רחב

רחב
לידה	כנען, יריחו
פטירה	האלף ה-2 לפנה"ס
כינוי	רחב הזונה
בן זוג	יהושע בן נון (לפי התלמוד), שלמון
עיסוק	זונה, בעלת פונדק
בתנ"ך	ספר יהושע, פרק ב', פרק ו'

רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו ואישה זונה שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען. עזרתה חיונית להצלחת בני ישראל בכיבוש יריחו, ועל פי המדרש היא התגיירה ונישאה ליהושע לאחר התנחלות השבטים.

תיאורה במקראעריכה

על פי ספר יהושע, רחב הסתירה את שני המרגלים (על פי המדרש היו אלה כלב בן יפונה ופינחס^[1]) ששלח יהושע, וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני שכונה תקוות חוט השני בחלון ביתה אשר בחומה, באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.

כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב בידי המרגלים: ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הָרִיעוּ כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָעִיר וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַ-ה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ” (ספר יהושע, פרק ו', פסוקים ט"ז–י"ז).

עיסוקה של רחבעריכה

על פי המקרא רחב הייתה אשה זונה: ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב” (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). בספרות בית שני (בכתבי יוסף בן מתתיהו למשל) המילה "פונדקית" שימשה גם ככינוי לזונה", וכך מתרגמים התרגומים הארמיים למקרא את מקצועה של רחב: "פונדקיתא"^[2].

בניגוד לפשוטו של מקרא ולגישת התלמוד, היו בין הפרשנים המסורתיים שפירשו את המונח "זונה" כ"מי שהייתה מוכרת מזונות". רש"י היה מהראשונים שפירשו שרחב הייתה מוכרת מזונות, וצעד בכך בעקבות הפרשנות של תרגום יונתן בן עוזיאל, שתרגם "פונדקיתא" (=בעלת פונדק). עם זאת על פי רש"י רחב עסקה גם בזנות כמשמעה^[3].

על פי הרד"ק, הפרשנות האמיתית של דברי התרגום אינה שרחב עסקה במכירת מזונות, אלא שעסקה בזנות, שכן בלשון התרגום "פונדקיתא" היא זונה, וכך מופיע בתרגום יונתן גם ב"שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת"^[4] שתרגם 'נשים פונדקן'. גם המלבי"ם סבר שרחב הייתה זונה במשמעות המקובלת והמרגלים הלכו אליה על מנת לתשאל אותה, כי כל גדולי הארץ ביקרו אצלה.

דמותה בספרות חז"לעריכה

לפי התלמוד, הייתה רחב בת עשר כשיצאו בני ישראל ממצרים וזנתה כל ארבעים שנה שהיו במדבר^[5]. כשנכנסו בני ישראל לארץ הייתה בת חמישים, התגיירה ונישאה ליהושע בן נון^[6]. התלמוד מציג את רחב כבעלת יופי אגדי^[7], ומתאר את מעלליה המיניים^[8]. על פי הספרות המדרשית מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות^[9].

לפי המדרש, הנביא ירמיהו^[10] והנביא יחזקאל^[11] הם מצאצאיה, ויש המונים שורה שלמה של כהנים ונביאים כצאצאיה^[12]. אף חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', היא לפי אחת הדעות בתלמוד מצאצאי רחב הזונה^[13].

בנצרותעריכה

על-פי הברית החדשה, רחב הייתה אמו של בעז, אבי-סבו של דוד המלך ומאבותיו של ישוע:

סֵפֶר תּוֹלְדוֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בֶּן־אַבְרָהָם. [...] וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב, וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמוֹן. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז מֵרָחָב, וְבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד מֵרוּת, וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי. וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הוֹלִיד אֶת־שְׁלֹמֹה מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה. [...] וְהִנֵּה כָּל־הַדּוֹרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִגָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת.

— הבשורה על-פי מתי, פרק א'

רחב נחשבת לאב טיפוס של זכאוס המוכס, הגזלן שאירח את ישוע בביתו ביריחו ובעקבות זאת חזר בתשובה והחזיר את כל גזלותיו^[14].

לקריאה נוספתעריכה

לורית רמון, בעד החלון נשקפה:השתקפות המוטיב במקרא ובספרות הבתר מקראית, תל אביב: הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד, 2012. פרק שני סעיף ו' 'ותורידם בחבל בעד החלון' - רחב בחלון ביתה, יהושע ב' 15–24. עמ' 166–178.
אברהם נחום, אנשי שוליים בתקופת המקרא, ירושלים: מוסד ביאליק, ה'תשע"א. עמ' 138–144.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא רחב בוויקישיתוף

רחב והמרגלים בפודקאסט עושים תנ"ך, באירוח חוקר המקרא, ד"ר שחר ענבר
רחב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, "הזוג המוזר: יהושע ורחב" הרצאה בסדרת "מדוע", תשס"ז
יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, רחב, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
רחב (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שולייםעריכה

^ בראשית רבה, פרשה ט"ז
^ תרגום יונתן, יהושע ב', א'. "אינתתא זניתא" - על פי תרגום הפשיטתא.
^ רש"י, ספר יהושע, פרק ב', פסוק ט"ו
^ מלכים א', ג', ט"ו
^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'.
^ מדרש רבה קוהלת, ‏פרשה ח, פסקה י, טקסט דיגיטלי באתר ספריא;
תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב'
^ "תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א')
^ "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'; מדרש דומה נמצא במכילתא דרבי ישמעאל, פרשת וישמע יתרו, מסכתא דעמלק, פרשה א' / פרק י"ח, א', א').
^ תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב
^ "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.
^ "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה).
^ "שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם: ירמיהו, חלקיהו, ושריה, ומחסיה, וברוך, ונריה, וחנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה, שנאמר: וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשייה אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקווה (ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק י"ד)." (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ').
^ "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב').
^ הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"ט, 1-10

[1] בראשית רבה, פרשה ט"ז

[2] תרגום יונתן, יהושע ב', א'. "אינתתא זניתא" - על פי תרגום הפשיטתא.

[3] רש"י, ספר יהושע, פרק ב', פסוק ט"ו

[4] מלכים א', ג', ט"ו

[5] תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'.

[6] מדרש רבה קוהלת, ‏פרשה ח, פסקה י, טקסט דיגיטלי באתר ספריא;
תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב'

[7] "תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א')

[8] "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'; מדרש דומה נמצא במכילתא דרבי ישמעאל, פרשת וישמע יתרו, מסכתא דעמלק, פרשה א' / פרק י"ח, א', א').

[9] תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב

[10] "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.

[11] "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה).

[12] "שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם: ירמיהו, חלקיהו, ושריה, ומחסיה, וברוך, ונריה, וחנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה, שנאמר: וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשייה אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקווה (ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק י"ד)." (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ').

[13] "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב').

[14] הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"ט, 1-10

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]