תל בורגה הוא אתר ארכאולוגי בבקעת הנדיב, ממזרח למושבה בנימינה שבשרון. האתר הוא מתחם סגלגלי ששטחו כ-250 דונם וכיום כולו מכוסה מטעים.[1] המתחם מוקף סוללה מלאכותית בה נמצאו שרידים של חומה ולפחות שני מגדלים. המתחם מתוארך על פי החרסים שנמצאו בו לתקופת הברונזה התיכונה 2א (המאה ה-17 לפנה"ס), תקופת פריחה באזור השרון. גודלו של האתר והממצאים שבו מעידים על כך כי בתקופה המדוברת היווה האתר מרכז עירוני. בחלקו הדרומי של האתר ניתן לראות שני אזורים מוגבהים בהם נמצאו עדויות לפעילות אנושית כבר בתקופת האבן הקדומה (התקופה הפלאוליתית), התקופה הכלקוליתית (האלף הרביעי לפנה"ס), תקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה"ס), תקופת הברזל (התקופה הישראלית), התקופה הפרסית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית המוקדמת.[2][3] ייתכן כי חלק מהכלים מן התקופות המוקדמות הגיעו על האתר ממקום אחר בעת הקמת סוללת העפר בתקופת הברונזה התיכונה 2א.[4]

תל בורגה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידות
שטח 250 דונם עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מעל פני הים 33 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תקופות התקופה הפלאוליתית, תקופת הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°31′15″N 34°57′51″E / 32.520842°N 34.964118°E / 32.520842; 34.964118
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסקרים והחפירות באתר עריכה

בשנת 1966 נאמן העתיקות אלי ינאי מעין החורש גילה את האתר ודיווח על כך לארכאולוג המחוז רם גופנא. עיקר הממצאים היו מתקופת הברונזה.[5] ב-1971 התקיים סיור שטח של תלמידי המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית באתר, וזוהתה לראשונה הסוללה והיקף האתר.[6] סקר נוסף ב-1971 על ידי יעקב עלומי גילה כי לאחר חריש שנעשה באזור הסוללה נחשפו הבדלים בצבעי הקרקע שהעידו על המצאות שער הכניסה המערבי למתחם. הוחלט לבצע חפירת הצלה במקום בהנהלת רם גופנא ומשה כוכבי. החפירה מצאה בנוסף לשרידים מתקופת הברונזה התיכונה גם שרידים מתקופות מוקדמות יותר ומאוחרות יותר שהוזכרו לעיל. כמו כן, התגלו שרידים של קירות אבן שתמכו בסוללה.[7] החפירה לא הצליחה להשיג די חומר בגלל שהגיע סוף החורף והיה צריך לפנות את השטח לנטיעה. אולם בעזרת הממצאים הצליחו החוקרים לקבוע כי הסוללה נבנתה בתקופת הברונזה התיכונה 2א', וכי היישוב ניטש בתקופה זאת, עוד לפני שהספיקו התושבים ליישב את כל המתחם. לאחר מכן, המשיך להתקיים היישוב לסירוגין באזור מצומצם יותר בחלקו הדרום-מערבי.[8]

בחודשים מאי-יוני 2004 התקיימה באתר חפירת הצלה בעקבות הצבת שני עמודי חשמל. החפירה נוהלה על ידי אמיר גולני מטעם רשות העתיקות.[9] נפתחו שני פתחים במרחק של 260 מטרים אחד מן השני. שטח א', הדרומי יותר, מהווה ככל הנראה חלק מבית קברות עתיק. נמצא פיר ובו טמונים שלושה שלדים המנוחים צמוד זה לזה. שניים מן השלדים זוהו כשלדים של גברים, מינו של השלד השלישי לא זוהה. השלדים שייכים לצעירים בני 15 עד 20. על ידם נמצאה גולגולת של כבשה שכנראה הונחה שם כקורבן מנחה. פרט לכבשה לא נמצאו עוד מנחות בקבר. על יד הקבר הראשון נמצא קבר נוסף עשוי אבן בצורת ריבוע של 3 מטרים. לקבר שלושה שלבים. השלב הראשון כלל מספר כלים אשר אולי הובאו אליו במהלך ביקור בקבר או כחלק מפולחן קבורה. לא נמצאו שלדים מהשלב הראשון ונראה כאילו הוא נפגע על ידי בוני השלב השני. בשלב השני של הקבר נמצאו עצמות השייכות ללפחות חמישה אנשים, אחד בן פחות מ10 שנים, שניים בני-עשרה ואחד מבוגר בן 30–40. גילו של השלד החמישי לא זוהה. רק אחד מן השלדים זוהה כנקבה ומינם של השאר נותרו לא ידועים. גם בקבר זה נמצאו עצמות של חיות אשר בטח הונחו שם כקורבן. העצמות כללו כבשה, פר וחזיר. השלב השלישי נבנה על השלב השני ובו נמצאו עצמותיו של זכר בן 18–25. על ידו נמצאו מספר כלים ובין השאר שתי חרפושיות יוחסו לקבר זה.[10]

תקופת הברונזה התכונה, בה הוקם המתחם, היא תקופה של פריחה עירונית בכל ארץ ישראל. כמו בתל בורגה, קמו מספר יישובים באזור השרון, בו עברה דרך הים שחיברה בין מצרים לסוריה ומסופוטמיה. האתרים בהם נמצאו יישובים מקבילים לתל בורגה כוללים את תל בחן שבקיבוץ בחן, יחם שבזמר, תל אסור שבואדי עארה, תל זרור על יד נחל חדרה, תל חפר על יד נחל אלכסנדר, תל פולג בשפך נחל פולג, תל קנה בשפך נחל קנה, תל מיכל שבהרצליה, והמקדש בכפר שמריהו.[11]

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה