שבת חזון
שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא. היא חלה באמצע תשעת הימים, ולאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב. פרשת השבוע של שבת זו היא תמיד פרשת דברים. כאשר חל תשעה באב בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, ואותה שבת היא שבת חזון.
השבת מכונה על שם ההפטרה הנקראת בה, הפותחת ברוב עדות ישראל במילים "חזון ישעיהו בן אמוץ" (ספר ישעיהו, פרק א', פסוק א'). ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון, שהוביל לחורבן בית המקדש.[1]
מנהגים
עריכהאף על פי שלפי ההלכה אין נוהגים אבלות בשבת, בשבת זו מקיימים בחלק מקהילות ישראל כמה מנהגים המזכירים את האבלות. לפי מנהג אשכנז, בקריאת התורה קוראים את הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" המופיע בפרשת השבוע במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה, קוראים את רוב ההפטרה במנגינת מגילת איכה, וכן שרים את הפיוט לכה דודי בקבלת שבת, במנגינת הפיוט אלי ציון ועריה.
כמו כן, מנהג אשכנז[2] (וכן פסק הרמ"א) ללבוש בגדי יום חול בשבת זו. מנהג זה נהוג עדיין בחלק מהקהילות האשכנזיות, אך ברוב קהילות האשכנזים אינו נהוג היום, כיון שהחסידים ביטלו מנהג זה, ואף הליטאים (בוודאי בארץ ישראל, וגם הרבה קהילות אשכנזים בחו"ל) נוהגים על פי פסק הגר"א ללבוש בגדי שבת[3], ולכן מנהג זה נשאר רק בקהילות היקים ואויבערלאנד[4]. הספרדים אינם נוהגים מנהגים אלו[5], וכן האר"י ושאר מקובלי צפת לא נהגו מנהגים אלו.
בקהילות אשכנז המערבי, אומרים אותם הפיוטים שאומרים בשבת שלפני שבועות, דהיינו אהבה "אותך כל היום קוינו" מאת רבי אפרים בן יצחק מרגנשבורג, וזולת "א-להים באזנינו שמענו" מאת הראב"ן. בנוסף, ברוב קהילות אשכנז המערבי, נוהגים לומר אב הרחמים רק בשבת זו ובשבת שלפני שבועות[6], ובקצת קהילות אשכנז נוהגים לערוך יזכור קצר בשבת זו[7].
יהודי ג'רבה ויהודי לוב נוהגים להפטיר בשבת זו "משא גיא חזיון" (ספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוקים א'–י"ד), ולא "חזון ישעיהו".
בתנועת החסידות
עריכהבתנועת החסידות ביטלו את מנהגי האבלות של יהדות אשכנז. צדיקים רבים מתנועת החסידות התבטאו ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות. כך הרב מאפטא בספרו[8] "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה. רבי משה צבי מסאווראן אמר ששמה של שבת חזון מרמז שבשבת זו אפשר לראות מה יהיה בעולם. בחסידות צאנז היה נהוג לערוך נסיעה לצדיק בשבת זו[9].
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ביאר את השם "שבת חזון", על דרך הרמז, בכך שבשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית.
רבי שלום מבראהין[10] מביא ביאור בפסוק[11] "עוד חזון למועד", כי שבת חזון יהיה יום טוב לעתיד לבוא.
קישורים חיצוניים
עריכה- בנימין לאו, פרשת השבוע, צרות שלא היה כמותן, באתר הארץ, 23 ביולי 2009
הערות שוליים
עריכה- ^ חלק מיהודי תימן נוהגים לקרוא את חלקה הראשון של הפטרה זו בשבת הקודמת, ובשבת זו מתחילים את ההפטרה מהפסוק "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה" (פסוק כ"א). בחלק מקהילות צפון אפריקה מפטירים "מַשָּׂא גֵיא חִזָּיוֹן" (ספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוקים א'–י"ד), ובתקופות קדומות נהגו הפטרות נוספות.
- ^ מרדכי, הגהות אשר"י, אגודה ורוקח.
- ^ מובא במשנה ברורה, סימן תקנ"א, סעיף קטן ו'.
- ^ ואפילו בקהילות אלו, בדרך כלל נוהגים להחליף רק בגד אחד.
- ^ שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תרצג
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 233.
- ^ מחזור שבחי ישורון, נוא יארק תשע"ו, עמ' 549 ואילך.
- ^ אוהב ישראל, שבת חזון, באתר היברובוקס וז״ל: י"ל אשר שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה. ע"ד שנשאלתי פעם א' לבאר המדרש דאיתא שם לא היה יום מועד לישראל כיום שנחרב בהמ"ק ע"כ. והוא פלא. וכבר עמד בזה בעל המחבר משנה למלך בספרו הטהור פרשת דרכים עיי"ש. אמנם בשום שכל והערת לב. י"ל בזה ע"ד מאחז"ל חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שיוצא לדרך. והמשכיל יבין. דוגמה לזה תמצא בפ' ויגש. ע"פ ויסע ישראל וכל אשר לו גו' יעו"ש ובפרט כשחל יום טי"ת באב בשבת והבן היטב:
- ^ י"ג אורות לבית צאנז עמ' רנג. ראו גם שיעור חומש רש"י פרשת ויקהל תשמ"ב מרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם ששבתות בין המצרים בצאנז היו שמחות יותר משאר שבתות השנה.
- ^ בספרו "דברי שלום".
- ^ ספר חבקוק, פרק ב', פסוק ג'.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.