בית יצחק-שער חפר
בֵּית-יִצְחָק שַׁעַר-חֵפֶר הוא מושב באזור השרון, ליד העיר נתניה, השייך למועצה אזורית עמק חפר. הכפר נקרא על שם הבנקאי והמנהיג הציוני יצחק פויירינג.[4]
![]() | |
![]() | |
מדינה | ![]() |
מחוז | המרכז |
מועצה אזורית | עמק חפר |
גובה ממוצע[1] | 27 מטר |
תאריך ייסוד | 1940 |
סוג יישוב | מושב 2,000–4,999 תושבים |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מרץ 2025 (אומדן)[1] | |
- אוכלוסייה | 2,269 תושבים |
- מתוכם, תושבי ישראל | 2,171 תושבי ישראל |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.6% בשנה[2] |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
9 מתוך 10 |
http://www.beit-yitzhak.org.il |




בית יצחק
עריכההיסטוריה
עריכההמשקים הראשונים של בית יצחק הוקמו בשנת 1939 על ידי חברת "רסקו" עבור קבוצה של עולים מגרמניה; התושבים פיתחו משק חקלאי מגוון שכלל עצי פרי, גפנים, בננות, שטחי מספוא, צמחי שמן, בוטנים, לולים ורפת לחלב.[5]
היישוב נקרא על שם יצחק פוירינג, שבימי פתק קטן שרשם בימי מחלתו. הוא לא השאיר צוואה אך בפתק בקש לייסד קרן על סך 10,000 לירות שטרלינג כבסיס למטרה ציונית מוגדרת.[6] אלמנתו, גרטרוד פוירינג, החליטה להשקיע ביישוב של המעמד הבינוני מעולי גרמניה. המתיישבים קיבלו מהקרן הלוואות בתנאים נוחים, והשאר נתרם לבניית כבישים ומבני ציבור. כמו כן נבנה בית פוירינג, המשמש כיום כבית הוועד וארכיון המושב.
בתחילת שנות ה-60 הוקמה בכפר מחלבת בית יצחק בבעלות משפחת מאיר, מהמחלבות הפרטיות הגדולות בישראל. בשנות ה-50 הוקם במושב מפעל הריבות והקונפיטורות 778. כיום המבנה שבו פעל 778 משמש את מחלבות גד.
אחרי מלחמת העצמאות סופחו ליישוב שטחים של הכפר אום חאלד, שתושביו עזבו במהלך המלחמה, ושטחיהם הוכרזו נכסי נפקדים לאחריה.
בפברואר 1950 נוסדה מועצה מקומית בבית יצחק, שמנתה אז כ-500 תושבים.[7]
גן חפר
עריכהגן חפר נוסד בשליש האחרון של 1939 על שטח של 680 דונם בדרום עמק חפר. ייסוד היישוב נתמך על ידי אגודת בני בנימין[8][9] (ובשם זה הופיע במפות התקופה[10]). הוא תוכנן ל-40 משפחות. 15 משפחות ראשונות היו מבני הארץ והשאר היו עולים בעלי הון מצ'כיה.[11] שתי הקבוצות התארגנו בנפרד בוועדים שונים. בני הארץ התארגנו כמושב ושיווקו את תוצרתם דרך תנובה והעולים מצ'כיה כינו את יישובם "שער חפר" שיתפו פעולה עם בית יצחק בקואפרטיב משותף[12] שהוקם בשנת 1943, ושיווקו את תוצרתם דרך טנא.[13][14] במרץ 1941 יושב סכסוך עם בדואי הסביבה לגבי 600 דונם שהפרידו בין גן חפר לבית יצחק וחברת רסקו התכוונה ליישב במקום עולים חדשים מהמעמד הבינוני כדי לחבר את שני היישובים לנקודה אחת.[15] ביולי 1945 נחנך בית העם ביישוב.[16]
שער חפר
עריכהבשער חפר נתמזגו שלוש קבוצות מתיישבים.[17] הראשונה היא קבוצת המתיישבים שהתיישבה בגן חפר. קבוצת המתיישבים השנייה היו עולים בעלי הון מצ'כיה. היישוב הוקם במרץ 1940. קבוצה זו נקראה "שער חפר". הקבוצה, שאורגנה על ידי חברת "רסקו", התיישבה ב-1940 על אותו שטח שלא יושב על ידי חברי "בני בנימין".[6]
רוב המתיישבים היו בעלי מקצועות חופשיים וסוחרים, ולמרות זאת הושתתה תוכנית המשק על חקלאות מעורבת- עופות, רפת, מטעים וירקות. הם ייסדו אגודה חקלאית על מנת לרכז את תוצרתם, ובחרו בוועד מקומי שיטפל בעניינים המינהליים.
למרות שהמתיישבים היו בני למעלה מארבעים, הם התגברו על הקשיים שבעבודה פיזית והתגבשו לקבוצה מסורה וחרוצה.
ביוני 1952 התמזגו גן חפר ונירה ליצור כפר שיתופי שכלל 90 משקים על 1900 דונם ו-300 נפשות.[18] היישוב המאוחד נקרא "שער חפר".[19]
נירה
עריכההקבוצה השלישית הורכבה גם היא מעולי צ'כיה, ב-1940/41, כאגודה שיתופית לחקלאות ולטוויה.[20][21] המתיישבים מנו 19 איש שהיו אנשי תעשייה ויצרנים בארצות מוצאם, בעיקר בתעשיית הטקסטיל. הם התיישבו בשכנות לשער חפר ונודעו בשם "נירה". היישוב פעל כמשק שיתופי, בו כלל חברי המושב היו שותפים ברכוש המושב פרט לבית ומשק עזר זעיר. תוכנית המשק המשותף לא שרדה, פרט לבית החרושת. ענפי חקלאות היו גן ירק ולול פרטיים.[17]
אחד מתושבי נירה, פיליפ רפאל ביהם, מהנדס יליד צ'כיה שעלה ב־1923,[6][22] הביא לרכישת מכונות אריגה שהובאו מווינה ששימשו להקמת בית החרושת ת.א.ס (תעשיית אריגים סרוגים).
יישוב מאוחד
עריכהעד שנת 1963 הייתה בית יצחק מועצה מקומית, ושער חפר הייתה מושב במועצה אזורית עמק חפר.[23]
לקראת האיחוד שונה שם היישוב ל"בית יצחק-שער חפר" והוא הפך כולו לחלק ממועצה אזורית עמק חפר וליישוב הכפרי בעל השטח הגדול בישראל.
בית החינוך האזורי היסודי "בית יצחק" נמצא ביישוב ומשרת את תושבי יישובי המועצה הסמוכים.
בשנת 1996 הוקם ביישוב יקב אלכסנדר המייצר יינות מכרמים שבגליל העליון. ב-2019 נבחרה סלע שרלין מהיישוב למלכת היופי.
בכפר פועל הסניף המייסד של תנועת הנוער של האיחוד החקלאי והוא הסניף הראשון שהוקם בתנועת הנוער.
לקריאה נוספת
עריכה- בית יצחק-שער חפר: סיפורו של כפר; ראיונות ותחקיר: משה מייזלס כתיבה: צבי שנבל
- הפופיק של העולם; רינה פרנק
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של בית יצחק-שער חפר
- תולדות היישוב באתר היישוב
- בית־יצחק ־ אב־טיפוס למושבה חקלאית משגשגת, הַבֹּקֶר, 23 ביוני 1964
- מיכאל יעקובסון, שמחים על חלב שנשפך: מאחור המחלבה, מלפנים בית כפרי וגן פורח, באתר Xnet, 30 באפריל 2020
- בית יצחק - שער חפר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- מחבר לא ידוע, בית יצחק בן שנה, מדור חדשות במושבות, עיתון "הארץ" 10/10/1940
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מרץ 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ בית יצחק, ישוב חדש של עולי גרמניה בשרון הצפוני, דבר, 8 בנובמבר 1939
- ^ נ. מלצן, בית יצחק, דבר, 25 בדצמבר 1941
- ^ 1 2 3 צבי שנבל, בית יצחק-שער חפר: סיפורו של כפר, 1989, עמ' 41-51 20-24
- ^ בית יצחק - מועצה מקומית, הארץ, 8 בפברואר 1950
- ^ מידע על הקמת 'גן חפר', באתר בית יצחק - ארגון יוצאי מרכז אירופה
- ^ איתן וורדית זיימן, בית יצחק - קהילת היקים - סיפורי התיישבות, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה, 8.3.2016
- ^ מפת אזור חדרה. מצפון ל'בית יצחק' בחלק התחתון של הגליון מופיע הכיתוב Benei Binyamin, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, 1944
- ^ גן חפר, דבר, 14 בפברואר 1940
- ^ קצרות מן הארץ, לחייל, 26 ביוני 1945
- ^ ש.ש., גן חפר בן חמש, דבר, 10 באוגוסט 1945
- ^ ביישובי עמק חפר, דבר, 19 ביוני 1946
- ^ שטח אדמה חדש של 950 דונם לרשות הקה"ק, דבר, 2 במרץ 1941
- ^ בית עם בגן חפר, דבר, 6 ביולי 1945
- ^ 1 2 אהרן גרץ, עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר, 1956, עמ' 178-179
- ^ איחוד שער חפר והכפר נירה, הַבֹּקֶר, 17 ביוני 1952
- ^ הודעה בדבר שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 326, 31 בדצמבר 1953, עמ' 360
- ^ ג. שרוני, נירה המושב התעשייתי חוגג את העשור הראשון, מעריב, 22 ביוני 1951
- ^ מפה בהוצאת המחלקה להתיישבות חקלאית בסוכנות היהודית, 1944, עם סימון היישובים 'נירה' ו'גן חפר', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ אלרם שחר, אדריכל, סקר תיעוד מקדים למוקדי השימור בכפר בית יצחק שער חפר, חל אביב: אלרם שחר אדריכלים, 2023, עמ' 85
- ^ בית יצחק ושער־חפר־נירה יחוגו חצי יובל לייסודם, מעריב, 17 ביוני 1964