אנדרס אינייסטה
אנדרס אינייסטה לוחאן (ספרדית: Andrés Iniesta Luján; נולד ב-11 במאי 1984) הוא כדורגלן עבר ספרדי. בעבר שיחק בנבחרת ספרד בעמדת הקשר המרכזי. אינייסטה בילה את מרבית שנות הקריירה שלו בקבוצת ברצלונה, ואף שימש כקפטן הקבוצה במשך שלוש עונות.
אינייסטה במדי ספרד, 2017 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
מידע אישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
לידה |
11 במאי 1984 (בן 40) פואנטלביה, ספרד | |||||||||||||||||||||||||||||||
שם מלא | אנדרס אינייסטה לוחאן | |||||||||||||||||||||||||||||||
גובה | 1.71 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||
עמדה | קשר מרכזי | |||||||||||||||||||||||||||||||
מועדוני נוער | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
אינייסטה הגיע לאקדמיה דרך בית הספר "לה מאסיה". הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בשנת 2002, בגיל 18. בעונת 2004/2005 הפך לשחקן קבוע בהרכב של פרנק רייקארד. אינייסטה היה חלק בלתי נפרד מהזכייה ההיסטורית בשישה תארים בשנת 2009.
אינייסטה שיחק בנבחרות ספרד עד גיל 16, 19 ו-21, לפני שהחל לשחק בנבחרת ספרד הבוגרת ב-2006. אינייסטה זומן לסגל הנבחרת למונדיאל 2006, אך שיחק משחק אחד בלבד. הוא עזר לספרד להעפיל ליורו 2008, והיה חלק חשוב מאוד בזכייה שלהם בטורניר, ואף היה חלק מהנבחרת שבחרה אופ"א כמצטייני הטורניר. אינייסטה היה שחקן מפתח בנבחרת ספרד במונדיאל 2010, ואף הבקיע את שער הניצחון של נבחרתו בטורניר, נגד הולנד, בהארכת הזמן בדקה ה-116, שבסופו של דבר בזכותו זכתה נבחרתו בגביע הנחשק ובתואר היוקרתי. הוא נבחר לאיש המשחק ולחלק מנבחרת האולסטאר של הטורניר. הוא גם נבחר לאיש המשחק בשני משחקים אחרים ששיחק באותו הטורניר.
אינייסטה מכונה לעיתים "המהנדס" ו"האדריכל" בשל יכולתו לייצר מצבי הבקעה בעזרת מסירות וצורת המשחק היצירתית שלו. במהלך הקריירה זכה בתארים רבים, ובהם ארבעה טורנירי ליגת האלופות, שמונה אליפויות ספרד, יורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012, שבו נבחר על ידי אופ"א לשחקן המצטיין של הטורניר. אינייסטה הוא השחקן היחיד בהיסטוריה של הכדורגל שזכה בתואר הכדורגלן המצטיין בגמר מונדיאל, בגמר יורו, ובגמר ליגת האלופות. נבחר לקשר התקפי בהרכב השלישי של הרכב כל הזמנים.
ראשית חייו
עריכהאינייסטה נולד בכפר קטן בשם פואנטלביה, שממוקם במחוז אלבסטה שבקהילה האוטונומית קסטיליה-לה מנצ'ה. בעת ששיחק בטורניר עם קבוצת הנוער של אלבסטה בעיר ברונט משך אינייסטה את תשומת הלב של סקאוטים רבים של מועדוני כדורגל בספרד. הוריו של אינייסטה הכירו את אנריקה אוריזאולה, שהיה מאמן קבוצת הילדים של ברצלונה, והוא שכנע אותם לנסוע ולהתרשם מאקדמיית הכדורגל של ברצלונה. אינייסטה נסע יחד עם הוריו לברצלונה וביקר בלה מאסיה. הנסיעה שכנעה את הוריו לרשום אותו ללימודים באקדמיה. אינייסטה אמר:"לקחתי מאוד קשה את הפרידה מההורים שלי וההישארות לבד בברצלונה. בכיתי "נהרות". הייתי ילד מאוד מופנם".
אינייסטה החל לשחק באקדמיית הכדורגל של ברצלונה בגיל 12. בעונת 1998/1999 זכה עם ברצלונה עד גיל 15 בגביע נייקי, שם תפקד בקפטן והבקיע את שער הניצחון בדקה האחרונה של המשחק. אינייסטה נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. הגביע הוענק על ידי אחד מהשחקנים שאינייסטה הכי העריץ, אחד מכוכבי הקבוצה ומאמנו של אינייסטה בעתיד, פפ גווארדיולה. גווארדיולה נתן לאינייסטה הצעיר תמונה שלו חתומה על ידו, ובערך באותו הזמן, גווארדיולה אמר לצ'אבי: "אתה תחליף אותי, אבל הוא (אינייסטה) יחליף את שנינו". כמאמן, גווארדיולה הגשים את התחזית שלו, כאשר זכה עם צ'אבי ואינייסטה בטרבל בעונת 2008/2009.
בגיל 16 הפך אינייסטה לשחקן מפתח בהרכב של ברצלונה אתלטיק. ב-29 באוקטובר 2002 ערך אינייסטה את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת תחת המאמן לואי ואן חאל בניצחון 0:1 של ברצלונה על הקבוצה הבלגית קלאב ברוז' במסגרת ליגת האלופות. בעונת 2003/2004 רשם אינייסטה עשר הופעות ליגה, חמש מהן בהרכב הפותח ושער אחד עם ברצלונה הבוגרת, שהגיעה עד למקום השני בליגה הספרדית.
קריירה בברצלונה
עריכה2004–2008
עריכהבעונת 2004/2005 השתתף אינייסטה ב-37 מתוך 38 משחקי ליגה, יותר מכל שחקן בקבוצה באותה עונה, אך 25 מהם היו כמחליף. באותה עונה שבסופהּ זכתה ברצלונה בליגה הספרדית הבקיע אינייסטה 2 שערים.
עונת 2005/2006 הייתה עונה טובה לאינייסטה. כאשר אדמילסון נפצע, תפס אינייסטה את מקומו בהרכב הפותח. מאוחר יותר גם צ'אבי נפצע, ואינייסטה קיבל את המושכות. אינייסטה שיחק בהרכב הפותח ברוב המשחקים והראה יכולת גבוהה מאוד. העונה שלאחריה היוותה המשך מגמת העלייה ביכולתו של אינייסטה. הוא תפס את מקומו של אדמילסון בהרכב, למרות כשירותו, והיה חבר בשלישייה שנקראה "המהנדסים", יחד עם דקו וצ'אבי. בליגת האלופות באותה עונה ערך 11 הופעות, הכוללות החלפה של אדמילסון במחצית בגמר ליגת האלופות נגד ארסנל. תרומתו הרבה של אינייסטה לברצלונה באותה עונה גרפה שבחים רבים מצד מאמנו, פרנק רייקארד.
בעונת 2006/2007 זכה אינייסטה לתשואות רבות על נכונותו לשחק בכל עמדה בהרכב של ברצלונה. ב-22 באוגוסט 2006 הרים אינייסטה את גביע ז'ואן גאמפר כקפטן הקבוצה, לאחר ניצחונה של קבוצתו 4:0 על באיירן מינכן הגרמנית. הוא שיחק לראשונה כקיצוני שמאלי בשני משחקי ליגת האלופות נגד לבסקי סופיה כאשר מצא את הרשת פעמיים במשחקים אלו. על אף שבאותה עונה שיחק תחת המאמן פרנק רייקארד, וזאת נחשבת לעונה לא מוצלחת עבור קבוצתו, עד היום זאת נחשבת לאחת מהעונות הטובות בקריירה שלו.
עם עזיבתו של לודוביק ז'ולי בפגרת הקיץ של 2007, אינייסטה עבר ממספר חולצה 24 למספר 8 – המספר המועדף עליו. ב-19 ביולי 2007 דיווח העיתון הספרדי "מארקה" כי אינייסטה צפוי לעבור ליריבה המושבעת של ברצלונה, ריאל מדריד, שהייתה מוכנה לשלם עבורו כ-60 מיליון אירו, שהיה סעיף השחרור שלו. אינייסטה מיהר להכחיש את השמועות ואמר:"אמרו לי את זה ואני מאוד מופתע שאני לא יכול לעשות כלום בקשר לזה. אני רוצה להישאר כאן (בברצלונה). כשאני אומר שאני רוצה לפרוש כאן אז אני אומר את זה מכל הלב ובאמת מתכוון לזה. הכוונות שלי הן מעל הכל". ב-25 בינואר 2008 הוארך חוזהו בברצלונה עד 2014, וסעיף השחרור שלו נעמד על כ-150 מיליון דולר.
לפי מגזין הכדורגל הספרדי "דון בלון", אינייסטה היה ממקום במקום החמישי כשחקן הספרדי הטוב ביותר בליגה הספרדית בעונת 2006/2007 ובמקום הרביעי בעונת 2007/2008 במערכת הדירוג השנתית של המגזין. הוא גם ממוקם במקום ה-9 יחד עם דוד וייה עם 37 קולות כל אחד בבחירת כדורגלן השנה בעולם בשנת 2008. באותה שנה היו בעשיריה הראשונה עוד 3 מחבריו לקבוצה: ליונל מסי, סמואל אטו וצ'אבי.
2008–2009
עריכהבחודש ספטמבר 2008, לאחר עזיבתו של רונאלדיניו למילאן, שהיה קפטן המשנה של הקבוצה, סגל הקבוצה החליט על קפטנים חדשים לקבוצה. קרלס פויול נשאר הקפטן הראשון, צ'אבי הפך לקפטן השני, ויקטור ואלדס הפך לקפטן השלישי ואינייסטה נבחר לקפטן הרביעי. כך, הפכו כל הקפטנים של ברצלונה לתוצרים של מחלקת הנוער. באמצע חודש נובמבר באותה שנה, נפצע אינייסטה וסבל מפציעה ברגל והיה צפוי לחזור כ-6 שבועות לאחר הפציעה. אולם, הוא לא רצה לחזור בכושר חלקי, ולבסוף חזר לשחק רק ב-3 בינואר 2009, כחודשיים אחרי הפציעה, כאשר נכנס כמחליף בדקה ה-65 במשחק נגד מיורקה, וכבר אחרי 10 דקות כבש אינייסטה שער מכריע והשלים קאמבק בקאמפ נואו. הופעותיו באותה עונה קיבלו שבחים רבים. אינייסטה קיבל תשואות רבות מצד הצוות המקצועי של ברצלונה וגם מצד מאמנים ושחקנים בקבוצות נגדן שיחק אינייסטה. ב-7 בינואר ענד אינייסטה לראשונה את סרט הקפטן, במשחק שמינית גמר גביע המלך נגד אתלטיקו מדריד, בו קבוצתו ניצחה 1–3.
ב-5 בפברואר אותה שנה ערך אינייסטה את הופעתו ה-250 במדי ברצלונה במשחק במסגרת גביע המלך מול מיורקה. אינייסטה נפצע שוב במשחק מול מאלגה, אך חזר למגרשים במשחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות בניצחון הגדול של קבוצתו - 4:0 מול באיירן מינכן. חברו של אינייסטה לקבוצה באותו הזמן, סמואל אטו, אמר על אינייסטה:"הוא השחקן הטוב ביותר בעולם, כל פעם שהוא על המגרש הוא יוצר מופע".
"ידעתי שאשחק פצוע ואעשה לעצמי יותר נזק. במשך 17 ימים, כל מה שחשבתי עליו היה הגמר ברומא והניצחון, אפילו שאני יודע שאני אעשה לעצמי נזק. הייתי עושה את זה שוב, זה בטוח. אני אוהב את המועדון ואת המקצוע שלי ואני רוצה לנצח. אם נפסיד בגמר זה יהיה אסון מוחלט" |
אנדרס אינייסטה, ספטמבר 2009 |
ב-6 במאי 2009 כבש אינייסטה בדקה ה-93 את שער השיווין של ברצלונה נגד צ'לסי בחצי גמר ליגת האלופות, שער שהעלה את קבוצתו לגמר לאחר 0:0 במשחק הבית ו-1:1 במשחק החוץ. ביומן שהוא פרסם בסוף העונה, "Un Any Al Paradis", הוא כתב:"אני לא מחובר לבעיטה הזאת מבחוץ, מקצה הנעל שלי, אלא מבפנים. הבעיטה הזאת הייתה בכל הכוח, מכל הלב". שער זה שלח את ברצלונה למשחק גמר ליגת האלופות נגד מנצ'סטר יונייטד, אשר נערך בסטאדיו אולימפיקו שברומא. לפני הגמר, מאמן מנצ'סטר יונייטד, אלכס פרגוסון אמר:"אני לא אובססיבי עם מסי, אינייסטה הוא הסכנה, הוא פנטסטי, הוא עושה את עבודת הצוות בדרך של מסירות, התנועה שלו והיכולת ליצור מרחב לא תיאמן... הוא כל כך חשוב עבור ברצלונה". למרות הפציעה בירך אינייסטה שיחק והיה בעל השפעה רבה במשחק. הוא בישל את השער הראשון לסמואל אטו ולבסוף ברצלונה ניצחה 2:0 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בליגת האלופות ואינייסטה זכה בפעם השנייה בחיו בתואר. אחרי המשחק, ווין רוני תיאר את אינייסטה כשחקן הטוב בעולם.
מגזין הכדורגל הספרדי "דון בלון" דירג את אינייסטה כשחקן הספרדי הטוב ביותר בליגה הספרדית בעונת 2008/2009. הוא גם דורג כקשר ההתקפי הטוב ביותר בליגה הספרדית באותה עונה. בשנת 2009 דורג אינייסטה במקום הרביעי בכדור הזהב, במקום הרביעי בכדורגלן השנה בעולם והוא גם נכנס לנבחרת השנה באירופה.
בעונה זו אינייסטה היה אחד השחקנים שגרפו הכי הרבה שבחים באירופה, ובאותה עונה זכה בטרבל – בליגת האלופות, בלה ליגה ובגביע המלך. בעונה שלאחר מכן השלים אינייסטה 6 תארים קבוצתיים בשנה אחת, כאשר זכה גם בסופר קאפ הספרדי, בסופר קאפ האירופי ובאליפות העולם לקבוצות.
2009–2010
עריכהב-29 בנובמבר 2009 האריך אינייסטה את חוזהו בברצלונה עד 2015, כאשר סעיף השחרור שלו נעמד על 150 מיליון דולר, ומאוחר יותר עלה ל-200 מיליון דולר.
אינייסטה הבקיע את שערו הראשון בעונה זו בניצחון 0–4 על ראסינג סאנטנדר.[1] עונת 2009/2010 השתבשה במידה רבה על ידי פציעות חוזרות ונשנות. הוא החמיץ את אימוני ההכנה לעונה, בגלל קרע שהיה לו בירך. באותה עונה הוא פתח בהרכב רק ב-20 משחקים. אינייסטה לא המשיך את יכולתו מהעונה הקודמת, בעיקר כיוון ששיחק בגמר ליגת האלופות, ובגלל זה הפציעה שלו החמירה. למרות זאת, ברצלונה שוב זכתה בליגה הספרדית עם תוצאת שיא - 99 נקודות. העונה של אינייסטה הסתיימה כחודשיים לפני סוף העונה, בעקבות פציעה חמורה בשוק במהלך אימון.
2010–2011
עריכהלאחר שקיבל מנוחה ארוכה ממאמן נבחרת ספרד ויסנטה דל בוסקה אחרי המונדיאל, ב-9 באוגוסט 2010 חזר אינייסטה לברצלונה למשחקי טרום העונה. במשחק הדרבי נגד אספניול, זכה אינייסטה למחיאות כפיים סוערות מצד אוהדי אספניול וברצלונה כיוון שלאחר שער הניצחון במונדיאל, חשף אינייסטה חולצה עם כיתוב למען דניאל חארקה, שחקן אספניול שנפטר במהלך מחנה אימונים של הקבוצה. ברצלונה ניצחה 5:1 במשחק זה. בריאיון עם אתר ברצלונה סיפר אינייסטה:"עשיתי את זה משום שחשתי שזה נכנס לי מאוד עמוק. זה הראה לכולם שמה שחשוב זה לא הקבוצה או הצבעים, אלא להיות אדם טוב. אני מאוד שמח כי זה היה הרגע החשוב ביותר בקריירה שלי". באותו ראיון גם נשאל אינייסטה לגבי הפציעות שלא נתנו לו מנוח המשך כל העונה שעברה, והוא ענה:"זה היה קשה, אבל אני אתחיל עם רצון יותר מתמיד".[2]
אינייסטה כבש את השער הראשון שלו בעונה זו כבר במחזור הראשון, נגד אותה קבוצה נגדה כבש את השער הראשון בעונה שעברה, ראסינג סאנטנדר. אינייסטה בעט בעיטה חזקה ממרחק של כ-30 מטרים, והכדור נכנס אל תוך הרשת. באותו משחק קיבל אינייסטה תשואות מאוהדים של ראסינג באצטדיון אל סרדינרו כהכרת תודה על שער הניצחון שלו במונדיאל. כך גם אוהדים של אתלטיקו מדריד עמדו ומחאו לו כפיים באצטדיון ויסנטה קלדרון כאות תודה על שער הניצחון במונדיאל. בעונת 2010–2011 הוא זכה בפעם השלישית בקריירה בליגת האלופות וגם בליגה הספרדית בפעם השלישית ברציפות.
אינייסטה היה אחד מחמשת המועמדים הסופיים לקבל את פרס כדור הזהב לשנת 2010, יחד עם חבריו לקבוצה ליונל מסי וצ'אבי, כאשר אינייסטה זכה במקום השני ומסי הגיע למקום הראשון.
2011–2013
עריכהאינייסטה פתח את עונת 2011/2012 כאשר הבקיע שער במשחק השני של הסופר קאפ הספרדי מול ריאל מדריד, שהסתיים בניצחון 2–3 לברצלונה, כאשר התוצאה בסיכום שני המשחקים הייתה 4–5 לברצלונה. בחצי גמר ליגת האלופות ברצלונה פגשה את צ'לסי ואינייסטה כבש נגדה בקאמפ נואו, אך בסופו של דבר צ'לסי העפילה לגמר.
בשנת 2012 זכה בתואר שחקן השנה של אופ"א. ב-19 בדצמבר 2013 האריך את חוזהו בברצלונה עד שנת 2018.
2014–2018
עריכהבעונת 2014/2015 תחת המאמן החדש לואיס אנריקה שימש אינייסטה כסגן הקפטן של צ'אבי וזכה עם ברצלונה בטרבל :ליגת האלופות, הליגה הספרדית וגביע המלך. לאחר עזיבתו של צ'אבי בסוף אותה עונה מונה לקפטן הרשמי של ברצלונה. בעונתו הראשונה כקפטן, עונת 2015/2016 הוא זכה עם הקבוצה בליגה הספרדית ובגביע המלך.
ב-21 באפריל 2018 כבש את השער הרביעי בגמר גביע המלך בניצחון 0–5 על סביליה, אשר היה שערו האחרון בקבוצה.
ב-27 באפריל 2018 הודיע שיעזוב את ברצלונה בתום עונת 2017/2018 לאחר 16 שנים בקבוצה הבוגרת ו-22 שנים בסך הכול במועדון.[3]
ב-20 במאי 2018 ערך את משחקו האחרון במדי ברצלונה בניצחון 0–1 על ריאל סוסיאדד, וחתם את עונת 2017/2018 עם זכייה בדאבל: אליפות ספרד וגביע המלך.
ויסל קובה
עריכהב-23 במאי 2018 הודיע על הצטרפותו לקבוצת ויסל קובה מליגת העל היפנית.[4] ב-11 במאי 2021 האריך את חוזהו בשנתיים.
אמירטס
עריכהב-7 באוגוסט 2023 חתם לשנה אחת באמירטס מליגת העל של איחוד האמירויות הערביות.
פרישה
עריכהב-7 באוקטובר 2024, בגיל 40, הודיע על פרישה מכדורגל.[5]
נבחרות ספרד
עריכהנבחרות ספרד הצעירות
עריכהאינייסטה פרץ לזירה הבינלאומית בשנת 2001, כאשר זכה עם נבחרת ספרד עד גיל 16 באליפות אירופה. שנה לאחר מכן, סייע לנבחרת ספרד עד גיל 19 לזכות באליפות אירופה. לאחר מכן הפך אינייסטה לשחקן קבוע בהרכב של ג'ואן סנטיסטבן, שהיה מאמן נבחרת ספרד עד גיל 21. בשנת 2003 שיחק אינייסטה עם נבחרתו בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20, שנערך באיחוד האמירויות הערביות, שבסופו סיימה נבחרתו במקום השני, לאחר הפסד 1:0 בגמר לברזיל. בטורניר זה שמו של אינייסטה נכלל ברשימת האולסטארס וגם שיחק מספר משחקים כקפטן הנבחרת.
נבחרת ספרד הבוגרת
עריכהב-27 במאי 2006 ערך אינייסטה את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד הבוגרת בניצחון על רוסיה במשחק ידידות, כאשר נכנס כמחליף בתוספת הזמן.
להפתעת רבים, אינייסטה נכלל בסגל של לואיס אראגונס למונדיאל 2006 בו שיחק משחק אחד.
ב-7 בפברואר 2007 הבקיע את שער הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת בדקה ה-63 בניצחון 1:0 על אנגליה במשחק ידידות.
אינייסטה המשיך למלא תפקיד מרכזי בסגל נבחרת ספרד במוקדמות יורו 2008, כאשר כבש 4 שערים, הבולט ביניהם הוא מול שוודיה. אינייסטה בדרך כלל משחק במרכז המגרש, אך משחק גם בעמדות נוספות. בעיקר במשחקי חוץ, משחק אינייסטה באגף השמאלי.
אינייסטה נכלל בסגל של נבחרת ספרד ליורו 2008, שנערך באוסטריה ובשווייץ. בעקבות וירוס בקיבה שיחק אינייסטה משחקים מעטים במשך הטורניר, אך עדיין היה חלק בלתי נפרד מהקישור של הנבחרת. הוא שיחק בשני המשחקים הראשונים של שלב הבתים, ובישל את השער השני לדוד וייה במשחק הראשון בטורניר נגד רוסיה. ברבע הגמר נגד איטליה הוחלף אינייסטה לאחר 120 דקות, לפני בעיטות העונשין. בחצי הגמר נגד רוסיה שיחק אינייסטה את כל 90 הדקות, והראה יכולת מצוינת במרכז הרחבה יחד עם חברו לקבוצה, צ'אבי. אינייסטה השלים 90 דקות בגמר היורו נגד גרמניה, בניצחון 1:0 לספרד. אינייסטה נבחר לאחד מ-23 השחקנים הטובים ביותר שהשתתפו בטורניר, יחד עם עוד 8 משחקני נבחרתו.
אינייסטה לא לקח חלק בגביע הקונפדרציות 2009 בשל פציעה בירך.
אינייסטה שיחק במונדיאל 2010 שנערך בדרום אפריקה. שערו הראשון של אינייסטה במונדיאל היה כאשר הבקיע את שער הניצחון בניצחון נבחרתו 2:1 במשחק בשלב הבתים נגד צ'ילה. הוא גם נבחר לאיש המשחק. במשך כל הטורניר היה אחד מהשחקנים הבולטים בנבחרת והצעיד את נבחרתו לגמר המונדיאל נגד הולנד. לאחר 90 דקות משחק ללא הכרעה, המשחק עבר להארכה. לאחר משחק צמוד ביותר, הגיע ההכרעה - בדקה ה-116 אינייסטה כבש את שער הניצחון לנבחרתו. בחגיגות של השער פשט אינייסטה את חולצתו וחשף גופייה עם הכיתוב:"Dani Jarque: siempre con nosotros" (בתרגום חופשי:"דני חארקה: תמיד איתנו"), שמכוונת לדני חארקה, קפטן אספניול ושחקן נבחרת ספרד שנפטר במהלך מחנה אימונים. בסוף המונדיאל היה מועמד לפרס כדור הזהב ונכלל בנבחרת הטורניר.
לאחר שמינית גמר מונדיאל 2018, בו עלה כמחליף וכבש בפנדלים בו ספרד הפסידו, הודיע אינייסטה על פרישתו מהנבחרת.
ב-2004 שיחק אינייסטה כשחקן אורח בנבחרת קטלוניה, על אף שהוא אינו בן העם הקטלאני.
סגנון המשחק
עריכהכמו חברו לקבוצה לשעבר, ססק פברגאס, גם אינייסטה החל את הקריירה כקשר אחורי. אך שיווי המשקל שלו, השליטה והמיומנות עם הכדור קידמו אותו להיות קשר התקפי. הוא זוהה בגיל צעיר על ידי הסקאוטים של ברצלונה ובגיל 18 הגיע לסגל של קבוצת ברצלונה הבוגרת. ויסנטה דל בוסקה תיאר את אינייסטה כ"כדורגלן מושלם. הוא יכול להגן ולהתקיף, הוא מייצר שערים". פרנק רייקארד אמר: "תפקדתי אותו כקיצוני, קשר מרכזי, קשר התקפי מאחורי החלוץ והוא תמיד שיחק מצוין".
הוא תפקד בתחילה כקשר התקפי, אך הוא נודע כשחקן בינלאומי בעיקר כקשר אמצע לצד צ'אבי. באתר פיפ"א נכתב על אינייסטה:" זה נמצא במצב שהסגנון שלו והמהירות שלו יכולים להפוך למשחק מעולה. הוא רץ לעמדות מסוכנות מול השער של היריב, וזה נראה כאילו הכדור דבוק לרגליים שלו. אינייסטה הוא שחקן ידוע בגלל המסירות, החדות, הכדרור והתנועה שלו".
כמו תוצרים נוספים של מחלקת הנוער של ברצלונה, כגון, גווארדיולה, צ'אבי ואיבן דה לה פנייה, אינייסטה מסתמך על אינטואיציה יצירתית יוצאת דופן של מסירות, ואת כושר האלתור במצבים מסוימים במגרש.
אינייסטה קיבל שבחים רבים על היחסים המעולים שלו עם צ'אבי. חברם לקבוצה לשעבר של השניים, ג'ובאני ואן ברונקהורסט, אמר: "יש להם מערכת יחסים מיוחדת, תמיד היה להם, הם פשוט יודעים למצוא אחד את השני במגרש".
במהלך ההבשלה שלו כשחקן, הוא צבר מוניטין רב. שיחק בתפקיד מוביל בשנים 2006, 2009 ו-2011, כאשר זכה בשנים אלה בליגת האלופות. כמו גם היה בתפקיד חשוב בהרכבים של נבחרתו ביורו 2008 ובמונדיאל 2010.
בגלל נכונותו לשחק בכל מקום במגרש, זכה אינייסטה למספר כינויים על ידי האוהדים: "El Ilusionista" (אמן האשליות), "El Cerebro" (המוח), "El Anti-Galáctico" (משחק מילים - הגלקטיקוס=ריאל מדריד, אנטי=נגד), "El Caballero Pálido" (אביר חיוור, כי צבע העור של אינייסטה מאוד לבן), ולאחרונה, נוסף לו על ידי העיתונות הספרדית, דון אנדרס.
חיים אישיים
עריכהב-2008 החל אינייסטה לצאת עם אנה אורטיס. בספטמבר 2010 אישר אינייסטה כי היא בהריון עם בתם המשותפת. ב-3 באפריל 2011 נולדה בתם הבכורה של השניים, ולריה. כשנה לאחר לידת בתם התארסו השניים והזוג נישא ביולי 2012. ב-7 במרץ 2014, כאשר הייתה אנה אורטיס בחודש השביעי של ההריון של ילדם השני, איבדה את העובר שברחמה.[6] לאחר ולריה, נולדו לזוג שני ילדים נוספים: פאולו אנדראה, שנולד במאי 2015, וסיינה, שנולדה במאי 2017.
תארים
עריכה- ברצלונה
- אליפות ספרד (9): 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2009/2010, 2010/2011, 2012/2013, 2014/2015, 2015/2016, 2017/2018
- גביע המלך הספרדי (6): 2008/2009, 2011/2012, 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018
- ליגת האלופות (4): 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011, 2014/2015
- הסופרקאפ הספרדי (7): 2005, 2006, 2009, 2010, 2011, 2013, 2016
- הסופרקאפ האירופי (3): 2009, 2011, 2015
- אליפות העולם לקבוצות (3): 2009, 2011, 2015
- נבחרת ספרד
- מונדיאל: 2010
- אליפות אירופה (2): 2008, 2012
- אליפות אירופה עד גיל 16: 2001
- אליפות אירופה עד גיל 19: 2002
- סגנית אליפות העולם עד גיל 20: 2003
- אישיים
- שחקן השנה של אופ"א: 2012
- אחד מ-23 השחקנים הטובים ביותר ביורו 2008
- פרס דון בלון לכדורגלן הספרדי של העונה: 2009
- הקשר ההתקפי הטוב ביותר בלה ליגה (5): 2009, 2011, 2012, 2013, 2014
- השחקן עם מירב הבישולים בליגה הספרדית: 2012/2013
- מקום 4 בכדור הזהב: 2009
- מקום 4 בכדורגלן השנה בעולם: 2009
- נבחרת השנה באירופה (6): 2009, 2010, 2011 ,2012, 2015 ,2016
- מקום 2 בכדור הזהב של פיפ"א: 2010
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אנדרס אינייסטה
- אנדרס אינייסטה, ברשת החברתית פייסבוק
- אנדרס אינייסטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אנדרס אינייסטה, ברשת החברתית אינסטגרם
- אנדרס אינייסטה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אנדרס אינייסטה, באתר Transfermarkt
- אנדרס אינייסטה, באתר Soccerway
- אנדרס אינייסטה, באתר BDFutbol
- אנדרס אינייסטה, באתר WorldFootball.net
- אנדרס אינייסטה, באתר National Football Teams
- אנדרס אינייסטה, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל השחקן באתר הרשמי של ברצלונה
- אנדרס אינייסטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אימפריה כלכלית: מאחורי העסקים של אינייסטה, באתר ONE, 7 באוקטובר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ ברצלונה הביסה 0:4 את ראסינג סנטאנדר, באתר וואלה, 20 בפברואר 2010
- ^ Iniesta: "My objectives are collective", האתר הרשמי של ברצלונה
- ^ נכנע ללחץ. ונגר הודיע: "אעזוב את ארסנל בקיץ", באתר ערוץ הספורט, 20 באפריל 2018
- ^ "אנצ'לוטי בנאפולי, אינייסטה אישר שיעבור ליפן", באתר ONE, 23 במאי 2018
- ^ בגיל 40: אנדרס איינסטה הודיע על פרישה מכדורגל, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2024
- ^ La mujer de Iniesta pierde el hijo que esperaba, ספורט, 8.3.2014