פתיחת התפריט הראשי

בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים המוכר גם בשם בג"ץ חוק הגיוס, שנפסק ב-12 בספטמבר 2017 הוא פסק דין העוסק בחוקיותם של תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון, המסדירים את סוגיית גיוס בני ישיבות לצה"ל. פסק הדין דן בין היתר בנושא שוויון בין הפלגים השונים בעם בנושא השירות הצבאי. הוא הוכרע לאחר תקופה ארוכה של שינויים וויכוחים בנושא חוק זה.

רקעעריכה

ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ ש"חוק טל" אינו חוקתי, ולכן הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו מעבר למועד פקיעת תוקפו, 1 באוגוסט 2012. בעקבות זאת אישרה הכנסת ב-2014 את תיקון 19 לחוק שירות ביטחון,[1] שקודם על ידי הקואליציה ובהובלתה של השותפה השנייה בגודלה בממשלה, מפלגת יש עתיד, שראתה בתיקון הגשמה של קריאתה ל'שוויון בנטל'. בתיקון נקבע כי זמני ההמתנה עד קבלת הפטור ישתנו, על כך התווסף פרק ג1 המגדיר את שילוב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים אל תוך חוק הגיוס. על פי ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, אושר בנובמבר 2015 תיקון 21 לחוק,[2] שבין היתר מאריך בכמה שנים את תקופת ההסתגלות, ודוחה את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס. התיקון עבר ברוב של 49 מול 36 מתנגדים.

פסק הדיןעריכה

בג"ץ חוק הגיוס, שניתן ב-12 בספטמבר 2017, פסל ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים את הסדר חוק הגיוס על פי התיקונים הנ"ל. בפסק הדין נכתב כי בטלות הפרק תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין, זמן המאפשר לכנסת לחוקק חוק גיוס מתוקן. את העתירה נגד שני התיקונים לחוק הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל, ומפלגת "יש עתיד" עתרה נגד התיקון השני לחוק, אך השופטים פסלו את ההסדר כולו ללא הבחנה בין התיקונים[3].

בעתירה דן הרכב מורחב של 9 שופטים. הנשיאה נאור, שייצגה את דעת שופטי הרוב קבעה כי הסדר הגיוס פוגע בשוויון בצורה הפוגעת בזכות לכבוד האדם[4]. לדעתם, על הכנסת לקבוע הסדר שיביא שוויון מלא בהקדם. על ההסדר לצמצם את הפערים בצורה מדורגת וכך ליצור שינוי חברתי. לדעתה של הנשיאה נאור החוק מאפשר פטור מגיוס לאוכלוסייה נרחבת מדי ובנוסף מעניק כוח רב מדי לשיקול דעתו של שר הביטחון. עוד בעיה בהסדר היא הזמניות שלו, מפני שהוא אמור להסתיים ב-2023 בלי שנקבע הסדר שיחול אחר כך. המסקנה של נאור הייתה שההסדר לא מצמצם את אי השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי, ולא יוצר שינוי מהותי בנושא.

השופט סולברג היה היחיד שהתנגד לביטול התיקון וסבר שיש לדחות את העתירות[4]. הוא טען שלא ניתן לדעת בבירור אם החוק אינו חוקתי ולכן לא ניתן להחליט על ביטולו. סולברג ציין שהפגיעה בשוויון במקרה זה איננה קלאסית, כדוגמת קבוצה המופלה לרעה ביחס לאחרות, אלא של קבוצה המופלה לטובה בעוד האחרות אינן נפגעות או אף מושפעות. הוא מוסיף שהוויכוח הנוקב בנושא בחברה הישראלית אינו משפטי אלא נובע מתפיסות עולם שונות. אחת רואה את הגיוס כחובה מוסרית בעוד האחרת רואה בו כ"גזירת שמד".

כל השופטים קבעו כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון. שמונה שופטים בהרכב קבעו כי הפגיעה בשוויון איננה מידתית ולכן ההסדר איננו חוקתי. הוחלט ברוב על ביטולו של הסדר הגיוס החדש לגבי תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם", ביטול שיכנס לתוקף שנה אחרי מועד מתן פסק הדין, זמן שנועד לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן. מלבד זאת, בוטלה הסמכות של שר הביטחון לפטור משירות את הדוחים[דרושה הבהרה].

בעקבות פסק הדיןעריכה

בפברואר 2018 הקים שר הביטחון אביגדור ליברמן ועדה המורכבת מנציגי צה"ל ומשרד הביטחון, משפטנים ברובם, במטרה להציע נוסח חוק שיעמוד במבחן בג"ץ. ביוני פורסמו המלצות הוועדה, הכוללות יעדי גיוס המעוגנים בחוק וסנקציות כלכליות במקרה שהיעדים לא ימולאו. ב-3 ביולי 2018 אושרה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק מתוקנת המבוססת על הצעת הוועדה[5]. הסיעות החרדיות הצביעו נגד הצעת החוק, וסיעת "יש עתיד" הצביעה בעדה מהאופוזיציה. בג"ץ נעתר חלקית לבקשתו של שר הביטחון החדש בנימין נתניהו והאריך את תוקפו של החוק הקודם עד ל-15 בינואר 2019.[6] בדצמבר יאיר לפיד הודיע שבקריאה שנייה ושלישית "יש עתיד" לא תתמוך בחוק, ועל רקע הקושי בהעברתו החליטה הקואליציה להקדים את הבחירות לאפריל 2019[7]. בעקבות כך בג"ץ אישר דחייה נוספת של ביטול החוק, ל-28 ביולי 2019.[8] לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת הייתה הצעת החוק סלע מחלוקת שמנע הקמת קואליציה, והוביל להחלטה של הכנסת העשרים ואחת על פיזורה.[9]

פסק הדין נכלל גם הוא בדיון הציבורי בחברה הישראלית לגבי סמכותו של בג"ץ ויכולתו לבטל חוקים אותם חוקקה הכנסת.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה