אסטון מרטין בפורמולה 1

אסטון מרטין היא יצרנית רכב בריטית. במהלך השנים לקחה החברה חלק, במגוון צורות, באליפות הפורמולה 1. בשנת 1959 השתתפה אסטון מרטין לראשונה באליפות, ממנה פרשה לאחר שתי עונות. במהלך שנות האלפיים בחנה החברה את האפשרות לחזור לאליפות במספר הזדמנויות. בשנת 2016 חזרה החברה כספונסרית של קבוצת רד בול, שיתוף פעולה שנמשך לאורך חמש עונות.

אסטון מרטין
Aston Martin F1 Team
בסיס סילברסטון, אנגליה
מנהל קבוצה מייק קראק
שם קודם רייסינג פוינט
www.astonmartinf1.com
עונת 2024 בפורמולה 1
נהגים ספרדספרד פרננדו אלונסו
קנדהקנדה לאנס סטרול
קריירת פורמולה 1
מרוץ היסטורי ראשון גרנד פרי הולנד 1959
מרוץ היסטורי אחרון גרנד פרי סין 2024
מספר מרוצים 77
פודיומים 9
נקודות 452
הקפות מהירות 1
מקום בעונת 2023 5 (280 נק')
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורנס סטרול, הבעלים של קבוצת המרוצים רייסינג פוינט, רכש בשנת 2020 16.7% ממניות אסטון מרטין. החל מעונת 2021 מותגה הקבוצה מחדש תחת שם היצרן.

היסטוריה עריכה

כניסה ראשונה לאליפות עריכה

 
אסטון מרטין DBR-4 ששימשה את הקבוצה בעונת 1959

אסטון מרטין השתתפה לראשונה באליפות הפורמולה 1 עם ה-DBR4, מכונית המירוץ הפתוחה הראשונה שלה. ה-DBR4 נבנתה כבר בשנת 1957, אך הופעת הבכורה שלה באליפות נדחתה עד לשנת 1959. העיכוב נגרם בשל העדיפות שנתנה החברה לפיתוח מכונית הספורט DBR1, שלבסוף זכתה במרוץ 24 השעות של לה מאן בשנת 1959. גרנד פרי הולנד היה המרוץ הראשון בו לקחה הקבוצה חלק. קרול שלבי ורוי סלבדורי דורגו במקומות 10 ו-13, בהתאמה. סלבדורי פרש מהמירוץ בהקפות הראשונות עם כשל במנוע. מכוניתו של שלבי סבלה מאותו גורל בהמשך המירוץ[1][2]. המרוץ הבא של הקבוצה היה גרנד פרי בריטניה בו הפתיע סלבדורי שדורג במקום השני. כשל במערכת ההצתה פגע ברכבו של שלבי, שנאלץ לפרוש לבסוף. סלבדורי סיים במקום השישי, אך לא זכה לנקודות[3]. בהמשך השתתפה הקבוצה בשני מרוצים נוספים, אותם סיימה ללא נקודות.

לקראת עונת 1960 בנתה הקבוצה את ה-DBR5. המכונית התבססה על הדגם הקודם, אך הייתה קלה יותר. עם זאת, המנוע בקדמת המכונית היה כבד והפך את המכונית לאיטית בהשוואה ליריבות בעלות המנוע האחורי. ההשתתפות הראשונה של הקבוצה הייתה רק במרוץ הרביעי של העונה, שהתקיים בהולנד. מכיוון שהמכונית החדשה עדיין לא הייתה מוכנה, הקבוצה שיתפה רק את סלבדורי, שהתחרה עם מכונית מהדגם הקודם. ודורג במקום ה-18. מארגני המרוץ מסרו לאסטון מרטין שהקבוצה תוכל להתחרות, אך הצוות לא יקבל תשלום. בעקבות כך סירבו חברי הקבוצה להתחרות[4]. המכונית החדשה הייתה מוכנה לבסוף לקראת המרוץ בבריטניה וסלבדורי התחרה, כשלצידו מוריס טרנטיניאן. בעיות בהיגוי הובילו לפרישה מוקדמת של סלבדורי. טרנטיניאן סיים את המרוץ במקום ה-11, בפער של חמש הקפות אחרי ג'ק ברבהאם המנצח[5]. חוסר היכולת להיות תחרותי ואי צבירת הנקודות הובילו את אסטון מרטין לפרוש מהאליפות לאחר המרוץ.

בחינת אפשרויות לחזרה ומתן חסות עריכה

דייוויד ריצ'רדס, שהוביל את הקונסורציום שניהל את אסטון מרטין ובמקביל היה הבעלים של חברת פרודרייב, בחן בשנת 2006 אפשרות להצטרפות מחודשת של הקבוצה לאליפות בעונת 2008[6]. ריצ'רדס הבהיר כי יש עוד דרך ארוכה עד שאסטון מרטין תוכל לחזור כקבוצה עתמאית וכי הוא בוחן אפשרות לשיתוף פעולה עם קבוצה קיימת[7]. בשנת 2009 הכריז ריצ'רדס בשנית על בחינת האפשרות לחזרה של הקבוצה בשותפות עם קבוצה אחרת החל מעונת 2010. גם תוכנית זאת לא באה לידי מימוש[8].

בין השנים 2016 עד 2020 הייתה אסטון מרטין נותנת חסות של קבוצת רד בול. בשנתיים האחרונות הייתה נותנת החסות הראשית של הקבוצה[9][10]

חזרה לאליפות עריכה

בינואר 2020 רכש לורנס סטרול, הבעלים של קבוצת המרוצים רייסינג פוינט, 16.7% ממניות אסטון מרטין. לאחר הרכישה הכריז על מיזוג החברות והמיתוג מחדש של הקבוצה כקבוצת אסטון מרטין, החל מעונת 2021[11][12]. אף על פי שהיה לסרחיו פרס חוזה בקבוצה עד לעונת 2022 הוא הוחלף על ידי סבסטיאן פטל שעזב את קבוצת פרארי[13]. חברת קוגניזאנט (Cognizant) הוחתמה כנותנת החסות הראשית של הקבוצה[14].

אחרי פתיחת עונה חלשה יחסית, בגרנד פרי אזרבייג'ן, המרוץ החמישי בעונה, פטל סיים במקום השני וזכה בפודיום הראשון עבור הקבוצה.

תוצאות מרוצים עריכה

1959–1960 עריכה

שנה שלדה מנוע נהג 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 נקודות מיקום
1959 DBR4 אסטון מרטין RB6 2.5 6L מונקו  ארצות הברית  הולנד  צרפת  בריטניה  גרמניה  פורטוגל  איטליה  ארצות הברית  0
בריטניה  רוי סלבדורי פרש 6 6 פרש
ארצות הברית  קרול שלבי פרש פרש 8 10
1960 DBR4 אסטון מרטין RB6 2.5 6L ארגנטינה  מונקו  ארצות הברית  הולנד  בלגיה  צרפת  בריטניה  פורטוגל  איטליה  ארצות הברית  0
בריטניה  רוי סלבדורי DNS
DBR5 פרש
צרפת  מוריס טרנטיניאן 11
מקור:[15][16][17]

2021–2023 עריכה

שנה שלדה מנוע נהג 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 נקודות מיקום
2021 AMR21 מרצדס M12 E Performance 1.6 V6 טורבו בחריין  איטליה  פורטוגל  ספרד  מונקו  אזרבייג'ן  צרפת  אוסטריה  אוסטריה  בריטניה  הונגריה  בלגיה  הולנד  איטליה  רוסיה  טורקיה  ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  קטר (מדינה)  ערב הסעודית  איחוד האמירויות הערביות  77 7
קנדה  לאנס סטרול 10 8 14 11 8 פרש 10 8 13 8 פרש 20 12 7 11 9 12 14 פרש 6 11 13
גרמניה  סבסטיאן פטל 15 15 13 13 5 2 9 12 17 פרש נפסל 5[א] 13 12 12 18 10 7 11 10 פרש 11
2022 AMR22 מרצדס F1 M13 E Performance בחריין  ערב הסעודית  אוסטרליה  איטליה  ארצות הברית  ספרד  מונקו  אזרבייג'ן  קנדה  בריטניה  אוסטריה  צרפת  הונגריה  בלגיה  הולנד  איטליה  סינגפור  יפן  ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  7 55
קנדה  לאנס סטרול 12 13 12 10 10 15 14 16 10 11 13 10 11 11 10 פרש 6 12 פרש 15 8 10
גרמניה  סבסטיאן פטל פרש 8 פרש 11 10 6 12 9 17 11 10 8 14 פרש 8 6 8 14 11 10
גרמניה  ניקו הולקנברג 17 12
2023 AMR23 מרצדס F1 M14 E Performance בחריין  ערב הסעודית  אוסטרליה  אזרבייג'ן  ארצות הברית  מונקו  ספרד  קנדה  אוסטריה  בריטניה  הונגריה  בלגיה  הולנד  איטליה  סינגפור  יפן  קטר (מדינה)  ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  ארצות הברית  איחוד האמירויות הערביות  5 280
קנדה  לאנס סטרול 6 פרש 4 78 12 פרש 6 9 94 14 10 9 11 16 פרש 11 7 17 5 5 10
ספרד  פרננדו אלונסו 3 3 3 46 3 2 7 2 55 7 9 5 2 9 15 8 68 פרש פרש 3 9 7
2024 AMR24 בחריין  ערב הסעודית  אוסטרליה  יפן  הרפובליקה העממית של סין  ארצות הברית  איטליה  מונקו  קנדה  ספרד  אוסטריה  בריטניה  הונגריה  בלגיה  הולנד  איטליה  אזרבייג'ן  סינגפור  ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  ארצות הברית  קטר (מדינה)  איחוד האמירויות הערביות  5 40[ב]
קנדה  לאנס סטרול 10 פרש 6 12 15
ספרד  פרננדו אלונסו 9 5 8 6 7
  1. ^ בשל תנאי מזג האוויר המרוץ הופסק לאחר 2 הקפות. הוענקו רק מחצית מהנקודות
  2. ^ העונה טרם הסתיימה

קישורים חיצוניים עריכה

  אתר האינטרנט הרשמי של אסטון מרטין בפורמולה 1

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Aston Martin DBR4
  2. ^ 1959 Dutch Grand Prix, MotorSport Magazine
  3. ^ 1959 British Grand Prix race report - A walk-over for British cars, MotorSport Magazine, 18 July 1959
  4. ^ 1960 Dutch Grand Prix race report: Brabham throws kitchen sink (and more) at Moss to win, MotorSport Magazine, July 1960
  5. ^ 1960 British Grand Prix, MotorSport Magazine
  6. ^ "Q & A With FIA President Max Mosley", FIA.com, 28. April 2006
  7. ^ Aston Martin owner rules out F1, BBC, 13 March 2007
  8. ^ Richards keen on Formula 1 return, BBC, 24 April 2009
  9. ^ Red Bull announce Aston Martin tie-up, Formula1.com, 17 March 2016
  10. ^ Aston Martin to become Red Bull title sponsor in 2018, Formula1.com, 25 September 2017
  11. ^ Racing Point set to become Aston Martin works team for 2021, Formula1.com, 31 January 2020
  12. ^ Aston Martin F1 team ‘will need to be competitive from the outset’ says Stroll, Formula1.com, 1 April 2020
  13. ^ Vettel to make sensational Racing Point switch in 2021 as they re-brand as Aston Martin, Formula1.com, 10 September 2020
  14. ^ Aston Martin reveal title sponsor for F1 2021 season, tease green car, Sky Sport, 7 January 2021
  15. ^ Small, Steve (1994). The Guinness Complete Grand Prix Who's Who. Guinness. pp. 333, 352 and 383. ISBN 0851127029.
  16. ^ "Aston Martin - Grands Prix started". statsf1.com. נבדק ב-25 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Aston Martin - Grands Prix not started". statsf1.com. נבדק ב-25 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)