פתיחת התפריט הראשי

"לא יעזור להם: שוחרי התורה לא ינטשו את הישיבות, אפילו במחיר יהרג ובל יעבור"עריכה

הציטוט הזה לא נאמר בתשנ"ח בזמן הדיונים בבג"צ, הציטוט שפורסם בשם הרב שך ביתד נאמן בתשנ"ח הוא: "תדעו שאיסור גמור ללכת לצבא, וצריך למסור את הנפש על זה. כל אבא צריך לשמור ולהשגיח על ילדיו, כי איסור גמור לשלוח את בניו לצבא. תפרסמו בשמי בכל מקום שצריך לצאת במחאה". כפי שמובא בהמשך הערך, וכפי שניתן לראות כאן וכאן, ובשאר הפירסומים הרבים שיצאו בנושא, הציטוט הזה הוא בלעדי לויקיפדיה, וברור שלו היה נכון היה מתפרסם בכל מקום. הציטוט הזה, להערכתי הוא עירוב של כמה מימרות שאמר הרב שך בנושא. כפי שניתן לראות בפרק העוסק במשנתו של הרב שך בעניין גיוס בני הישיבות.--מוישימישיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ה • 10:08, 1 ביוני 2015 (IDT)

קשה להאמין שאם היה אומר דברים כאלה הם לא היו מתפרסמים בריש גלי. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ה • 11:54, 14 ביוני 2015 (IDT)
גרש הביא מקור, יפה מאוד, לדעתי הועתק מויקיפדיה, איני יודע כיצד לבדוק את התאריכים, הנוסח שכן אמר (לדברי מקורבים) בחוליו ופורסם בזמנו ביתד נאמן מובא במקום אחר בערך, גרש עצמו בדף שיחתו מודה לי שעיקר הסיבה להחזרת הציטוט הוא בגלל שפעילותי באופן כללי לא מוצאת חן בעיניו.--מוישימישיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ה • 13:48, 14 ביוני 2015 (IDT)
זה מקור מ-2001, לפני ויקיפדיה. עם זאת, לפי ההקשר, רהט פשוט ניסח באופן בלתי מוצלח את הפרסום מתשנ"ח. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ה • 14:18, 14 ביוני 2015 (IDT)
תודה. חשוב לציין שהכתבה של מנחם רהט מייחסת להרב שך אמירה על נפילת מגדלי התאומים שהייתה חודשיים לפני פטירתו. מצבו של הרב שך אז לא איפשר כלום. אם זה מקור טוב, אני חושב שיש לציין גם אמירה זו.--מוישימישיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ה • 14:33, 14 ביוני 2015 (IDT)
אמת (נרו). ניכר גם שכותב הערך העתביק את הציטוט ישירות משם, שימו לב למרכאות וכן לנקודותיים הלא סטנדרטיות שנמצאות הן בערך והן במקור בnrg, הנה: "- "זה לא יעזור להם: שוחרי התורה",
בנוסף, כל מי שגדל על השקפתו של הרב שך, היה אמור להכיר ציטוט דרמטי כזה, וזה לא כך. למי שזה לא מספיק, מבחן גוגל מוכיח שאין לזה איזכור נוסף. מקוה לטובשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ה • 14:36, 14 ביוני 2015 (IDT)
ומה יש לויקיפדיה להציע במקרה כזה? האם המקור השגוי אמור להישאר?--מוישימישיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ה • 15:16, 21 ביוני 2015 (IDT)
אם המקור שגוי, מוחקים את הציטוט. ‏DGtal‏ - שיחה 16:16, 21 ביוני 2015 (IDT)
ודאי שדבר שגוי אין לו מקום. אבל לא שני החבר'ה כאן, עם האג'נדה שלהם, יקבעו לנו מה שגוי ומה לא והאם מנחם רהט ציטט או בדה מליבו. גרש - שיחה 20:05, 21 ביוני 2015 (IDT)
לתשומת לב יש פה שלשה, האם מוכר פה המשפט "טול קורה מבין עיניך"?. --מוישימישיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ה • 23:22, 21 ביוני 2015 (IDT)
דייקתי "שניים" ולא "שלושה". גרש - שיחה 23:30, 21 ביוני 2015 (IDT)
השלישי איפה לדבריך נקי מאג'נדה, מעתה לדבריך, הציטוט הזה היה או לא?--מוישימישיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ה • 23:43, 21 ביוני 2015 (IDT)
גרש, אין טעם להילחם על מקרים אבודים, זה באמת מיותר. כל אמירה של הרב שך, ודאי בכזאת רמה דרמטית, תועדה היטב. כשאי אפשר להביא מקור מלבד מנחם רהט - ברור לגמרי שהוא לא אמר דבר כזה בפומבי, ואני חושש שאתה יודע את זה. הרושם הוא שאתה מתנגד למוישימי ולמקווה בגלל שזה הם, לא בגלל שהם טועים. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ה • 00:43, 22 ביוני 2015 (IDT)
אני "נלחם" על דבר אחד: שדיונים לא יוכרעו על ידי רוב אוטומטי של הקבוצה הזאת. לא יותר מזה. לפי התנהלותך בעבר, גם ממך הייתי מצפה להצטרף אלי לגישה הזאת. חבל שבחרת להצטרף אליהם, במקום לתת כתף לרצון הבסיסי שלי שלא לעוות ולעקר את הדיונים הענייניים על ידי חבורה-מטעם. הרי בעבר, לפני שהם הפציעו לחיינו, היו לנו הרבה דיונים, ותמיד הגענו להכרעה עניינית - אבל לא על בסיס של רוב מובנה ומכוון. גרש - שיחה 01:45, 22 ביוני 2015 (IDT)
בגלל הרצון להתנגד לקבוצה הזאת נשאיר בערך תוכן שגוי? הדיוק בערך חשוב לי יותר מהשאלה איזה ויקיפד תומך באיזו עמדה ולמה. אני לא מצטרף אליהם, אני נשאר בצד של התוכן. יש יתרון ברור שהם מביאים לדיון שלא היה קודם: עד עכשיו רק אתה הכרת את הסוגיות לפני ולפנים, עכשיו יש עוד כאלה שמכירים וכך נוצר איזון בין גישות. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ה • 10:56, 22 ביוני 2015 (IDT)

האם "חוג חזון איש" לא קיבל את מרותו של הרב שךעריכה

אינני יודע מי אחראי לעריכה הזאת ואינני יודע מה עבר לו בראש כשערך זאת. יש להבחין בין "חוג חזון איש" לבין חוג הרב גריינימן שבתוך חוג חזון איש. כל רבניו הבולטים של חוג חזון איש הכללי (הרב חיים קנייבסקי, הרב נסים קרליץ, הרב יהודה שפירא וכו', שלא לדבר על חסידי הרב שך מהסוג של רח"ש קרליץ ורא"י רוטר) היו תחת מרות הרב שך,ישבו ב"מזרח" באירועים השונים של אותה תקופה וחתמו על תמיכה בדגל התורה. בכולל חזון איש, ה"מבצר" של חוג חזון איש, נערך לפני הבחירות ההן כנס תמיכה ונאם בו נאום נלהב הרב יהודה שפירא, מראשי הכולל ומראשי חוג חזון איש. גרש - שיחה 07:12, 24 ביוני 2015 (IDT)

פרנסה לאברכים ומכללותעריכה

אני מבקש לקבל את עזרת החברים למלחמת העריכה הבלתי חוקית שנערכה פה. לאחר ניסוח של עניין התנגדות\אי התנגדות הרב שך למכללות, תוך הבאת כל המקורות כראוי, וניסוח משותף שלי, של גרש ושל Danny-w התוצאה לא הייתה משביעת רצון מבחינת הנרטיב של מישהו, התוצאה, מלחמת עריכה לא חוקית על ידו והוא עוד טוען לאי הפנמה של ההתנהלות הוויקיפדית, להלן הנוסח:


באחד ממכתביו כתב: "האדם צריך לדאוג לעלייתו העצמי בתורה ויראת שמים, וזה הדבר הכי חשוב, ואין שום דבר שבגלל זה אדם צריך לוותר על עלייתו בתורה ויראת שמים. אמנם אם אין פרנסה, כיוון שבלי פרנסה אי אפשר ללמוד בשקט ולעלות בתורה ויראת שמים, על כן יש לדאוג לפרנסה, ולהעדיף דבר שאפשר להתפרנס ממנו שיש בזה איזה לימוד ועליה התורה."[1].

נטען כי הרב שך התנגד ללימודים אקדמיים ולהכשרה מקצועית לאברכים וחולשתו בסוף ימיו היא שאיפשרה את הקמת המרכז החרדי להכשרה מקצועית [2][3]. אולם לדברי מקימי המרכז הם קיבלו את הסכמתו של הרב שך והוא ביקש שהרב אלישיב יקבע את התנאים[4].
אם תשימו לב,במקרה הזה ניתן משקל מכובד ל"דברי החיזוק" שהרב שך כותב בתחילת מכתבו, למרות שידוע לנו שלדעת גרש "דברי החיזוק שהרבנים אומרים הם "דברים פשוטים", וניתנת עדיפות לגירסה "המחמירה" בדעת הרב שך שלפחות בחלקה אינה יוצאת מגדר "תאוריה".

  1. ^ מכתב הרב שך בכבר היה לעולמים
  2. ^ פרופ' עוז אלמוג
  3. ^ ד"ר יעקב לופו
  4. ^ נאום של ד"ר אברהם פוס מייסד המכללה באתר הרשמי

--מוישימישיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • 14:16, 25 ביוני 2015 (IDT)


תפסיק להיתמם ותפסיק לנפנף נפנוף סרק במלחמת עריכה. כל פעילותך כאן היא בקמפיין סדרתי לצורכי האג'נדה שלך, ואני כאן כדי להיות שומר סף למנוע זאת.
לגופו של עניין: שלושים שנה הרב שך מנע פתיחת מסלולי אקדמיה חרדית וכדומה. לכן: "הרב שך התנגד לאקדמיות חרדיות ומכונים להכשרה לאברכים". נקודה. בסוף ימיו, בתקופת מחלתו כאשר חדל לתפקד, נפתח המרכז המקצועי הראשון. אכן, שני מקורות מחקריים חיצוניים שהבאתי אומרים שהקמת מרכז התאפשרה לאחר שהרב שך חדל לתפקד בשל מחלתו, ותוך ניצול המצב הזה. מה עושה המשתמש מטעם קבוצת "שונאי הרב שך" בבני ברק (קבוצה ידועה ומוגדרת מאוד): כותב זאת בנוסח האומר ש"נטען" שהרב שך התנגד לאקדמיות חרדיות. זה בדיוק כמו לכתוב ש"נטען" שהרב שך התנגד ללימודי חול ולישיבות תיכוניות. טענת ראש המרכז שהרב שך נתן לו או קיי ושלח אותו לרב אלישיב - כבודה במקומה מונח, בדיוק כמו דברי הרב ברוך חייט הטוען כי הרב שך התיר לו לפתוח את הישיבה התיכונית שלו. זה לא הופך את המציאות ל"נטען שהרב שך התנגד לישיבות תיכוניות". מי שמצוי בנושא מבין את האבסורד המוחלט שבכך. הרב שך התנגד לאקדמיות והוא התנגד לישיבות תיכוניות. נקודה. אם איזה מנהל מוסד מסוים טוען שיש מקרה כזה או אחר, שבו הוא קיבל או-קיי מהרב שך (דבר שאי אפשר להוכיח, וכמובן שיש להתייחס לכך בחשד טבעי) - יש לכתוב זאת בזהירות המתבקשת, אבל בוודאי זה לא הופך את המציאות ל"נטען ש...". ב"נטען ש..." יש להשתמש לגבי הטענה של שני החוקרים האומרים ש"חולשתו בסוף ימיו היא שאיפשרה את הקמת המרכז החרדי להכשרה מקצועית", אבל לא לגבי עצם התנגדותו הכללית לאקדמיות והכשרות מקצועיות.
ואת בעלי האג'נדה שבאו לוויקיפדיה למטרה אחת ויחידה - כדי לחרב ולחבל בקבוצת ערכים מסוימת, תוך ניצול העובדה שאין מי שיעמוד בפרץ - צריך להעמיד סוף סוף במקומם. במעלה דף השיחה הזה ניתן לראות כיצד הוא עשה מניפולציה בציטוט תמים של הרב שך כדי להציג אותו כמי שמוציא אברכים ל"שוק העבודה", וכעת הוא שוב מנסה את כוחו. קראתי מזמן לחברים להטות כתף ולסייע לי בעמידה על משמר ויקיפדיה. לצערי, אני נתקל באדישות כללית מצד החברים. גרש - שיחה 15:05, 25 ביוני 2015 (IDT)
הרב שך לא מנע פתיחת הכשרה לאברכים, ואם אתה יודע על מקרה ספציפי בו מישהו ניסה לפתוח והרב שך מנע ממנו, אדרבה, תציין ותביא בערך, יכול גם להיות שהרב שך שינה דעתו, לסיפור של מנהלי המכון על הסכמת הרב שך יש "רגליים לדבר" בהסכמה שנתן להם הרב אלישיב בהמשך. ובכתבה שהייתה ביתד נאמן בשנת תשנ"ט, ובכדי שיובן עד כמה הרב שך מוקיר ומעריך את חשיבות הלימוד בכולל, הובא גם הציטוט של דברי החיזוק של הרב שך אודות חובת הלימודים בכולל. אגב אתה מנעת הכנסת טענת הרב צייט בערך לחלוטין.ולמי שמדבר פה על מגמתיות, אני מציע להציץ פה במעלה דף השיחה, איך עמיתי מתעקש על הותרת תוכן שגוי לחולטין בערך
חשוב לשים לב לכך שאתה בעצם מניח הנחת יסוד באשר לדמותו של הרב ולפי זה מסביר את העובדות, כאשר הנחות היסוד מותאמות לנרטיב פוליטי מסויים מאוד, בערך הזה כל תמיכה ביציאת אברכים לעבודה היא במקרה, שקר, לא מייצג, ובערכים אחרים, כל שלילת יציאה לעבודה היא שקר, לא מייצג וכן הלאה.--מוישימישיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • 15:26, 25 ביוני 2015 (IDT)
הנה מה שכתב החוקר פרופ' עוז אלמוג: "דלתות רבות היו חסומות בפני האברך החרדי שרצה לצאת לעבוד בשל החסר בהשכלה בסיסית... הרב שך התנגד באופן נמרץ להכנסת לימודי חול בישיבות, והביע התנגדות אף להכשרה מקצועית לאברכים שרצו בכך. ב-1996 שקע הרב שך בתרדמת, והסדק הראשון בחומה שהקים נפרץ. בבני ברק הוקם ה'מרכז החרדי להכשרה מקצועית'."
והנה סיכום מחקרו של ד"ר יעקב לופו: "הרב שך, גדול הדור, חייב את כל בני הקהילה להתמסר רק ללמודי קודש... בשנת 1996 פורש הרב שך מהנהגה בפועל – יש הרואים במהלך זה כהסרת החסם המרכזי בפני הנהגת לימודים אקדמיים בחברה החרדית."
והנה עוד קטע ממאמר אקדמי המתבסס על מחקריהם של החוקרים לופו, הורוביץ וטאוב: "בתוך הזרם הליטאי הוביל הרב שך את הגישה הבדלנית והביקורתית ביותר בנושא זה (הורוביץ, 1989; טאוב, 2013). הרב שך נהג לבטא את עמדותיו בעל פה, אך תשובות שכתב לפונים אליו מלמדות על עמדותיו... הוא קרא לשמור בישיבות על ריחוק מוחלט מלימודים כלליים ויצא נגד התרבות החילונית, המנותקת לדבריו מן היהדות. הוא הציג עמדה שמרנית מובהקת הרואה בזהות היהודית זהות מהותית שאינה נדרשת לחידושי הסביבה החיצונית ולדיאלוג עמה, אלא דוגלת בהסתגרות בגבולות המובלעת ובהיבדלות מוחלטת מן החברה החיצונית... תלמידי ישיבה מחו"ל, שאינם מקבלים תקצוב מהמדינה כבישראל, פנו אל הרב שך בשאלה אם הוא מתיר להם להקדיש מעט מזמנם ללימודי תואר אקדמי, על מנת שיוכלו להשתלב בעבודה ופרנסתם תהיה מצויה במקביל להשקעתם בלימוד התורה. הרב שך פסק בבירור שאל להם לנהוג כך (לופו, 2003: 40-38). עמדתו של הרב שך כלפי לימודי חול וכלפי השכלה גבוהה בפרט, היתה נחרצת וברורה והשפעתה ניכרת עד ימינו."
כלומר, עצם היותו של הרב שך "החסם המרכזי" בפני חדירת אקדמיזציה לציבור אברכים - זו הנחת יסוד פשוטה וברורה. ועל כך אלמוג מוסיף: "ב-1996 שקע הרב שך בתרדמת, והסדק הראשון בחומה שהקים נפרץ בבני ברק הוקם ה'מרכז החרדי להכשרה מקצועית'". לבוא אחר כך ולכתוב ש"נטען שהרב שך התנגד ללימודים אקדמיים והכשרה מקצועית" על סמך הדברים הללו, זו מניפולציה זולה שראויה רק למי שלא הפנים את התרבות הוויקיפדית הבסיסית וחושב שהוא בפורום של החוג שלו בבני ברק.
כמה חבל שהקבוצה הזאת מאוששת את מה שמתנגדי הרב שטיינמן טוענים כל הזמן על כך שהוא מוביל להריסת חומות החרדיות הקלסית. אחרת אין הסבר לתופעה המסוכנת (מבחינת ויקיפדיה) שאנו עדים לה, כיצד אנשיו כאן עוסקים בקמפיין חתרני אובססיבי לקעקע את העמדות השמרניות המוצגות בערכים הליטאיים והחרדיים ולצבוע את הרבנים השמרניים ביותר בצבעים ליברליים. גרש - שיחה 16:43, 25 ביוני 2015 (IDT)
האם אתה מקבל את השקיעה של הרב שך בתרדמת גם בהקשר לאמירתו בנושא הגיוס שלש שנים לאחר מכן?? אי אפשר לטעון שהרב שך התנגד כאשר יש מי שטוען בתוקף שלו הרב שך התיר ואיש לא טוען לשקר חוץ ממך(אגב ויינברגר ובויאר עדיין חיים אולי ניתן לברר איתם), מי שרוצה יכול לבחון בדף השיחה לעיל בפיסקה "דעת הרב שך בעניין לימודי מקצוע לגברים" שמשום מה לא טרחת להגיב שם, הובאו ציטוטים של הרב שך שאמר שהעיקר שלומדים בישיבה, אחר כך יכול ללכת להיות סוחר ועוד.ברור שהרב שך רצה שכולם ילמדו, אולם היה איכפת לו שמי שיוצא לעבוד יעשה זאת בצורה כשירה ולא יצטרך ללכת לאוניברסיטה (ראה מכתב הרבנים בדף השיחה של יחזקאל פוגל), כמו שהתיר הכנסת מקצועות נוספים והכשרה נוספת לבנות בסמינרים, על אף הרתיעה החרדית מהאקדימזציה. --מוישימישיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ה • 19:36, 25 ביוני 2015 (IDT)
גרש, נשגב מבינתי למה מי שיש לו ראיות לא רעות נצרך להקדיש חצי מהתגובה להתקפות כלפי מי שחולק עליו. אותי הטקטיקה הזאת לא משכנעת. מילא אם לא היה לך מה להגיד לגופו של עניין. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • 21:08, 25 ביוני 2015 (IDT)
כשקמה קבוצה נדליסטית-שטיינמניסטית ומנסה לחולל וליצור נרטיב חדש לציבור החרדי-ליטאי, היא עושה זאת בשיטת "עולם ישן עדי היסוד נחריבה". אחת משיטות הפעולה שלהם היא על ידי ערעור הנרטיב הישן. ואז קל להם לבוא ולומר: מה אתם רוצים מאיתנו, הקידמה לא התחילה היום, הרי כבר הרבנים הישנים והמיושנים היו בעצם רבנים 'מתקדמים' מאוד, ממש 'ליברליים'... תראו, אנו נוכיח לכם שכל הרבנים מהדורות הקודמים היו בעד גיוס, בעד אקדמיזציה, בעד השתלבות ב"שוק העבודה", וכמובן נגד כל פעולת מחאה נגד השלטונות. ממש תואמי הרב שטיינמן. החבר'ה האלה, למשל, יכולים להפוך את ה"חפץ חיים" לאחד שתמך בגיוס. שהרי הוא כתב ספר הלכות מיוחד לחיילים היהודים... הם גם ימצאו איזה מכתב שלו שיש בו מילות עידוד ותמיכה בחיילים (ויצטטו אותו בערך שלו, כדי לצבוע אותו בצבע המתאים להם), הרי אם הוא היה נגד גיוס - איך אפשר לכתוב להם מילים חמות?.. וכן על זה הדרך.
זה נשמע הזוי - אבל כך בדיוק הם פועלים. ומה שהיום נשמע הזוי - מחר זה הופך להיות נורמלי. עקבתי אחריהם בקמפיין שלהם, כיצד הם הצליחו לשנות את הדיסקט אצל חלק ניכר מהליטאים בנושא המחאות וההפגנות. אנשים שהיה בהם רגש יהודי חם לנושאים היהודיים והדתיים הפכו להיות קרים כמו קוביות קרח. רואים מכונית נוסעת בשבת, אסור לקרוא "שאבעס", כי זה פוגע ברב שטיינמן... אסור לומר תהילים נגד "גזירת הגיוס", כי זה פוגע ברב שטיינמן... ובעצם, אסור לכנות זאת בכינוי הגנאי הזה - "גזירת הגיוס", כי זה פוגע ברב שטיינמן...
החבר'ה שכאן הם נציגים של הקליקה הזאת. הם פועלים בנושאים השונים בכל הערכים הרלוונטיים, תוך ניצול העובדה שהחברים כאן רחוקים מאוד מהנושאים הללו. בלית ברירה, את כל 'זמן ויקיפדיה' שלי אני צריך להקדיש לעמידה על המשמר מפניהם. אם היית מבין את מה שאני מבין - היית הראשון שמצטרף אלי. גרש - שיחה 08:06, 26 ביוני 2015 (IDT)
המקורות שלו שהובאו כאן, שולבו בערך בצורה מכובדת, אלא שהוא לא מסכים שמקורות אחרים שאומרים קצת אחרת ומראים את הדואליות של הנהגת הרב שך ישולבו גם כן ויקבלו מקום ראוי.--מוישימישיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ה • 23:57, 25 ביוני 2015 (IDT)
אני מציע לחברים לבדוק לעיל בפיסקה:"דעת הרב שך בעניין מכללות ובעניין ישיבת מערבא", גרש, שמחלק את העולם לשתי מחנות לפי הפוליטיקה החרדית. לא היה מסוגל להאמין שהרב שך כתב ש"בת שאם לא תלך למכללה תלך למקומות יותר גרועים יש לדאוג שתלך למכללה" שהרי אין זה תואם את ההשקפה העדכנית של הרב שך שמאז פרישתו בשנת תשנ"ה-ו עשתה לה ציצים ופרחים (לפי העידכון, הרב שך, שהתיר כניסה לקואליציה, נטילת תפקידי שרים לש"ס חבר לפא"י בבחירות תשנ"ב ועוד, הוא קרוב לסאטמר שהרי הוא הספיד את הרבי מסאטמר ואמר פעם "אנחנו סאטמר"), עד שלא קיבל צילום הוא קרא לזה 'מפוקפק'. אכן, במשך שנים גרש מגן על ויקיפדיה מפני הכנסת מידע שלא מסתדר עם השקפה זו (או עם ההשקפה שמציבה את הרב שטיינמן כעומד קרוב אל הרב שך בדעות), ולמעשה שירת פה במשך שנים את מחנהו, והכל בתדמית של נייטרלי, תוך שהוא מוליך שולל את כל החברים בויקיפדיה, הבאתי כבר בדף שיחתו ריכוז של התנהלויות פסולות ופוליטיות ועל הפעילות שלו בחודש האחרון אני יכול למלא עוד כמה וכמה דוגמאות של צביעות ומגמתיות ברורה, תוך מניעת מידע הכרחי מויקיפדיה, אני מקוה שהחברים יעשו סוף להתנהלות הפסולה של גרש ולסמכויות הויקיפדיות שהוא לוקח לעצמו.--מוישימישיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ה • 09:23, 26 ביוני 2015 (IDT)

עד שהפצעתם בקמפיין החתרני שלכם, עריכת הערכים הדתיים בויקיפדיה התנהלה לפי הכללים והנורמות המקובלים. היו עריכות של שלל עורכים ושל מגוון רחב של דעות, אף אחד לא מנע שום דבר מאף אחד, ואף אחד לא ערך שום עריכה בלי עינם הפקוחה של שאר החברים; היו דיונים ענייניים והיו הכרעות מכובדות, לכל הכיוונים. אעשה כל שביכולתי שהימים ההם ישובו. גרש - שיחה 14:34, 26 ביוני 2015 (IDT)

נייטרלי צדיק. אנא תציל אותנו מהרב שטיינמן. שלא יקרה לנו מה שקרה לאותם "אנשים שהיה בהם רגש יהודי חם לנושאים היהודיים והדתיים והפכו להיות קרים כמו קוביות קרח". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
"דיונים ענייניים",טול קורה מבין עיניך.--מוישימישיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ה • 15:32, 26 ביוני 2015 (IDT)
והנה "מקור מחקרי" מתוך המחקר של "יעקב לופו" (עליו מבסס כותב המאמר שהובא לעיל את מחקרו) המאשר כי הרב שך נתן הסכמה מאחורי הקלעים להקמת המכללה החרדית: "מפנה בחברה החרדית הכשרה מקצועית ולימודים אקדמאיים, שע"י מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות", עמוד 40, ציטוט: "למרות עמדתו האידיאולוגית הנחרצת נגד לימודי החול, נראה שלמנהיגותו של הרב שך היה גם פן נסתר, פרגמטי, לצד הפן הציבורי החד משמעי, שגילם את עמדתו החינוכית בנוגע למותר ואסור, גילה הרב הבנה מסויימת כלפי בעיות של יחידים, הדורשות פתרון. בחוג מקורביו מדברים על "שני רבנים", הרב שך הנחרץ, שעמד על המשמר, והרב "לייזר", העוזר, המבין והמתיר. זו הייתה דרכו של הרב להנהיג את הציבור ולהטיל עליו את מרותו.
גם המפנה בגישה כלפי בני תורה שאינם מסוגלים ללמוד, שחל בשנת 1996, התרחש למעשה רק לאחר שהרב נתן את הסכמתו מאחורי הקלעים, ולאחר שהתייעץ באמצעות מקורביו עם עשרה ראשי ישיבות וכן עם רבנים צעירים יותר" בהמשך המחקר מביא גם את הסיפור של הרב צ'ייט שהוזכר לעיל.
--מוישימישיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ה • 00:12, 28 ביוני 2015 (IDT)
איך הם מסבירים את זה שכל האירועים הללו התרחשו רק ב-96'? ביקורת - שיחה 00:17, 28 ביוני 2015 (IDT)
הם טוענים שזה עניין כלכלי, אני מכיר הסברים נוספים.--מוישימישיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ה • 00:24, 28 ביוני 2015 (IDT)
לא הבנתי. קרה משהו כלכלי יוצא דופן ב-96'? או שמדובר בניצול חולשה של הרב? ביקורת - שיחה 00:39, 28 ביוני 2015 (IDT)
הם לא טוענים לניצול חולשה, להיפך הם אומרים שהרב שך התייעץ עם עשרה ראשי ישיבות קודם שהכריע (ניצול חולשה זה מקור אחר), מכל מקום גם העניין הכלכלי, (הציבור לא יכל יותר לעמוד מבחינה כלכלית ב"חברת לומדים" בלבד) הוא פרשנות, הפשטות היא שביקשו להקים מקום כשר ללימודי מקצוע והגיעו לבקש הכשר, לא נראה לי שהרב שך (כמו שאר המסכימים למרכז) תיכנן פה איזה שינוי חברתי, ההסבר ההגיוני מופיע כאמור בדף השיחה של יחזקאל פוגל במכתב הרבנים.--מוישימישיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ה • 00:55, 28 ביוני 2015 (IDT)
כעת אני רואה שבמחקר זה הם מביאים בהמשך את שתי העמדות. גם את זה ש"יש שרואים בחולשתו של הרב שך את הפירצה", אולם כאמור כנגד זה הם מעמידים את הסיפור של הרב ירחמיאל בויאר. חשוב לציין שיש 2 סוגיות נפרדות לחלוטין, האחת עירוב לימודי חול והשכלה בישיבות ובמוסדות תורה, והשניה לימודי מקצוע לגברים שצריכים לצאת לשוק העבודה וביקשו להקים להם מסגרת כשרה.--מוישימישיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ה • 02:46, 28 ביוני 2015 (IDT)
לאיזה מחקר כוונתך בתגובה האחרונה? נרו יאירשיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ה • 12:40, 30 ביוני 2015 (IDT)
"מפנה בחברה החרדית הכשרה מקצועית ולימודים אקדמאיים, שע"י מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות". זהו אותו מחקר שעליו מבוססים המקורות שגרש הביא ומציין את המחלוקת אודות דעת הרב שך בנושא.-מוישימישיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ה • 13:54, 30 ביוני 2015 (IDT)
באיזה עמוד מדובר על חולשת הרב שך ומצד שני על הרב בויאר? אני לא מוצא את זה. נרו יאירשיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ה • 14:05, 30 ביוני 2015 (IDT)
עמוד 51-52.--מוישימישיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ה • 14:49, 30 ביוני 2015 (IDT)
תודה. לאחר עיון בדברים, הרושם הוא שלופו הוא החוקר העיקרי שעסק בעניין עד עתה, השאר במידה רבה נסמכים עליו. לופו עצמו מביא את שתי העמדות הסותרות (מבלי לציין את מקורותיו), ולכן מן הראוי ששתיהן יופיעו בערך, לפחות עד שמקורבי הרב שך יבהירו איזו משתי העמדות היא הנכונה. ערכתי בהתאם, תוך מאמץ להציג את הדברים באופן מאוזן. נרו יאירשיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ה • 18:46, 30 ביוני 2015 (IDT)
הצגת הדברים צריכה לתאר ולתת ביטוי למציאות. אם הרב שך הוביל את הקו הבדלני ביותר, פעל במשך כל השנים, מעל כל במה ובאופן הנחרץ ביותר, להרחיק את ההשכלה ולימודי החול מעולמם של בני הישיבות והאברכים - יש לתת לכך ביטוי הולם בערך. רק לאחר מכן ניתן להוסיף את התוספות האחרות, הנקודתיות. גרש - שיחה 19:11, 30 ביוני 2015 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

עריכתו של נ"י, ניטרלית ונותנת ביטוי לכל העמדות. אני רואה בכך סיום המחלוקת, ומבקש מהחברים להסתפק בכך. ברכות  אריאל פ. (slav4)דף שיחה 18:56, 30 ביוני 2015 (IDT)
אני גם מסכימה עם עריכתו של נרו. זאת הגרסה שצריכה להיות.--יעלי 1 - שיחה 19:56, 30 ביוני 2015 (IDT)
שלום אריאל. אכן נרו קרוב לגרסה מאוזנת. קרא את הערתי האחרונה ואת השיפוצים הקטנים שערכתי לגרסה שלו. נמתין גם לנרו עצמו. שני המשתמשים האחרים הם ממש לא ממין העניין, וכל מגמתם לחבל ברב שך - ובוויקיפדיה. גרש - שיחה 20:22, 30 ביוני 2015 (IDT)
יש לי הערות קלות על הנוסח הסופי, אולם אני מקבל את הכרעת נרו יאיר שללא ספק היא נקיה מאג'נדה כזו או אחרת, יש פה תערובת מסויימת של לימודי מקצוע, עם לימודי חול בישיבות, שלהן הרב שך התנגד (ויש על כך פיסקה בערך על "ישיבות תיכוניות"), ולחם כנגד (למרות שבדיעבד, באופן שלא ייתן "הכשר" רשמי התיר גם את קיומן, כפי שעולה מההיתר שנתן הרב שך לישיבת מערבא, ומהסיפור שיובא לקמן), לעומת עניין לימודי מקצוע למי שיוצא לעבוד שהתיר יותר בקלות. אבקש להביא את דבריו של פרופסור לב שהקים את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים שבו משולבים לימודי קודש עם מקצוע, והוא מספר על פגישתו עם הרב שך: "לפני שלושים ושלוש שנים, כשהקמתי את המכון הגבוה לטכנולוגיה, נפגשתי עם הרב שך זצ"ל, והוא שאל אותי איך אני מעיז להקים מוסד עם תערובת של חול וקודש, הרי אפילו ר' שמחה זיסל כשהקים מקום כזה רבו ר' ישראל סלנטר לא בא אף פעם לבקר אותו! עניתי לו שמכאן ראיה לטובתי, כי איך יתכן שר' שמחה זיסל הקים מוסד כזה בלי לשאול את הרב שלו? ואם הוא כן שאל אותו, והוא לא הסכים לזה - הייתכן שהוא הקים את המוסד הזה נגד רצונו?! מכאן שר' ישראל סלנטר הסכים להקמת המוסד הזה, ואכן קיימות הרבה עדויות שהוא הסכים לזה, אבל הוא לא רצה להזדהות אתו כדי שזה לא יהווה תקדים, שלא כל אחד יקים מוסד עם תערובת של חול וקודש. הרב שך ענה לי: אתה צודק."המעיין:על החרם על 'גידולו של גדול'--מוישימישיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ה • 21:06, 30 ביוני 2015 (IDT)
גרש, אני מוכן להקשיב בעיון רב לטענותיך ולשקול אותן ברצינות. אני מתקומם על כך שאתה תוקף שוב ושוב באופן אישי משתמשים אחרים, זה ממש מעכיר את האווירה ומדרדר את הדיון. הנושא הזה כבר היה בבירורים, ובאמת ובתמים חשבתי שתיקח את המסקנות שם ברצינות. אני מבקש ודורש שתדון רק לגופם של דברים. אם זה יימשך - אני ממליץ להם לפנות לשם שוב.
לעצם העניין, בכוונה נמנעתי מלציין את דברי עוז אלמוג, הנושא לא שייך למומחיות שלו והאתר שלו אינו מחקר של ממש אלא סיכום פופולרי. לופו כן עסק בזה ברצינות ולכן התמקדתי בו. למען האמת, אם מדקדקים אצלו, אין כאן שתי דעות שוות בחשיבותן. את ההסכמה מאחורי הקלעים של הרב שך הוא מתאר פעמיים. ראשית, באריכות, בעמ' 40, ושוב בעמ' 52. את הגירסה השנייה הוא מביא רק באזכור השני. ועוד, ביחס לגירסה שמדברת על הסכמה של הרב שך יש לנו עדים שמעידים על עצמם ועל אחרים (למשל ירחמיאל בויאר), דברים שאפשר לבדוק. הגירסה השנייה אנונימית. לזה מצטרפת עכשיו גם העדות של פרופ' לב (את המקרה של מערבא איני מחשיב, שם מדובר רק על כך שלא יעזבו מוסד קיים). בכל זאת, ייחסתי לשתי הגירסאות משקל שווה, אולי שלא בצדק. נרו יאירשיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ה • 21:35, 30 ביוני 2015 (IDT)
כשכותבים אנציקלופדיה, כלל ראשון הוא תיאור ושיקוף הדמות או האירוע באופן שלא יעוות אותם.
אם שלושים שנה הרב שך הוביל בנחרצות יוצאת דופן את הקו הבדלני והסופר-שמרני, המתנגד מכל וכל להשכלה כללית; התריע וזעק על כך, בעל פה ובכתב, אין ספור פעמים - צריך לתת לזה ביטוי משקף בערך. אי אפשר להסתפק בחצי משפט, ועוד בטרם מסיימים אותו כבר לכתוב את ה"אידך גיסא" (ואינני מדבר על חבורת "שונאי הרב שך" שהתעקשו לכתוב ש"נטען" שהוא התנגד ללימודי חול). זה מעוות לגמרי את התמונה, ואת זה בדיוק רוצה החבורה הזאת להשיג. ומאידך, הם עושים פעולה הפוכה בערך של הרב שטיינמן. במקום שהערך ישקף את ההתנהלות ה'מתונה' הסדרתית שלו לאורך כל השנים (מהנחל החרדי, דרך המכונים החרדיים ועד לנושא הגיוס והחרדים המודרניים), הם העמיסו היום את הערך ההוא בכמה ציטוטים 'קנאיים' ספציפיים שלו, וכך הם יוצרים מצג מעוות של הרב שטיינמן כ'קנאי'. על כך בדיוק אני נאבק, והייתי מצפה ממך ומהחברים האחרים להצטרף אלי, בלי קשר לדעות וההשקפות הפרטיות של כל אחד. וכעת ניגש לניסוח שכאן:
*אתה מנסח: "הרב שך התנגד באופן נחרץ ללימודי חול בישיבות לכל הגילאים ובכוללים". זה החידוש הגדול של הרב שך? שהוא התנגד ללימודי חול בתוך הישיבות והכוללים? נו, באמת. אנחנו מדברים על כך שהטיף נגד רכישת "השכלה חיצונית" מחוץ למסגרות התורניות; ו"השכלה חיצונית" כוללת לא רק "לימודי חול" אלא גם "השכלה גבוהה". וכפי שהבאתי לעיל את הציטוט מסיכום מחקרו של לופו: "עמדתו של הרב שך כלפי לימודי חול וכלפי השכלה גבוהה בפרט, היתה נחרצת וברורה והשפעתה ניכרת עד ימינו". לכן ניסחתי: "הרב שך הוביל את ההתנגדות ללימודי חול ולהשכלה גבוהה לתלמידי ישיבות ואברכים". כך היה, וכך גם נכתב במקורות השונים שהובאו.
* הוספתי למשפט הזה: "והביע התנגדות אף להכשרה מקצועית". מי שמתעקש על מקור - עוז אלמוג הוא מקור טוב ואי אפשר בשום פנים לבטל אותו בנימוקים של "סיכום פופוליסטי". אבל גם בלי מקור - זאת הייתה המציאות: במשך שלושים שנות הנהגתו אף אחד לא העז לעשות זאת. הפתח הראשון (או "הסדק הראשון", כלשון עוז אלמוג, ולופו מכנה אותו "החסם המרכזי") נפתח בדמדומי הנהגתו, כשלא תפקד ולא ברור בכלל מה היה שם (ובנוסף לכך, מסתבר שאנשי המרכז החרדי הציגו מצג אחד ובפועל התקבל משהו אחר, דבר שהוביל להסרת תמיכתם של הרבנים). ובכלל, גם לפי אלה הטוענים שהייתה איזושהי הסכמה מצדו לפתיחה של גוף שעוסק בהכשרה מקצועית, זה קרה רק ב-1996, אבל צריך להתייחס לעשרות שנות הנהגתו של הרב שך שעד שנת 1996.
* אתה כותב: "אך שאף לפתור את בעיות הפרנסה של יחידים שנזקקו לכך". מה זה הביטוי המוזר הזה "שאף"? הייתה לו "שאיפה" כזאת? אם היו לו "שאיפות", הן היו בתחום הרוחני והתורני. לכן ניסחתי: "עם זאת, דאג לפתור את בעיות הפרנסה של יחידים שנזקקו לכך", 'דאגה' במובן ובמישור הפרקטי.
* כמו כן הוספתי למשפט הזה את התוספת החשובה מאוד מבחינתו: "והמליץ על עיסוק בתחום התורני". כלומר, גם כשדאג לכאלה שנאלצו לחפש פרנסה, הוא הדגיש שוב ושוב - כפי שמצוטט במכתבו - את ההמלצה שלו שלא תהיה יציאה מוחלטת מכותלי בית המדרש לרחוב. (כמובן, שחבורת "שונאי הרב שך" השמיטה את זה, כשם שאת כל הציטוט היא הביאה בשעתה כדי להוכיח שהרב שך מצדד שיציאה ל"שוק העבודה").
* אתה כותב: "יש הסבורים כי פתיחת המסלולים להכשרה מקצועית לחרדים התאפשרה רק לאחר שמצב בריאותו החמיר בשנת 1996". אז מה אם מצב בריאותו החמיר? הקורא הממוצע לא מבין את הכוונה. לכן, לשם הבהרה, הוספתי ארבע מילים: "והוא פרש מהנהגה בפועל". כך יבינו את מה שכותבים החוקרים: "ב-1996 שקע הרב שך בתרדמת, והסדק הראשון בחומה שהקים נפרץ"; "בשנת 1996 פורש הרב שך מהנהגה בפועל – יש הרואים במהלך זה כהסרת החסם המרכזי בפני הנהגת לימודים אקדמיים בחברה החרדית".
* אתה כותב: "לדברי אחרים, המוסדות החדשים נפתחו לאחר שהוא נתן הסכמתו לכך". לא מדובר ב"מוסדות האחרים" אלא במוסד ספציפי, "המרכז החרדי", שהיה הסנונית הראשונה שבעקבותיו באו "המוסדות האחרים". לכן כתבתי: "לדברי אחרים, המוסד הראשון להכשרה מקצועית נפתח לאחר שהוא נתן הסכמתו לכך".
* אתה כותב: "לאחר שהתייעץ עם רבנים אחרים". קרא את המקור. גם לפי ה"אחרים" שטוענים מה שטוענים, הוא לא שוחח עם הרבנים אישית (הוא לא היה במצב כשיר לכך), אלא שלח את מקורביו לשמוע את דעתם. לכן כתבתי: "לאחר שביקש לשמוע את דעתם של מספר רבנים". גרש - שיחה 23:42, 30 ביוני 2015 (IDT)
למעלה כתבת שאני קרוב לגירסה מאוזנת ויש צורך רק בשיפוצים קטנים. תראה עכשיו איזה אורך כתבת, כשאתה מדקדק בכל תג ופסיק וספק כמה מילים בגירסה שלי בכלל מניחות את דעתך. א. שלושים שנה ללא הפסק הרב שך קידש מלחמה נגד לימודים לפרנסה מחוץ למסגרות תורניות? תן לי בבקשה שלושה מקורות על זה, מההתחלה, האמצע והסוף של שלושים השנים האלה. ב. אלמוג הוא בהחלט סיכום פופולרי (לא כתבתי פופוליסטי, אנא אל תעוות את דבריי), וזה לא התחום שלו. הוא לא מומחה לחרדים ואתה יודע את זה. ג. האם הרב שך מנע פתיחה של מוסד כלשהו של השכלה לחרדים במשך כל חייו? אם כן - אנא פרט. ייתכן שאף אחד לא התכוון לפתוח מוסד כזה עד 1996. ד. שאף - אפשר לעשות דרמה דומה עם דאג ("דאג"? מה זה "דאג"? היו לו "דאגות"? וכך הלאה וכך הלאה). דאג לפתור - זה כשהוא פותר בעצמו, מוצא לו עבודה. זה לא המקרה. ה. התרדמת לפי לופו הייתה רק בסוף 96. אין לי בעיה לכתוב "כשהתקשה להנהיג בשל מצב בריאותו". ו. גם הדקדוק של מוסד לעומת מוסדות זניח. הנושא הוא עקרוני. ז. מיותר לגמרי לכתוב שהתייעץ בעזרת שליח. זה לא משנה אם התקשר או שלח שליח ובן כמה היה אותו שליח. אתה הרי בכלל טוען שלא היו דברים מעולם והוא בכלל לא הסכים. נרו יאירשיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ה • 00:14, 1 ביולי 2015 (IDT)
(לפי דברי מנהלי המכון תחילת העבודה על העניין הייתה ב1995 נאום של ד"ר אברהם פוס, בהחלט ייתכן שההתייעצות קדמה להקמת המכון שארכה עוד זמן).--מוישימישיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ה • 00:29, 1 ביולי 2015 (IDT)
לדעתי יש טעם לשקול החלפת הכותרת מ"לימודי חול ופרנסה" ל"הכשרה מקצועית ופרנסה לאברכים". לימודי חול נתפס כנושא של הכנסת לימודי חול במוסדות קודש, שכנגד זה נלחם הרב שך (למרות שבדיעבד הסכים כפי שמצויין לעיל), וכפי שמופיע בפיסקה על ישיבות תיכוניות. הכשרה מקצועית ליוצאים לעבוד הוא נושא חדש שעלה לדיון ב1995-1996.--מוישימישיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ה • 09:38, 1 ביולי 2015 (IDT)

התמונה המפורסמתעריכה

מדוע אין בערך את "התמונה המפורסמת" של הרב שך, מרים את ידיו במהלך שיחה, כשמאחוריו ארון הקדש של פונביז'? התמונה (בחלקה) מופיעה על לוחית הזכרון, שתמונתה נמצאת בערך. (אני לא בקיא בנבכי ה"איך מעלים תמונות לויקיפדיה ואיך בודקים אם אין עליהן זכויות יוצרים", אז תודה מראש למי שיעזור לי בנושא) בתודה, דג ירוקשיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ה 15:20, 26 ביוני 2015 (IDT)

התשובה בגוף השאלה. כרגיל, הבעיה העיקרית היא זכויות. נרו יאירשיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ה • 12:38, 30 ביוני 2015 (IDT)
דג, למיטב ידיעתי, בעל הזכויות לתמונה הוא פוטו ציון מרח' רבי עקיבא בבני ברק, אם חשוב לך שתהיה כאן התמונה, תפנה אליו, אולי הוא יסכים לשחרר... מקוה לטובשיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ה • 13:35, 30 ביוני 2015 (IDT)

על האמינות של כרוזים ופשקווילים למיניהם ושל דיווחים בתקשורת הכללית בנוגע לרב שךעריכה

איני יודע האם זה תורם. אבל דף שיחה יכול להכיל גם את המידע הבא. להלן עדות/דברי הרב אלישע וישליצקי בנוגע לנושא הכותרת ע"פ פגישתם עם הרב. לצפייה ראו כאן. מי-נהר - שיחה 01:08, 1 ביולי 2015 (IDT)

שטחים מדינה תורה ומדברעריכה

אני זוכר נאום של הרב שך נגד השטחים (ובאותה הזדמנות נגד המדינה): מיר האב שטוחים? מיר האב א מדינע? עם ישראל האט מקבל זיין די תוירה אין דער מדבור!!...

אך אינני מוצא לא סרט ולא תמליל. האם זה היה ב"נאום השפנים"? -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ד בתמוז ה'תשע"ה • 14:09, 1 ביולי 2015 (IDT)

מדובר על הנאום ב:משא פתיחת הכנסיה הגדולה הששית של אגודת ישראל – ירושלים תש"מ
הנה הקטע עליו אתה מדבר כנראה:"התורה ניתנה לישראל במדבר, במקום ציה ושממון, וכמו שהזכרנו קודם, כבר לא"א ע"ה בחרן היתה התורה. עוד לא היתה לנו אז "ארץ ישראל", ולא 'שטחים', והיינו לעם נצחי! בלא "ארץ ישראל" ובלא 'שטחים', רק בית אחיזה אחד היה לנו - התורה הקדושה! רק בכוחה החזקנו ואנו מחזיקים מעמד!" מופיע במכתבים ומאמרים החדש אות מ"ג, זו לא פעם היחידה, אמר זאת מספר פעמים בצורה כזו או אחרת.--מוישימישיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ה • 21:28, 1 ביולי 2015 (IDT)
בהתחשב בכך שבתורתנו הקדושה נאמר לאברהם אבינו: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מוזר זלזולו של הרב שך בארץ ישראל. דוד שי - שיחה 22:02, 1 ביולי 2015 (IDT)
לא מוזר דבר, הרב שך אינו מזלזל בארץ ישראל, הוא רק מתאר היכן צריכים לשים, לדעתו, את הדגשים. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:06, 1 ביולי 2015 (IDT)

הוראת הרב שך בבחירות 1996עריכה

תיקנתי על פי צילום העמוד של יתד נאמן באותו יום כאן.-מוישימישיחה • ח' באב ה'תשע"ה • 14:09, 24 ביולי 2015 (IDT)

כמדומני שאפי' לא התקיים 'מועצת' בענין זה ואין לזה שום מקור מלבד 'יתד'

הערה על דרכו הלמודית של הרב שךעריכה

בהסבר דרכו הלמודית של הרב שך הוזכר החלוק בין קדושין לנשואין: "כך, למשל, אופיינית לו הבחנתו בין קידושין, המוגדרים כמעשה קנין, לבין חופה המוגדרת כמצב.". חלוק זה מפורסם בישיבות ולאו דוקא בשמו של השך. יעוין בשעורי רב אשר וייס לקדושין, שם הוא מעלה את החלוק הנ"ל בין קדושין לנשואין ולא מזכיר את הרב שך כלל. למעשה, חקירה זו מיוחסת לרב חיים מבריסק, אביו ורבו של הרי"ז רבו של הרב שך. הדברים ידועים מפי השמועה, ומופיעים בין השאר בהספדו של הריד"ס לדודו הרי"ז "מה דודך מדוד" (אפשר לראות משהו מעין זה בספרו של רב חיים, הלכות חליצה ד', ט"ז). הדברים מוכרים ביותר בכל עולם הישיבות, החרדי והדתי.רחלאר - שיחה 14:58, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

ספר תורתך שעשועי נגד הפגנותעריכה

הספר אינו תחת ידי, אך צילמתי את הדברים, הספר יצע ע"י נכדו של הרב שך ונחשב לאמין, ראה כאן צילום, בלי נדר בהדמנות הראשונה אשלים את המקור.--מוישימישיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ו • 23:38, 15 באוקטובר 2015 (IDT)

קישור שבורעריכה

גלריית תמונות מחייו של הרב שך, באתר "אתרוג" נתי 770 - שיחה 00:57, 15 ביולי 2016 (IDT)

המקור בקשר למחלוקת עם הרבי מחב"דעריכה

משהו יכול לעלות צילום או כל דבר אחר מהספר "במחיצתם של גדולי התורה", ספרו של ח"כ שלמה לורנץ למקור שהוא התפלל על הרבי [מחב"ד] בימי מחלתו?? נתי 770 - שיחה 18:49, 21 ביולי 2016 (IDT)

מה זה "כל דבר אחר"? צילום אין להעלות מחמת זכויות יוצרים. למה המקור לא מספק אותך? ביקורת - שיחה 03:59, 24 ביולי 2016 (IDT)
לא מוזכר העמוד במקור. בברכת צום קל ובתודה, דג ירוקשיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ו 09:20, 24 ביולי 2016 (IDT).

א. באמת אין מס׳ עמוד, ב. מעניין אותי מה המקור למה שכתוב בספר ? נתי 770 - שיחה 15:48, 24 ביולי 2016 (IDT)

כל הספר הוא זכרונות של שלמה לורנץ. צריך למצוא מישהו שמחזיק בספר כדי לקבל את מספר העמוד. אולי יעלי 1 כתבה כאן פעם שיש לה גישה לספר. ביקורת - שיחה 16:42, 24 ביולי 2016 (IDT)
אין לי גישה. אולי אצל ההורים שלי יש, שאני אהיה שם, אולי אוכל לבדוק. יעלי 1 - שיחה 20:04, 24 ביולי 2016 (IDT)
יש באוצה"ח. ח"א עמ' 384. נרו יאירשיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ו • 21:18, 24 ביולי 2016 (IDT)
הציטוט המלא: "יש לציין שלמרות מאבקו הקשה נגד חב"ד כאשר חלה האדמו"ר והרבה להתפלל לרפואתו, שאלתי אז את מרן לפשר הדבר והוא ענה: "מלחמתי היא נגד השיטה הפסולה, אבל לא נגד האנשים באופן אישי. אני מעתיר לרפואתו, ויחד עם זאת אני מתפלל שיעזוב את שיטתו הפסולה". [בקשר לכך ציין מרן את דברי התוספות בפסחים (קיג: ד"ה שראה בו), שגם כאשר מדובר בשנאה של מצוה, יש ענין להעדיף את קיום מצוות הטעינה לשונא, על פני הפריקה לאוהב, כדי לכוף את יצרו.]". האם אפשר להעלות צילום ספר מאוצר החכמה או שזה נגד הכללים? יזהר ברקשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ו • 11:36, 25 ביולי 2016 (IDT)
להעלות לויקיפדיה? גם בעיה של זכויות יוצרים וגם אין צורך. נרו יאירשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ו • 12:04, 25 ביולי 2016 (IDT)
האם כל אחד שכותב זכרונות, זה נקרא מקור אמין ?--נתי 770 - שיחה 17:50, 25 ביולי 2016 (IDT)
לא כל אחד. הוא כן. ביקורת - שיחה 17:52, 25 ביולי 2016 (IDT)
נתי, מה אתה מציע, חבדניקים כן וליטאים לא? נרו יאירשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ו • 20:12, 25 ביולי 2016 (IDT)

קישור לא פעילעריכה

[1]

--‏Yoavd‏ • שיחה 10:35, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

הרב שך הסכים להקמת מסגרות צבאיותעריכה

נרו יאיר אכן, בכותרת כתוב שהרב שך חתם, והרב שך לא חתם (ואכן לא נכתב כך בערך), אלא רק הסכים לדברים כפי שסיפר הרב גרוסמן נאמנו בראיון לעיתון קול העיר, להלן הקטע הרלוונטי מהעיתון, בהמשך קישור לכתבה המלאה: רבין ניצח על חודו של מנדט, אך למעשה לא הייתה באפשרותו להרכיב ממשלה עם רוב יהודי והוא נזקק לסיעה שתשבור את השותפות הטבעית עם הליכוד כדי להרכיב קואליציה: ”מלכתחילה". סיפר הגרש"ז גרוסמן, בפרק שנשמר בארכיון עד היום. "הרב שך רצה להיכנס לממשלת רבין בגלל האיום בגיוס בחדרי הישיבות. הוא הרי כבר שתה לחיים עם אריה דרעי וכל מה שהסכים לנהל מגעים עם רבין היה רק בגלל שסיפרו לו שרבין מאיים שאם החרדים לא יתמכו בו, יצרף את רפול לממשלה ויממש את המצע של צומת, לגיוס בחורי ישיבות".

בחירות 92 שתוצאותיהן הביאו להדחת שמיר, היו הראשונות בהן הונף הגיוס כדגל סוחף המונים ומי שנבנה מכך הוא רפול שנכנס לכנסת עם - עוד שבעה גמדים, שנבחרו על גבו."הרב שך חשש (מ"צומת" ח.ח.), ולכן נתן אישור לניהול מו"מ עם רבין, אבל אחרי שבדק לעומק, התברר לרב שך שרבין לא מתכוון ללכת למהלך והוא נתן אור ירוק ליצירת בלוק חוסם מול רבין שיחייב את העבודה בראשותו, לנהל מו"מ על ממשלת אחדות עם יצחק שמיר. לימין עם החרדים, בראשות שמיר, היו 59 מנדטים, ולרבין בראשות השמאל היו 51, אבל לרבין היה בלוק חוסם עם הערבים - והיה ברור שלא יוכל להרכיב איתם ממשלה".

"אחרי שישבנו עם רפול והעלינו בפניו את ההצעה, הוא הסכים להתחייב, במסמך חתום, שתמורת בלוק חוסם ודרישה להעברת תיק הביטחון לידיו, הוא מוכן לחזור בו מגיוס בחורי הישיבות, ובעל פה, הבטיח לתאם גם בשאר ההצבעות שנוגעות לענייני דת ומדינה, מי שתיווך בינינו ודחף את המהלך, היה חנן פורת, מהפקס שלו קיבלתי את הנייר חתום בחתימת רפול. שמיר שהיה בסוד העניין לא אהב את רפול, אבל הבין שזו הדרך היחידה למנוע מהשמאל להקים ממשלה צרה. בסוף זה טורפד כי ש"ס כבר הייתה במגעים מתקדמים מול רבין".
. הכתבה בקול העיר--מוישימישיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ז • 02:21, 10 בנובמבר 2016 (IST)

- הועבר מהדף שיחת משתמש:נרו יאיר

קראת את הנאמר בכתבה? זה מה שקשור בעיקר אלינו. די ברור:

"בהנחיית גדולי הדור זצוק"ל ובראשם אבי ההשקפה מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, שהכל מתיימרים כיום לשאת את לפיד מורשתו, סוכם עקרונית על מסמך פשרה. באותו מסמך חתום נכללה "נוסחה יצירתית" הצהרתית שעסקה בהגדלת יעדי הגיוס של בחורי הישיבות. אם ח"כ חרדי היה חולם לחתום כיום על נייר עקרונות שכזה, ההמונים שהפגינו מול לשכות הגיוס היו יוצאים לרחובות מול ביתו.
אבל הוראתו של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל הייתה ברורה: על הסמנטיקה ניתן להתפשר. אפשר לחיות עם מילים ריקות שיעשו לרפול טוב על הלב ובלבד שבפועל לא תיפול שערה משערות ראשו של בן ישיבה. החשיבות הראשונה במעלה, ולמעשה היחידה, הייתה בתוצאות ולא בכותרות: שימור העיקרון המקודש ודאגה לכך שאף בן תורה לא ייאלץ לנטוש את ספסל הישיבה.
תחת הכותרת "בני ישיבות ושירות צבאי", סוכמו שני עקרונות: "א. הממשלה תבדוק את מסגרת דחיית השירות הצבאי לבני ישיבות, במגמה לקבוע כללים ותקנות אשר יבטיחו כי מסגרת זו תיועד רק לתלמידים 'שתורתם אומנתם' ולא תנוצל לאי שירות צבאי לאלה שאינם עומדים בקריטריון זה.
"ב. מערכת הביטחון תעודד שילוב תלמידי ישיבות גבוהות בצה"ל הן באמצעות ישיבות ההסדר השונות והמכינות התורניות והקדם צבאיות, והן באמצעות הקמת מסגרות צבאיות מיוחדות אשר יסייעו ויעודדו שירות בצה"ל לפרק זמן נאות, לבני ישיבות הנכונים לשלב שירות צבאי במהלך לימודים"."

זה נראה לי די הולם את הנאמר בערך וגם בכותרת הכתבה, אלא שאכן - בקצרה. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 02:26, 10 בנובמבר 2016 (IST)


- סוף העברה
יפה, אחר שהעתקתם לכאן את המקורות עולה השאלה מה אתם מסיקים מזה. קובץ, כפי שכתב מוישימי - הרב שך לא חתם על כלום, מה שהופך את כותרת הכתבה לשגויה לגמרי. בכתבה השנייה כתוב שהרב שך הסכים שאפשר לחיות עם מילים ריקות. בערך היה כתוב משהו אחר לגמרי, שהוא הסכים להקמת "מסגרות צבאיות לחרדים", שזה יותר ממילים ריקות. נרו יאירשיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ז • 11:03, 10 בנובמבר 2016 (IST)
אכן נ"י, לגבי החתימה אין כל ביסוס לכך. אך אדרבה, כדאי לציין שהרב שך הסכים עם כך משום שראה בזה מילים ריקות. בדקדוק המאמר (ואני לא זוכר איפה, אבל כך גם גם בכמה אתרים אחרים שהנושא הועלה בהם, וכפי שפורסם בשעתו) הרב שך נתן את הסכמתו ל"עסקנים" לחתום על המסמך הנ"ל, ו"המילים הריקות" אין הכוונה שאמר בלבד ללא הוראת חתימה, אלא שאמר שאפשר להגדיל את המכסה בלי להגיד מי וכמה. מה שאומר לנו שאפשר להביא את הדברים בצורתם הנכונה: "כמו כן במסגרת מגעים להקמת ממשלה בשנת תשנ"ב הסכים להקמת "מסגרות צבאיות" לחרדים, תוך שהוא מסתמך על כך שהדבר לא מוגדר וניתן להטות אותו כפי הצורך" (אתה יכול כמובן לנסח באופן המועדף עליך, כרוחך הטובה). זה שהכותרת של הכתבה מנוסחת בצבעים עזים ומסולפים קשור לסגנון הצעקני של בחדרי חרדים. לנו די בכך שבערך זה מובא באופן הנאות והנכון. בברכה ותודה על הניטור העקבי. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 11:21, 10 בנובמבר 2016 (IST)
אם יש עוד מקורות אנא הביאו אותם. בינתיים נתמקד בשניים שהובאו. לא מדובר כאן על מכסות, וגם לא על מסגרות לחרדים דווקא, אלא לבחורי ישיבות גבוהות (יש כאלה רבים שאינם חרדים). אם נצרף זאת לכך שמוסכם שבכל מקרה מדובר במס שפתיים (וגם לא נחתם כלום בסופו של דבר) - הרי שלדעתי אין חשיבות לכל הפרשה. נרו יאירשיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ז • 12:03, 10 בנובמבר 2016 (IST)
ההסכם מדבר על בחורי ישיבות שמקבלים דיחוי במסגרת תורתו אומנותו, ובהקשר הברור של הדרישה החילונית לגיוס בני ישיבות, מדובר על חרדים. עליהם הדיון ועליהם הוחלט א. הדיחוי יינתן רק למי שהוא בן ישיבה ולא למי שאינו. ב.הצבא יעודד אותם להתגייס הן באמצעות ישיבות הסדר, והן באמצעות מסגרות תורניות לבני ישיבות (!!) שנכונים לשלב שירות צבאי במהלך לימודיהם (!!), כלומר, אפילו יותר ממה שהוסכם בחוק טל ובמחליפיו בהם ההתמקדות היא רק במי שעוזב את הישיבה. למכסות הרב שך לא הסכים בהסכם האמור ואין מי שכן הסכים.
לא מדובר במס שפתיים, אלא בהסכמה דומה לזו שהייתה בחוק טל שהצבא והמדינה ברצותם מפעילים אותה, וברצותם מניחים לה (חוק טל במשך שנים לא הגביר את הגיוס כל עוד המדינה לא השקיעה באמת מאמצים בהקמת מסגרות וכו'). באותם ימים איש לא חלם על ההמצאה החדשה שכל חרדי צריך להיות פטור משירות בגלל עצם היותו חרדי, ומה שהרב שך דרש הוא פטור מלא לבני ישיבות בלבד (באותם ימים כל מי שעזב את הישיבה שירת שירות צבאי במסגרת שלב ב' וכדומה), ובהקשר זה "הסכמת" הרב שך לכך שכל מי שאינו תלמיד ישיבה שיגוייס ושיעודדו אותו להתגייס באמצעות הקמת מסגרות הוא "מס שפתיים" כי מעולם איש לא דרש יותר מאשר שחרור בני הישיבות החפצים בכך, כאשר עיקרון זה הוא המנחה את כל ההסדרים שעלו בשנים לאחר מכן, "הסכמה" של הציבור החרדי לכך שיעודדו גיוס מי שאינו תלמיד ישיבה וכו' כאשר מנגד הדרישה החרדית היא להעניק דיחוי לכל מי שהוא בן ישיבה.--מוישימישיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ז • 14:04, 10 בנובמבר 2016 (IST)
א. אין זה משנה מה התכוונו החילוניים. ב. לא הוחלט דבר בשאלה למי יינתן הדיחוי. ג. יש מאות ואלפי בני ישיבות שאינם חרדים. ד. "מילים ריקות" = "מס שפתיים". ה. הרי כבר כתוב בערך שהתנגד למתן דיחוי למי שאינו לומד, כך שאין בזה חידוש. ו. אני מבין שחשוב לך להראות שיש תקדימים מסוימים למה שקרה אחר כך בחוק טל, אבל ערך אנציקלופדי לא צריך להיכתב משיקולים כאלה. נרו יאירשיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ז • 14:11, 10 בנובמבר 2016 (IST)
אתה הוא זה שהשוית למציאות הנוכחית כאשר טענת שהרב שך "לא הסכים למכסות", כאשר איש לא טען שזה הנושא מתוך נקודת מוצא שלך שהמצב הנוכחי שבו יש לכאורה מכסות הוא המדד ל"פשרה" ברמה של חשיבות האינציקלופדית. על כן אני מסביר שזה דומה מאוד לחוק טל, שהוא חשוב מאוד אינצקלופדית ואף מחזיק בערך משל עצמו. כמובן מאחר וזה לא יצא לפועל, זה פחות חשוב, אבל העניין העקרוני פה חשוב מאוד.--מוישימישיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ז • 14:28, 10 בנובמבר 2016 (IST)
לא, לגבי מכסות הגבתי לדברי קובץ שכתב שהרב שך "אמר שאפשר להגדיל את המכסה". בכלל לא חשבתי על המצב הנוכחי ועל מדד כלשהו, אלא על חשיבות הפרשה ההיא כשלעצמה. נרו יאירשיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ז • 14:35, 10 בנובמבר 2016 (IST)

ראשות ישיבת נובהרודוק בין השנים תרצ"ד-תרצ"ועריכה

כתוב בערך שבשנת ה'תרצ"ד מונה לראשות ישיבת נובהרודוק, וכיהן במשרה זו שנתיים, ומיד אח"כ כתוב שבתרצ"ה מונה לראשות ישיבת לונינץ. איך זה מסתדר? יעקב בן שמואל - שיחה 15:36, 1 בינואר 2017 (IST)

כפי שבוודאי הבחנת לא כתוב תרצ"ו ולא שנתיים, אלו תוספות שלך. כתוב כשנתיים, מה שמותיר את האפשרות שלקראת סוף תרצ"ה עזב ללונינץ, כנראה לקראת תחילת "זמן אלול" ושנת הלימודים. ביקורת - שיחה 16:35, 1 בינואר 2017 (IST)

טענותיו נגד פעילות חב"דעריכה

משתמש:מוישימי, משתמש:Motyshif, משתמש:ביקורת, משתמש:קובץ על יד, האם תוכלו להביא מקור להתנגדות שלו לעניין נרות שבת והנחת תפילין? נרו יאירשיחה • ט' באדר ה'תשע"ז • 13:43, 7 במרץ 2017 (IST)

אם מקורות פולמוסיים שיצאו בחוגי הליטאים נגד חב"ד קבילים, אפשר למצוא בקלות. אם תתקבל הטענה שכל מה שהוא לא אמר בנאום פומבי או בכתב ידו, אנשיו המציאו, זה יהיה כמובן יותר קשה. ביקורת - שיחה 13:56, 7 במרץ 2017 (IST)
בשביל התחלה:

בחב"ד הגיבו אמש על דבריו המעליבים של הרב שך כלפי האדמו"ר מליובאוויטש כדלהלן: אין אנו מתייחסים לדברים שליליים אנחנו עוסקים רק בדברים חיוביים. יחד עם זאת הזכירו כי לפני 25 שנה כאשר הרבי מליובאוויטש פתח במבצע התפילין ובהחזרת יהודים בתשובה התקיפו אותו אותם חוגים שמנסים לפגוע בו היום על כך ש"לוקחים תפילין ושמים אותם על ראשים של חזירים"

הצופה, י"ב בתמוז, תשמ"א, 14 ביולי 1981
זה כמובן לא מעוגן בכתב ידו של הרב שך ואנשיו, כפי שהעיר ביקורת, אבל לפחות תיעוד מהימים ההם, בהם היה בעלי הפלוגתא קיימים. אנסה למצוא זמן בהמשך לעוד. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 14:02, 7 במרץ 2017 (IST)
כמובן להרב שך אין דבר וחצי דבר לא עם הנחת תפילין ולא עם נרות שבת, להיפך, בחיפוש שערכתי על מכתבים ומאמרים נמצא עשרות פעמים שמביע צערו על כך שחילוניים לא מניחים תפילין. למשל. מה שכן יש מכתבים של הרב שך כנגד ה"מבצעים" של חב"ד באופן כללי, שכמובן בתוך זה נרות שבת ותפילין, אעתיק לכאן אחד מהם שמתמקד בעיקר בתקנת הרמב"ם היומי:

ניסן תשמ"ה
מחאה על עלבון תורתינו הקדושה
הנה כאשר בדורינו בזמן האחרון התחילו לבא בחידושים מחידושים שונים ובמבצעים חדשים שלא שערום אבותינו ורבותינו, ובתעמולתם כי רבה משפיעים על ההמון כולו כאילו זה הי' הכל לשם שמים, ועל ידם נגררים אפילו רבנים בני תורה, כי חלקות בפיהם בכל אופני הסברה והיצר הרע מסייעתם ונוטלים עטרה על ראשם, לצוות ולפקד ולדבר על עם ישראל כולו, אשר כל דבריהם יש להם אחיזה רק בדור יתום כמו דורנו, והירידה בדעת התורה ובלימודה אין לשער נגד הדור שלפנינו שלא היה מי שיעיז לדבר דברים כאלו, לא כן היום אין מי שימחה. ולכן גם היום יצא אחד מה שנטל עטרה לראשו לבא לתקן חדשות, מה שפתאום הגה מלבו איזהו רעיון ללמוד ברבים ספרי הרמב"ם, כאילו שלולא דבריו לא ידענו את הרמב"ם. אבל הוא בא לקלקל שכולם ידעו שלימוד הגמ' הוא הדבר הכי חשוב והמצווה הכי גדולה, והוא בא למעט, שאין לכל איש זמן ופנאי ללמוד גם גמרא וגם רמב"ם. וגם כשלומד הרמב"ם רואה הלכה של דעת הרמב"ם ולא ידע ולא יבין שאין הלכה כמותו בכל מקום, שיש שו"ע ויש ראשונים החולקים על הרמב"ם, ונמצא שיכול להתיר את האסור ח"ו, וכדאי יותר ללמוד את הקיצור שו"ע והמשנה ברורה וידע את ההלכה וידע שצריך לשאול לרב בכל דבר. ולזה אנחנו קוראים אנא אחים, חוסו נא על תורתנו שלא תשכח מפינו ומפי זרעינו ונחזור לנושנות, ללמוד גפ"ת המסורה לנו מאבותינו ומרבותינו, וחלילה להשתתף במבצעים כאלו. וכל הפעולות של המבצעים הם נובעים ממה שנקלטו מחכמות חיצוניות וכל זה לא יוסיף ללימוד התורה.
קטע ממכתב שמזכיר את מבצע שבע מצוות בני נח:
ואלו הנגררים אחריו הגיעו לדרגא שפילה לדבר מה שאסור לדבר ואפילו לשמוע, לכנות הבית שבנו ובונים בשביל מנהיגם בשם "בית השלישי", והעיז לעשות דברים שלא שערום אבותינו, בדורנו שאפילו כחמורו של רבי פנחס בן יאיר לא דמינו, ונותנים פסקים בדרכי ה' אתנו. ועושים מבצע על ז' מצוות בני נח, כאילו רק זה חסר לנו עכשיו, ואוי לנו שכך עלתה בימינו ואין זה דברים הנקלטים מהתורה ולא מיראת שמים.
-מוישימישיחה • ט' באדר ה'תשע"ז • 14:52, 7 במרץ 2017 (IST)

מוישימי, מה המקור של זה? בשורה התחתונה אין התייחסות מפורשת לנרות שבת ולתפילין? נרו יאירשיחה • ט' באדר ה'תשע"ז • 15:58, 7 במרץ 2017 (IST)
המקור של מה שהבאתי הוא מכתבים ומאמרים, שם לא מצאתי על מבצעי השבת והתפילין נקודתית, יש על לימוד הרמב"ם היומי, על הקהל, על שבע מצוות בני נח. עברתי כעת על הנושא בספר "בסערת אש", וגם שם לא מצאתי. אני עדיין לא פוסל שהייתה התייחסות כזו, הגיוני מאוד שכן.-מוישימישיחה • י' באדר ה'תשע"ז • 21:15, 7 במרץ 2017 (IST)
תודה. נרו יאירשיחה • ט' באדר ה'תשע"ז • 21:19, 7 במרץ 2017 (IST)
היתה בקורת של אנשי נטו"ק נגד מבצעי התפילין בגלל הקשר שלהם ל"נצחון הסטרא אחרא" בששת הימים. על הקשר המדויק תיאלצו לקרוא ב"החומה"... (כאן). ביקורת - שיחה 21:27, 7 במרץ 2017 (IST)
מתוך ספר הרב שך שהמפתח בידו, הצלחתי לדוג קצת באמצעות גוגל בוקס: "חוץ מעקביותו במאבקו בחב״ד היו לרב שך נימוקים לעצם העניין - חרדתו הרבה מפני ביטול תורה בקרב תלמידי הישיבות. מבצעים למיניהם מבטלים את התלמידים מתלמודם. גם ביטול תורה וגם שיטוט ברחובות כדי לשדל את הבריות להניח תפילין יכולים ״לקלקל״ בחורים ולהוציאם לתרבות רעה. הוא גם אינו סבור כי מוטלת עליהם החובה לחפש אנשים ולזכותם במצוות. צריכים לדאוג לעצמנו, אין שום עניין בחיפוש אחר אנשים ברחובות העיר כדי לוכותם במצוות. ההסתובבות ברחובות מבזה את דמותו המסורתית של בחור הישיבה. הרב שך התקומם גם נגד עצם השם ״מבצע״. לבד ממבצע תפילין ערכו בחב״ד עוד מבצעים: מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע אמירת עשרה פסוקים שונים".-מוישימישיחה • י' באדר ה'תשע"ז • 09:07, 8 במרץ 2017 (IST)
יש לך מספר עמוד? נרו יאירשיחה • י' באדר ה'תשע"ז • 09:29, 8 במרץ 2017 (IST)
עמוד 93.-מוישימישיחה • י"א באדר ה'תשע"ז • 22:51, 8 במרץ 2017 (IST)

משוב מ-29 באפריל 2017עריכה

בתצוגה מקדימה של הערך עליו מופיעה תמונה לא מתאימה 213.151.41.223 23:00, 29 באפריל 2017 (IDT)

תמונת הערךעריכה

למה לא ניתן להשתמש בתמונה המובאת בהמשך בראש הערך? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 00:35, יום ראשון בשבת, כ"ד בסיוון ה'תשע"ז (IDT).

היא ממש לא מתאימה לזה. אולי צריך לקחת משהו אחר כשימוש הוגן. נרו יאירשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ז • 00:56, 18 ביוני 2017 (IDT)

הגנה על הערךעריכה

אנו עדים להשחתות חוזרות ונשנות על ידי משתמשים רשומים ואנונימיים שונים, רובם בעלי אופי דומה שיש בו כדי להצביע על ניסיון לחץ של קבוצה מסוימת. מדוע אין הגנה על הערך? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:22, יום חמישי בשבת, י"א באב ה'תשע"ז (IDT).

אין כי לא ביקשו. אנחנו מעדיפים לא להגן מפני רשומים כדי שיהיה קל לערוך את הערך ולהביא אותו לרמה גבוהה. בינתיים כל ההשחתות לא היו מתוחכמות והמשחיתים נחסמו מהר מאד. ביקורת - שיחה 17:09, 3 באוגוסט 2017 (IDT)
היה היום משחית אחד, ששוחזר די מהר, ועוד השחתה לפני כמה ימים, לא משהו חריג. נרו יאירשיחה • י"א באב ה'תשע"ז • 18:38, 3 באוגוסט 2017 (IDT)
"לא משהו חריג" זה אומר שהשחתה אחת לכמה שבועות היא דבר שבשגרה? בכל פעם כזו ישנו גל של 2-3 משחיתים בסמיכות זמן... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:36, יום חמישי בשבת, י"א באב ה'תשע"ז (IDT).
אכן, לא מקובל להגן על ערך בגלל השחתה פעם בכמה שבועות, או כמה עריכות ברצף של אותו משחית וכדומה. זה באמת לא נורא, יש מספיק מי שעוקבים אחר הערך. נרו יאירשיחה • י"א באב ה'תשע"ז • 21:44, 3 באוגוסט 2017 (IDT)
דג, חשוב שתבין את הרציונל של הגנה על ערכים, היא לא נועדה להגן על כבוד נשוא הערך אלא לשמור על מרחב הערכים מנוטר, גם על ידי סילוק המוטיבציה להשחית, אבל תמיד זה נשקל מול ההפסד האפשרי של תורם איכותי שירצה להרחיב את הערך ולדייק אותו וכדומה. ביקורת - שיחה 22:18, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

מתי מונה הרב שך למועצת גדולי התורהעריכה

מצאתי מקור כבר משנת 1965 שהרב שך מוזכר כחבר מועצת: מחלוקת על חזית עם פא"י ב"מועצת גדולי התורה", על המשמר, 31 במרץ 1965.-מוישימישיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ח • 22:47, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

אז למה אתה לא מכניס את זה לערך? לפני כמה דקות הסרתי את המקור שהיה משנת 1962, כי לא היה כתוב שם כלום על המועצה. ביקורת - שיחה 22:50, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
אני מחפש מקור מוקדם יותר אולי, ב1960 מנויים כולם והוא לא ביניהם. יצחק דיש, מועצת גדולי התורה בפני זעזוע, חרות, 7 ביולי 1960.-מוישימישיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ח • 22:55, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
בכנסיה הגדולה החמישית של אגודת ישראל שהתקיימה ב1964, שמו של הרב שך לא מופיע כמשתתף, אולי ניתן להסיק מזה שעדיין לא היה חבר במועצת גדולי התורה.-מוישימישיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח • 14:00, 6 בנובמבר 2017 (IST)

עמדת הרבי מגורעריכה

לטעמי זו דוגמה לזהירות שעלינו לנקוט כשאנו משתמשים בערך אנציקלופדי במקורות עיתונאיים. גם אם נניח שזבולוני יודע את התמליל המדויק של מה שאמר הרבי מגור למקורביו (ואני לא בטוח בזה), צריך לקחת את הדברים בפרופורציות. מן הסתם אם היו מביאים לו ביטויים חריפים מאוד שכתבו ליטאים על הרבי מלובביץ' לא היה מגיב באופן רגוע יותר. זה קצת כמו שמישהו יכניס לערך, בהסתמך על אותה כתבה, שהרב שך אמר שהוא ציוני. נרו יאירשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 22:23, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא חושב שעמדת הרבי מגור הייתה פרו-הרב-שך, ממש ממש לא. אבל הוא זה שבלם את ההשתלחויות כי היה לו אותו ה"טעם זקנים" שידעו מה לא עושים, וזה מידע שאפשר להתכחש לו, אבל כל עוד שאין לנו ידיעה סותרת אין סיבה לצנזר אותו. ביקורת - שיחה 22:38, 23 באוקטובר 2017 (IDT)
אני מסופק גם אם בלם את ההשתלחויות משני הצדדים. גם אם נניח שהידיעה מדויקת - היא נקודתית מדי. נרו יאירשיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 22:39, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

הרב עמיטל - תלמיד הרב שךעריכה

בשבוע שעבר הוספתי שבתקופת הרב שך זצ"ל בישיבת קלצק ברחובות, למד אצלו מו"ר הרב יהודה עמיטל ז"ל. אינני יודע מדוע מחקו את זה, בסופו של יום זו עובדה שבהחלט עשויה לעניין קוראים שאינם חרדים (אינני מתיימר לומר מה עובר לקורא החרדי בראש, אבל ודאי שקוראים שאינם חרדים עשויים להתעניין בכך). מי שיש לו ספקות בנכונות העניין - אני מעיד ששמעתי את הרב עמיטל מדבר בהערכה רבה על הרב שך ומזכיר את תקופתם המשותפת. ח' כסלו תשע"ח
נמחק שוב. מה יש לכם? או שזו הגנה אוטומטית?

לרב שך היו תלמידים רבים מאוד, רובם המוחלט אינו מוזכר בערך. אם אתה בטוח שהרב עמיטל ראה ברב שך את אחד מרבותיו (אני לא בטוח) - אולי יש לזה מקום בערך של הרב עמיטל. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 11:42, 4 בדצמבר 2017 (IST)
במחילה, אני מאמין שאדם כמו הרב עמיטל יאוזכר גם בערך על הרב שך. לא? אגלי טל - שיחה 11:52, 4 בדצמבר 2017 (IST)
לי ברור שהוא לא תלמיד שלו, גם אם למד אצלו מעט. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 11:55, 4 בדצמבר 2017 (IST)
זה כבר טיעון אחר. נחכה למקור שיבהיר את העניין. אם זה רק "יחס חם" אז מקסימום יש לאזכר אצל הרב עמיטל, כדבריך. בברכה אגלי טל - שיחה 11:58, 4 בדצמבר 2017 (IST)
זה אותו טיעון. כדי להיכנס לערך תלמיד צריך להיות גם תלמיד מובהק וגם מפורסם, וככל שהרשימה ארוכה כך יש להקפיד יותר על שניהם. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 12:21, 4 בדצמבר 2017 (IST)
כמדומני שמהספר על הרב עמיטל עולה שהם לימדו במקביל בישיבת הדרום ברחובות, לא שהרב עמיטל למד אצל הרב שך. נת- ה- - שיחה 12:55, 4 בדצמבר 2017 (IST)
מסכים עם נרו יאיר. באופן כללי צריך לקבל החלטה עקרונית בנושא, זה דיון שחוזר בעוד מקומות. דיון דומה זכור לי כאן והוא רלוונטי בעוד ערכי רבנים. רשימת תלמידים (או אזכורם) בערכי רבנים - פעמים שעושה עוול. רשימת כזו מגדירה לקורא - במידה מסוימת - את דמות הרב. תלמיד ברשימה כזו חייב להיות הדדי, כלומר: ראשית - התלמיד רואה את נשוא הערך כרבו, אך לא פחות מכך: הרב רואה אותו כתלמידו. אין מקום ברשימת תלמידים למי שלא ברור שהרב ראה בו תלמיד במובן כל שהוא. ברשימות בוגרים במוסדות בהם למדו ניתן להקל יותר (גם במידה... לא תמצאו את אדם שוב ברשימת בוגרי ישיבת אור ישראל - ואלי כן...?) כך גם אצל רבי שלמה זלמן אוירבך עם כל הכבוד לרב דוד אברהם לראות אותו ראשון (אני יודע. זה לפי א"ב. לא מנחם) ברשימת תלמידי הגרש"ז רק בגלל שהוא בוגר ישיבת קול תורה - זה לא לעניין. יוני - שיחה 13:01, 4 בדצמבר 2017 (IST)
מוסד זה סיפור אחר, שם בוגר זה בוגר. עם זאת, היה בזמנו רוב במזנון להוריד בכלל את רשימות הבוגרים, או לקצצן באופן דרמטי. לכן אני מקפיא אותן, מלבד מקרים חריגים באמת (נניח הרב עובדיה בפורת יוסף). נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 13:54, 4 בדצמבר 2017 (IST)
הדוגמה שהבאתי (רבי שלמה זלמן אוירבך) זה לא מוסד. זה בערך עליו וזה רשימת תלמידים. יוני - שיחה 14:07, 4 בדצמבר 2017 (IST)
דיברת גם על מוסדות ולזה התייחסתי. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 14:44, 4 בדצמבר 2017 (IST)
מסכים איתך גם בנושא זה. יוני - שיחה 14:52, 4 בדצמבר 2017 (IST)
מקבל שהרב עמיטל לא היה תלמיד במלוא מובן המילה, אלא שבאיזה שהוא אופן הם לימדו במקביל. מקבל גם את ההערה בנוגע למי צריך להכנס, אבל הערך לא מנוסח כך. בכל מקרה אני חושב שיש משמעות עקרונית לכך שמי שקורא על הרב שך ידע שהיה קשר בין השנים, כי הרושם שנוצר הוא שהחברה החרדית והאגף התורני של החברה הסרוגה מנותקים כבר שנים, וזה לא נכון. • כ"ב בכסךן ה'תשע"ח • 08:41, 11 בדצמבר 2017 (IST)
אנחנו לא מכניסים פרטים לערכים לפי שיקולים כאלה, בין אם הרושם שהזכרת אכן קיים (או נכון) ובין אם לא. נרו יאירשיחה • כ"ג בכסלו ה'תשע"ח • 11:52, 11 בדצמבר 2017 (IST)

תאריך הלידה של הרב שךעריכה

לכאורה העניין הוא פשוט, כי הוא הזכיר כמה פעמים שהוא נולד ביום פטירתו של המהרי"ל דיסקין, וזה יוצא בכ"ח טבת תרנ"ח. מי שרוצה יותר פרטים שיקרא בספר "הרב שך שהמפתח בידו" פרק 3. ואילו בערך נכתב שתאריך הולדתו יוצא בי"ט טבת אשמח לשמוע את תגובתכם. Michael Revach - שיחה 14:08, 5 בדצמבר 2017 (IST)

תוכל בטובך לקרוא את הערה מס. 2: בעבר היו הדעות חלוקות לגבי גילו המדויק. מסמך שהתגלה לאחר פטירתו, החתום בידיו, גרם להערכה שגויה של גילו, 108 שנים פחות חודשיים. בכרטיס העובד שמילא עבור מס הכנסה בשנת 1968 צוין כי נולד ב-י' בטבת ה'תרנ"ד, ובשנה הלועזית רשום 1894 (רישום זה אינו מדויק, שכן אין התאמה בין השנה העברית לשנה הלועזית: י' בטבת ה'תרנ"ד חל ב-19 בדצמבר 1893, ואילו י' בטבת ה'תרנ"ה חל ב-6 בינואר 1895). בשנת ה'תשס"ו התגלה מסמך אותנטי בארכיון עיירת הולדתו, שם נכתב בבירור כי נולד בי"ט בטבת ה'תרנ"ח (13 בינואר 1898). לפי זה נפטר בשלהי שנתו ה-104 ("מרן הרב שך", בני-ברק ה'תשס"ו, עמ' 19–20). הוספת ארבע שנים לגילו האמיתי מקורה בתקופת לימודיו בישיבת סלוצק, שם הצליח המשגיח הרב אשר סנדומירסקי לשנות את גילו של הרב שך ברישומים האזרחיים ולבגר אותו בארבע שנים, כדי לשחררו מגיוס לצבא ("מרן הרב שך", עמ' 108-109). ביקורת - שיחה 14:14, 5 בדצמבר 2017 (IST)
אני מקווה לקבל את הספר בשעה הקרובה, אולם להזכור לי, הרב משה מרדכי שולזינגר אמר בהספדו הראשון על הרב שך בלשון הזה: (אני מקווה שאני מצטט מדוייק, מי שרוצה לשמוע הדברים יוכל לשמוע אותם בקול הלשון תחת הכותרת כבה אור העולם הספד על הרב שך) "יש אומרים, הרב'ה מעולם לא אישר, אבל מעולם גם לא הכחיש, שביום ששקעה שמשו של המהרי"ל דיסקין זרחה שמשו של הרב שך". יש מקור יותר מוסמך לזה? בקרה וייעוץשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 14:18, 5 בדצמבר 2017 (IST)
למה רלוונטי כל זה, מצאו תעודות. חוצמיזה, בדרך כלל אדם אינו זוכר מה היה בעולם ביום היוולדו, לכן מאד חשוב להסתמך על מקורות מגוונים ולא מקור יחיד. ביקורת - שיחה 14:39, 5 בדצמבר 2017 (IST)
ביקורת אני התכוונתי הפרש של 9 ימים ואתה מפלפל איתי על 4 שנים הפרש. חשבתי אולי הוא התכוון שהברית שלו היתה ביום פטירתו של המהרי"ל דיסקין, אבל זה יהיה נכון ררק אם הברית נערכה באיחור של יום. בקרה וייעוץ אם לא תשיג את הספר אשלח לך צילום של הדף הרלוונטי. ביקורת בודאי שאף אחד לא זוכר את יום הולדתו אבל כנראה הוריו סיפרו לו. לגבי המסמך, אשמח אם אוכל לראות את הצילום שלו. Michael Revach - שיחה 14:55, 5 בדצמבר 2017 (IST)
על פי הספר שמיכאל הביא, הרב סיפר על הבר מצווה שלו ומשם התגלגל החשבון. בקרה וייעוץשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 14:48, 5 בדצמבר 2017 (IST)
צילום מסמך הופיע למיטב זכרוני בספר היובל של מוסד הרב קוק. ואולי גם בספרו של אשר ברגמן 'מוואבוילניק...'. ביקורת - שיחה 14:55, 5 בדצמבר 2017 (IST)
זה לשון הספר: "פעם נזכר בבר מצוה שלו והשומעים מיהרו לחשב את שנת לידתו. כמה פעמים סיפר שנולד ביום פטירתו של המהרי"ל דיסקין." אז לא משם זה התגלגל. אלא זה משפט בפני עצמו. Michael Revach - שיחה 14:59, 5 בדצמבר 2017 (IST)
הספר הזה ודאי לא אמין מול תעודת הלידה. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 15:00, 5 בדצמבר 2017 (IST)
ברור. רק תראה לי את תעודת הלידה. Michael Revach - שיחה 15:16, 5 בדצמבר 2017 (IST)
גם אם אראה לך תוכל לטעון שזה מזויף. ביחס לפרטים טכניים "מרן הרב שך" ודאי אמין יותר מ"שהמפתח בידו", אל תבנה יותר מדי על הספר האחרון. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 15:23, 5 בדצמבר 2017 (IST)
תמיד אפשר לטעון לזיוף, אבל קודם נראה, אם כן אני מרים ידיים ולא אטען שזה מזוייף. גם שמעתי בזמנו אני לא זוכר ממי נראה לי מהתלמידים שלו דובלה דיסקין (היום כנראה תצטרך להוסיף תארים לשם שלו) ור' דוד מילר שהוא אמר להם שנולד ביום פטירתו של וכו'. אני לא מסתמך רק על הספר. Michael Revach - שיחה 15:56, 5 בדצמבר 2017 (IST)
גם אם אמר - תעודת הלידה אמינה יותר, ותלמידיו אינם חשודים להמציא תעודה בניגוד לדבריו. ביקורת ציין היכן כנראה מופיע צילום. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 16:01, 5 בדצמבר 2017 (IST)
מצאתי בקישור הזה מאמר עם תמונה, לא הבנתי כלום מהתמונה, Michael Revach - שיחה 18:08, 5 בדצמבר 2017 (IST)
לפי זה התאריך הוא י"ט בטבת תרנ"ט. קצת מוזר שהוא נדרש לכל הפלפול במקום להסתכל מסביב בפנקס כדי לוודא את השנה. אולי הביאו להם רק את המקטע הזה. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 18:58, 5 בדצמבר 2017 (IST)
הלכתי לחפש. המאמר הליצני בהפלס, מועתק כמעט מילה במילה ממאמרו של מרדכי ליב קצנלנבוגן, גילוי חדש השופך אור על אודות שנת לידתו של הגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל, בתוך: יוסף אליהו מובשוביץ (עורך), הספר: יובל השבעים למוסד הרב קוק, ב, ירושלים תשס"ח, עמ' 730–735. (אולי הוא הקורא המסור של בטאון עולם התורה שמצוטט בכתבה) אפשר לתקן את הערך לפי המקור הזה. ביקורת - שיחה 01:30, 6 בדצמבר 2017 (IST)
התעודת זהות העתיקה והרישום מפנקס הקהילה במחוז פוניבז' שניהם מופיעים בספר "מואלבויניק עד בני ברק", שם נוקטים כאמין יותר את פנקס הקהילה בו רשום גם בית החולים בו נולד הילד, תאריך הברית, וזהות המוהל, ונוקטים שתאריך י"ט טבת תרנ"ח הוא הנכון.-מוישימישיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ח • 02:28, 6 בדצמבר 2017 (IST)
מוישימי המאמר של קצנלנבוגן ראה את ברגמן, הוא מציע ניתוח טוב יותר של אותם מסמכים. ביקורת - שיחה 02:44, 6 בדצמבר 2017 (IST)
אני רואה שהפלס לא מחמירים בענייני זכויות יוצרים. מוישימי, איך הספר שהבאת מסביר את אי ההתאמה בין התאריך העברי והלועזי? נרו יאירשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ח • 15:34, 6 בדצמבר 2017 (IST)
אין בספר התייחסות לתאריך הלועזי פרט לקביעה כי 1898 זה תרנח.-מוישימישיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ח • 16:20, 6 בדצמבר 2017 (IST)
זו קביעה שגויה. הוא לא בדק עד הסוף. נרו יאירשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ח • 16:22, 6 בדצמבר 2017 (IST)
תיקנתי בערך.-מוישימישיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ח • 22:09, 6 בדצמבר 2017 (IST)

תחילת לימודיו בפוניבז'עריכה

ביקורת השאלה היא לא מה ההפרש בין תרס"ט לתרנ"ח בודאי שילד בכיתה א' יודע לעשות חשבון כזה, השאלה היא מה המקור שבשנת תרס"ט הרב שך החל את לימודיו בפוניבז'. Michael Revach - שיחה 14:52, 5 בדצמבר 2017 (IST)

במקרה כזה שמים את תבנית המקור ליד השנה ולא ליד הגיל. ביקורת - שיחה 14:56, 5 בדצמבר 2017 (IST)
תודה Michael Revach - שיחה 15:02, 5 בדצמבר 2017 (IST)
עכ"פ יש לי שני מקורות שבגיל 7 החל ללמוד בפוניבז' 1. הרב שך שהמפתח בידו עמ' 47. 2. מנהיג של דור עמ' 17. Michael Revach - שיחה 15:20, 5 בדצמבר 2017 (IST)
מנהיג של דור זה לא ספר ילדים? ביקורת - שיחה 22:36, 5 בדצמבר 2017 (IST)
זה ספר מנוקד. Michael Revach - שיחה 00:48, 6 בדצמבר 2017 (IST)
ראה: ישיבת פוניבז', ה"קיבוץ" נפתח רק ב1909, וכן נוקט אשר ברגמן בספרו.-מוישימישיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ח • 02:36, 6 בדצמבר 2017 (IST)
מיכאל, אתה צריך להיות ביקורתי יותר ביחס למקורות שאתה משתמש בהם. נרו יאירשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ח • 15:35, 6 בדצמבר 2017 (IST)

תמונה בראש הערך, ובצעירותועריכה

מי יכול לסדר את התמונה "הזו" שניסיתי לשים ללא הצלחה בראש הערך, וכן התמונה "הזו" מצעירותו שחשוב לשים בערך ? מאורות נתן - שיחה 23:23, 10 בדצמבר 2017 (IST)

התמונה ראשונה היא תמונה קניינית, כנראה של פוטו ציון בבני ברק. את התמונה השנייה אפשר להעביר לוויקישיתוף. ביקורת - שיחה 00:10, 11 בדצמבר 2017 (IST)
ביקורת אין לי מושג איך לעשות זאת, אודה לך אם תעשה זאת. מאורות נתן - שיחה 14:52, 11 בדצמבר 2017 (IST)
ביקורת האם יש לתמונה בעיה של הז"י? היא מופיעה בויקי אנגלית, וכן בדף התמונה לא מופיע כלום?? בברכה בן-ימין - שיחה 21:57, 25 ביוני 2018 (IDT)
Hanay האם תוכלי להעביר את התמונה הנ"ל לוויקישיתוף, לצערי לא ראיתי הוראות בעברית. בברכה בן-ימין - שיחה 22:15, 25 ביוני 2018 (IDT)
בן-ימין, בדף התמונה בוויקיהאנגלית כתוב שהתמונה מוצגת בשימוש הוגן. ביקורת - שיחה 22:23, 25 ביוני 2018 (IDT)
הבנתי. בברכה בן-ימין - שיחה 22:33, 25 ביוני 2018 (IDT)

מה זה "יונה מדינית"?עריכה

בפיסקה אלעזר מנחם מן שך#הרבי מלובביץ' ותנועת חב"ד בזמנו נכתב: "כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה ...". מה זה???? תנכיסט - שיחה 15:43, 19 ביולי 2018 (IDT)

נטה לעמדות שמאל בנושאים מדיניים. יונה היא ההפך מנץ. נרו יאירשיחה • ז' באב ה'תשע"ח • 15:44, 19 ביולי 2018 (IDT)
תודה. אולי יש לקשר לקישור המתאים? תנכיסט - שיחה 10:50, 24 ביולי 2018 (IDT)
זה כמובן קשור אבל לא בדיוק זה. הוא לא יונת שלום. נרו יאירשיחה • י"ב באב ה'תשע"ח • 11:49, 24 ביולי 2018 (IDT)

תמונה נדירה של הרב שך בצעירותועריכה

ניתן למצוא כאן ליד הרב עמיאל.-141.226.79.119 14:25, 17 בדצמבר 2018 (IST)

ראיתי תמונות מצעירותו ואני חושב שזה לא הוא. לויוני-YL - שיחה 14:53, 17 בדצמבר 2018 (IST)
הוא עדיין לא עלה כשנפתחה ישיבת היישוב החדש. נרו יאירשיחה • ט' בטבת ה'תשע"ט • 15:25, 17 בדצמבר 2018 (IST)

הרב ש"ך היה ליטאיעריכה

הרב שך הוא ליטאי. אם נכתוב "ליטאי", עלולים לחשוב שהלאום שלו הוא ליטאי. לכן יש לכתוב "יהודי ליטאי". מתייג את כל המשתתפים במלחמה: ידידיהצבאן, בר, מלא כל הארץ כבודי. מיכאל.צבאןשיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט • 09:04, 23 בינואר 2019 (IST)

מסכים - יהודי-ליטאי. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ז בשבט ה'תשע"ט • 09:36, 23 בינואר 2019 (IST)
באמת זה לא מאוד חשוב, אך איני רואה סיבה שזה יפריע למישהו אחר. הנימוק "ניסוח ויקיפדי, כביתר הערכים" וכן "הוספת מידע", עדיפים בעיניי על הנימוק הטכני "גרסה יציבה". יום טוב, ידידיה צבאןשיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט • 12:00, 23 בינואר 2019 (IST)

כשכתבתי בדיון אחר "הזדעזעתי לגלות שבערך הרב שך לא מצוין שהוא יהודי! בטוח שזה מתוך אג'נדה אקטיביסטית ואנטישמית" הייתי ציני לגמרי. לא האמנתי שמישהו ייקח זאת ברצינות. כבר בפתיח מצוין שהוא רב, ומנהיג "הציבור החרדי ליטאי במדינת ישראל". בישראל, לא בליטא. אני לא מכיר רב שאיננו יהודי. אני לא מכיר חרדי שאיננו יהודי. שתי ההגדרות הללו נגזרות מהיותו יהודי ועל כן מדובר במידע אלמנטרי. יש המון ערכים על חרדים ליטאיםחרדים ספרדים) ומגוחך להבהיר בכל ערך וערך שמדובר ביהודים. על אחת כמה וכמה כשמדובר ברבנים. בר 👻 שיחה 15:26, 23 בינואר 2019 (IST)

הציניות היתה ברורה ולא התפספסה, רק שאני חולק עליך, אין סיבה לא להנגיש את המידע בכפית. במקרה זה לא היה סתם לכתוב את המילה יהודי, אלא גם הזדמנות להוסיף את מוצאו כמקובל בערכים אחרים לצד המקצוע/התחום בגללו התפרסם "זמר איטלקי פרוטסטנטי/שחקן אמריקאי קתולי/כדורגלן אוסטרלי אנצליקני/גנרל ירדני מוסלמי סוני" וכן על זו הדרך. בוודאי שבערך כמו זה שבמחלוקת שם לא כל טרנסג'נדר נולד גבר, אבל מוטב שהדיון ההוא יתקיים שם. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ז בשבט ה'תשע"ט • 15:32, 23 בינואר 2019 (IST)
לשם מה זה טוב? ברור לכל קורא עברית שרב הוא בהכרח יהודי. הצירוף "רב יהודי" הוא ביטוי מוזר ומלאכותי. בר 👻 שיחה 15:45, 23 בינואר 2019 (IST)
נכון, הצירוף "רב יהודי" הוא ביטוי מלאכותי. אבל הצירוף "רב יהודי־ליטאי" אינו צירוף מלאכותי. מיכאל.צבאןשיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ט • 21:42, 24 בינואר 2019 (IST)

הרב יששכר מאירעריכה

היה תלמיד בולט של הרב שך, ודמות מרכזית בראשי הישיבות ממפלגת "תלמידי הרב שך". לדעתי יש להשיב. דגש — 14:26, 15 באפריל 2019 (IDT)

עקרונית אני מסכים אתך, אבל הוא מוזכר כבר בערך כתלמידו מישיבת פוניבז'. פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה 15:09, 15 באפריל 2019 (IDT)
גם בלי זה, פשוט אי אפשר להכניס את כולם. הגענו למצב שקשה להאמין שעשרת הכי חשובים לא נמצאים כבר ברשימה. השאר - יסתפקו בקטגוריות. נרו יאירשיחה • י' בניסן ה'תשע"ט • 16:46, 15 באפריל 2019 (IDT)
חזרה לדף "אלעזר מנחם מן שך".