ריחן מצוי

מין של צמח
(הופנה מהדף ריחן (צמח))

רֵיחָן או בזיליקום (שם מדעי: Ocimum basilicum) הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים (Labiatae).

קריאת טבלת מיוןריחן מצוי
Basil-Basilico-Ocimum basilicum-albahaca.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: ריחן
מין: ריחן מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ocimum basilicum
ליניאוס, 1753
תפרחת הריחן
זרעי הריחן

מקור השםעריכה

מקור שמו של הבזיליקום במונח היווני בזילאוס (βασιλεύς- Basileus) שמשמעותו "מלך", "מלכותי", "שליט". היוונים הקדמונים העריכו כל כך את תכונותיו ואת ריחו של הצמח, שכינו אותו "מלך התבלינים".

בעברית נקרא הבזיליקום "רֵיחָן", בדומה לשמו בערבית "רַיְחַאן" ( ريحان) .

שימושיםעריכה

את הריחן אוכלים טרי או כמרכיב במאפים, בתבשילים וברטבים שונים, דוגמת פיצה או פסטו. במטבח הצרפתי הוא משמש כאחד המרכיבים בתערובת התבלינים הרב דה פרובאנס.

באיטליה נחשב הריחן סמל לאהבה. כך אדם שמיקם בשערו ענף של הצמח ביטא את כוונותיו להינשא לאהובת ליבו. אם האישה בחרה לקבל את המחזר, הייתה מניחה כלי עם בזיליקום במרפסת ביתה.

ברפואה העממיתעריכה

במהלך ההיסטוריה שימש הריחן ברפואה העממית למטרות שונות. מאז המאה השישית משתמשים בו כדי לשפר את זרימת הדם והעיכול. באופן חיצוני משתמשים בו להרגעת עיניים אדומות ולהקל על גרד בעור.

הריחן, המכיל חומרים אנטי-בקטריאליים, שימש גם לטיפול בריח רע מהפה, להגנה מפני עששת וכמשחת שיניים, וכן לטיפול בכאבי ראש וגזים. הוא משמש מקור עשיר לנוגדי חמצון.

בנוסף, הוא מכיל פיטוכימיקלים הנחשבים לנוגדי סרטן[דרוש מקור]. כמו כן, מחקר שנערך ב-1996 מצא כי הבזיליקום מסייע בבקרת רמות הסוכר בדם אצל חולי סוכרת (NIDDM)[דרוש מקור].

ריבוי וגידול ביתיעריכה

הריחן מתרבה בעזרת הפצת זרעיו. הזרעים מתפתחים בשחלת הפרח הלבן בראש עמודי תפרחת המתפצלים מהגבעול. כשהפרחים מתייבשים ניתן לחלץ את הזרעים מתוכם באופן ידני ולזרוע באדמה או במנבטה בעומק סנטימטר. הבזיליקום נחשב צמח קל לריבוי, גם על ידי גנן חובב, והנביטה מתרחשת לרוב בתוך כשבועיים.

ניתן להרבות את הריחן גם ברבייה וגטטיבית, באמצעות ייחורים: יש להניח גבעולים בריאים בעלי מספר מפרקים במים למשך ימים אחדים, עד שהם מפתחים שורשים, ואז לשתול אותם באדמה.

קל לגדל עציצי בזיליקום באופן ביתי מכיוון שהם צומחים מהר ולא דורשים התעסקות רבה. כדאי לשתול את הבזיליקום בעונת האביב מכיוון שהוא לא חובב קור, בהתאם, יש להניח אותו במקום שבו יש שמש בין 6-8 שעות ביממה. יש להשקות באופן תדיר כך שאדמתו תהיה רוב הזמן רטובה. דבר נוסף - אם רוצים להשתמש בעלים הבזיליקום לבישול, כדאי להסיר את הפרחים עם הופעתם מכיוון שהם גוזלים הרבה מהמים שהעציץ צורך. כאשר קוטפים מהצמח עלים, יש להשאיר עליו מספר עלים כדי שיוכל לחדש את עצמו.[1]

הריחן בתרבותעריכה

ישנם טקסים ואמונות רבות הקשורות בריחן. בצרפתית הצמח מכונה לעיתים "העשב המלכותי" l'herble royale, באיטליה הריחן מסמל את האהבה, ובפורטוגל נהוג לתת לאדם אהוב סיר עם ריחן ושיר ביום הקדוש ג'ון וביום הקדוש אנתוני. לעומת זאת, ביוון העתיקה בפרט ובאירופה בכלל, קושר הריחן עם שנאה ואף כסמלו של השטן. אגדת עם אפריקאית טוענת שהריחן מגן מפני עקרבים. הבוטניקאי הבריטי ניקולס קולפפר (1616-1654), ציטט בכתביו "פיזיקאי צרפתי מבדר" שטען שהסנפת הריחן יתר על המידה תביא לגדילתם של עקרבים במוח.

ריחן קדוש, המכונה "טולסי", מוכר מאוד בדת ההינדואיזם. בכנסייה היוונית האורתודוקסית לריחן יש חשיבות דתית, שכן הוא משמש להכנת מים קדושים. מכיוון שעל פי אמונתם, הריחן יצמח סמוך לקבר המשיח ביום תחיית המתים. בכנסייה האורתודוקסית הבולגרית, הסרבית, המקדונית והרומנית, משתמשים גם כן כדי להכין מים קדושים, ובנוסף, נוהגים להניח סירים מלאים בריחן מתחת למזבח.

באירופה נהוג לשים ריחן ביד המתים כדי להבטיח מסע בטוח לעולם הבא. בהודו הוא מונח בפה המתים, כדי להבטיח את הגעתם אל האל.

אצל יהודי תימן מקובל היה מנהג לפיו נשות הבית מתכנסות לאחר הדלקת נרות השבת ומחכות לשוב בעליהן וילדיהן מן התפילה כשידיהם אוחזות ענפי ריחן ססגוניים שריחם הנודף מבשר על כניסת השבת. כמו כן מנהג נפוץ בקרב יהודי תימן עד היום להשתמש בריחן כבשמים לצורך קיום טקס ההבדלה במוצאי שבתות[דרוש מקור].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך תגדלו בזיליקום בבית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 ביוני 2018‏