שיחת תבנית:קישורי סינגלים/העברת ניווט4/פלט


למפרט: שיחת תבנית:קישורי סינגלים/העברת ניווט4

הסבה בדף "דובי שפלר" (לערוך) עריכה

הערות שוליים עריכה


הערות שוליים עריכה




הסבה בדף "דרור שור" (לערוך) עריכה

הערות שוליים עריכה


הערות שוליים עריכה




הסבה בדף "הסכמי קמפ דייוויד" (לערוך) עריכה


הערות שוליים עריכה


הערות שוליים עריכה



הסבה בדף "חנניה בן חזקיה" (לערוך) עריכה

נאמר כי - "אותו היום קשה להם לישראל כיום שנעשה בו העגל"}}. בירושלמי מפורט הרקע לכינוס זה, המבהיר את חומרתו: "תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני שישה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים"[1]. מתיאור זה משתמע, שהיתרון המספרי של בית-שמאי בכינוס בעלייה הושג כתוצאה ממניעת כניסתם של תלמידי בית-הלל בצורה מכוונת ואלימה.

חוקרים מסבירים אירוע קשה זה, על רקע המתח ששרר בין הקנאים (שנמנו כנראה על בית-שמאי), לבין חכמי-ישראל המתונים (שנמנו על בית-הלל) בזמן המרד הגדול, ערב חורבן ירושלים ובית המקדש השני[2]. לדעתם הכינוס בעלייה נועד לצורך גזירה של כמה תקנות לאומיות, שהמשותף להם הוא הרחקת והבדלת היהודים מן הנכרים, כחלק מן המאבק ברומאים[3]. הסבר זה מתבסס על אחת הברייתות המובאות בירושלמי שם, בשם רבי שמעון בן יוחאי המפרטת את י'ח הדברים שנגזרו, כתקנות הקשורות למאכלי-נכרי ועניינים נוספים הקשורים להרחקות מנכרים.

כתיבת מגילת תענית עריכה

הגמרא במסכת שבת[4] מייחסת אליו את עריכת מגילת תענית, חיבור המונה את הימים בלוח השנה העברי, בהם אירעו נסים לעם-ישראל, ואין להתענות בהם. אולם לפי נוסחא אחרת החיבור מיוחס לבנו ר' אלעזר בן חנניה[5]. לדעת חוקרים עריכת המגילה נבעה אף היא מטעמים קנאים, ונועדה לחזק את הרוח הלאומית בזמן המרד ברומאים, על ידי זיכרון הניצחונות והנסים שאירעו לעם-ישראל[6].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ד'
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ספר ב.
  3. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל, כרך ב.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ג, עמוד ב'
  5. ^ בהוספה למגילת תענית, וכך הנוסחא בסדר הדורות. ראה רבינוביץ "בינו שנות דור ודור", ירושלים תשמ"ו, עמ' לו.
  6. ^ ישראל בן שלום, בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי, יד יצחק בן צבי, 1993



נאמר כי - "אותו היום קשה להם לישראל כיום שנעשה בו העגל"}}. בירושלמי מפורט הרקע לכינוס זה, המבהיר את חומרתו: "תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני שישה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים"[1]. מתיאור זה משתמע, שהיתרון המספרי של בית-שמאי בכינוס בעלייה הושג כתוצאה ממניעת כניסתם של תלמידי בית-הלל בצורה מכוונת ואלימה. חוקרים מסבירים אירוע קשה זה, על רקע המתח ששרר בין הקנאים (שנמנו כנראה על בית-שמאי), לבין חכמי-ישראל המתונים (שנמנו על בית-הלל) בזמן המרד הגדול, ערב חורבן ירושלים ובית המקדש השני[2]. לדעתם הכינוס בעלייה נועד לצורך גזירה של כמה תקנות לאומיות, שהמשותף להם הוא הרחקת והבדלת היהודים מן הנכרים, כחלק מן המאבק ברומאים[3]. הסבר זה מתבסס על אחת הברייתות המובאות בירושלמי שם, בשם רבי שמעון בן יוחאי המפרטת את י'ח הדברים שנגזרו, כתקנות הקשורות למאכלי-נכרי ועניינים נוספים הקשורים להרחקות מנכרים.

כתיבת מגילת תענית עריכה

הגמרא במסכת שבת[4] מייחסת אליו את עריכת מגילת תענית, חיבור המונה את הימים בלוח השנה העברי, בהם אירעו נסים לעם-ישראל, ואין להתענות בהם. אולם לפי נוסחא אחרת החיבור מיוחס לבנו ר' אלעזר בן חנניה[5]. לדעת חוקרים עריכת המגילה נבעה אף היא מטעמים קנאים, ונועדה לחזק את הרוח הלאומית בזמן המרד ברומאים, על ידי זיכרון הניצחונות והנסים שאירעו לעם-ישראל[6].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ד'
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ספר ב.
  3. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל, כרך ב.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ג, עמוד ב'
  5. ^ בהוספה למגילת תענית, וכך הנוסחא בסדר הדורות. ראה רבינוביץ "בינו שנות דור ודור", ירושלים תשמ"ו, עמ' לו.
  6. ^ ישראל בן שלום, בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי, יד יצחק בן צבי, 1993




הסבה בדף "טינה פיי" (לערוך) עריכה

}}

הערות שוליים עריכה


}}

הערות שוליים עריכה




הסבה בדף "סמל ויומינג" (לערוך) עריכה

קישורים חיצוניים עריכה


קישורים חיצוניים עריכה



חזרה לדף "קישורי סינגלים/העברת ניווט4/פלט".