אליעזר זנדברג

פוליטיקאי ישראלי

אליעזר (מוּדי) זנדברג (נולד ב-21 בפברואר 1962) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלת ישראל. שימש יושב ראש קרן היסוד בין השנים 20102018.

אליעזר זנדברג
לידה 21 בפברואר 1962 (בן 62)
חיפה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב
מפלגה מפלגת צומת, מפלגת חץ, הבית הלאומי, מפלגת שינוי, מפלגת המרכז, הצעירים, הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה צומת, הליכוד-גשר-צומת, ישראל במרכז, שינוי, הצעירים, חץ, הבית הלאומי
שר המדע והטכנולוגיה ה־15
28 בפברואר 200319 ביולי 2004
(שנה)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
שר התשתיות הלאומיות ה־15
9 ביולי 20044 בדצמבר 2004
(149 ימים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
חבר הכנסת
13 ביולי 199217 באפריל 2006
(13 שנים)
כנסות 1316
תפקידים בולטים
  • יו"ר סיעת שינוי
  • יו"ר קרן היסוד
  • לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

    ביוגרפיה עריכה

    זנדברג גדל בחיפה וסיים את לימודיו התיכוניים במרכז חינוך ליאו באק. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. שירת בצה"ל בדרגת סגן בפרקליטות הצבאית.

    משנת 1996 הגיש זנדברג בהתנדבות את "שומעים חיפושיות", תוכנית רדיו של 88FM העוסקת בלהקת הביטלס וחבריה. התוכנית שודרה מדי יום שישי בשעה 16:00, עד לסגירת רשות השידור[1]. התוכנית שרדה את המעבר לתאגיד השידור הישראלי, ושודרה מדי שבת ב-15:00 בתחנת כאן 88. ב-30 בדצמבר 2017 נפרד זנדברג מהמאזינים אחרי 21 שנה ויותר מאלף תוכניות[2]. התוכנית משודרת בימי שישי בתחנת הרדיו 'קול רגע' ובימי שבת ב״רדיו ירושלים״.

    באוקטובר 2006, במסגרת פסק הזמן מהזירה הפוליטית, הצטרף זנדברג כשותף לקרן הון הסיכון "h2tech", המתמחה בהשקעות בפרויקטים טכנולוגיים בתחום המים.

    זנדברג ידוע כאוהד קבוצת הפועל חיפה ומילא שורות תפקידים באגודת הסטודנטים וארגוני ילדים. נשוי ואב לשלושה.

    קריירה פוליטית עריכה

    בשנת 1992 נבחר זנדברג לכנסת ה-13 מטעם מפלגת צומת, לאחר ששימש כיועץ המשפטי וכמזכ"ל המפלגה. במהלך כהונת הכנסת ה-13 כיהן כיו"ר סיעת צומת.

    ב-1996 נבחר לסגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-14, היה לחבר הכנסת מטעם רשימת הליכוד-גשר-צומת וכיהן בתפקיד סגן יושב ראש הכנסת. בשנת 1998 מונה לסגן שר החינוך, התרבות והספורט. בפברואר 1999 פרש מסיעתו והקים יחד עם חברי הכנסת חגי מירום ונסים זווילי ממפלגת העבודה ויצחק מרדכי, דן מרידור, ודוד מגן מהליכוד את סיעת ישראל במרכז שהיוותה את הבסיס להקמתה של מפלגת המרכז. לאחר חודש פרש גם מ"ישראל במרכז" והקים את סיעת "הצעירים" וחבר לאברהם פורז שפרש ממרצ להקמת מפלגת שינוי לקראת הבחירות לכנסת ה-15.

    במהלך הכנסת ה-15 היה זנדברג יו"ר סיעת "שינוי" בכנסת, וכיהן כמשקיף הכנסת למועצת אירופה וכיו"ר אגודות הידידות ישראל-פינלנד וישראל-דרום אפריקה.

    בשנת 2003 מונה לתפקיד שר המדע והטכנולוגיה וב-19 ביולי 2004, בעקבות פיטורי השר יוסף פריצקי, מונה לשר התשתיות הלאומיות, תפקיד בו כיהן עד 4 בדצמבר באותה השנה, עת פוטרו שרי "שינוי" מהממשלה עקב התנגדותם לתקציב.

    לקראת הבחירות לכנסת ה-17 תמך זנדברג במועמדותו של פורז בבחירות המקדימות במפלגת שינוי, ומשזה הפסיד בהתמודדות על המקום השני ברשימה, פרש איתו ועם מרבית חברי הכנסת של הסיעה שהקימו את "הסיעה החילונית". כמה ימים לאחר מכן התפלגו זנדברג וחמי דורון מהסיעה החדשה והקימו את סיעת "הבית הלאומי", שהתמזגה עם סיעת הליכוד בתמורה להעברת מימון המפלגות של סיעת הבית הלאומי לידי הליכוד. בתמורה לכך מוקם זנדברג במקום הסמלי 118 ברשימת הליכוד לכנסת ה-17.

    זנדברג חזר לפעילות פוליטית בתחילת הכנסת ה-18 כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של מפלגת הליכוד לקראת הרכבת הממשלה. שמו עלה אז גם כמועמד לתפקיד מזכיר הממשלה, אך הוא ויתר על התפקיד כשהתחוור לו כי יהיה מוגבל בניהול עסקיו העתידיים[3].

    מאוקטובר 2010 נשא בתפקיד יו"ר קרן היסוד ב-70% משרה, ובמקביל המשיך בקידום עסקיו הפרטיים[4].

    אישום פלילי עריכה

    בספטמבר 2017 נעצר בפרשת הצוללות[5], ובעקבות זאת הודיע במרץ 2018 על פרישתו מקרן היסוד[6]. בנובמבר 2018 הודיעה משטרת ישראל כי נתגבשה תשתית ראייתית נגד זנדברג לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בעת שכיהן כיושב ראש קרן היסוד, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי, לצורך "פתיחת דלתות" עבור איש העסקים מיכאל גנור בהקשר לעסקאות כלי השיט – וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור[7]. בדצמבר 2019 הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של לקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס[8]. באפריל 2021 הוגש נגדו כתב אישום[9]. ב-3 באוקטובר 2022 הורשע זנדברג בהפרת אמונים, בהתאם לעסקת טיעון שבמסגרתה נמחקו האישומים בשוחד, מרמה והלבנת הון[10]. ב-22 בדצמבר 2022 קיבל בית המשפט את עסקת הטיעון לפיה ירצה זנדברג עונש של 7 חודשי עבודות שירות וישלם קנס של 50 אלף ש"ח[11].

    קישורים חיצוניים עריכה

    הערות שוליים עריכה

    1. ^ תמר סוקניק, נוסע סמוי בצוללת צהובה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2006
      יואב איתיאל, החיפושית השובבה, מגזין המושבות, 22 בספטמבר 2010
    2. ^ כאן 88, הודעה רשמית בעמוד הפייסבוק של התחנה
    3. ^ אטילה שומפלבי, מזכיר הממשלה: צבי האוזר ולא מודי זנדברג, באתר ynet, 22 במרץ 2009
    4. ^ טל שניידר, ‏רוקד על כל החתונות: שבע השנים הטובות של מודי זנדברג, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2017
    5. ^ הותר לפרסום: מודי זנדברג הוא השר לשעבר שנעצר בפרשת הצוללות, באתר ynet, 4 בספטמבר 2017
    6. ^ טל שלו‏, פרסום ראשון: ברקע פרשת הצוללות, מודי זנדברג עוזב את תפקידו, באתר וואלה‏, 9 במרץ 2018
    7. ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, ‏8 בנובמבר 2018
    8. ^ חן מענית, ‏כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
    9. ^ ספיר לוי‏, פרשת הצוללות: אישום נגד גנור ובר יוסף, התיקים נגד שמרון וצ'ייני נסגרו, באתר וואלה‏, 10 במאי 2021
    10. ^ גלעד מורג ויורם ירקוני, הרשעה ראשונה בפרשת הצוללות: השר לשעבר זנדברג ירצה עבודות שירות, באתר ynet, 3 באוקטובר 2022
    11. ^ יורם ירקוני וגלעד מורג, 7 חודשי עבודות שירות לשר לשעבר זנדברג בפרשת הצוללות, באתר ynet, 22 בדצמבר 2022


    אליעזר זנדברג - תבניות ניווט

    תבנית:שרי המדע