הפרעות רגשיות - רגשות אנונימיים, ואחרים. תוכנית שנים עשר הצעדים מדגישה שינוי חברתי בצד שינוי אישי, רוחני ומוסרי, ואלו מייצגים היבט נוסף של הקרימינולוגיה החיובית. הקבוצות משמשות מקום ללימוד ותרגול התנהגות חדשה וערכים, לצד התפתחות רוחנית. מחקר שנערך בקרב מכורים שהשתתפו בתוכנית שנים עשר הצעדים בקבוצות AA ומכורים אנונימיים (NA), זיהה גורמים תרפויטיים שונים שעזרו למכורים בתהליך ההחלמה שלהם, ביניהם שינוי בתפיסת החיים ומציאת משמעות חדשה לחייהם[8]. גורמים נוספים שזוהו הם התעוררות רוחנית באמצעות אמונה בכוח עליון[9], המרת כעס וטינה במחילה[10], ולקיחת חסות על מכור אחר בהחלמה (היות ספונסר לאחר)[11]. לפי רונאל (1998)[12]. עזרה חברתית ורגשית כמו זו הניתנת למכורים במסגרות של קבוצות לתמיכה הדדית כדוגמת NA, מהווים גשר להחלמה על ידי חיבור בין עולם המכורים לעולם הנורמטיבי. במהלך השנים מאז הקמתה, תפסה תוכנית שנים עשר הצעדים את תשומת לבם של אנשי מקצוע שהחלו להתייחס אליה כגישה מקצועית לטיפול. תחילה היא הוגבלה לטיפול במכורים שונים[13], ולאחר מכן התרחבה לתחומי טיפול נוספים כגון אלימות במשפחה[14], וסיוע לקורבנות של פגיעה. כיום גישה זו נכללת בתוכניות הטיפול הממסדיות, בכלא ובקהילה, המיועדות לטיפול במכורים מסוגים שונים ובכאלה הסובלים מבעיות משותפות אחרות. תוכנית שנים עשר הצעדים יכולה להיתפס כשיטת טיפול כללית ולהחלמה, הידועה בשם טיפול חסד (Grace Therapy)[15]. במסגרת מקצועית, תוכנית שנים עשר הצעדים עשויה להיות מותאמת לצרכים השונים של המשתתפים.
מחקר עריכה
מחקרים שנעשו מפרספקטיבה של קרימינולוגיה חיובית מצאו מספר מאפיינים אישיים של חוזק אצל עוברי חוק שונים אשר הצליחו להשתקם. לדוגמה, לקיחת אחריות על חייהם, מציאת משמעות חדשה לחייהם והתבגרות[16]. זאת בנוסף לקיומם של גורמים מתערבים חיוביים בחייהם, למשל, קבלת סיוע חיצוני מ"אחרים משמעותיים" כדוגמת בני משפחה, חברים, מטפלים, קבוצת תמיכה ועזרה-עצמית וארגונים דתיים. מחקרים אלה ואחרים מדגישים את חשיבות קיומן של חזקות אנושיות חיוביות בעקבות אירועי סיכון ומשבר, כמסייעות להשגת רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית וצמיחה חיובית.
ביקורת עריכה
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- נתי רונאל, חולף עם הרוח - טיפול לפי תוכנית שנים עשרה הצעדים, אוניברסיטת בר-אילן, 2012
- נתי רונאל, רטורנו - קהילה טיפולית ייעודית לטיפול בהתמכרויות, אוניברסיטת בר-אילן, 2011
- ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות, 1977
קישורים חיצוניים עריכה
- חן בר, קרימינולוגיה חיובית, באתר שירות בתי הסוהר, 13 באפריל 2015
- נתי רונאל, קרימינולוגיה חיובית - פרספקטיבה חדשה בקרימינולוגיה, במידעון האגודה הישראלית לקרימינולוגיה, מאי, 2015
- Positive Criminology, באתר אוניברסיטת בר-אילן
הערות שוליים עריכה
- ^ Ronel, N & Elisha, E.(2011)., A Different Perspective: Introducing Positive Criminology, International Journal of Offender Therapy and Comparative ,Criminology, 55(2), 305-325
- ^ Shachaf-Friedman, E., & Timor, U (2008)., Family-group conferencing in Israel: The voices of victims following restorative justice proceedings. In N. Ronel, K. Jaishankar, & M. Bensimon (Eds.), Trends and issues in Victimology (pp. 57–87), Newcastle upon Tyne: Cambridge Scholars Publishing
- ^ Zher, H & Mika, H (1997)., Fundamental Concepts of Restorative Justice, 47-56 Contemporary Justice Review, Vol 1, No 1, pp-
- ^ Maruna, S (2001)., Making Good: How Ex-Convicts Reform and Rebuild Their Lives, American Psychological Association
- ^ .White, W. L. & Kurtz, E (2005), The Varieties of Recovery Experience, International Journal of Self Help and Self Care, 3, 21−61
- ^ Roos, R & Hilborn, J (2008)., Rehabilitating Rehabilitation: Neurocriminology for Treatment of Antisocial Behavior, Cognitive Centre of Canada
- ^ Shoham, S.G & Addad, M (2004)., The Insatiable Gorge, Tel Aviv: Bable
- ^ Galanter, M (2007)., Spirituality and recovery in 12-step programs: An empirical model, Journal of Substance Abuse Treatment, 33, 265-272
- ^ .Ronel, N & Humphreys,K (1999-2000), World-views transformations of Narcotics Anonymous members in Israel, International Journal of Self-Help and Self-Care, 1(1), 101-127
- ^ HART, K. E., & SHAPIRO, D.A (2002), Secular and spiritual forgiveness interventions for recovering alcoholics harboring grudges, Paper presented at the annual convention of the American Psychological Association, Chicago
- ^ Crape B.L, Latkin C.A, Laris A.S, & Knowlton A. R (2002), The effects of sponsorship in 12-step treatment of injection drug users., Drug Alcohol Depend. 2002 Feb 1;65(3):291-301.
- ^ Ronel, N (1998)., Twelve-step self-help groups: The spontaneous emergence of "Grace Communities, Social Development Issues, 20(3), 53-72
- ^ White, W.L (1998)., Slaying the dragon: The history of addiction treatment and recovery in America, Bloomington, IL: Chestnut Health Systems/Lighthouse Institute.
- ^ Ronel, N., & Claridge,H (1999)., Grace Therapy: A new approach to the treatment of male batterers, Contemporary Justice Review, 2(3), 283–308
- ^ רונאל, נ' (2000), תפיסת ההתמכרות כמחלה – מטאפורה בשרות ההחלמה, חברה ורווחה, כ'(1), 83-98.
- ^ Ronel, N & Zemel, E (2015)., The impact of introspection and resilience on abstention and ) desistance from delinquent behavior among adolescents at risk, European Journal of Criminology