סרחיו פרס

סרחיו מיצ'ל פרס מנדוזהספרדית: Sergio Michel Pérez Mendoza להאזנה (מידעעזרה), ידוע בכינוי צ'קוֹ (Checo); נולד ב-26 בינואר 1990) הוא נהג מרוצים מקסיקני המתחרה באליפות הפורמולה 1 עבור קבוצת רד בול.

סרחיו פרס
Sergio Pérez
פרס בגרנד פרי מלזיה (2016)
פרס בגרנד פרי מלזיה (2016)
לידה 26 בינואר 1990 (בן 31)
גוודלחרה, מקסיקו
לאום מקסיקומקסיקו מקסיקני
קבוצה נוכחית רד בול
קריירת פורמולה 1
מרוצים 195
ניצחונות 1
פודיומים 10
נקודות בקריירה 716
הקפות מהירות 4
קבוצות סאובר (20112012)
מקלארן (2013)
סהרה פורס אינדיה (20142018)
רייסינג פוינט (20182020
רד בול (2021–)
http://sergioperezf1.com/

קריירת מרוציםעריכה

פרס החל להתחרות בקארטינג בגיל 6. בשנתו הראשונה השיג ארבעה ניצחונות וסיים את העונה במקום השני בקטגוריית הצעירים. שנה לאחר מכן עבר להתחרות בקטגוריית הנוער והיה המתחרה הצעיר בסבב. בסיום העונה שב לקטגוריה הצעירה, ניצח שמונה מרוצים וסיים כאלוף הצעיר בקטגוריה. בשנת 1999 עבר להתחרות בקטגוריית 80 סמ"ק לאחר קיבל אישור מיוחד להתחרות בקטגוריה. הוא ניצח שלושה מרוצים וסיים את העונה במקום השלישי. שנה לאחר מכן המשך להתחרות בקטגוריית ה-80 סמ"ק, אך לקח חלק גם בשלושה מרוצים בקטגוריית ה-125 סמ"ק. בשנת 2002 התחרה רק בקטגוריית ה-125 סמ"ק בה השיג שישה ניצחונות וסיים את העונה במקום השני. באותה שנה לקח חלק במרוץ בינלאומי שהתקיים בלאס וגאס בקטגוריית ה-80 סמ"ק, מרוץ אותו סיים במקום ה-11. בשנת 2003 הוביל את האליפות, אך נאלץ לפרוש משבעת המרוצים האחרונים של העונה. באותה שנה לקח חלק באירוע בו לקחו חלק נהגים המתחרים באליפויות שונות בקטגוריית ה-125 סמ"ק. הוא זינק מהמקום הראשון והצליח לשמור עליו עד לסיומו של המרוץ.

בשנת 2004 עבר להתחרות ברכב חד-מושבי, כשלקח חלק באליפות סקיפ ברבר (Skip Barber National Championship) שהתקיימה באצרות הברית. הוא התחרה בחסות טלמקס, חברת התקשורת המקסיקנית בבעלותו של קרלוס סלים. שנה לאחר מכן עבר להתחרות באירופה ולקח חלק באליפות הפורמולה ב.מ.וו הגרמנית, בה התחרה בקבוצת רוזברג שנוהלה על ידי קקה רוזברג. בשנתו השנייה באליפות עבר להתחרות בקבוצת ברלין-ברנדנבורג. את העונה סיים במקום השישי עם 12 נקודות ושני פודיומים. בשנת 2007 עבר להתחרות באליפות הפורמולה 3 הבריטית ועבר להתגורר באוקספורד. בעונתו הראשונה התחרה בקטגוריה הבריטית בלבד. הוא זכה באליפות לאחר שניצח 14 מתוך 21 המרוצים וזינק מספר זהה של פעמים מהפול פוזישן. בעונתו השנייה התמודד בקטגוריה הבינלאומית. בתחילת העונה עוד הוביל את האליפות, אך עד לסיומה ניצח רק ארבעה מרוצים וסיים את העונה במקום הרביעי.

בשנת 2008 התחרה באליפות אסיה בקטגוריית GP2. הוא ניצח שני מרוצים וסיים במקום השביעי. בשנת 2009 התחרה באליפות העולם בקטגוריה וסיים במקום ה-12. בהמשך השנה השתתף, בצורה חלקית, בסבב האסייתי. בעונתו השנייה בסבב העולמי ניצח חמישה מרוצים ובסיומה דורג במקום השני.

פורמולה 1עריכה

2011-2012: סאוברעריכה

באוקטובר 2010 הודיעה קבוצת סאובר על החתמתו של פרס כמחליפו של ניק היידפלד[1]. באותו החודש הצטרף לאקדמיית פרארי לנהגים[2]. בגרנד פרי אוסטרליה, מרוץ הבכורה, סיים במקום השביעי לאחר שעצר רק פעם אחת להחלפת צמיגים במהלך המרוץ[3]. לאחר המרוץ נפסלו שני הרכבים של הקבוצה בשל הפרה של התקנות[4]. בגרנד פרי מלזיה נאלץ לפרוש לאחר שחלקים ממכוניתו של סבסטיאן בואמי פגעו במערכת האלקטרויקה ברכבו. הוא לא הצליח לצבור נקודות גם בשני המרוצים הבאים. בגרנד פרי ספרד סיים במקום התשיעי וצבר שתי נקודות ראשונות בקריירה.

במהלך מקצי הדרוג לקראת גרנד פרי מונקו איבד שליטה על רכבו ביציאה מהמנהרה ופגע בעוצמה במעקה. הוא נלקח לבדיקות רפואיות בבית החולים ולא לקח חלק במרוץ שהתקיים למחרת[5]. שבועיים לאחר מכן באימונים המקדימים לקראת גרנד פרי קנדה לא חש בטוב והוחלף על ידי פדרו דה לה רוסה[6]. הוא שב להתחרות בגרנד פרי אירופה ועד לסיום העונה צבר נקודות בארבעה מרוצים שונים.

את המרוץ הראשון של עונת 2012 סיים במקום השמיני לאחר שאיבד מספר מקומות במהלך ההקפה האחרונה בשל התחממות יתר של הצמיגים. בגרנד פרי מלזיה ניהל קרב צמוד עם פרננדו אלונסו, אותו ניצח לבסוף הספרדי[7]. בשלושת המרוצים הבאים לא צבר נקודות, למרות שבמונקו הצליח לקבוע את זמן ההקפה המהירה. בגרנד פרי קנדה זינק מהמקום ה-15, אך הצליח לסיים במקום השלישי. בגרנד פרי גרמניה זינק המהקום ה-17 והצליח לסיים במקום השישי[8]. בגרנד פרי איטליה זינק מהממקם ה-12, בניגוד למרבית המשתתפים הוא עשה שימוש בצמיגים קשים בפתיחת המרוץ והחליף לצמיגי מדיום במהלך ההקפה ה-29. הוא הצליח לעקוף נהגים רבים ואף הוביל את המרוץ במשך חמש הקפות, לפני שנעקף על ידי לואיס המילטון שניצח את המרוץ. בששת המרוצים האחרונים לא הצליח לצבור נקודות. את העונה סיים במקום העשירי עם 66 נקודות.

2013: מקלארןעריכה

לואיס המילטון, נהגה של קבוצת מלארן בעונת 2012 הודיע בספטמבר על כוונתו לעזוב את הקבוצה בסיום העונה לטובת מרצדס. באותו היום הודיעה הקבוצה על החתמתו של פרס כמחליפו של המילטון[9]. במקביל עזב את האקדמיה של פרארי וניתק את קשריו עם הקבוצה. בגרנד פרי מלזיה סיים בע את זמן ההקפה המהירה, למרות זאת סיים במקום התשיעי, המקום ממנו זינק למרוץ. במהלך גרנד פרי בחריין פגע עם רכו מספר פעמים ברכבו של ג'נסון באטן, חברו לקבוצה. בסיום המרוץ הביע באטן תערומת על הנהיגה האגרסיבית של פרס, דבר שיצר מתח בין השניים גם בהמשך העונה[10]. בגרנד פרי מונקו ביצע שורה של עקיפות מרשימות עד שהתנגש ברכבו של קימי רייקונן, שאמר בסוף המרוץ שפרס "צריך לקבל אגרוף בפנים"[11]. בנובמבר הודיע כי יעזוב את מקלארן בסיום העונה. חודש לאחר מכן חתם בקבוצה סהרה פורס אינדיה.

2014–2020: פורס אינדיה/רייסינג פוינטעריכה

 
פרס בגרנד פרי קנדה (2015)

במרוץ הראשון בקבוצתו החדשה סיים במקום ה-11, אך קודם למקום העשירי לאחר שדניאל ריקארדו נפסל. בגרנד פרי מלזיה לא הצליח לזנק את המרוץ עקב בעיות בתיבת ההילוכים. שבוע לאחר מכן, בגרנד פרי בחריין, סים במקום השלישי והשיג את הפודיום הראשון לקבוצה מאז עונת 2009. בגרנד פרי מונקו נאלץ לפרוש לאחר התנגשות עם ג'נסון באטן.

במחצית הראשונה של עונת 2015 התקשה לצבור נקודות. בתשעת המרוצים האחרונים צבר 63 נקודות (מתוך 78 נקודות בסך הכל), כולל פודיום בגרנד פרי רוסיה. גם בפתיחת עונת 2016 התקשה לצבור נקודות וסיים את שלושת המרוצים הראשונים עם אפס נקודות. גרנד פרי מונקו סיים במקום השלישי, הישג אותו שיחזר בגרנד פרי האירופאי שהתקיים באזרבייג'ן. את העונה סיים במקום השביעי עם 101 נקודות, הישגו הטוב בקריירה.

באוגוסט 2019 חתם על חוזה חדש בקבוצה לשלוש שנים[12].

לקראת גרנד פרי בריטניה בעונת 2020 התגלה כחולה בקורונה ונאלץ להחמיץ את שני המרוצים הבאים[13]. באוגוסט הודיע כי יעזוב את הקבוצה בסיום העונה בעקבות ההחתמה של סבסטיאן פטל בקבוצה החל מעונת 2021[14]. בגרנד פרי סאח'יר, מרוץ אחד לפני סיום העונה השיג את ניצחון הבכורה בקריירה[15].

2021–הווה: רד בולעריכה

בדצמבר 2020, שבועיים לאחר סיום העונה, הוחתם בקבוצת רד בול במקומו של אלכסנדר אלבון[16].

מרוציםעריכה

פורמולה 1עריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 מיקום נקודות
2011 סאובר אוסטרליה 
נפסל
מלזיה 
פרש
הרפובליקה העממית של סין 
17
טורקיה 
14
ספרד 
9
מונקו 
DNS
קנדה 
PO
ספרד 
11
בריטניה 
7
גרמניה 
11
הונגריה 
15
בלגיה 
פרש
איטליה 
פרש
סינגפור 
10
יפן 
8
קוריאה הדרומית 
16
הודו 
10
איחוד האמירויות הערביות 
11
ברזיל 
13
16 14
2012 סאובר אוסטרליה 
8
מלזיה 
2
הרפובליקה העממית של סין 
11
בחריין 
11
ספרד 
פרש
מונקו 
11
קנדה 
3
ספרד 
9
בריטניה 
פרש
גרמניה 
6
הונגריה 
14
בלגיה 
פרש
איטליה 
2
סינגפור 
10
יפן 
פרש
קוריאה הדרומית 
11
הודו 
פרש
איחוד האמירויות הערביות 
15
ארצות הברית 
11
ברזיל 
פרש
10 66
2013 מקלארן אוסטרליה 
11
מלזיה 
9
הרפובליקה העממית של סין 
11
בחריין 
6
ספרד 
9
מונקו 
16
קנדה 
11
בריטניה 
20
גרמניה 
8
הונגריה 
9
בלגיה 
11
איטליה 
12
סינגפור 
8
קוריאה הדרומית 
10
יפן 
15
הודו 
5
איחוד האמירויות הערביות 
9
ארצות הברית 
7
ברזיל 
6
11 49
2014 פורס אינדיה אוסטרליה 
10
מלזיה 
DNS
בחריין 
3
הרפובליקה העממית של סין 
9
ספרד 
9
מונקו 
פרש
קנדה 
11
אוסטריה 
6
בריטניה 
11
גרמניה 
10
הונגריה 
פרש
בלגיה 
8
איטליה 
7
סינגפור 
7
יפן 
10
רוסיה 
10
ארצות הברית 
פרש
ברזיל 
15
איחוד האמירויות הערביות 
7
10 59
2015 פורס אינדיה אוסטרליה 
10
מלזיה 
13
הרפובליקה העממית של סין 
11
בחריין 
8
ספרד 
13
מונקו 
7
קנדה 
11
אוסטריה 
9
בריטניה 
9
הונגריה 
פרש
בלגיה 
5
איטליה 
6
סינגפור 
7
יפן 
12
רוסיה 
3
ארצות הברית 
5
מקסיקו 
8
ברזיל 
12
איחוד האמירויות הערביות 
5
9 78
2016 פורס אינדיה אוסטרליה 
13
בחריין 
16
הרפובליקה העממית של סין 
11
רוסיה 
9
ספרד 
7
מונקו 
3
קנדה 
10
אזרבייג'ן 
3
אוסטריה 
17
בריטניה 
6
הונגריה 
11
גרמניה 
10
בלגיה 
5
איטליה 
8
סינגפור 
8
מלזיה 
6
יפן 
7
ארצות הברית 
8
מקסיקו 
10
ברזיל 
4
איחוד האמירויות הערביות 
8
7 101
2017 פורס אינדיה אוסטרליה 
7
הרפובליקה העממית של סין 
9
בחריין 
7
רוסיה 
6
ספרד 
4
מונקו 
13
קנדה 
5
אזרבייג'ן 
פרש
אוסטריה 
7
בריטניה 
9
הונגריה 
8
בלגיה 
17
איטליה 
9
סינגפור 
5
מלזיה 
6
יפן 
7
ארצות הברית 
8
מקסיקו 
7
ברזיל 
9
איחוד האמירויות הערביות 
7
7 100
2018 פורס אינדיה אוסטרליה 
11
בחריין 
12
הרפובליקה העממית של סין 
12
אזרבייג'ן 
3
ספרד 
9
מונקו 
12
קנדה 
14
צרפת 
פרש
אוסטריה 
7
בריטניה 
10
גרמניה 
7
הונגריה 
14
בלגיה 
5
איטליה 
7
סינגפור 
16
רוסיה 
10
יפן 
7
ארצות הברית 
8
מקסיקו 
פרש
ברזיל 
10
איחוד האמירויות הערביות 
7
8 62
2019 רייסינג פוינט אוסטרליה 
13
בחריין 
10
הרפובליקה העממית של סין 
8
אזרבייג'ן 
6
ספרד 
15
מונקו 
12
קנדה 
12
צרפת 
12
אוסטריה 
11
בריטניה 
17
גרמניה 
פרש
הונגריה 
11
בלגיה 
6
איטליה 
7
סינגפור 
פרש
רוסיה 
7
יפן 
8
מקסיקו 
7
ארצות הברית 
10
ברזיל 
9
איחוד האמירויות הערביות 
7
10 52
2020 רייסינג פוינט אוסטריה 
6
אוסטריה 
6
הונגריה 
7
בריטניה  בריטניה  ספרד 
5
בלגיה 
10
איטליה 
10
איטליה 
5
רוסיה 
4
גרמניה 
4
פורטוגל 
7
איטליה 
6
טורקיה 
2
בחריין 
פרש
בחריין 
1
איחוד האמירויות הערביות 
פרש
4 125
2021 רד בול בחריין 
5
איטליה  פורטוגל  ספרד  מונקו  אזרבייג'ן  קנדה  צרפת  אוסטריה  בריטניה  הונגריה  בלגיה  הולנד  איטליה  רוסיה  סינגפור  יפן  ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  אוסטרליה  ערב הסעודית  איחוד האמירויות הערביות  5 10[א]
  1. ^ העונה טרם הסתיימה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סרחיו פרס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה