בית הסוהר קציעות

מתקן כליאה בישראל

בית הסוהר קציעות (בעבר "כלא קציעות", מכונה בערבית "אנצאר 3"[1]) הוא מתקן כליאה ישראלי הנמצא בחולות חלוצה. מבחינת קיבולתו המקסימלית ושטחו המשתרע על 400 דונם, זהו מתקן הכליאה הגדול בישראל.

בית הסוהר קציעות
מידע כללי
סוג בית כלא צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 30°53′27″N 34°28′32″E / 30.89095556°N 34.47548333°E / 30.89095556; 34.47548333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מתחם ה' (גוש 5)
מפה

בשנת 2007 היו כלואים בו כ-2,500 איש, רובם המוחלט אסירים ביטחוניים פלסטינים, עצורים עד תום ההליכים ועצורים מנהליים. הכלא מחולק לשלושה מתחמים, בכלא קיים גם אגף של אסירים פליליים המבצעים את עבודות תחזוקת הכלא.

בבית הסוהר קציעות נמצא בית משפט צבאי למעצרים מנהליים. בית משפט זה הוא חלק מיחידת בתי המשפט הצבאיים באיו"ש.

היסטוריה

עריכה

בית הסוהר נפתח בשנת 1988, בעקבות האינתיפאדה הראשונה. בשנים 19931996, לאור יישום הסכמי אוסלו שוחררו מרבית האסירים ממנו והמתקן נסגר כמעט לחלוטין. לאחר מבצע "חומת מגן" ב-2002 שופץ הכלא ונפתח מחדש ככלא באחריות צה"ל, ולאחר מכן הועבר לאחריות שירות בתי הסוהר.

מבנה בית הסוהר מבוסס על שלושה מתחמים, בני כ-600 איש בכל מתחם, בהם שוכנים האסירים. בהקמתו שכנו האסירים באוהלים, כאשר הועבר המתקן לידי שירות בתי הסוהר במהלך השנים הוצבו מבני קבע לכלל האגפים בבית הסוהר. עם זאת, בהמשך שוכנו שוב חלק מן האסירים הביטחוניים באוהלים והאחרונים שבהם צפויים להיות מועברים למתקני קבע עד 2028[2]. המתחמים מוקפים בגדרות תיל ומגדלי שמירה, ובחומה היקפית על כלל בית הסוהר. מפקדות בית הסוהר, המתקנים הרפואיים ומתקני העזר שוכנים בבנייני קבע. שירות בתי הסוהר משבש את הקליטה הסלולרית בבית הסוהר כדי למנוע מהאסירים להשתמש במכשירים סלולריים שהוברחו אליו[3].

בעבר נוהל בית הסוהר על ידי חיל המשטרה הצבאית, פלוגות אבטחה של פיקוד העורף, חיילים בסדיר שנשלחו למשימות אבטחה ואנשי מילואים. ביוני 2007 עבר המתקן מסמכות צה"ל לסמכות השב"ס בדומה לכלא מגידו, ולמפקדו נתמנה תת-גונדר דני בן-זקן, שמאוחר יותר הוחלף בתת-גונדר שלומי כהן.[4] לאנשי המשטרה הצבאית בכלא ניתנה האפשרות לעבור לשב"ס, יחד עם גיוס חיילי חובה לשירות שב"ס.

בית הסוהר קרוב לגבול ישראל-מצרים, ולעיתים שורר בו מזג אוויר קשה וערפל כבד. בדצמבר 2006 ברחו מבית הסוהר שני אסירים מהפת"ח לכיוון שטח סיני ורצועת עזה. שני הנמלטים נלכדו.[5]

בשנת 2019 ננקטו צעדים להחמרת תנאי האסירים הביטחוניים בכלא, לפי תוכנית שהתווה השר גלעד ארדן. הצעדים כללו סנקציות, שינוי הסטטוס קוו ושיבוש קליטת טלפונים סלולריים, אותם הצליחו האסירים להבריח לבתי הסוהר. ב-24 במרץ 2019, כתגובה לצעדים אלה, דקר אחד האסירים בכלא קציעות שני סוהרים, ופצע אחד מהם קשה. לאחר ששני הסוהרים פונו לבית חולים, פרצו סוהרים אחרים, בכח מיוחד של יחידת השתלטות מצדה ויחידת כתר, לאגף אסירי חמאס בכלא. בתיעוד ממצלמות האבטחה נראים הסוהרים מכים אסירים באגרופים, אלות ובעיטות. 55 אסירים הוכו באלות בידי לפחות עשרה סוהרים והושארו כפותים על הרצפה. ארבעה סוהרים נחקרו, בחשד לתקיפה, והיחידה לחקירת סוהרים המליצה על סגירת התיק בעילה של "עבריין לא נודע".[6]

הכלא מוגדר כאחד מבתי הסוהר השמורים במדינה וכלואים בו גם מחבלי הנוח'בה בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס שנטלו חלק במתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023.

בסמוך לבית הסוהר קציעות הוקמו בית הסוהר סהרונים ומתקן חולות, שניהם לטיפול במסתננים מאפריקה לישראל.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בית הסוהר קציעות בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה