תנ"ך קורן

תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה. הספר הפך לאחד מספרי התנ"ך הנפוצים בישראל. הוא ידוע בעיקר בזכות הגופן המיוחד שלו, וחידושים אחרים שנקטה ההוצאה.

תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן

מטרת הדפסת התנ"ך

אחת מן המטרות העיקריות בהדפסת התנ"ך הייתה הצורך שהרגיש אליהו קורן להדפיס מחדש את התנ"ך בארץ ישראל, בידי יהודים ועל פי המסורה היהודית. עד אז נדפסו רוב מהדורות התנ"ך בידי מדפיסים נוצרים בחוץ לארץ. כך תיאר זאת קורן:

כיצד הגעתי לרעיון של הוצאת תנ"ך עברית-יהודית באמת, כלומר הוצאה שתוכננה בידי יהודים, נדפסה בידי יהודים ויצאה לאור על ידי יהודים? המניעים הנפשיים היו קודם כל - כבוד התורה וכבוד עצמנו. במשך מאות שנים השלמנו עם ספרי תנ"ך, שהונח ביסודם הרבה מן היצירה הנוצרית מן הבחינה המעשית-טכנית. עובדה היא, שמראשית המאה השש-עשרה נדפסו רוב מהדורות התנ"ך בידי נוצרים. יתרה מזו, כל מהדורות התנ"ך בעברית ידועות בהדפסתן הגרועה.

— האות כיסוד בעיצוב ספרי קודש

הנוסח

דניאל גולדשמידט, אברהם מאיר הברמן ומאיר מדן הגיהו את התנ"ך בדקדקנות רבה. למהדורה לא צורף מבוא על שיטת קביעת הנוסח. בהקדמה נאמר רק:

המהדורה מדויקת על פי המסורה, בעיון ובבדיקה מדוקדקת, עד כמה שיד אדם מגעת, וכל כך על יסוד חוותם של בעלי המסורה ושל המדקדקים והמפרשים ועל פי מה שמצוי ברֹב כתבי היד והדפוסים המוסמכים ולא כהעתקה משועבדת לדפוס או לכתב יד מסוים.

עם זאת, ידוע כי נוסח התורה בוסס על החומש של ר' וולף היידנהיים (רוו"ה), ונוסח נביאים וכתובים הושתת בעיקר על פי נוסח הדפוס הראשון של מקראות גדולות (ונציה רפ"ד-רפ"ו), עם תיקוניו של מנחת שי.

הגופן

ערך מורחב – קורן (גופן)

למטרת הוצאת התנ"ך עיצבה ההוצאה גופן ייחודי על פי מסורה קדומה, והוא מצטיין במקוריותו ונועד לאפשר קריאה נוחה ככל האפשר ("על סמך ניסיונותיהם של מדעני האופטיקה", כלשון ההוצאה), המדגיש את ההבדלים השונים בין האותיות. בעיצוב הגופן הודגש נושא "החזרת העטרה ליושנה", בכך שהושבה לאות ל צורתה המקורית עם צווארה הזקוף, במקום מנהגם של מדפיסים "להשכיב" אותו או אף "להתיז" את ראשו כשהיה צורך לשים טעם מעליה. כמו כן הקפידה ההוצאה על מיקום החולם לפני ואחרי ה-ש, על מנת שלא לבלבל בינו ובין שׁ ימנית או שׂ שמאלית. גם עיצובה של האות ר׳ עברה שינוי, בעיגול הזויית (לאחר שהגיעו תגובות על העיצוב הראשוני שהיה בזווית חדה, שבעצם יכולה להיות כשרה לאות ד'.)

בסידור הנביאים והכתובים אירעה תקלה זוטא, כאשר התברר שהמרווח בין הניקוד והטעמים מתחת לאות לבין האות עצמה, גדול מדי בכעשירית המילימטר. משהובחן בטעות זו, היא תוקנה בעריכת טקסט התורה, ושם אכן הסימנים צמודים יותר לאותיות.^{[דרוש מקור]}

כדי לבצע את המלאכה המפרכת של סידור הטעמים, הניקוד והאותיות, נלקחו סטודנטים לגרפיקה שישבו על גליונות מוגדלים מאוד שבהם היו מודפסות האותיות, ועליהם שרטטו את הטעמים והניקוד. הגיליונות נלקחו מהם לפני שבת והוחזרו אחריה, למנוע עבודה על התנ"ך בשבת.^{[דרוש מקור]}

חידושים נוספים

מאפיינים נוספים שהודגשו כדי לקרב את ההוצאה למסורת היהודית הם הבלטה של חלוקת ה"סדרים" היהודית לעומת חלוקת הפרקים בתנ"ך (הנוצרית) - זו האחרונה מוקמה בשוליים הפנימיים (יחד עם מספור הפסוקים הכרוך בה), ואילו ה"סדרים" מוספרו (לראשונה - לעומת כתבי יד קדומים שבהם הם מסומנים באות ס' בלבד), והושמו בשוליים החיצוניים. כן הוחלט שלא לנקד כלל את ה"כתיב" בקרי וכתיב, כדי למנוע בלבול וקריאה שלו בניקודו של ה"קרי" (בניגוד לנוהג העתיק בכתבי היד ובדפוסים, לנקד את ה"כתיב" בניקודו של ה"קרי"). בדומה לכך לא נוקד השם המפורש, הנקרא אחרת מצורתו הכתובה, מאותה סיבה.

במהדורות רבות של התנ"ך צורף גם אטלס מקראי, אשר נערך על ידי בן-ציון לוריא, ובחלק מן המהדורות גם תווים כהוראות מוזיקליות לקריאת הטעמים. במהדורות החדשות אף צורף כנספח תרגום לעברית (מאת הרב זאב קרוב) של ספר דניאל ושל החלקים הארמיים של ספרי עזרא ונחמיה.

התקבלותו של התנ"ך

נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג מעניק עותק של תנ"ך קורן כמתנה לנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בביקורו בישראל ב-2024

מהדורה זו של התנ"ך יצאה בארבעה גדלים – רגיל, כיס, מהודר וענק (התורה יצאה גם במהדורת מיקרו ממוספרת) – וזכתה להצלחה רבה. בפתח המהדורה כיום מובאים דבריו של יושב ראש הכנסת קדיש לוז, שאמר עם קבלת הכרך המהודר של התנ"ך בהוצאה זו בשנת תשכ"ה (1965):

על ספר התנ"ך הזה יושבעו מעתה ועד עולם כל נשיאי מדינת ישראל. עברנו תקופה של ממשלה זמנית, מועצת מדינה זמנית; ואף אנחנו יושבים עתה בבניין זמני של הכנסת. גם נשיאי ישראל הושבעו עד עתה על ספר התנ"ך במהדורה זמנית. מעמד זה הוא סמל להתגברותנו על מורשת זרים ושיבה למקורותינו.

עד לסוף המאה העשרים היה תנ"ך זה כמעט היחיד שבו קראו הפטרה בבתי הכנסת, ואשר ניתן במתנה במעמדים רשמיים שונים (התחרה עמו בנושא זה רק התנ"ך בהוצאת עדי, שכונה "התנ"ך הצה"לי"). כיום ירדה מעט הדומיננטיות של תנ"ך קורן, עקב קיום הוצאות תנ"ך רבות אחרות, אך עדיין הוא הבולט ביותר בשוק ספרי התנ"ך בישראל.

דברים שכתב על התנ"ך העיתונאי אדם ברוך משקפים את היחס הציבורי האוהד לתנ"ך זה:

אליהו קורן הלך לעולמו, ו'תנ"ך קורן' הרי יחיה לעד. בשנת 63' יצא לאור 'תנ"ך קורן', באות דפוס שעוצבה על ­ידי אליהו קורן, ונקראה 'אות קורן'. האות סימלה עבור רבים את קוממיות ישראל החדשה. סימול משתמע, כלומר מעודן. לא אוכל לפרוט סימול קוממיות זה לרכיביו. 'אות קורן' מזדהה נפשית ותצורתית עם אות כתר ארם צובא. האות שהרמב"ם דיבר בעדה. נשיאי ישראל מושבעים על 'תנ"ך קורן'. אני מחזיק עכשיו ביד את 'תנ"ך קורן': אני מחזיק את היפעה עצמה. בהיר, מוארך, החלטי, מפתה, מסורתי, ­מודרני. שלם, שלמות. ומהי "יפעה"? יופי רב. ויש אומרים: יופי כפשוטו. כלומר, נובע מעצמו, מוכח מעצמו. כלומר, לא יופי שיש להעיד עליו, לתווך אותו. 'תנ"ך קורן' מעצמו יפה בעיני רוב רואיו.

ביקורת

ככלל התקבל התנ"ך בהתלהבות, כאמור, אך גם נמתחה עליו ביקורת. על יסודות קביעת הנוסח ערער הרב מרדכי ברויאר, אשר טען שרבות מהכרעותיהם של הדפוס הראשון, מנחת שי ורוו"ה היו פגומות, משום שכתבי יד משובחים רבים לא היו לנגד עיניהם. הרב ברויאר גרס כי יש ליצור נוסח אקלקטי (שאינו מבוסס על כתב יד או דפוס יחיד) המכריע על פי הרוב שבין כתבי היד הקרובים למסורה, ובפרט על פי מסורתו של כתר ארם צובא, אשר טען כי נוסחו הוא מופתי במובנים רבים (טענה אשר מוסכמת היום בקרב רוב החוקרים). אחרים דווקא טענו נגד הוצאת נוסח אקלקטי או מוכרע על פי ספרים אחרונים, כדוגמת אהרן דותן, אשר במהדורת התנ"ך שלו (בהוצאת עדי) הסתמך דווקא על כתב יד לנינגרד של התנ"ך, משום שהאמין כי הוא (ולא כתר ארם צובא, כמקובל) המשקף את מסורתו של אהרון בן אשר, גדול המסרנים.

על שתי מפות באטלס המקראי נטען כי הן ערוכות לאור שיטת ביקורת המקרא המודרנית, ובסתירה למסורת.^{[דרושה הבהרה]}

ביקורת אחרת נמתחה על עיצובה של האות ר בתנ"ך, אשר בהיותה ישרת זווית בפינתה, היא נחשבת כ-ד כשרה מבחינה הלכות סת"ם; היו שטענו בעקבות זאת כי אין לקרוא בתנ"כי ההפטרות של ההוצאה, שכן אין הם כשרים לפי ההלכה. בעקבות הביקורת נערך מקצה שינויים בגופן, ובין השאר שונתה האות ר' כאשר זוויתה הפכה לקהה.

לקריאה נוספת

• אליהו קורן, "האות כיסוד בעיצוב ספרי קודש", בתוך: משה שפיצר (עורך), אות היא לעולם: קובץ מאמרים מוקדש לעיצוב האות העברית, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – האגף לתרבות תורנית: האגודה לאמנות יהודית, תשמ"א 1981, עמ' 85–90.
• אליהו קורן, הרעיון וההגשמה: הדפסת ספר התנ"ך – המהדורה היהודית הראשונה, ירושלים: קורן, תשנ"א 1991.

קישורים חיצוניים

• עמוד התנ"ך באתר של הוצאת קורן ירושלים
• יונתן אמיר, תנ"ך – לא בידי גויים: האוניברסיטה העברית מסיימת את ההכנות להוצאת התנ"ך הירושלמי, מעריב, 18 בינואר 1952
• יונתן אמיר, זו הפעם הראשונה... תנ"ך ירושלמי ממש: עוד בשנת העשור יופיע כרך ראשון, מעריב, 23 באוגוסט 1957
• יצא לאור תנ"ך חדש באות מקורית, דבר, 20 באפריל 1959
• הושלם סידור התנ"ך הירושלמי: בסידור הפסוק האחרון נתכבדו משתתפי הטקס החגיגי, דבר, 14 בפברואר 1961
• י. חריף, תנ"ך על קוצה של אות: עמל של 20 שנה נתן פריו: יצא לאור תנ"ך, שסודר והודפס כולו בידי יהודים ובאות מיוחדת – "אות קורן", מעריב, 25 במרץ 1964
• החברה לחקר המקרא, דברים במסיבה בדפוס "אחוה" לרגל סיום הדפסת תנ"ך קורן, בית מקרא, כרך ו, חוברת א-ב (יא-יב) (ניסן תשכ"א/ 1961),97-103, באתר JSTOR
• התנ"ך במהדורת קורן — המקרא ודפוסיו, בית מקרא, כרך ז, חוברת ג, טבת תשכ"ג, באתר JSTOR