1956 במדע
שנה במדע
- ערך מורחב – 1956
- הקמת אוניברסיטת תל אביב
ארכאולוגיה
עריכה- תחילת חפירות גדולות בטיקאל, עיר עתיקה של תרבות המאיה. אתר מורשת עולמית.
- פרסום פענוח כתב ליניארי ב' של השפה היוונית העתיקה - המיקנית.
גאוגרפיה
עריכה- 13 בפברואר – הקמת תחנת מחקר מירני (Mirny Station) על ידי המשלחת הסובייטית.
- נובמבר – הקמת התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט.
טכנולוגיה
עריכה- 14 באפריל – הצגת וידאו טייפ ראשון על ידי חברת Ampex.
- 27 באוגוסט – חיבור תחנת כוח גרעינית ראשונה לרשת החשמל. התחנה עבדה בממלכה המאוחדת עד לשנת 2003.
- 11 בנובמבר – טיסה ראשונה של מפציץ סילון על קולי Convair B-58 שיכול להגיע למהירות של 2 מאך
מדעי המחשב
עריכה- בניית דיסק קשיח ראשון על ידי חברת IBM, נפח הדיסק - 5 מגהבייט.
- פיתוח האלגוריתם של קרוסקל
מתמטיקה
עריכה- מרטין גרדנר מתחיל לפרסם את הטור Mathematical Games בירחון סיינטיפיק אמריקן, הטור שתורם רבות לפופולריזציה של המתמטיקה.
פיזיקה
עריכה- 21 ביוני – גילוי נֵייטְרִינוֹ על ידי צוות בראשות פרדריק ריינס, חלקיק אלמנטרי יציב, לפטון נטול מטען חשמלי או מטען צבע, בעל ספין ½ , בשלב מאוחר יותר התברר כי זהו נייטרינו אלקטרוני.
- 15 ביולי – גילוי אנטינייטרון על ידי ברוס קורק (Bruce Cork) במעבדה הלאומית לורנס ברקלי.
- פיתוח תאוריית נוזל פרמי (Fermi liquid theory) על ידי לב לנדאו
רפואה
עריכה- תחילת התפרצות מגפת השפעת האסיתית בסין
- התפרצות של מחלת מינמטה ביפן, מחלה נוירולוגלת קטלנית שנגרמת מהרעלת כספית בעקבות זיהום מקורות מים בשפכים תעשייתיים.
פרסים
עריכה- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - ויליאם שוקלי, ג'ון ברדין, וולטר בראטיין, על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור
- פרס נובל לכימיה - סיריל נורמן הינשלווד, ניקולאי סמיונוב, על מחקריהם בעניין המנגנון של תגובות כימיות.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - אנדרה פרדריק קורנאן, ורנר פורסמן, דיקינסון וו. ריצ'רדס על שהדגימו כיצד לצנתר את הלב ומחקר על מחלות לב שונות
- פרס ישראל
- מדעי היהדות - נפתלי הרץ טור-סיני
- מדעי היהדות - יגאל ידין
- מדעים מדויקים - אברהם הלוי פרנקל
- מדעי החיים - מנפרד אשנר
- מדעי החברה - יעקב טלמון
- מדעי הרפואה - חיים ארנסט ורטהיימר
נולדו
עריכה- 19 בינואר – סוזן סולומון, כימאית של האטמוספירה אמריקאית. נודעה בעבודותיה על ה"חור באוזון" מעל אנטארקטיקה.
- 19 בפברואר – רודריק מק'קינון, נוירוביולוג וביופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה יחד עם פיטר אגרה על עבודתו על המבנה של תעלת יונים.
- 24 במרץ – סטיב באלמר, איש עסקים אמריקאי יהודי, מנכ"ל חברת מיקרוסופט מינואר 2000 עד פברואר 2014.
- 16 באפריל – דייוויד בראון, קפטן בצי האמריקני ואסטרונאוט של נאס"א. נספה עם כל שאר חברי הצוות באסון מעבורת החלל קולומביה.
- 23 ביולי – יוסף גרפינקל, ארכאולוג ישראלי, מתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית.
- 11 באוגוסט – פייר לואי ליון (Pierre-Louis Lions), מתמטיקאי צרפתי זכה במדליית פילדס
- 23 באוגוסט – אנדראס פלואר (Andreas Floer), מתמטיקאי גרמני
- 10 בספטמבר – אֵילַת מזר, ארכאולוגית ישראלית המתמחה בארכאולוגיה פיניקית ובארכאולוגיה של ירושלים.
- 22 בספטמבר – נתן זייברג, פיזיקאי ישראלי-אמריקאי החוקר את תחום תורת המיתרים.
- 19 באוקטובר – קרלו אורבני (Carlo Urbani), רופא ומיקרוביולוג איטלקי, זיהה את המחלה הוויראלית הקטלנית החדשה סארס (נפטר ב-2003 מסארס).
נפטרו
עריכה- 3 בפברואר – אמיל בורל, מדינאי ומתמטיקאי צרפתי (נולד ב-1871).
- 25 בפברואר – יעקב לויצקי, מתמטיקאי ישראלי, מחלוצי המחקר המתמטי בישראל, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים.
- 28 בפברואר – פרידיש ריס, מתמטיקאי יהודי-הונגרי (נולד ב-1880).
- 17 במרץ – אירן ז'וליו-קירי - כימאית צרפתית, כלת פרס נובל, (נולדה ב-1897).
- 11 במאי – וולטר סידני אדמס, אסטרונום אמריקאי (נולד ב-1876).
- 6 ביוני – היירם בינגהאם השלישי, חוקר ופוליטיקאי אמריקאי, גילה את עיר האינקה מאצ'ו פיצ'ו (נולד ב-1875).
- 19 ביוני – ולדימיר אוברוצ'ב, גאולוג וסופר רוסי-סובייטי (נולד ב-1863).
- 4 באוגוסט – גרגורי שיין אסטרונום סובייטי יהודי (נולד ב-1892).
- 25 באוגוסט – אלפרד קִינְסִי, ביולוג אמריקאי שנחשב למייסד ענף הסקסולוגיה במדעי האדם (נולד ב-1894).
- 7 בספטמבר – אוטו שמידט, גאוגרף, מתמטיקאי ואסטרונום סובייטי ממוצא גרמני (נולד ב-1891).
- 22 בספטמבר – פרדריק סודי, כימאי בריטי, עסק בכימיה של יסודות רדיואקטיביים חתן פרס נובל (נולד ב-1877).
- 28 בספטמבר – ויליאם בואינג - מתכנן מטוסים אמריקאי (נולד ב-1881)
- 12 בנובמבר – חואן נגרין, מדינאי ספרדי, פרופסור לפיזיולוגיה, מראשי ממשלות ספרד (נולד ב-1892).
- 3 בדצמבר – פליקס ברנשטיין, מתמטיקאי יהודי גרמני הידוע על תרומתו בפיתוח משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין ופענוח דפוס התורשה של סוגי דם, באמצעות ניתוח סטטיסטי (נולד ב-1878).
קישורים חיצוניים
עריכה