פתיחת התפריט הראשי

ישיבת מעלה גלבוע – הקיבוץ הדתי ממוקמת בקיבוץ מעלה גלבוע. הישיבה מונה כמאה תלמידים בבית המדרש. הכולל של הישיבה לבוגרי צבא מונה כעשרים תלמידים, שכמחציתם לומדים הסמכה לרבנות. הישיבה מונהגת על ידי שלושה ראשי ישיבה: הרב דוד ביגמן, הרב יהודה גלעד והרב שמואל ריינר.

ישיבת מעלה גלבוע
בית המדרש
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשנ"ג
השתייכות ציונות דתית
הקיבוץ הדתי
ראש הישיבה הרב דוד ביגמן, הרב יהודה גלעד והרב שמואל ריינר
תלמידים כ־100 בישיבה
ספרים כתב העת מעגלים, הספרים יודוך רעיוני, את קולך שמעתי וגישת התמורות
מיקום קיבוץ מעלה גלבוע
קואורדינטות 32°28′42″N 35°25′06″E / 32.478424°N 35.418323°E / 32.478424; 35.418323
www.maalegilboa.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הישיבה מדגישה את המחויבות כלפי החברה הישראלית והעם היהודי ואת החובה לפתיחות מחשבתית ולמוסריות אנושית. הישיבה מיוחדת בדרכי לימוד הגמרא הנהוגות בה, המשלבות שיטות מסורתיות בשיטות חדשניות. מאז סגירת ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, ישיבה זו היא היחידה המשלבת שירות צבאי מלא (36 חודשים) עם לימודים בישיבה (למשך שנתיים).

היסטוריהעריכה

הישיבה הוקמה בשנת 1993, כ"ישיבת הקיבוץ הדתי" הצפונית, לאחר שקודמתה בעין צורים הוקמה בשנת 1986. שלושת ראשי הישיבה שימשו כרבני קיבוצים. הרב גלעד שימש אז כרב קיבוץ לביא (ולימים חבר כנסת מטעם מפלגת מימד), והרב ריינר בקיבוץ טירת צבי. שנה לאחר מכן הצטרף גם הרב ביגמן, שעמד קודם לכן בראש הישיבה בעין צורים, וכיהן כרב הקיבוץ מעלה גלבוע.

בשנת 2006 פתחה הישיבה תוכנית לבוגרי צבא המשלבת עשייה חברתית-חינוכית בצד הלימודים התורניים.

בשנים הראשונות שכנה הישיבה בתוך בית הכנסת של הקיבוץ והתלמידים גרו בדירות של הקיבוץ. בחורף תשס"ה (2004) נחנכו בית מדרש ובנייני פנימיות חדשים.

דרכי הלימוד וסדר היוםעריכה

עקרונות בלימודעריכה

הישיבה דוגלת בפתיחות מחשבתית ובביקורתיות בלימוד, לצד מחויבות מלאה לשמירת ההלכה. הישיבה שואפת להכניס לתוך הדיון בבית המדרש את קשת הדעות בכל תחום, בבחינת "קבל האמת ממי שאמרה"[1].

 
בנין הישיבה מרחוק

סדר היוםעריכה

בישיבה נלמדים שלושה סדרים ביום. סדר בוקר מוקדש ללימוד גמרא בעיון, סדר צהריים מוקדש ללימוד גמרא בבקיאות, וסדר ערב מוקדש ללימוד עצמי של התלמידים. בישיבה שיעורים במגוון תחומים לפני סדר בוקר, בתחילת ובסוף סדר צהריים, ברוב שעות סדר ערב, ובזמן הפסקת הצהריים. הישיבה מעודדת את התלמידים לא להיכנס לשיעורים רבים ולהעדיף לימוד עצמי.

לימודי הגמראעריכה

בלימודי העיון משלבת הישיבה בין צורת הלימוד הישיבתית הקלאסית לבין לימוד חדשני השואב את מקורותיו גם מן המחקר האקדמי. הרב ביגמן הוא מהרבנים הבולטים בין מיישמי שיטת הרבדים. הוא מעודד את התלמידים לקרוא כל דעה בפני עצמה, ואחר כך לראות את תהליכי העריכה השונים בגמרא ולחפש את המשמעות שעומדת מאחוריהם; לשאול גם "למה" ולא רק "מה"[2]. מלבד הרב ביגמן, בדרך זו מלמדים רוב רבני הישיבה, בהבדלים מסוימים.

רבנים אחרים בישיבה, ובראשם הרב ריינר, מלמדים גמרא בשיטות אחרות, בעיקר שיטת בריסק. שיטת הלימוד של הרב ריינר עוסקת בעיקר בחקירה לעומקן של ההגדרות ההלכתיות, תוך שימוש בהמשגות הלמדניות שנבנו על ידי האחרונים.

לימוד התנ"ך וגישת התמורותעריכה

לימוד התנ"ך בישיבה ברובו נעשה על דרך הפשט, תוך התמקדות בשיטה הספרותית ובשיטות נוספות.

חלק מרבני הישיבה סוברים שיש אמת פרשנית רבה בביקורת המקרא, ולפיכך רואים חשיבות בהתמודדות עם האתגרים שהתפיסה הביקורתית מציבה לאמונה. תלמידי שיעור ב' לומדים עם ד"ר חזי כהן סדרת שיעורים ששמה "מסורת וביקורת", ובה מוצגות הטענות העיקריות של הביקורת, וכן ההתמודדות הדתית עמן לאורך הדורות. בשיעורים נלמדת גם גישת התמורות, שפיתחו הרב ביגמן והרב אביה הכהן (שהיה ר"מ בישיבת עין צורים) עם כהן. לפי גישה זו, בדומה לשינויים בהלכה לאורך הדורות שלאחר המקרא (תורה שבעל פה), כך הפערים והסתירות בחוקי המקרא נובעים משינויים במהלך התהוות התורה עצמה. דוגמה רווחת לתמורות שכאלה היא שינויים שהתרחשו בספר דברים, בעקבות המעבר ממציאות נוודית לישיבת קבע בארץ. השינויים יכולים לנבוע מהתפתחות מוסרית, אירועים היסטוריים, שינויים תאולוגיים ועוד. הישיבה הוציאה לאור ספר שעוסק בגישה ומפתח אותה[3].

לימודים נוספיםעריכה

לצד לימוד הגמרא, התופס את עיקר יום הלימודים, ולימוד התנ"ך, בישיבה מדגישים את החשיבות של לימוד תורה שבעל פה, הלכה ואגדה; מחשבת ישראל וחסידות; ולצידן גם תחומי רוח נוספים כגון ספרות ופילוסופיה. בין היתר, רבים מתלמידי הישיבה לומדים בתוכניות שמטרתן ללמוד את כל התנ"ך וחצי מששת סדרי המשנה, תוך שנה אחת.

ישיבה וצבאעריכה

במסגרת תוכנית השילוב משרתים התלמידים שירות צבאי מלא בארבעה שלבים:

  • שנה, או שנה וחצי, של לימוד בישיבה
  • שנה וחצי של שירות צבאי
  • שנה, או חצי שנה (בהתאמה), של לימוד בישיבה
  • השלמת השירות הצבאי

חלק מבוגרי הישיבה משרתים בסיירות וביחידות נוספות הדורשות שירות של שלוש שנים ויותר[4].

עד 20% מכל מחזור משרתים בצבא שנתיים במקום שנתיים ושמונה חודשים, במסלול הנקרא "שילוב מיוחד". ההצטרפות למסלול דורשת אישור של ראשי הישיבה וכוונה להמשיך ללמוד לרבנות או להוראה.

היחס לחברה הישראלית ולעם ישראלעריכה

בישיבה מושם דגש על החיבור לחברה הישראלית ולמדינת ישראל. הישיבה נוהגת להשתתף במפגשי שיח בין דתיים וחילונים, ומעודדת את תלמידיה לתרום תרומה משמעותית לחברה הישראלית. בישיבה מושם דגש על מחויבות לצדק חברתי. ראשי הישיבה עוסקים בתחומי התרת עגונות וסרבנות גט, והם חברים בעמותת "גשר", בארגון "במעגלי צדק", בעמותת צהר ובבית הלל.

בשנת תשע"ג נפתח בישיבה מסלול השילוב המשלב, שבמסגרתו לומדים בה תלמידים בעלי לקויות תקשורת, בעיקר תסמונת אספרגר. תלמידים אלה עובדים בחווה חקלאית-טיפולית בשעות הבוקר ומשתלבים בלימודי הישיבה בשעות אחר הצהריים והערב. לפני פתיחת המסלול התנדבו תלמידי הישיבה אחת לשבוע בבית שאן במרכז לקליטת עלייה שבקיבוץ בית אלפא. עם פתיחת מסלול "השילוב המשלב" התנדבות זו נפסקה, מתוך אמונה כי מעלתו של השילוב בתוך קהילת הישיבה גדולה באופן משמעותי מהתנדבות מוגבלת בזמן מחוץ לכותלי המוסד.

רבים מרבני הישיבה פעילים בשדה הפמיניזם הדתי. הדבר בא לידי ביטוי בהשתתפות בכנסים של ארגון קולך ובמעורבות ביוזמות בתחומי התרת עגונות, מסורבות גט ועוד. בשנת תשע"ו נפתחה בישיבה תוכנית לימודי הלכה לנשים, בשיתוף עם מדרשת עין הנצי"ב. מפגשי התוכנית, בהובלת הרב בנימין הולצמן (ר"מ בישיבה ורב קיבוץ מעלה גלבוע) מתקיימים לרוב בעין הנצי"ב, ולעיתים גם במעלה גלבוע.

הישיבה רואה חשיבות בקשר עם יהדות התפוצות ולומדים בה תלמידים מחו"ל, רובם מארצות הברית. בניגוד לרוב הישיבות המחזיקות תוכנית לבני חו"ל, בישיבת מעלה גלבוע התלמידים מחו"ל משולבים לגמרי בתוכנית הישראלית, למעט שיעורים בודדים במהלך השבוע. חלקם מתגייסים לצה"ל ועולים לישראל.

פרסומים בהוצאת הישיבהעריכה

ספריםעריכה

  • הרב דוד ביגמן, יודוך רעיוני: התבוננות הגותית בפרשת השבוע, תשס"ט. יצא גם באנגלית בשם The Fire and the Cloud
  • לשמוע אל הרנה ואל התפלה, סדר סליחות בנוסח משולב – אשכנזי וספרדי. מהדורה ראשונה יצאה בתשס"א, בשיתוף עם ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים (מהדורה שנייה מתוקנת, תשע"ב)
  • הרב יהודה גלעד, את קֹלךָ שמעתי: שיח אלוהים ואדם בספר בראשית, עיונים בדרך הפשט ומדרשו, תשע"ג (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת תשע"ה)
  • גישת התמורות: שיטה חדשה בפרשנות התורה, בעריכת חזי כהן ואביעד עברון, תשע"ט (הוצאה משותפת עם ספרי מגיד)
  • ד"ר חזי כהן, שערי חיים: בעקבי תורתו של הבן איש חי, תשע"ט (הוצאה משותפת עם ידיעות ספרים)

כתבי עתעריכה

  • כתב העת התורני מעגלים, ובו מאמרים פרי עטם של רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה (עד שנת תשע"ז יצאו לאור עשרה כרכים)
  • וזאת ליהודה, עלון הגותי על שם הרב יהודה עמיטל, בעברית ובאנגלית. העלון יצא לאור בשנים תשע"ג-תשע"ד, בחמישה גליונות[5]

בוגרים ידועיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פירוש המשניות לרמב"ם, שמונה פרקים, הקדמה
  2. ^ אריאל פיקאר, ראיון עם הרב ביגמן, דעות, סיון תש"ס
  3. ^ ראו בספר "גישת התמורות" המצוין להלן. מאמרים נוספים על הגישה: הרב יהודה גלעד, כאופקים המתחלפים להולך בדרך רחוקה: כוונות התורה וההתפתחות המוסרית, מעגלי תורה ומוסר, מעלה גלבוע תשע"ז; חזי כהן, מה בין הפסח בשמות לפסח שבדברים, באתר ישיבת מעלה גלבוע.
  4. ^ "רב וחובל" – כתבה באתר ynet על שלושה מבוגרי הישיבה שסיימו יחד קורס חובלים. שלושה מבין מסיימי קורס טיס הם בוגרי ישיבה אחת – כתבה מאתר כיפה על שלושה בוגרי הישיבה שסיימו יחד את קורס טיס 175.
  5. ^ מאמרי העלון