תנת
תנת (בפיניקית: 𐤕𐤍𐤕, נהגה כנראה כ"תִנִּת"[2]) הייתה אלה במיתולוגיה הפיניקית ושימשה כאלת ירח ואלה מרכזית בעיר קרתחדשת ובאימפריה שלה. תנת זוהתה עם ארטמיס היוונית[3] ועם יונו קאילסטיס (יונו השמימית) הרומית.[4]
 | |
| צלמית האלה, ימינה מורמת בתנועת ברכה. מוצג במוזיאון הכט | |
| שמות נוספים | פני־בעל |
|---|---|
| תרבות | כנענים, פיניקים, קרתחדשתים |
| אלים מקבילים | ארטמיס[1] |
| בן או בת זוג |
בעל חמון  |
  | |
תליון של סמל תנת מהמאה ה־11 לפנה"ס התגלה במגידו.[5] אחת ההופעות המוקדמות ביותר של תנת היא בכתובת מצרפת מהמאה ה־7 לפנה"ס המקדישה פסל (סמל) לזוג האלוהי[6] תנת־עשתרת: ”הסמל אז פעל שלם בן מפעל בן עזי לתנת עשתרת”.[7] כתובת מקרתחדשת[8] המתארת את בנייתם ותיקונם של מקדשים בעיר, וכן שמות שופטיה וכהניה, פותחת בהקדשה: ”לרבת לעשתרת ולתנת בלבנֹן מקדשִם חדשִם”. הריבוי "מקדשים" מעיד בבירור על בניית מקדש לכל אחת מהאלות, בנפרד.[9]
לתנת הוקדשו מרבית כתובות הנדר הפיניקיות, לרוב יחד עם בעל חמון. תוארה הנפוץ בכתובות היה "הרבה תנת פני־בעל", שנכתב בהקדשות בכתיב חסר כ”לרבת לתנת פנ בעל”[10], ולעיתים גם בשייכות כגון ”לרבתנֻ”.[11] כינוי נוסף שלה שנמצא בכתובות הנדר הוא "אם"[12] או "אמא",[13] כינוי המקביל ככל הנראה לתוארה של אשרה "אם אלים" באוגריתית, ואף לתואר השמי "אם גדולה" לאלה האם, כפי שהשתמר בשם amygdalus לשקד מצוי.[14] תוארה הקבוע של תנת "פני בעל", שהופיע גם על מטבע יווני מאשקלון בו נטבע סמל תנת ולידו הכיתוב ΦΑΝΗΒΑΛΟΣ (תעתיק: פַנבָּלוֹס),[15] מורה שגם כאשר הפולחן מרוכז סביבה, כוחה נשאב מבעל חמון, והיא פניו.[16] ייתכן שפולחנה קשור במסכות שעליהן סהר, סמל בעל חמון, כלומר ממש פני־בעל, פניו של בעל חמון.[17]
סמלה של האלה (אנ') מופיע על מצבות רבות ומורכב ממשולש שמעליו נמתח קו אופקי ועל קודקודו ניצב עיגול. הסמל מופיע על כתובות נדר פיניקיות רבות המוקדשות לאלה, וכן כאמור על מטבע מאשקלון, ועל משקולת עופרת מדרום לאשדוד ים (אשדוד העתיקה).[18] הסמל נמצא גם על תליונים רבים, בין השאר ממגידו (הוא התליון העתיק ביותר), אשקלון, תל מיכל, מרשה, צידון ומטוא (אנ').[19]
בדומה לאשרה בכנען, תנת הייתה מקושרת לייצוגי עצים חיים, במיוחד עצי תמר, לעיתים עם יעלים משני צדדיו (מוטיב העץ והיעלים).[20]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- תנת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תנית (אלה פונית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ KAI 53 (כתובת עבדתנת־ארטמידורוס,לפי נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 119
- ^ KAI 175
- ^ KAI 53: כתובת עבדתנת
- ^ Stephen Benko, The virgin goddess: studies in the pagan and Christian roots of mariology, Brill, 2004, pp. 31, 51, 112-114.
- ^ Eran Arie, The Earliest Known 'Sign of Tanit' Revealed in 11th Century BCE Building at Megiddo, Tel Aviv 44, 2017, עמ' 61–71
- ^ זוג אלוהי איננו זהות בין האלות. בכתובות פיניקיות מוזכרים הזוגות מלך-עשתרת, צד-תנת, מלך-בעל, מלך-אסר ועוד. נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 366, 373.
- ^ KAI 285
- ^ CIS I 3914
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 156
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 52
- ^ KAI 102
- ^ CIS I 195, 380
- ^ CIS I 177
- ^ Joan E. Taylor, The Asherah, the Menorah and the Sacred Tree, Journal for the Study of the Old Testament 20, 1995, עמ' 47 doi: 10.1177/030908929502006602
- ^ George Francis Hill, Catalogue of the Greek coins of Palestine, London, 1914, p. LIX.
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 53
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 58
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 53-54
- ^ איאן שטרן, שמואל וולף, עדי ארליך, תליון דמוי תנית ממרשה והקשרו הצידוני־פיניקי, ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה לג, 2018, עמ' 232
- ^ Joan E. Taylor, The Asherah, the Menorah and the Sacred Tree, Journal for the Study of the Old Testament 20, 1995, עמ' 44 doi: 10.1177/030908929502006602