תנת

אלת ירח כנענית ואלה מרכזית בקרתחדשת (קרתגו)
(הופנה מהדף תנית)

תנתפיניקית: 𐤕𐤍𐤕, נהגה כ"תִנִת"[1]) הייתה אלה במיתולוגיה הפיניקית ושימשה כאלת ירח ואלה מרכזית בעיר קרתחדשת. תנת זוהתה עם ארטמיס היוונית[2] ועם יונו קאילסטיס (יונו השמימית) הרומית.[3]

תנת
𐤕𐤍𐤕
צלמית האלה, ימינה מורמת בתנועת ברכה. מוצג במוזיאון הכט
צלמית האלה, ימינה מורמת בתנועת ברכה. מוצג במוזיאון הכט
תרבות כנענים, פיניקים
אלים מקבילים ארטמיס
בן או בת זוג בעל חמון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמל תנת (מתחת לסמל בעל חמון) על מצבה בקרתחדשת
כתובת תנת-עשתרת

אחת ההופעות המוקדמות ביותר של תנת היא בכתובת מצרפת מהמאה ה-7 לפנה"ס המקדישה פסל (סמל) לזוג האלוהי[4] תנת-עשתרת: הסמל אז פעל שלם בן מפעל בן עזי לתנת עשתרת“.[5] כתובת מקרתחדשת[6] המתארת את בנייתם ותיקונם של מקדשים בעיר, וכן שמות שופטיה וכהניה, פותחת בהקדשה: ”לרבת לעשתרת ולתנת בלבנֹן מקדשִם חדשִם“. הריבוי "מקדשים" מעיד בבירור על בניית מקדש לכל אחת מהאלות, בנפרד.[7]

לתנת הוקדשו מרבית כתובות הנדר הפיניקיות, לרוב יחד עם בעל חמון. תוארה הנפוץ בכתובות היה "הרבה תנת פני-בעל", שנכתב בהקדשות בכתיב חסר כ”לרבת לתנת פנ בעל“[8], ולעתים גם בשייכות כגון ”לרבתנֻ“[9]. כינוי נוסף שלה שנמצא בכתובות הנדר הוא "אם"[10] או "אמא"[11]. תוארה הקבוע של תנת "פני בעל", שהופיע גם על מטבע יווני מאשקלון בו נטבע סמל תנת ולידו הכיתוב ΦΑΝΗΒΑΛΟΣ,[12] מורה שגם כאשר הפולחן מרוכז סביבה, כוחה נשאב מבעל חמון, והיא פניו.[13] ייתכן שפולחנה קשור במסכות שעליהם סהר, סמל בעל חמון, כלומר ממש פני-בעל, פניו של בעל חמון.[14]

סמלה של האלה (אנ') מופיע על מצבות רבות ומורכב ממשולש שמעליו נמתח קו אופקי ועל קודקודו ניצב עיגול. הסמל מופיע על כתובות נדר פיניקיות רבות המוקדשות לאלה, וכן כאמור על מטבע מאשקלון, ועל משקולת עופרת מדרום לאשדוד ים.[15]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תנת בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ KAI 175
  2. ^ KAI 53: כתובת עבדתנת
  3. ^ Stephen Benko, The virgin goddess: studies in the pagan and Christian roots of mariology, Brill, 2004, pp. 31, 51, 112-114.
  4. ^ זוג אלוהי איננו זהות בין האלות. בכתובות פיניקיות מוזכרים הזוגות מלך-עשתרת, צד-תנת, מלך-בעל, מלך-אסר ועוד. נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 366, 373.
  5. ^ KAI 285
  6. ^ CIS I 3914
  7. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 156
  8. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 52
  9. ^ KAI 102
  10. ^ CIS I 195, 380
  11. ^ CIS I 177
  12. ^ George Francis Hill, Catalogue of the Greek coins of Palestine, London, 1914, p. LIX.
  13. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 53
  14. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 58
  15. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 53-54