שיער

רקמה הצומחת מהעור
(הופנה מהדף שערה)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אנתרופוצנטרי - הערך עוסק בעיקר בשיער של בני אדם (גם כמעט כל התמונות), בעוד שהשער קיים אצל כל היונקים. אנטי-אבולוציוני - מתעלם מהתפתחות השיער על פני עשרות מיליוני שנים של אבולוציה..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שיער הוא שם כולל לשיערות שצומחות על הראש ועל שאר הגוף. כל שערה היא סיב עשוי חלבון (פילמנט), הצומח מזקיק המצוי בשכבת הדרמיס דרך שכבת האפידרמיס שבעור. השיער (כולל פרווה או צמר) מצוי בבעלי חיים ממחלקת היונקים בלבד. בבעלי חיים ממחלקות אחרות מצויות רקמות הדומות לשיער על הגפיים (בעיקר פרוקי-רגליים), אולם הן אינן מוגדרות כשיער.

שיער
שיוך שיער אנדרוגני, מכלול השיער עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי זקיק שיער עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) pili עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A16.0.00.014 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 7053 עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה היסטולוגיקה H3.12.00.3.02001 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 53667 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A17.360 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D006197 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0018494 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שיער קלוע בצמות
אנטומיה של השיער
אחוז האנשים באוכלוסייה ששיערם אינו שחור באירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון, בתקופות דלות הגירה. על פי האנתרופולוג פיטר פרוסט, 2006[1].

  ‏80% ומעלה עם שיער לא שחור
  ‏50-79% עם שיער לא שחור
  ‏20-49% עם שיער לא שחור
  ‏1-19% עם שיער לא שחור
  ‏פחות מ-1% עם שיער לא שחור

השיער עשוי בעיקר מקרטין, שהוא סוג של חלבון, ממספר מינרלים (בעיקר אבץ, צורן, ברזל וכלור), וויטמינים כגון ויטמין A ומספר ויטמינים מקבוצת B. שיער הוא סוג של כְּסוּת, תוספת חיצונית בגופם של בעלי חיים בעלת מרכיבים דומים אך מבנה אחר. דוגמאות לאינטגומנט הן ציפורניים אצל טורפים, קרניים ופרסות אצל בהמות.

תפקידי השיער

עריכה

לאורך האבולוציה משמש השיער לתפקידים שונים:

  • שערות ונוצות היו פעם איברי מישוש, שתנועתם הפעילה חיישנים על העור, כנראה אצל הדינוזאורים, ורק לאחר מכן החלו לשמש גם לבידוד וכן תעופה. חלק מהשערות האלה עדיין שומרות על התפקיד האבולוציוני הזה, למשל שפם החתול או הכלב[2].
  • בלימת זעזועים והגנה על המוח והגולגולת.
  • שמירת חום הגוף באמצעות כליאת שכבת אוויר מבודדת הקרובה לעור.
  • הרחקת עצמים זרים וחיידקים מפתחי הגוף (ריסים, שערות תעלת האוזן, איברי המין, שפם, שערות האף ועוד).
  • הגנה מפני קרינת השמש (שיער הראש באדם).
  • הרחקת נוזלים והפרשות (גבות).
  • נידוף זיעה (שיער בית השחי)
  • תפקיד תקשורתי וסמלי, למשל הופעת שיער הערווה ובית השחי באדם מסמלים בגרות מינית, וגבו המעוטר בפרווה כסופה של זכר הגורילה הדומיננטי הוא סמל לשלטון.
  • תפקיד של תקשורת באמצעות ריח. גופם של בעלי חיים שונים (ובני-אדם בפרט) משחרר פרומונים היוצרים לכל פרט ריח ייחודי. שיער הגוף שומר שריח הגוף יישאר לאורך זמן וכך מאפשר לפרטים אחרים להגיב אליו[3].
  • שיער בצבעים שונים מקל על ההסוואה של היונק בסביבתו והתחמקות מטורפים או מהבחנה מוקדמת בו על ידי טרפו.
  • יופי וחן.

אצל יונקים מסוימים יש היפרמורפיזם של השיער - התפתחות של השיער לחלק גוף שאינו שיער:

  • קרן הקרנף מתפתחת משיער.
  • קוצי הקיפוד והדורבן התפתחו מהשיער.
  • שערות חוש ארוכות קשיחות בשפם של כלב הים ושל סדרות המכרסמים והטורפים מאפשרות להם לחוש ברמת דיוק גבוהה בתנועת עצמים בסמוך לפניהם.

סוגי שיער

עריכה

השיער נחלק לשלושה סוגים:

  • פלומה (Lanugo) - שיער רך המכסה את רוב שטח גופו של עובר.
  • שיער עדין (Vellus hair) - שיער גוף קצר ועדין הצומח באזורים רבים בגוף האדם.
  • שיער טרמינלי (Terminal hair) - שיער שהתפתח במלואו. שיער זה ארוך, גס, עבה וכהה יותר משיער עדין.

על ראשו של אדם בריא יש בין שבעים אלף למאה ועשרים אלף שערות (תלוי בצבע). נשירה של בין שישים לשלוש מאות שערות ביום היא תהליך טבעי שהוא חלק ממחזור החיים של השערה הכולל את שלב יצירת, התפתחות ונשירת השיער.

אנטומיה והיסטולוגיה של השיער

עריכה

השערה עצמה מחולקת מבחינה אנטומית לשלושה חלקים - החלק החיצוני ביותר הוא האינפונדיבולום ("משפך") - זהו חלק השערה הנמשך מהאפידרמיס העליון ועד צינור בלוטת החלב. חלק זה שייך באופן כללי לאפידרמיס, ומחלות בו הן מחלות של האפידרמיס. החלק השני הוא ה-isthmus ("מצר") - בין בלוטת החלב לבין ה-arrector pili (השריר שזוקף את השיער), והחלק העמוק ביותר הוא ה-inferior segment שבו יושב זקיק השיער עצמו.

לזקיק השיער יש צורה של פקעת - bulb, ולתוכו נכנס מבנה דרמלי הנקרא dermal papilla - זוהי רקמת חיבור תחוחה, עשירה בכלי דם, המספקת לשערה חמצן וחומרי מזון וחשובה בהתפתחות השערה עצמה. הרס של רקמה זו יביא להרס של השערה עצמה. התאים אשר יוצרים את פקעת השערה הם תאי מטריקס, כאשר תאי המטריקס הקרובים ביותר ל-dermal papilla הם תאים גרמינטיביים - שכבה המכילה גם את המלנוציטים של השערה. השערה עצמה מורכבת משלושה חלקים - ליבה (מדולה), קורטקס, וקשקשים דמויי רעפים המסודרים עם הפנים החוצה.

חיי השערה מחולקים לשלושה שלבים:

  • Anagen - זהו שלב הגדילה של השערה. הוא נמשך כשלוש שנים בממוצע, ו-80% מהשערות שעל הקרקפת נמצאות בו בכל רגע נתון. אורך שלב זה הוא שקובע את האורך המקסימלי של השערה, והוא שונה בין אזורים שונים בגוף.
  • Catagen - זהו שלב ההתנוונות של השערה, ובו זקיק השערה מתחיל להתנתק מה-dermal papilla. שלב זה נמשך בין שבועיים לשלושה.
  • Telogen - זהו שלב של מנוחה של השערה, טרם נשירתה. הוא נמשך כחודשיים, ובסיומו השערה נושרת והזקיק חוזר ל-dermal papilla לצמיחה של שערה חדשה.

בלוטות החלב מהוות חלק מהיחידה של שערה, ונקראות Pilosebaceous unit. כמעט תמיד תופיע בלוטת חלב יחד עם שערה עצמה (למעט בלוטות חלב בפיטמה). ההפרשה של בלוטות החלב היא הולוקרינית, תאי בלוטות החלב עוברים אפופטוזה (השמדה) וכל התכולה שלהם נשפכת לתוך הבלוטה.

מאפייני השיער באוכלוסייה האנושית

עריכה

כמו תכונות תורשתיות אחרות, גם מאפייני השיער - צבעו, חלקותו, צפיפותו וכיוצא בזה תלויים בתורשה, ברירה טבעית וזרימת גנים (בעיקר זרימת גנים בשל הגירה). במקומות בהם יש תנאי אקלים קיצוניים ומעט הגירה, לאחוז גבוה באוכלוסייה יהיו אותם מאפייני שיער. הגן לצבע השיער קרויי MC1R ויש לו לפחות שבעה אללים ידועים באוכלוסיית האדם, באירופה. בתקופות שבהן ההגירה של כלל האוכלוסייה האנושית היא מעטה, לאוכלוסיות שונות באירופה יש צבעי שיער שונים ולאוכלוסיות האדם בשאר העולם יש שיער שחור[1]. האנתרופולוג פיטר פרוסט טוען שהגיוון הגדול בצבעי שיער (ועיניים) באירופה נובע מברירה טבעית לטובת אנשים הנראים שונה מזולתם.

צבע השיער

עריכה
 
צבע שיער לגברים בחנות פארם Be
 
ארבעה גורי קביה. לכל אחד יש צבע שיער אחר. לשניים מהם יש כתמים לבנים.
 
שיער בלונדיני וזקן אדמדם/ג'ינג'י
 
שיער שחור
 
שיער שיבה לבן

מרבית הגנים המקודדים לצבע השיער דומים ואפילו זהים אצל יונקים רבים. ישנם צבעי שיער רבים ומגוונים, ההבדל ביניהם עשוי לנבוע מתדירות הפיגמנט (צִבען) מלנין שבהם ומסוגו: איומלונין - מלונין חום ופיומלונין - מלונין אדום.

צבעי שיער שמושגים בעזרת רמות פיגמנט מלנין שונות, בצפיפות אחידה:

  • שיער שחור - מכיל הרבה מאוד מלונין מאחד הסוגים או משניהם גם יחד.
  • חום - השיער החום מתאפיין ברמות גבוהות של אאומלונין ולעיתים גם רמות נמוכות של פאומלנין. האנשים בעלי שיער חום נקראים לעיתים "ברונטים".
  • כתום או אדום - הרבה פיומלונין ולפעמים גם קצת איומלונין. אנשים בעלי שיער כתום-אדום זה, מכונים לרוב "ג'ינג'ים". באזור גרמניה יש ככל הנראה ברירה טבעית חלשה לטובת שיער כתום. ישנן עדויות לכך שבתקופות בהן יש מעט הגירה לשם, כמו לפני נדידת העמים הגדולה, מרבית האוכלוסייה שם הופכת לאדומת שיער. משיחזור DNA מעצמות של פרט אחד של אדם ניאנדרטלי שהתגורר במקום עולה שגם הוא היה אדום שיער.
  • צהוב - בדרך כלל מכונה "בלונד", ובהתאמה, האנשים בעלי שיער זה, מכונים "בלונדיניים". מעט איומלונין או מעט פאומלנין.
  • שיער לבן / לבקן - אצל מי שאינו יכול לייצר מלנין כלל ולפעמים גם אינו יכול לייצר שום פיגמנט. נפוץ בעיקר אצל אנשים זקנים.

צבעי שיער שמושגים בעזרת רמות פיגמנט מלנין שונות, בצפיפות לא אחידה:

  • שטני - הגוון בשיער השטני מאופיין בעיקר בשילוב הצבעים חום ובלונד. השיער השטני בעיקר מופיע באירופה אצל אנשים בהירי עור.
  • אפור - עם הגיל השיער בדרך כלל מאפיר או מלבין, ונקרא שיער שיבה. התופעה עשויה להיגרם בגיל צעיר יחסית בשל טראומה, תורשה או ליקויים במחזור הדם. תופעה זו נגרמת על ידי תפקוד חלקי של ייצור הפיגמנטים בשיער.
  • אגוטי - צבע שקיים ביונקים מסוימים, כגון עכבר אך לא באדם. אצל בעלי שיער אגוטי יש מקטעים לבנים ושחורים על אותה שיערה.
  • צבע קינמון - לא באדם. בדומה לאגוטי, יש מקטעים לבנים וחומים על אותה שערה.

האפרת שיער בעקבות עקה

עריכה

ירידה בכמות הפיגמנט בשיער, הן בבני אדם והן בבעלי חיים, מתרחשת באופן טבעי בעקבות תהליכי הזדקנות. בנוסף לכך, גורם סביבתי אשר יכול לגרום להאפרת שיער הוא חשיפה לעקה (סטרס) מתמשכת או לעקה ממוקדת וחזקה. במחקר אשר פורסם בכתב העת היוקרתי nature, הראו החוקרים כי גורם ההאפרה הוא הפעלה מרובה של מערכת העצבים הסימפתטית. הפעלה אשר גורמת להתמיינות יתר של תאי גזע למלנוציטים הנמצאים בבסיס השערה, שמייצרים מלנין ומעניקים לה את צבעה. התמיינות יתר זו של תאי הגזע, מכלה את מאגרי תאי הגזע הזמינים להתמיינות, כתוצאה מכך לחוסר במלנוציטים ובהתאמה לחוסר מלנין בשערות[4].

צבעי שיער שונים באזורי גוף שונים

עריכה

שיער מנומר. ליונקים רבים בטבע יש שיער מנומר שנברר בברירה טבעית בשל הסיוע שלו בהסוואה. אולם לא כל סוגי השיער המנומר מסייעים בהסוואה. אצל זברות וג'ירפות יש דפוסי שיער אחידים ונוקשים שככל הנראה נבררו אף הם בברירה טבעית אך אינם מסייעים כלל בהסוואה. ייתכן שהם אמצעי לזיהוי והבדל בין אוכלוסיות שונות מאותו מין.

אצל האדם, הגנים המקודדים לשיער הראש שונים מאלו המקודדים לשיער שאר הגוף. תופעה זו מאפשרת לבני האדם להיות בעלי ראשים שעירים וגוף כמעט נטול שיער. אחת התוצאות של תופעה זו היא שיש אנשים עם צבע שונה בשיער הראש ובשיער הגוף. ישנם גברים, לדוגמה, עם זקן כתום ושיער ראש שחור.

מסיבה שאינה ברורה דייה, אצל חיות מבויתות יש יותר כתמים לבקנים מאשר אצל חיות בר[5].

אצל חתול הבית, צבע השיער מקודד על כרומוזום X. כתוצאה מזה, לחתולות יש שני עותקים של הגן לצבע השיער ואילו לחתולים הזכרים יש רק עותק אחד שלו. על כן קל יותר למצוא חתולה נקבה שיש לה שלושה צבעי שיער שונים (למשל שחור-לבן-חום) מאשר חתול זכר עם שיער בשלושה צבעים. חתול זכר עם שלושה צבעי שיער הוא על פי רוב כימרה או מוטנט נדיר.

צביעת שיער מלאכותית

עריכה
  ערך מורחב – צביעת שיער

צביעת שיער היא פעולה הגורמת לשינוי מלאכותי של צבע השיער, לרוב באזור הראש. צביעת שיער נעשית משיקולי אופנה - התאמת צבע השיער וצורת הצביעה למגמות פופולריות, וקוסמטיות - אנשים מבוגרים נוטים להשתמש בצביעת שיער לצורך הסתרת שיער שיבה.

תלתול השיער

עריכה
 
שיער מתולתל

ישנם סוגי תלתול שונים של השיער, עקב שוני של צורת בלוטת השיער, הנקבעת לפי הגנטיקה. באזורים שונים בכדור הארץ יש ברירה טבעית חזקה דווקא לסוג תלתול מסוים.

  • שיער חלק - ללא שום תלתול נראה לעין (אבל התלתול עדיין קיים). בדרום-מזרח אסיה יש ברירה טבעית חזקה לבני אדם עם שיער ראש חלק מאוד ושיער גוף דל.
  • שיער גלי - החל מגלים גדולים ומעטים בשיער, ועד גלים קטנים ורבים.
  • שיער מתולתל - תלתלי בקבוקים גדולים עד תלתלי "אפרו" צפופים. תלתלים צפופים נקראים "שיער מקורזל". באפריקה שמדרום לסהרה יש ברירה טבעית חזקה לבני אדם עם שיער ראש מקורזל.

תלתול והחלקה מלאכותיים

עריכה

ישנו מכשיר "מסלסל" מאפשר תלתול מלאכותי של השיער, וכן ישנם מכשירים כגון מייבש שיער (הידוע גם בתור "פן") המשמש גם להחלקה מלאכותית של השיער וגם לייבושו, וכן ״מחליק״ המשמש לגיהוץ השיער ויישורו על ידי חום רב, בדומה לפעולת המגהץ הוא מיישר את השיערות בלחץ וכך מחליק אותן.

עיצוב וסידור השיער

עריכה

ישנן שתי דרכים עיקריות לסדר ולעצב את השיער - תסרוקת ותספורת. על פי רוב שתי דרכים אלו נבדלות בכך שבעוד שתסרוקת נשמר אורך השיער המקורי ומשתנה רק אופן סידורו בתהליך התספורת נהוג לקצר את השיער. עם זאת גם במהלך תספורת עשויים להתבצע שינויים המשפיעים על מראה השיער פרט לאורכו. בהתאם לכך ספרים מכונים גם "מעצבי שיער".

תסרוקת

עריכה
  ערך מורחב – תסרוקת
 
תסרוקת, ציור משנת 1910

תסרוקת היא עיצוב של השיער, לרוב על גבי הקרקפת האנושית. עיצוב השיער יכול להיחשב כהיבט של טיפוח עצמי, אופנה או קוסמטיקה. התסרוקת נוצרת בתהליך של עיצוב שיער שכולל בעיקר סירוק, הברשה, סלסול, תוספות שיער, צביעת שיער ועוד.

תספורת

עריכה
  ערך מורחב – ספר (מקצוע)
 
תספורת רחוב

תספורת היא פעולה שמתבצעת לרוב על ידי ספר, העוסק בטיפול ובעיצוב שיער. בית העסק של הספר נקרא מספרה. בעבר כלל מקצוע הספרות גם גילוח וטיפוח זקן ושפם. עיקר התספורת הוא גזירת השיער, דילולו באמצעות מספריים ייעודיים, וגילוח באמצעות מכונה או תער.

שיער בתרבות

עריכה

לאורך כל ההיסטוריה שיער לא היווה רק עוד איבר בגוף אלא סימל דברים שונים. דוגמה לכך, הלקוחה מהתנ"ך, היא סיפור שמשון לפיו מקור כוחו של שמשון היה בנזירותו שחייבה אותו בגידול שיער.

בחורבת כרכור עילית בחפירות שערך דר' פאו פיגרס מאוניברסיטת בן-גוריון, נמצאו 4 שלדים, 2 נשים ו2 גברים. על גולגולת הצעירה, שהיקפה היה 48 ס"מ נראו כמה טביעות של סבכת -שיער[6] שנקלעה בשיטה הנקראת ספרנג (Sprang). הארכאולוגית אביגיל שפר כתבה את המאמר 'סבכת-שיער' מחורבת כרכור עילית' יחד עם האורגת מרים וובר, שקלעה דוגמה של הרשת באופן יצירה הנקרא ספרנג [Sprang]. צורת יצירה ששימשה עד להמצאת הסריגה, ליצור בגדים ומוצרים שונים.

ברצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית אלפא[6], נראה ראש אשה עטור ברשת-שיער במזל תשרי.

בימי הביניים שיער ארוך סימל נשיות וחסד ולכן גבירות החצר התהדרו במחלפות שיער ארוכות, שלעיתים היו קלועות בצמות. וכמו כן, לא היה נדיר לראות גברים מהאצולה בעלי שיער ארוך.

יהודים דתיים נוהגים לגדל את שיער ראשם של בנים עד לגיל שלוש, ואז הם מספרים אותו בטקס חגיגי, אשר מתקיים לרוב בל"ג בעומר בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי, כסמל לכך שכעת יתחילו ללמוד תורה[7]. בתספורת הראשונית הזו הנקראת בערבית 'חלאקה' וביידיש 'אופשרין', גוזזים את רוב שערו של הילד מלבד פאותיו. לעיתים יש גם הורים חילוניים שנוהגים לחכות עד שימלאו לבניהם שלוש כדי לספרם בפעם הראשונה.

דוגמה נוספת לשיער כסמל היה שנות השישים. בשנים אלו, בני נוער רבים החלו מתמרדים כנגד הוריהם, הממשלה, החוק והצבא. בתהליך הגיוס לצבא צריך לגזום את השיער, והארכתו סימלה את המרד של הנערים. בדיוק בנושא זה עסקו המחזמר והסרט "שיער" שיצאו בארצות הברית ב-1979.

תסרוקות שונות מזוהות עם סגנונות מוזיקה שונים. לדוגמה, רוק כבד מזוהה עם שיער ארוך אצל גברים, ורגאיי מזוהה עם רסטות.

נשירה והקרחה

עריכה
  ערך מורחב – קרחת
 
המושג "קרחת" מתייחס לרוב לחוסר שיער על קרקפת הראש

קרחת היא מצב של חוסר שיער במקומות שונים בגוף, בהם קיים שיער בדרך כלל. לרוב מתייחס המושג לחוסר שיער על קרקפת הראש.

נשירת שערות רבה מראש האדם היא תהליך הנגרם מכמה סיבות:

  • גורמים גנטיים (תורשה) - הגן השכיח להתקרחות אצל האדם ממוקם על כרומוזום X ובעבר חשבו שעובדת היותו של האלל לקרחת רציסיבי, היא הסיבה לזה שיש הרבה פחות נשים קרחות מאשר גברים קרחים. אולם, הסתבר שזהו הסבר חלקי בלבד. האלל להתקרחות מקיים תופעה נדירה: הוא דומיננטי אצל גברים ורציסיבי אצל נשים. הימצאותו של אלל זה גורמת לכך שאדם צעיר שמכל בחינה אחרת נורמטיבי משיל את שיער ראשו. אצל גברים נפוצות קרחות באזור המצח (מפרצים או מצח גבוה) ובאזור הפדחת.
  • הפרעות הורמונאליות כגון עודף טסטוסטרון תורשתי. או לקיחת הורמונים או סטרואידים באופן מלאכותי. אנשים שראשם התקרח בגיל צעיר בשל עודף טסטוסטרון יהיו גם גבוהים, שמנים ושריריים יותר מהנורמה ויהיה להם גם עודף שיער גוף.
  • מחלות מסוימות
  • אנורקסיה / תת-תזונה
  • תרופות
  • הקרנות
  • חשיפה לחומרים מסוכנים

למעט נשירת שיער שנגרמת בגלל תורשה, נשירה מהסיבות שצוינו ניתנת לעצירה וטיפול. לעיתים נוצר בלבול בין נשירת שיער לשבירת שיער, במיוחד אצל צעירים, היות שקשה להבחין ביניהם. שבירת שיער נגרמת משימוש בתכשירים כימיים שוחקים, תכשירים דביקים כגון ג'לים למיניהם, סירוק אגרסיבי וכדומה.

השתלת שיער

עריכה
  ערך מורחב – השתלת שיער

"השתלת שיער" היא טכניקה כירורגית המתבצעת במטרה להשתיל שיער באזורים קירחים בגוף האדם. הטכניקה מתבצעת על ידי הסרת עור המכיל זקיקי שיער מאזור אחד בגוף (האזור התורם) והשתלתו באזור קירח (האזור המקבל). בטכניקה זו משתמשים בעיקר על מנת לטפל בהתקרחות של גברים, שבעזרתה שתלים המכילים זקיקי שיער העמידים גנטית להתקרחות, מושתלים על קרקפת קירחת.

שיער בשואה

עריכה

הנאצים נהגו לגזוז את שיער האסירים הנכנסים למחנות הריכוז, לטענתם כדי למנוע טפילים ומחלות, אבל ממחקרים מסתבר שזה היה חלק מהשפלת ודיכוי האסירים[8], גם חלק מראשי הנרצחים בגז נגזזו[9], הגרמנים השתמשו בשיער הגזוז כבמשאב כלכלי לניצול בתעשיות שונות[10]. למשל ייצור בדי בידוד. גרביים[11] ומנעלי לבד לחיילים גרמניים.

ניצולות רבות כתבו בעדותן או בזכרונותיהן[12], כיצד השפיל אותן גילוח ראשיהן.

בנובמבר של שנת 1989 קבל מוזיאון השואה בוושינגטון[13], משלוח של חפצים מאושוויץ ביניהם קופסה עם שיער אנוש, עובדי המוזיאון מספרים שבתחילה התייחסו לזה כאל עוד פריט לתצוגה, הוועד המנהל את המוזיאון ניהל שתי ישיבות על השיער הזה. אנשים טענו שזה לא רק מוצג כי שיער אנוש אינו רק מה שנשאר מהגוף אלא שיער הוא גם חלק מהאישיות של האדם. חלק מאנשי הוועד חשבו שיש להציג את השיער כעדות לדורות הבאים וחלק מאנשי הוועד בעיקר נשים ניצולות בעצמן התנגדו לתצוגת השיער, בטענה שאולי יש שם שיער של קרובים. בסופו של דבר הוועד החליט להציג צילום גדול של ערימות השיער באושוויץ.

באושוויץ עובדים אוצרים מכל העולם בשאלות כיצד לשמר את טונות השער שנמצאו שם על ידי הצבא האדום ביום שחרור המחנה.

שיער גזוז כמזכרת

עריכה

באנגליה הוויקטוריאנית היה נהוג לענוד תכשיט עשוי משיער קרוב שנפטר. המלכה ויקטוריה שהתאלמנה מבעלה הנסיך אלברט ב-1861, ענדה תכשיט[14] שבתוכו היו שערות מראשו של בעלה. היא ענדה את המשכית הזו עד מותה 40 שנה אחריו. מנהגי האבלות של ויקטוריה השפיעו על נשות אנגליה אירופה וארצות הברית.

נשים בארצות הברית נהגו לקלוע זרים סבוכים ומעוטרים משיער, חוטי תיל ולעיתים עלים ופרחים מיובשים. זר שהיה מורכב משיער נפטר או נפטרת יחידים, היה לרוב זר זיכרון. זר שהיה מורכב משיערם של כמה נפטרים וכמה אנשים חיים, שימש מעין סמל ל'עץ משפחה'. כמו כן נפוצו תכשיטי שיער שונים, עגילים, משכיות, צמידים ועוד. החוקרת הלן שומאקר[14] [Helen Sheumaker] טוענת בספרה 'Love Entwined :The Curious History of Hair Work' שעשיית התכשיטים והזרים הללו לא הייתה התעסקות במוות אלא משהו רגשי, ויצירת מקלעות השיער נחשב כתפקיד יאות לנשים בחברה הצרכנית שהתפתחה אז כדי לעזור בתחזוקת הבית.

נשים במאה ה-19 נהגו גם להחליף תלתלי שיער עם חברות[15] ולעיתים גם עם מחזרים לאות אהבה וידידות. כיוון ששיער אינו מתכלה הוא נחשב גם לסמל לחיים ארוכים ולעיתים אף לסמל לחיי נצח [16].

בשנות ה-1980 וה-1990 התחילו אמניות נשים להשתמש בשיער ביצירותיהן האמנותיות כסמל למצב האשה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Peter Frost, Why Do Europeans Have So Many Hair and Eye Colors?, Université Laval (Canada) and St. Andrews University (Scotland), 2006
  2. ^ אד יונג, עורך מדעי: ד"ר נעם לויתן (ע), תרגום: ארז אשרוב, עולם עצום - היקום המופלא והנסתר שמגלים לנו החושים של בעלי החיים, פארק תעשיות חמן: כנרת זמורה-ביתן דביר, 2024, עמ' פרק 6
  3. ^ איתי גל, למה יש לנו שיער על הגוף?, באתר ynet, 27 במאי 2007.
  4. ^ Zhang, B., Ma, S., Rachmin, I. et al. Hyperactivation of sympathetic nerves drives depletion of melanocyte stem cells. Nature 577, 676–681 (2020). https://doi.org/10.1038/s41586-020-1935-3
  5. ^ ראו טמפל גרנדין "חיות בתרגום"
  6. ^ 1 2 אביגיל שפר ומרים וובר, סבכת-שיער מחורבת כרכור עילית, ארץ-ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה עשרים וחמישה, ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, התשנ"ו, עמ' 526-533
  7. ^ מירי בן - דוד ליוי, תופעה: הורים שמחכים עד גיל 3 לספר את בנם, באתר ynet, 26 בינואר 2011
  8. ^ חיילים גרמנים גוזרים שיער של יהודים בפולין, באתר הספריה הוירטואלית של מטח
  9. ^ Exhibits, AUSCHWITZ - BIRKENAU (באנגלית)
  10. ^ חברת רכב גרמנית השתמשה בשיער מאושוויץ, באתר ynet, 3 במרץ 2009
  11. ^ lawrencebush, January 4:Human Hair, Jewish Currents, ‏3/1/2015 (באנגלית)
  12. ^ דיטה (קורשנר) סגל, כתמים של אור:להיות אישה בשואה, באתר יד ושם, תת כותרת: נשיות שיער
  13. ^ Timothy W. Ryback, Evidence of Evil, The New Yorker, ‏15/11/1993 (באנגלית)
  14. ^ 1 2 Becky Little, Trendy Victorian-Era Jewelry Was Made From Hair, National Geograpjy, ‏11/2/2016 (באנגלית)
  15. ^ Lisa P. Rickey, Hair in Book, Glamcing Backwards, ‏24/5/2011 (באנגלית)
  16. ^ TOKENS OF ETERNAL LIFE: LOCKS OF HAIR IN COLLECTIONS, RADCLIFFE INSTITUTE FOR ADVANCED STUDIES HARVARD UNIVERSITY, ‏17.3.2015 (באנגלית)