פתיחת התפריט הראשי
תל עבדון, מבט מכיוון מערב

תל עבדון הוא אחד התלים החשובים בגליל המערבי. במיקומו של התל, הנמצא ממערב למושב עבדון, בקצהו המערבי של נחל כזיב, שכנה "עבדון", עיר הלויים של שבט אשר. בחפירות שהתקיימו באתר, נתגלו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה, מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, מתקופת הברזל, מן התקופה ההלניסטית, מן התקופה הרומית, מן התקופה הביזנטית ומן התקופה המוסלמית המוקדמת. התל הוא גבעה מלאכותית שעליה שרידי חומה, שרידי מבנים, מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית ובית בד[1].

תוכן עניינים

עבדון במקראעריכה

עבדון מוזכרת בספר יהושע, כאשר יהושע ואלעזר הכהן מקיימים את ציוויו של ה' למשה לתת ערים ומגרשים ללויים, "וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר, אֶת-מִשְׁאָל וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ; אֶת-עַבְדּוֹן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ. לא אֶת-חֶלְקָת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-רְחֹב, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, אַרְבַּע"[2].

שמו הערבי של התל הוא - ח'רבת עבדה[3], והוא משמר בתוכו את שמה של עבדון המקראית.

מסעי ויקטור גרןעריכה

בספרו על מסעיו בארץ ישראל מתאר ויקטור גרן את ביקורו בח'רבת עבדה. הוא מספר כיצד טיפס בשיפוליה הטרשיים של גבעה. שיפולים משובשים בשיחים, וסבך של אלות מסטיק, אלונים, אלות וקטלבים. הגבעה הייתה מוקפת במדרגות בצורת מעגלים, אשר גדלו בהן חיטה. על פי תיאורו כאשר הוא הגיע אל ראש הגבעה המתנשאת לרום של כמאה וחמישים מטר מעל פני הים, התגלה לעיניו כל עמק עכו. שם הוא צפה בשרידי מתחם שאורכו חמישים צעד, רוחבו ארבעים ושישה, וחומתו בנויה מאבנים עתיקות. המתחם נחלק בפנים לכמה מדורים, ובפינתו הצפונית מזרחית שרידי קפלה קטנה, ואפסיס בקצה המרוחק יותר.

מסקנתו של גרן הייתה כי אכן מדובר באופן סביר ביותר בעבדון המקראית. הן בגלל השם המקורי שהשתמר בשם הערבי, והן מבחינת מיקומה של הגבעה, מקורות המים הסמוכים לה, והגאיות המקיפים אותה מכל עבר ומשמשים אמצעי הגנה כנגד פולשים, היוצרים כולם יחד סבירות גבוהה לקיומה של עיר קדמונית במקום[4].

דרך עתיקה חצתה את הגליל העליון ממזרח למערב, כאשר תחילתה בקדש[5] שבהרי נפתלי במזרח, המשכה ביראון ואיקרית וסיומה בתל עבדון שבנחלת אשר במערב[6].

חפירותעריכה

במאי 2010, לקראת חפירת מאגר מי קולחין במקום, התקיימו חפירות, מטעם רשות העתיקות, במורדות הצפוניים של תל עבדון. נחפרו שמונה שטחים ונחשפו בהם מחצבות אבן עתיקות, קבר ארגז, מערות קבורה ופיר חצוב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תל עבדון - מידע לציבור, באתר - רשות העתיקות
  2. ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל'
  3. ^ אין להתבלבל בין תל עבדון לחירבת עבדה הנמצאת כ-3 קילומטרים מערבית לעמאן
  4. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), מכון יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1987, עמוד 20
  5. ^ תל קדש - מערי הלויים שבנחלת נפתלי
  6. ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, מכון יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1987, עמוד 47