פתיחת התפריט הראשי

אורציון ברתנא

משורר ישראלי

אורציון ברתנא (נולד ב-12 במאי 1949, ד אייר תש"ט, בתל אביב) הוא סופר, משורר, מסאי, פרופסור מן המניין וחוקר ספרות עברית ישראלי. מכהן כראש החוג לספרות באוניברסיטת אריאל, עורך את כתב העת 'מורשת ישראל' שמוציאה האוניברסיטה. שימש יו"ר המועצה לספריות ציבוריות במשרד התרבות והספורט, וחבר המועצה להשכלה גבוהה.

אורציון ברתנא
אורציון ברתנא, 1990
אורציון ברתנא, 1990
לידה 12 במאי 1949 (בן 70)
ד אייר תש"ט
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, חוקר ספרות, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

חייועריכה

ילדותו של ברתנא תוארה באופן מליצי בספריו של אביו, המשורר מרדכי ברתנא. בגיל ארבע עשרה פרסם את שירו הראשון במגזין "הפועל הצעיר", ואת ספר השירה הראשון שלו הוציא לאור בשנת לימודיו האחרונה בבית הספר התיכון.

ברתנא למד ספרות עברית ופילוסופיה כללית לתואר ראשון (בהצטיינות) ושני (בהצטיינות יתירה) באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט שלו הגיש בשנת 1980 באוניברסיטת בר-אילן.

מאז שנת 1971 לימד ברתנא ספרות עברית בכל האוניברסיטאות בארץ, להוציא האוניברסיטה העברית, ובכללן: אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון, חיפה. ברתנא ייסד את המחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, עמד בראשה, הקים את התוכנית לתואר שני במורשת ישראל, ועמד בראשה ואת החוג לספרות ועמד בראשו. כמו כן הוא שימש פרופסור במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב. באוניברסיטת אריאל הוא משמש עורך לכתב-העת ליודאיקה, מורשת ישראל, שכרך שבעה עשר שלו רואה אור אפריל 2019. באוקטובר 2018 ייסד את כתב העת 'נכון', כתב עת לאטופיה ולדיסטופיה בספרות, שרואה אור מידי שישה חודשים. גיליון שני רואה אור באפריל 2019.

ברתנא חבר מאז 1975 באגודת הסופרים העבריים וכיהן כיושב-הראש שלה בשנים 2000-1995. לפני כן, בשנים 1995-1989 היה עורך ביטאונה הספרותי מאזנים. כיהן כנשיאו של מועדון "פאן" בישראל. הוא ממקימי ומנהלי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

ברתנא הוציא לאור עשרה ספרי שירה, שני רומנים, ארבעה קבצים של סיפורים קצרים, שישה ספרי מחקר ספרותי וארבעה ספרי ביקורת הספרות. שירים בודדים[1] תורגמו לשלוש עשרה שפות ובכללן: אנגלית, איטלקית, פולנית, סינית, ספרדית, רוסית, צרפתית, שוודית, רומנית ערבית וגיאורגית. לאחרונה, בהוצאת עמדה, הופיע הרומן שלו, 'המקום שבו הכל מתחיל' על ילד בן שלוש עשרה, המתעורר בבית חולים באמצע הלילה ומבלה בו וסביבו שבוע של התנסות מופלאה. בשבוע האחרון של דצמבר 2011 הופיע בהוצאת 'ה. לייוויק' ספרו, 'הים כמו באהבה', ספר שירים דו-לשוני, ובו מבחר שירים שתורגמו ליידיש.

ברתנא זכה בפרסי ספרות רבים בהם פרס וולנדרוד, פרס קוגל מטעם עיריית חולון, פרס טלפיר, מלגת וולף, פרס ברנר שהוענק לו כהערכה לשירתו בשנת 1997, פרס ראש הממשלה ליצירה על שם לוי אשכול לשנת תשנ"ח 1998, הוא אף זכה פעמיים בפרס ברנשטיין על ביקורת ספרותית.

בשנת 2010 התמנה על ידי שרת התרבות והספורט ליושב ראש המועצה לספריות ציבוריות. בתפקיד זה שימש עד שנת 2017. בשנת 2012 מונה, בהמלצת שר החינוך גדעון סער, כחבר במועצה להשכלה גבוהה, עד 2017.

אורציון ברתנא גר בתל אביב, נשוי ללאה, ולהם ארבעה בנים. בנו ברק הוא עיתונאי ודוקטורנט לספרות באוניברסיטת תל אביב.

 
א. ב. יפה ליד כן הנואמים מודה על קבלת הפרס, מקבל את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. יושבים מימין לשמאל: אהרון ידלין, בנימין נתניהו, זבולון המר ואורציון ברתנא, 1997

ספריועריכה

  • לכל אילן שמיים: שירים. תל אביב, קרני, תשכ"ז 1967.
  • מסעות רדופים: שירים. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, תשל"ה 1975
  • מנדלי מוכר ספרים: עיון ביקורתי במיכלול יצירתו של אברמוביץ'. תל אביב, דקל, תשל"ט, 1979.
  • איים ומחוזות: שירים. תל אביב, ספרית פועלים, תש"ם 1980.
  • תחנות ותמורות באמנות הסיפור של מרדכי דוד ברנדשטטר. מאת אורציון ברתנא. רמת גן, תשמ"א 1981. (דיסרטציה)
  • עדות קריאה. תל אביב, פפירוס, תשמ"ב 1982.
  • תלושים וחלוצים: התגבשות המגמה הנאו-רומנטית בספורת העברית. ירושלים, דביר, תשמ"ד 1984.
  • לבוא חשבון: מסה וביקורת. תל אביב, אל"ף, תשמ"ה 1985.
  • שריפות: סיפורים. תל אביב, ספרית פועלים, תשמ"ו 1985.[1]
  • מקום נפלא: שירים. תל אביב, ספרית פועלים, תשמ"ז 1987.
  • זהירות, ספרות ארץ-ישראלית: מגמות בשירה, בסיפורת ובביקורת בישראל. תל אביב, פפירוס, תשמ"ט 1989.
  • הפאנטסיה בסיפורת דור המדינה. תל אביב, פפירוס, תש"ן 1989 (דיון ביצירתם של יורם קניוק, יצחק אוורבוך אורפז ודוד שחר).
  • חצרות. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1991.
  • שמונים: ספרות ישראלית בעשור האחרון. תל אביב, אגודת הסופרים העברים בישראל, 1993.
  • טיול מאחורי הבית: שירים. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1993.
  • השעות הטובות הן שעות הלילה. תל אביב, ספרית מעריב, תשנ"ה 1994.
  • ציפור ביד: מבחר שירים 1967-1996. תל אביב, "ביתן", תשנ"ז 1996.
  • אבי, פגישת ביניים: שירתו של ב. מרדכי ותקופתו. תל אביב, תמוז, 1998.
  • סוף מאה וסף מאה. תל אביב, עקד, תשס"א 2001.
  • אהבה לצמחי מרפסות: שירים. בני ברק, הקיבוץ המאוחד, תשס"א 2001.
  • אדום וסיפורים אחרים. בני ברק, הקיבוץ המאוחד, 2003.
  • תבת נח. אולי (תל אביב: תמוז, 2006), ציורים - דני קרמן
  • ספרות ופילוסופיה: נקודות מפגש: מספר היבטים ספרותיים בפילוסופיה ומספר היבטים פילוסופיים בספרות העברית מאז המאה התשע-עשרה ירושלים: כרמל, תשס"ח 2008
  • המקום שבו הכול מתחיל, תל אביב, עמדה, 2011.[2]
  • בים כמו באהבה. תל אביב, בית לייוויק, תשע"ב 2012.
  • החידה הרומנטית של 'כוכבים בחוץ'. ירושלים, כתר, תשע"ה 2014.
  • אחרי הגשם, שירים חדשים ומבחר שירים 2014-1964. תל אביב, קשב לשירה, תשע"ה 2015.
  • בסיפור עצמו, ירושלים ותל אביב, כרמל ועמדה, תשע"ט 2019

ספרים בעריכתועריכה

  • הצעיר הבודד בסיפורת העברית (1899-1908) / יצחק בקון. תל אביב, אגודת הסטודנטים - אוניברסיטת תל אביב, תשל"ח 1978.
  • ילקוט שירים / ב. מרדכי: ליקט, הקדים והוסיף ביבליוגרפיה, אורציון ברתנא. תל אביב, יחדיו, תשמ"ג 1983.
  • שועלים במעלית: סיפורים / שלמה זמיר, בהשתתפות אברהם קנטור. תל אביב, ספרית פועלים, תשנ"ו 1996.
  • מורשת ישראל: כתב עת ליהדות ולציונות. המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון,עד סוף 2014 כבר הופיעו אחד-עשר כרכים.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מכתביו ברשתעריכה

הערות שולייםעריכה