שיחה:תקיפת הכור הגרעיני בעיראק

הספר

הפשיטה על הכור, הוצאת אריה ניר, 2005, מאוד מומלץ למי שרוצה להרחיב את הידע שלו בנושא. בברכה Shayakir

גבעת התחמושת

• אני מציע לכם לעין בעמוד שציינתי בעריכה (עמ' 3). אולי מידע זה מופיע רק במהדורה החדשה של הספר, אך הוא קיים. אני יכול גם לסרוק את העמוד, אם אינכם מוצאים זאת --Raistlin8r 09:52, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

אנא ממך עשה כן. בברכה Shayakir 11:43, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

המשפט "מבצע אופרה (כך נקרא בחיל-האוויר; בצה"ל הוא ידוע כמבצע "גבעת התחמושת"), מזכיר לי את ההתלוצצות שחיל האוויר הוא הצבא הזר הידידותי ביותר לצה"ל. מה הרעיון שלמבצע יחיד ניתנים שני שמות? גם אם הטענה נכונה (ואין לי סיבה לחשוב אחרת), אין לה חשיבות: על הערך לעסוק במהות המבצע, ולא בשמות הקוד השונים שניתנו לו. השם "גבעת התחמושת" הוא שם קוד שלא נודע בציבור, ולכן אין ליחס לו חשיבות (וסליחה אם אני פוגע בגאוות היחידה של יחידה כלשהי בצה"ל ובמורשת הקרב שלה). דוד שי 15:15, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

השם של המבצע הוא עניין מורכב יותר, עפ"י "הפשיטה על הכור" השם "גבעת התחמושת" היה שם הקוד של תכנון המבצע ולא שם המבצע עצמו (אל תשאלו אותי למה). לדעתי עדיף פשוט להשמיט את הנושא. טרול רפאים 16:19, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

זה לא משהו שקשור דווקא לצה"ל, אבל לעיתים קוראים לפעילות כלשהי בשם קוד אחד בזמן התכנון ואחר כך מרגע הפיכת הרעיון למבצע בפועל משנים את השם כדי שמי שבטעות נחשף למשהו לא יוכל לקשר לכך שהפעילות מבוצעת בפועל. נחמיה ג - שיחה 22:00, 28 בינואר 2010 (IST)

כתוב למטה שניתן להעשיר אורניום בצנטרפוגה. איך?! אני רוצה תימוכין לטענה הזאת! Da Hui 11:09, 5 אוקטובר 2005 (UTC)

זה פשוט מאוד. מסובבים אורניום בצנטריפוגה, והאטומים הכבדים יותר (איזוטופ 238 אאל"ט), שהם אלה המעניינים כדי ליצור פצצה, נאספים בשוליים של הצנטריפוגה. חוזרים על התהליך הרבה פעמים (מאות, אם לא אלפים), עד שמקבלים 95% אורניום 238. אל תנסה את זה בבית. צחי 17:12, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

השם "גבעת התחמושת" ניתן למבצע על ידי אגף המבצעים במטה הכללי שהוביל את תחילת הטיפול בתקיפת הכור. שם זה ליווה את התוכנית המבצעית עד למועד התקיפה הראשון (שבוטלה ברגע האחרון - כשהטייסים כבר במטוסים). את השם "אופרה" נתתי אני לתכנית מסיבות של ביטחון שדה. רבים מדי ידעו על "גבעת התחמושת". הוצאתי הודעה כי התכנית נגנזה והתחלתי הכל מההתחלה תחת השם "אופרה". (דן סחף).

רמת דוד?

בגרסה האנגלית כתוב שהמטוסים המריאו מבסיס "עציון" בנגב,וכך גם מתואר בתמונת נתיב הטיסהקישור המטוסים פרסו לעציון לצורך צמצום טווח (הערה ע"י חגי כץ)

כן או לא מעל ירדן?

בפסקת הפתיחה כתוב כי מסלול הטיסה עבר מעל ירדן, בעוד שבגוף הטקסט ובמפה מתואר כי המסלול עקף את ירדן. מישהו יודע מה נכון? הנתיב הלוך "קסח" פינה של ירדן אך ברובו עבר מעל סעודיה ועירק; לעומת זאת הנתיב חזרה חצה את ירדן בצורה משמעותית (הערה ע"י חגי כץ)

שבעים כלי טיס

"למרות שאל המטרה בעיראק טסו רק 14 מטוסים (שמונה F-16 ושישה F-15), השתתפו במבצע בסך הכול 70 כלי טיס." מה בדיוק עשו 56 המטוסים האחרים? צביקה 14:52, 19 באפריל 2007 (IDT)

האמת היא שאל המטרה בעיראק טסו רק שמונה מטוסים. שישיית ה-F-15 פיטרלה קצת מאחור. עוד מספר מטוסים ביצעו פטרולי יירוט באוויר (לא יודע כמה בדיוק), ועוד לפחות מטוס אחד שימש כממסר תקשורת. צריך לאתר מקור אמין ולהביא ממנו דברים עם רפרנס. נחמיה ג 17:32, 19 באפריל 2007 (IDT)

במבצע השתתפו בנוסף למטוסי הנץ והבז רק עוד שלושה מסוקי יסעור שהיו בכוננות לחילוץ בשטחנו ועוד שני מטוסי ממסר. (דן סחף)

תיאור הקריירה של הטייסים שהשתתפו בתקיפה

בהתאם לנוהג הקיים, מקומו לא כאן אלא בערכים על האישים בלבד. כאן צריך להופיע רק תפקידם ודרגתם בעת המבצע. השקמיסט 17:04, 7 ביולי 2007 (IDT)

המידע בערך שגוי מטעה ומסלף את העובדות-

שמי דר' יהודה עתי ואני מומחה בנושא. האינפורמציה שאתם פרסמתם שגויה ומטעה. הכור העיראקי היה לייצור חשמל. הפרטים על הכור אינם נכונים. המוטות היו אמורים להגיע מצרפת ולחזור אליה. עיראק ב-81 היתה פתוחה כמו על כף יד מאחר והאמריקאים היו בעיראק כעוזרים ומסעיים לסאדם במלחמה עם אירן.המוסד ידע כל תנועה בעיראק. היא לא הייתה במעגל העימות. ראש המוסד וראש אמן התנגדו לפעולה !!!!! ידעו שעיראק לא הולכת במסלול של פיתוח נשק גרעיני ואכן לאחר 91 כוחות יונקום אישרו זאת.

המידע באתר הוא מגמתי ומסלף את ההסטוריה. צור קשר למייל: yataiolam-hatanach.co.il

שלום ד"ר עתי ותודה על הביקורת. לצורך הגנה על פרטיותך הסרתי את מספר הטלפון שלך, שלא ינוצל לרעה, וכן פעלתי כדי למנוע הצפת תיבת הדואר האלקטרוני שלך בדואר זבל.

לא אני כתבתי את הערך, אך אני מניח שבקרוב מי מהמתמצאים שבין העורכים שלנו בנושא ישים לב לפנייתך. על כל פנים, יהיה זה טוב אם תוכל להפנות אותנו למקור חיצוני המתאר את דבריך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:04, 10 בדצמבר 2009 (IST)

אכן. יהיה טוב אם תציין מקורות שיתמכו בעמדתך. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 16:29, 10 בדצמבר 2009 (IST)

אין לכך שום אזכור באתר חיל האוויר. להפך. [1] בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:04, 10 בדצמבר 2009 (IST)

קראתי לא מעט דברים על ההפצצה וכולם לא תומכים בדבריו של יהודה. במיוחד הדברים אמורים לגבי האמריקאים שב-1981 עדיין לא תמכו בסדאם בצורה משמעותית. אם יהודה טוען אחרת, הוא מוזמן לפרט את המקורות שלו. טרול רפאים - שיחה 13:55, 11 בדצמבר 2009 (IST)

מעבר לזאת, ד"ר עתי הוא מומחה לתנ"ך שמגיע מחקר המקרא למסקנות על אודות ההווה בשיטה מדעית שאינה ברורה לי[2]. האם באופן זה הוא מסיק את מסקנותיו לגבי הקור העירקי?. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית / עשה לך מנהג קבוע, כתוב בויקימילון פעם בחודש - שיחה 07:40, 17 בדצמבר 2009 (IST)

הנני מומחה במאגרי מידע לשעבר פרופ. באוניברסיטת בגורג' טאון. כמו כן ארגנתי כנס בנושא פרוז במרכז לחקר הבטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה בשנת 2004 בהשתתפות בכירי הפרופסורים כמו ישראל האומן, עוזי אבן, משה מעוז ואחרים. המקורות האלה נמצאים גם בווידוי האחרון של עוזי עילם השבוע בעיתון ידיעות אחרונות, יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית דאז, הנס בליקס-יונסקום באו"ם, לא נמצא כל עדות לפעילות גרעין בעיראק עד היום, וטרול רפאים טועה. האמרקאים היו בעיראק כבר בסוף 1980. ראמספלד ממש גר בעיראק באותה תקופה. הפצצת הכור הייתה מיותרת. כל ראשי המטות, ראש המוסד, המודיעין והמועצה לבטחון לאומי היו נגד. תבררו. מקורות חיל האוויר אינם אמינים ומלאי אינטרסים.

כיוון שישנם מספר מקורות שטוענים אחרת - נבקש שוב, אנא הפנה אותנו למקורות אקדמים שתומכים בנושא. אחרת לא נוכל לשפוט. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:20, 22 בדצמבר 2009 (IST)

בכתבה מיום 18- 12-09 בעיתון ידיעות אחרונות במוסף, מראיין רונן ברגמן את עוזי עילם לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, שהתנגד למבצע מאחר:" הכור הזה היה רחוק מלהיות פעיל או חם, וממילא כדי לייצר נשק גרעיני היה דרוש להם מפעל הפרדה שכלל לא היה בנמצא"--עדות ראשונה המדברת בוודאות שידענו גם שהכור הינו לייצור חשמל, גם לא היה להם מתקני הפרדה, וגם ידענו שהמוטות שהגיעו מצרפת להפעלת הכור היה בדרגת ייצור חשמל בלבד. המידע באתרים שמהם נשאב המידע הינם מגמתיים במטרה לשמר את המיתוס. ויקיפדיה חייבת להסיר את המידע המבוסס על שקרים מגמתיים. כמו: השורה "כחלק מעסקת הכורים, מכרה צרפת לעיראק גם 12.5 ק"ג של אורניום מועשר ברמת 93%." שהיא שקרית. במסגרת ההסכם צרפת סיפקה מוטות מרמת השבחה לייצור חשמל שלאחר שימושם חוזרות לצרפת כנגד מוטות חדשים. מעולם הם לא קיבלו מוטות מרמת העשרה של 93% !!! לא היה הסכם מכר כלל!!! גם השורה:"על פי הערכת אמ"ן, העיראקים שאפו לייצר נשק גרעיני, והוערך כי העיראקים יהיו מסוגלים לייצר כארבע פצצות גרעיניות מדי שנה." אין לה אסמכתאות . זוהי שורה מגמתית המבוססת על דיסאינפורמציה מגמתית !!! לא הייתה הערכה כזאת. להפך , הייתה הערכה הפוכה המודיעין וראש המודיעין דאז התנגד למבצע. בנוסף אומר עוזי עילם שהוא ניסה לשכנע את בגין שלפחות ישראל לא תיקח על עצמה את האחריות להפצצה, שלא תודה בתקיפה, "אמרתי לבגין שהאירנים תקפו כבר כמה פעמים את הכור ואין סיבה שגם הפעם לא ישאו באשמה, לפחות בדעת הקהל, בגין, אציל פולני, אמר שהוא לא מתכוון להתבייש בכך. אין לי ספק שהוא חשב שזה יעזור לו בבחירות הקרבות. הוא צדק וניצח אותן. אני הייתי צריך להתמודד עם התוצאות הקשות של המקרה הזה" אני מציע לוויקפדיה גם להסיר את השורה:" כיום ידוע כי בעיתוי התקיפה לא נשקלו שיקולים אלה[דרוש מקור], כי אם התקדמות הכור לעבר הפעלה מעשית, כך שאילולא הושמד, תוך שבועות ספורים הייתה פגיעה בו כרוכה ביצירת נשורת גרעינית שהייתה פוגעת בתושבים ובסביבה." זוהי מסקנה המושתת על דיסאינפורמציה מכוונת. ראיתי שהערך שונה כבר בענין הממצאים שלאחר מלחמת המפרץ הראשונה ב-91 ואכן זה שונה ל"נשק להשמדה המונית" כאשר בפועל נמצא שעיראק הייתה עסוקה בפתוח של נשק כימי בלבד, שראשיתו בהספקה אמריקאית לסאדם ב-81. לא נמצאו הוכחות לנשק ביולוגי או גרעיני על ידי יונסקום.!!!

אם אתה רוצה לשנות דברים בערך, כדאי שתביא מקורות חיצוניים אמינים המתייחסים לדברים. את המשפט "כיום ידוע כי בעיתוי התקיפה לא נשקלו שיקולים אלה..." אני חושב שכדאי להסיר אלא אם כן יובא לה מקור אמין בקרוב. יוסאריאן • שיחה 17:00, 22 בדצמבר 2009 (IST)

בשביל מה למדינה עם כל כך הרבה נפט צריכה בכלל כור גרעיני לייצור חשמל?. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית / עשה לך מנהג קבוע, כתוב בויקימילון פעם בחודש - שיחה 17:02, 22 בדצמבר 2009 (IST)

זה - לכיכר העיר (או הכה את המומחה). יוסאריאן • שיחה 17:03, 22 בדצמבר 2009 (IST)

אם נחזור לנושא...

ד"ר עתי, אתה מבקש בעצם שנשנה את הערך על פי ראיון עם עילם. זהו לא מקור מספיק, מלבד בדבר מעשיו של עילם עצמו ודעתו. אנא פרט (אפשר באופן רגוע ולא רצוף מילים כמו "דיסאינפורמציה", "מגמתית" וסימני קריאה) והסבר מקורות אחרים שתומכים בדבריו של עילם, עם מראי מקום. אנו מעוניינים להציג את האמת, אבל אנחנו צריכים להתבסס על דבר מה מוצק יותר. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:09, 22 בדצמבר 2009 (IST)

לא ברור לי שמקור העובדות שנמצאים בערך כפי שהוא הן אקדמאיות ואיכותן עולות על ידיעותי או של עילם. אני לא אומר להחליף את הערך אלא לנקות אותו מ"עובדות" לא נכונות. אותן שורות שציינתי נבלעות בתוך כלל הסיפור ומתקבעות כעובדות בעוד שאין תימוכין אובייקטיבים להם מלבד שלל מאמרים עיתונאים מגמתיים.

אלא שזו הדעה (והידיעה) הרווחת. כאשר מעלים דעה לא מוכרת (ופעם ראשונה ששמעתי אותה) - אז אנו צריכים לדעת שיותר מאדם אחד אומר אותה. לצורך העניין, לאו דווקא מקור אקדמי יתאים כאן. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:28, 22 בדצמבר 2009 (IST)

לשיטתך, בדקתי את המקורות לערך כפי שהוא, וראיתי את הספר שיצא אצל אריה ניר, אתר הליכוד(שזה בוודאי מקור בעייתי) ואחרים שהם באיכות מהימנות נמוכה ביותר לעומת עדותו ודבריו של ראש הוועדה לאנרגיה אטומית דאז עוזי עילם. לכן ראוי שוויקיפדיה תזהר ממשפטים לא נכונים כפי שציינתי לעייל. אני חושב שאלו מסקנות מגמתיות לא נכונות הנותנות תוקף מוסרי להתקפה בעוד שהעובדות כפי שאומר עילם הן נכונות. אני עדין טוען למחיקה והסרת אותן שורות שציינתי.

שוב, כיוון שדעות אלו הן הדעות המקובלות - נקל יותר להסתמך על הטוענים להן. דעת המיעוט היא זו שצריכה "להתאמץ". אני מציע להתקדם הלאה, ובמקום להתעסק באסמכתאות הקיימות כיום בערך לעסוק בשאלה האם עוד מישהו מסכים עם תיאורו של עילם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:55, 22 בדצמבר 2009 (IST)

אני מסכים לכך שמידע שאין לו מקור אמין צריך להיות מוסר מהערך. יוסאריאן • שיחה 18:12, 22 בדצמבר 2009 (IST)

זהר. אני אנסה להביא בהמשך מקורות נוספים אך לדעתי שלשת המשפטים שציינתי ראוי להסירן מהערך עכשיו: 1. "כחלק מעסקת הכורים, מכרה צרפת לעיראק גם 12.5 ק"ג של אורניום מועשר ברמת 93%."

2. "על פי הערכת אמ"ן, העיראקים שאפו לייצר נשק גרעיני, והוערך כי העיראקים יהיו מסוגלים לייצר כארבע פצצות גרעיניות מדי שנה."

3. "כיום ידוע כי בעיתוי התקיפה לא נשקלו שיקולים אלה[דרוש מקור], כי אם התקדמות הכור לעבר הפעלה מעשית, כך שאילולא הושמד, תוך שבועות ספורים הייתה פגיעה בו כרוכה ביצירת נשורת גרעינית שהייתה פוגעת בתושבים ובסביבה." כאן אפילו אתה מציין :דרוש מקור

אלו הן מסקנות סובייקטיביות ללא תימוכין. אני מציע שתסיר אותן לאלתר עד שיוכח אחרת ואני אביא מקורות נוספים. "דעה מקובלת" הינה סיבה לא מספקת בכדי שתכנס לוויקיפדיה.

ד"ר עתי, למיטב ידיעתי, מלבד סעיף 3, כל הדברים נתמכים בספרים שצוינו (אך אין לי אותם בהישג יד). דעה מקובלת בעולם האקדמי/עיתונאי היא למעשה הסיבה היחידה להכניס מידע לוויקיפדיה. אנא הבן - אנו לא יכולים לשפוט מי מהצדדים צודק, אסור לנו. אין לנו מנדט לזה. על כן, אנו מטים על פי העמדה המקובלת על העוסקים בתחום. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 18:24, 22 בדצמבר 2009 (IST)

זהר שלום אני עוסק בתחום ומוכר בענין. גם המקור שמצויין באתר "רודג'ר ו. קלייר, הפשיטה על הכור, הוצאת אריה ניר, 2005 " מאשר שאכן ראש המוסד דאז יצחק חופי ראש המודיעין הצבאי, שגיא , סגן ראש הממשלה ידין כולם התנגדו לפעולה מאותן סיבות שציין עוזי עילם. אתה יכול לראות את זה גם בקישור שיש למאמר בידיעות אחרונות ב-2005. אני מכביד עליך בענין מאחר והמקורות החיצוניים לערך אינם קבילים על פי כל אמות מידה לאינפורמציה אוביקטיבית. לכן אני חושב וממליץ שגם שני המשפטים הראשונים מחייבים הסרה.

הסרתי מהערך את המשפט המצוין בסעיף 3, משום שאין לו מקור. על הסעיף "רקע" הנחתי תבנית "בבדיקה", לנוכח ההשגות שהועלו כאן. דוד שי - שיחה 00:24, 23 בדצמבר 2009 (IST)

יש בעיה להציג עמדה לא מקובלת במיינסטרים במחקר בוויקיפדיה. הוויקיפדיה צריכה להציג את עמדת המיינסטרים במחקר. יתכן שאכן המקורות ששימשו לכתיבת הערך אינם טובים (לא בדקתי אותם), אך הדברים הם בכל זאת מקובלים מאוד ונחשבים לידיעת הכלל. זה, בכל אופן, הרושם שעולה מהתקשורת. יתכן שהדברים אינם נכונים או מסולפים, אך צריך מקורות טובים להפרכת התזות האלה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 00:39, 23 בדצמבר 2009 (IST)

כדאי שיוצגו אסמכתאות מתאימות ומהימנות גם למידע שהוצג כאילו הוא "עמדת המיינסטרים במחקר". יוסאריאן • שיחה 11:56, 23 בדצמבר 2009 (IST)

זהר שי וגילגמש שלום מודה לכם על המהירות והמסירות לברור האמת. אני בעד האינצקילפודיה החופשית ובעד משתמשים תורמי תוכן איכותי. אשתדל להביא לכם אסמכתאות פומביות לידעותי. דרך אגב הערך; osirak בויקיפדיה באנגלית מאשר שהדלק שסופק היה סטנדרטי ביותר לכורים למחקר וייצור חשמל. כמו כן הכור היה בפיקוח IAEA של האו"ם. בהמשך הערך הם מציינים;The reactor was inspected by Dr. Richard Wilson, chair of Harvard's physics department, within weeks of the bombing, and he reported that the reactor was incapable of weapons production.[17] Indeed, it has been suggested that "the attack may have actually increased Saddam’s commitment to acquiring weapons."[18]

רק לצורך הבהרה - אתה כעת מדבר על הערך en:Osirak. שים לב שבין השאר מציינים שם שגם ה-IAEA חשו שרמת הפיקוח שלהם איננה מספיקה (שים לב להערת שוליים 3, שמצטטת מפקח לשעבר שמאשר כי היה מדובר בתוכנית לנשק). בהמשך הערך יש גם הסבר לחשדות וטענה שה-MTR יכול בקלות (עד כמה שדברים שכאלה באמת קלים) לשמש להפקת נשק גרעיני. על כל פנים, עתה יש לנו מקור מעניין לבדוק שנראה שפוסל, או לפחות מטיל ספק, בנושא האפשרות לייצור נשק: [3]. יש לקרוא ולבחון. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:29, 23 בדצמבר 2009 (IST)

זהר שלום היו כל מיני הערכות שהיו מושתתות על אינפורמציה לקויה. ניתן לחשוש למשל שצרפת תהיה אויב לישראל מאחר ויש בה מיעוט מוסלמי משמעותי. ולכן לכאורה על ישראל להפציצה עכשיו. הכור בעיראק ואמצעי הייצור שלה באותה תקופה לא אפשרו לה לייצר פצצה גרעינית. אלו הן עובדות. הפעולה גרמה יותר נזק מאשר תועלת לבטחון המדינה. סאדאם חוסן למעשה החל בפעילות אקטיבית לפתוח אמצעי השמדה לא קונוציונלים מיד לאחר הפעולה והכניס את עיראק למעגל העימות עם ישראל. ראה מקור מהימן מצורף. על פי מקור זה הם לא היו בכיוון, הכור היה למטרות חשמל ומחקר בלבד.

שוב שלום. הבאת את אותו קישור שאני הבאתי לעיל, אז הסרתי אותו כדי שלא לסרבל הדיון לשווא. ברור שהנחות מודיעניות עלולות להיות שגויות, כמו גם המסקנות המתגבשות מהן. השאלות הן האם:

1. הן אכן היו שגויות או סותרות?
2. האם בכירי המערכת הבטחונית הישראלית ידעו על כך?
3. האם אכן הייתה התנגדות בתוך המערכת עקב הערכות מודיעניות סותרות או חשש שהן שגויות?

לאלו צריך להביא מקור. עוד לא היה לי זמן לעבור על המאמר שבקישור. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:18, 23 בדצמבר 2009 (IST)

אין לי שום ספק שדבריו של עוזי עילם ראויים להופיע בערך.

גם אם לא משנים את סיפור המיינסטרים, תמיד אפשר להוסיף פסקת הסתייגות מכל מה שהופיע מעל.

אם מנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית אומר משהו, כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר. מכיוון שזה מופיע בראיון לעיתון, גם ניתן לצטט אותו בלי חשש.

אני לא הייתי סומך על הפרסומים הרשמיים. יש לישראל אינטרס ברור (עד היום) להכריז כי התקיפה היתה נצרכת. נחמיה ג - שיחה 00:14, 25 בינואר 2010 (IST)

רק כדי לאזן קצת את דבריו של הד"ר הנכבד מעלה ולייצב מעט את הספקנות המדבקת כאן, ראוי לקרוא ראיון לגביית היסטוריה שבעל-פה (להבדיל מראיון עיתונאי), אשר שוחרר לפרסום שנים לאחר שנגבתה העדות, מפי ויליאם בראון. בראון היה אז סגן השגריר האמריקאי בתל אביב (ולימים אף שגריר בישראל). הראיון, כאמור, ניתן לצרכי גביית עדות היסטורית מאדם שהתמחותו באיסוף מידע, ואשר קיבל באופן אישי תדריך מראש אמ"ן מיד לאחר התקיפה, והיה נוכח בפגישת השגריר לואיס עם מנחם בגין לאחר התקיפה, כדי להביע את מחאת הממשל האמריקאי. על אפשרות השימוש בכור לצרכים צבאיים הוא אמר:

I was with Ambassador Sam Lewis when Israeli Prime Minister Begin, in response to the furor in Washington, reminded Sam of the fact that the Israelis had had very detailed and delicate talks with us about the alarming progress the Iraqis were making on this nuclear reactor over the previous six months or longer. The American and Israeli intelligence communities had reported on the movement of equipment from France and Italy to Baghdad for installation at this site. This equipment had an obvious dual use capability for producing nuclear weapons.

מכאן שקהילת הביון האמריקאית, כמו גם זו הישראלית, לא בדיוק חשבו שמדובר בכור מכרכור: מתקן תמים ושלו לייצור חשמל בלבד.Oyoyoy - שיחה 17:59, 28 בינואר 2010 (IST)

אני דן סחף. השתתפתי בדיונים בפורומי מטה ושר הביטחון (ולא בדיוני הממשלה). בכל הדיונים הוצג האיום כממשי וכך גם לגבי לוח הזמנים בהם ייעשה הכור "חם" ולא ניתן יהיה לתקוף אותו מבלי לגרום לנזק סביבתי בלתי נסבל. נבחנו גם דרכים נוספות לבגוע באספקת האורניום מצרפת, עלה נפסלו משיקולים מבצעיים או ממהשלכות המדיניות של פעילות כזו. בניגוד לאמור כאן, עירק הייתה מדינת עימות כל הזמן וגם למוסד היו כקשיי נגישות להשגת מידע (כך למשל ידענו מעט מאוד על מיקום סוללות הטילים שהגנו על הכור). התנגדותו של ראש אמן הוסברה על ידו כנובעת משתי סיבות: הוא לא האמין כי ניתן לפרוץ את מעטה הכור ופגוע בו ביעילות. מאידך הוא טען כי אם התקיפה אכן תצליח אנו צפויים לג'יהד - מליוני ערבים הצועדים לעבר גבולות המדינה - כך בפרוש. היה סיכום על דעת הכל (כולל בגין) כי אנו לא נודה בביצוע התקיפה. אינני יודע מה הניע את בגין "לשבור" סיכום זה

יפתח ספקטור

על מה שיפתח ספקטור אמר בקשר להפצצה צריך לקרוא ישירות בראיון עימו ואת זה להביא כמקור (כמובן אם יהיה בזה עניין). אין להשתמש כמקור מידע בכתבה פובליציסטית שמצטטת קטעים מהראיון. קול ציון - שיחה 19:26, 10 בדצמבר 2009 (IST)

אתה צודק, היה עדיף אילו הינו מוצאים את הראיון, אך זה מקור מספיק טוב. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:57, 10 בדצמבר 2009 (IST)

עיינתי במקור והסרתי. נימוק ההסרה הראשוני של קול ציון לא היה מוצלח, אבל השני כן. לא מובאים שם אפילו ציטוטים, אלא סיכום של הכתבה, שלא מתיימר להיות אובייקטיבי אלא מביע דעות ברורות. אם יובא ציטוט בהקשר, יהיה מקום לדברים. עד אז, אני מסכים עם ההסרה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 22:14, 10 בדצמבר 2009 (IST)

אם נכונה הקביעה שיפתח ספקטור יצא לגיחה כשהוא חולה במידה שפוגעת בתפקודו, עדיין לא מאוחר להקים ועדת חקירה שתחקור את הכשלים שאפשרו את יציאתו לגיחה - חיל האוויר ממשיך לפעול, ויש למנוע כשלים כאלה. אם הקביעה אינה נכונה, יש מקום לתביעת דיבה נגד אומרה. בכל מקרה, אנחנו זקוקים לאסמכתא מוצקה. דוד שי - שיחה 08:29, 11 בדצמבר 2009 (IST)

מתוך עמוד 332 באוטוביוגרפיה של ספקטור, "רם וברור": "במשיכה להתקפה קיבלתי בלק-אאוט. הייתי אז לא בריא, הופיעו אצלי תופעות של קוצר נשימה. לא הייתי מוכן לקבל את זה. לא האמנתי לרופאים. שכנעתי את עצמי שזה 'דבר חולף'. לקחתי כדורים להקלת הנשימה, ובדיעבד נודע לי שהם דיללו את הדם והחלישו את התנגדותי לעומס הג'י. עד לאותה טיסה לכור טרם נתקלתי בקושי גופני באוויר, ולכן לא ציפיתי כלל למה שקרה. בלילה לפני שיצאנו היו לי שוב קשיי נשימה ולא הצלחתי להירדם, ולטיסה יצאתי עייף מאוד. כל הדרך לעיראק 'ניקרתי'". זהו ספקטר מצטט דברים שהוא עצמו נשא, במפגש חברים בביתו לרגל 20 שנה למבצע. Huckbuc - שיחה 12:38, 15 בדצמבר 2009 (IST)

נהדר. הוסף הפרטים בציון מראה המקום המתאים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:25, 15 בדצמבר 2009 (IST)

לא מצאתי בספר של ספקטור אישור מפורש לכך שהיועץ הצרפתי נהרג כתוצאה מההחטאה שלו, אלא רק "זרקתי את הפצצות על מה שיכולתי בחצר הכור" (יכול להיות שהציטוט לא לגמרי מדוייק - הספר לא לידי כרגע). אני מרגיש לכן לא בנוח להחזיר את הנוסח השנוי במחלוקת שהוסר, ובכלל, לא מחזיק מעצמי מבין מספיק בנושא כדי לתרום לערך, פרט אולי לענייני הגהה, סגנון וזוטות אחרות. Huckbuc - שיחה 15:39, 15 בדצמבר 2009 (IST)

הערת שוליים

תיקנתי את דרגתו של עמוס ידלין לסרן (היה רשום רס"ן). נקודה חשובה: את המידע לקחתי מהספר :כנף 1 - יובל 60 לרמת-דוד" משרד הביטחון הוצאה לאור, עמ' 128 - אבי חוקר את העניין והספר מלא וממולא במידע רלוונטי לערך זה.

ובכן, אתה מוזמן להוסיף מידע ענייני לערך, וכן, להירשם לוויקיפדיה העברית. ויקיפד ~ התא הקולי ~ מה? 15:52, 6 באפריל 2010 (IDT)

הסרת "ערך בבדיקה"

אינני יודע מי הוסיף את ה"ערך בבדיקה", אך מדף השיחה משמע שמלבד מדעתו של הד"ר הנכבד כל הכותבים תמימי דעים כי המידע המובא כאן נכון. בהתאם לכך אבקש לשמוע חוות דעת של ויקיפדים נוספים, ואם לא תתעורר התנגדות של ממש להסיר תבנית זו. בן נון - שיחה 18:42, 26 באפריל 2010 (IDT)

הגיע הזמן להסיר את התבנית. גילגמש • שיחה 18:54, 26 באפריל 2010 (IDT)

מסכים. חובבשירה - שיחה 03:29, 27 באפריל 2010 (IDT)

פסקה מוזרה

מהערך:

"לאחר מלחמת המפרץ משהתברר אופיו של סדאם חוסיין, נחישותו להשלים פיתוח נשק להשמדה המונית בארצו, התקפותיו בנשק כימי על האוכלוסייה הכורדית בעיראק, וכן רצונו לפגוע בישראל ויכולתו לתרגם רצון זה לביצוע, טענו רבים בישראל וברחבי העולם שהתבררה צדקתו של מנחם בגין כשהורה על התקיפה. אולם קיימת דעת מיעוט, לפיה דווקא הפצצת הכור גרמה לדירבון תוכנית הנשק העיראקית, תוך כדי הסתרתה מעיני העולם בצורה טובה יותר: לאחריה החליט סדאם חוסיין לפזר את מתקני הייצור של עיראק לנשק השמדה המונית במקומות מסתור שונים כך שלא יהיו חשופים שנית לפגיעה אחת מרוכזת. להחלטה זו היו תוצאות מרחיקות לכת, ובהן העובדה כי במשך שנים היה חוסיין חשוד בכך שהוא מייצר בסתר נשק להשמדה המונית, דבר שהיווה את ההצדקה לפתיחת מלחמת עיראק, כאשר בסיום המלחמה לא נמצאו כלל מתקנים כאלו. מאידך גיסא, טכנולוגיות חלופיות שפותחו מאוחר יותר להעשרת אורניום, כגון שימוש בצנטריפוגות, מבטלות את הצורך בכור גרעיני מרכזי, ומאפשרות ממילא את פיזור הפרויקט על פני אתרים רבים."

עולות כמה שאלות: א. מתי התבררה "נחישותו [של סדאם] להשלים פיתוח נשק להשמדה המונית בארצו"? איך זה קשור למלחמת המפרץ?
ב. מיהם אותם "רבים שטענו"? האם אפשר להביא מקור לאותם טענות? האם מדובר בקבוצה שאפשר להגדירה (נניח, "הימין הרפובליקני")?
ג. מי מייצג את דעת המיעוט? המיעוט - באיזו מסגרת הוא מיעוט? האם מיעוט בקרב הפרשנים הצבאיים (הישראלים? בכלל?), מיעוט מקרב אזרחי ישראל וא מיעוט מקרב אזרחי המערב? ושוב - היש דוברים לאותה דעה, האם כל מי שסבר שההפצצה היתה שגיאה תמך בתזה שמפורטת פה?
ד. האם יש מקור לכך שההחלטה של בגין היא שגרמה לכל התוצאות המתוארות כאן (במשך שנים היה חשוד ופתיחת מלחמת עיראק [השניה, אני משער, ואולי זה דורש הבהרה]). איך זה רלוונטי שלא נמצא הנשק.
ה. "מאידך גיסא" - למה הוא מתייחס?
בקיצור, כל הפסקה דורשת שכתוב מקיף תוך הבאת מקורות, ולדעתי אם לא יתבצע כזה בזמן הקרוב, עדיף להסירה כליל. יוסאריאן • שיחה 18:53, 27 בפברואר 2011 (IST)

שכתבת? (לא בדקתי כי אני כאן בשביל עניין אחר. תיכף תראה) -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 15:47, 28 ביוני 2023 (IDT)

דיוק בנתונים

כל כך הרבה שאלות, כל כך הרבה המצאות וניתוחים. איש לא שאל אותי מעולם איך באמת תוכננה התקיפה. דן סחף (מתכנן מבצע אופרה).

כשם שערכת את דף השיחה, אתה מוזמן לערוך את הערך, לתקן ולהרחיב. דוד שי - שיחה 19:11, 6 במרץ 2011 (IST)

דן סחף

ב-2008 הוסיף אנונימי פסקה בקשר למעורבותו של קצין בשם דן סחף בתהליך התכנון [4]. לא מצאתי לכך אישור במקורות שונים. Tomtom - שיחה 13:04, 12 במרץ 2011 (IST)

ארכיון צהל ומערכת הביטחון פירסם בפייסבוק את הפתקים הבאים

http://a6.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/247417_157461200989971_100001782778611_327564_1218397_n.jpg http://a4.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash4/247417_157461204323304_100001782778611_327565_8002010_n.jpg

וזו הכתובת של האלבום המלא:

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.157460677656690.37794.100001782778611

אני לא יודע אם יש כאן מידע חדש, אבל זה די מעניין. פיל אדום - שיחה 23:17, 30 ביוני 2011 (IDT)

בקשר לטייסים

אפשר גם את כתובת המגורים שלהם? --NATANEL - שיחה 19:47, 15 באוקטובר 2011 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://video.google.com/videoplay?docid=2295792449224502914
  • In מבצע אופרה on 2013-05-05 06:06:02, 404 Not Found
  • In מבצע אופרה on 2013-05-15 07:38:20, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 10:39, 15 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://dover.idf.il/IDF/About/history/80s/1981/060701.htm
  • In מבצע אופרה on 2013-09-13 03:12:59, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In מבצע אופרה on 2013-09-16 00:13:35, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In מבצע אופרה on 2013-09-25 06:27:12, Socket Error: 'Connection reset by peer'

--Matanyabot - שיחה 09:27, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

ערב חג השבועות?

הייתי בן 17. בעת התפילה שמענו מטוסים יוצאים בגובה נמוך מעלינו. יצאנו מאוחר יותר מבית הכנסת בית אברהם ברחובות, אחרי התפילה ביום החג, אני מניח בסביבות 12 בצהריים. עמדתי עם חברי הטוב על שביל היציאה. לפתע הגיחו רביעיית מטוסי קרב מעל ראשינו, והתהפכו באויר. אחד המטוסים היה כל כך קרוב שראיתי בבירור את הקסדה שלו ואת ידו המסמנת לנו עם אגודל כלפי מעלה!! אם כן לא יתכן שהפעולה היתה בערב שבועות. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 09:08, 2 ביולי 2017 (IDT)

אני עונה לשאלה של עצמי. היינו אני וחברי ליד בית הכנסת עם החולצות הלבנות שלנו, כנראה לפני התפילה. הם יצאו בשעה 1600 וחזרו לקראת השקיעה. 1100 ק"מ שרובם במהירות 450 קשר, שעה וחצי גג. אז עמדנו להיכנס, וכולם כבר היו בפנים.

במהלך החג, לפי כמה מקורות הסטוריים, עדיין לא פורסם דבר. כותב המאמרים הדתי של בגין נקרא לכתוב שלושה נאומים, להצלחה כישלון או הצלחה חלקית. אבל יוסף בורג שהגיע לפגישת הממשלה אמר שיש לו שיעור להעביר בלילה, ושאיש לא ידבר על התקיפה עד יום אחרי. כך שישראל לא צריכה להודיע דבר.

זה לא נכון. העירקים הגישו תלונה למחרת בבוקר באו"ם. הנה מסמך הדיון.

המסמך הנ"ל מעניין ביותר.

בדיון שלי על המעשיה עם הרב שך או הבאבא סאלי, אכתוב בפירוט גם על זה. -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • י"א בתמוז ה'תשפ"ג • 23:36, 29 ביוני 2023 (IDT)

שינוי שם

לאור תוצאות הצבעת המחלוקת בנוגע לשינוי שמו של הערך תקיפת הכור הגרעיני בסוריה - אני חושב שיש מקום לשקול לשנות את שם הערך הנוכחי לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק. אני מקווה שנוכל להסכים על כך מבלי לפתוח בהצבעת מחלוקת. יוניון ג'ק - שיחה 16:32, 18 באפריל 2018 (IDT)

• בעד. בר-כח - שיחה 16:47, 18 באפריל 2018 (IDT)
• אני התנגדתי שם, ומאותה סיבה אני מתנגד כאן. אך אם אני אהיה המתנגד היחיד אוותר. תודה שתייגת אותי. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 16:49, 18 באפריל 2018 (IDT)
• נגד, ההתפתחות של הסיפורים שונה זה מזה. כאן ישראל לקחה אחריות למחרת בבוקר ושם המבצע היה ידוע לכל מההתחלה. בערך השני ישראל שמרה על שתיקה במשך 11 שנים ורק לאחר מכן כשלקחה אחריות חשפה את שם המבצע. שוב, 11 שנים מאוחר יותר. לדעתי יש עדיפות שערכים על מבצעים צבאיים יקראו בשמם. אנחנו לא נמשיך את הלוגיקה הזאת ונציב שינוי שם בערך על צוק איתן ונשנה את שמו למלחמת עזה 2014 נכון? או על עמוד ענן וכן הלאה. או נשנה את מלחמת העצמאות למלחמת 1948 (כמו שהיא נקראת בויקיפדיה באנגלית). אני חושב שתוצאות הצבעת המחלוקת שם לא אמורות להשפיע כאן, כי יש שוני רב בין המקרים. – אסף (Sokuya)^שיחה 16:54, 18 באפריל 2018 (IDT)
• בעד. לשם האחידות. --Midrashah - שיחה 16:58, 18 באפריל 2018 (IDT)
• נגד, אני מסוגל להבין למה שם היו מי שהעדיפו את הצורה ההיא למרות התקדים הזה, אבל לא אתמוך בשינוי כאן. Mbkv717 • שיחה • ג' באייר ה'תשע"ח • 18:01, 18 באפריל 2018 (IDT)
• בעד ברור שתוצאות ההצבעה בערך על הפצצת הכור בסוריה לא מחייבות שינוי דומה לגבי הערך הזה. אבל אני חושב שהסיבה העיקרית שם תקפה גם לפה, והיא שהשם "מבצע אופרה" לא מספיק מוכר בציבור הרחב, ולכן השם לא מספיק "שקוף". זה לא קיצוני כמו שם, אבל לדעתי זה המצב גם פה. eman • שיחה • ♥ 18:15, 18 באפריל 2018 (IDT)

דיווח שאורכב ב-25 במרץ 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

1. הנתיב חזרה היה קו ישר דרך ירדן ולא כמתואר כאן.

2. יש להוסיף "ערך קשור" - טייסת 117 - טייסת הסילון הראשונה (נסגרה לאחרונה ותיפתח בקרוב מחדש בנבטים כטייסת F-35)

בברכה אל'מ (מיל') זאב רז

תודה. יש קישור בגוף הערך ל-117. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי (1) - הכוונה היא שהמפה שמוצגת בערך שגויה. כדי לתקן אותה צריך מקור. פוליתיאורי - שיחה 21:58, 2 בפברואר 2021 (IST)

דיווח שאורכב ב-11 במאי 2022

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

יפתח ספקטור אומנם לא פגע בכיפת הכור אבל הוא גרם לפגיעה החשובה ביותר מיתקן הפרדת הפלוטניום

מתיג את Damzow, על הטוב, hagay1000,biegel, Darsheni, Lorla wildor, SocialTechWorker ‏בעלי הידע בצה"ל --- אני - מה? - ד' באייר ה'תשפ"ב 17:59, 5 במאי 2022 (IDT)

הרב שך? באמת?

אתמול, ח' בתמוז, 27 ביוני 2023, בתיאום עם פרסום נרחב של "ערוץ 2000" ביוטיוב, בידי אופיר אזרד (בסרטון זה וגם בקישור זה אצלם באתר הערוץ) תחת הכותרת "תקיפת הכור הגרעיני בעירק: ראש הממשלה עיכב את ההפצצה לבקשת הרב שך." הוסיף משתמש:מלאחווז לגבי שעת התקיפה את המילים: "הרב שך הוא זה שקבע את השעה" והיום (יום למחרת) תיקן: "שקבע את שעת התקיפה".

על השתלשלות השמועות על מעורבות הרב שך, הבבא סאלי, הרבי מללוב, והרבי מחב"ד, ועל תיאורי התנהגותו הדתית של מנחם בגין אני כותב בקובץ חיצוני. אקשר לכאן בקרוב. בקובץ גם גילוי נאות על הקשר האישי שלי אז, נער בן 17, לאחד הטייסים, ליחיאל קדישאי, ולשר הביטחון אריק שרון.

• חב"ד - ייחסו את ההצלחה לפעולות המקדימות של הרבי ותנועת חב"ד. הרב חרותי כתב שהטייס המוביל הביע את תודתו כשנודע לו על כך.
• בגרסאות שונות שברובם בנו של ראש ישיבת פוניבז' הרב יעקב אדלשטיין הוא המספר את הסיפור, ובחלקן הוא אחד המשתתפים. בגרסאות אלה מככבים הבאבא סאלי והרב שך. אל חלקם נכנס יחיאל קדישאי. בסיפור נדחית היציאה בשלוש שעות.
• חסידי הרבי מללוב - מספרים על רבם שידע על הפעולה ומסר מסר של הצלחה והרגעה לבגין דרך יחיאל קדישאי. ייאמר לזכותם שלאחר שבגין קיבל את המכתב של פרס, שהוכיח שהידיעה דלפה, בוודאי שמח לקבל גם את הודעתו של הרב בידרמן, שאין מה לדאוג לגבי התקיפה.
• יש תיאור של התרגשותו ואולי גם תפילתו לבורא של מנחם בגין, בידי קדישאי או בידי מקס פישר המייסד וראש חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בארה"ב.

חב"ד היו הראשונים לטעון שרבם אחראי להצלחת הפעולה. הרב חרותי הביא לעידותו את דברי השבח שהביע הטייס המוביל כאשר שמע על הפעולות המקדימות לתקיפה שנעשו בתנועת חב"ד בהוראת הרבי כמובן.

הגנת לימוד התורה: נראה שהסיפור הלא מפורט על פעולה כלשהי שלגביה הבאבא סאלי דחה פעולה צבאית בשלש שעות שימשה תדיר את הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' כדי ללמד על הגנת לימוד התורה, ועוצמתה במציאות הישראלית. מכאן נכנסו לתמונה הרב שך - ראש הישיבה הזקן, והרב יעקב אדלשטיין בנו של ראש הישיבה - כאיש השואל את הבאבא סאלי ומקבל את ההסבר ממנו תוך כדי מעשה, וכך גם נוספו לסיפור הגורמים שיזמו את השיחה: הדמויות הרבניות, או ראש הממשלה מנחם בגין דרך ראש לשכתו 'יחיאל קדישאי'. כך גם זזה השיחה שהיתה 'טלפונית ישירות עם ראש הממשלה, או טלפונית עם קדישאי לבאבא סאלי או לשניהם: לבאבא סאלי וגם לרב שך, ועברה לשיחה אישית של קדישאי בחצר הבאבא סאלי בנתיבות, ולבסוף לשיחה אישית עם הרב שך בלבד. (הבאבא סאלי זה בשביל ישיבות אחרות...)

הרבי מללוב הוכנס לסיפור אחרי ששמו של קדישאי פורסם כמעורב במעשה, שהרי אביו של קדישאי היה חסיד הרבי מללוב. עתה היה זה הרבי מללוב, שאמנם לא קבע את השעה, אך ידע לאחל הצלחה לפעולה, והדבר היה לפלא בעיני בגין, בעוד קדישאי לא מבין דבר וחצי דבר על המסר הדחוף שהוא מעביר. הסיפור גם סופר כראיון שנתן קדישאי עצמו. אלא שיש בגרסה ההיא רמזים רבים לחירות אמנותית הנוהגת בסוגה זו של כתיבה.

לסיום, במסגרת זו על נבואת הרבי מללוב, הוכנסו תיאורים סותרים על התנהגותו הדתית של בגין בשעת מעשה. בחלקם בשם יחיאל קדישאי עצמו על כך שמנחם בגין מעולם לא התפלל, ובחלקם העתקה מתוך פרסומים לגבי שיחתו של בגין עם ראש חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ומנהיג יהודי ארה"ב מקס פישר בשעת מעשה, ולפיה בגין מלמל פרקי תהילים אותם הכיר עקב התעניינותו במקרא וקבוצת הדיון שקיים אצלו בבית לחקר המקרא בכל שבת. ההסבר נועד לענות על השאלה אילו טקסטים של תפילה יכול בגין לומר, אם אינו דתי ואינו זוכר תפילות על פה. סיפור זה נכנס גם למאמרי מחקר ודיונים מדעיים על יחסו של בגין לדת.

-- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • י"א בתמוז ה'תשפ"ג • 23:03, 29 ביוני 2023 (IDT)

הנה הקובץ המובטח, ובו תיאור מפורט של השתלשלות הסיפורים הדתיים סביב תקיפת הכור. אתם יכולים לראותו תוך כדי עבודה ולהעיר הערותיכם. -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • י"א בתמוז ה'תשפ"ג • 23:56, 29 ביוני 2023 (IDT)