בלעין
בִּלְעִין (בערבית: بلعين) הוא כפר פלסטיני, הנמצא מזרחית למודיעין עילית, ב"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. בכפר כ-1,800 תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות[דרוש מקור].
 | |
| רחוב בכפר | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| ראש העיר | אחמד עיסא עבדאללה יאסין |
| שטח | 3.983 קמ"ר |
| גובה | 337 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,800 (2006) |
| קואורדינטות | 31°55′40″N 35°04′16″E / 31.927777777778°N 35.071111111111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.bilin-village.org/ | |
המשפחות ("חמולות") העיקריות בכפר הן אבו רחמה, ח'טיב ובורנאת.
הכפר התפרסם בעיקר בגלל המאבק הממושך נגד הקמת גדר ההפרדה בסמוך אליו.
היסטוריה
עריכהבמקום נמצאו חרסים בודדים מן התקופה הרומית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. בעבר הוצע לזהות את המקום עם היישוב בעלה שנזכר בתלמוד הירושלמי (סנהדרין יח ע"ג), אך הצעה זו איננה מקובלת.[1]
בשטח הכפר וסביבתו מספר אתרים ארכאולוגיים. חרבת אבו א-דנין ממערב, בה נחשפו שרידי מבנים, מספר, בורות מים, חלקי עמודים ומשקלת בית בד אבני מפתן במסגרת חפירות הצלה של רשות העתיקות. לפני בנייה במקום של ההתנחלות מודיעין עילית. וח'רבת נג'מת מרים, בה ביקר בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן וכתב:”ממערב לח'רבאתא פזורות על שטח קטן בתוך שדה מעובד הקרוי ח'רבת נג'מת, היה שם כפר לפנים, ואיננו עוד. אבנים גדולות אחדות, מהוקצעות פחות או יותר, מונחות עדיין על הארץ פה ושם. רואים שם גם גת יין עתיקה חצובה בסלע ומחולקת לשני מדורים. היישוב הזה, כפי שמעיד לכאורה שם האתר — 'כוכב מרים', היה עוד בוודאי מיושב בתקופה הנוצרית.”
כמו שאר הארץ עבר הכפר לשלטון האימפריה העות'מאנית בשנת 1517 והיה חלק מה"נחיה" (נפה) של רמלה.
בתקופת המנדט הבריטי
עריכהבתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה.
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בבלעין הייתה אוכלוסייה של 133 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין בשנת 1931 בארץ ישראל היו בכפר 66 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 166 תושבים, כולם מוסלמים[2].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 210 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 3,992 דונם, אשר מתוכם 800 דונם לגידולי דגנים[3].
-
מפה מנדטורית בקנ"מ 1:20,000 -
מפה מנדטורית של האזור משת 1945
בשליטת ירדן
עריכהלפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בעקבות קביעת הגבול בין ירדן וישראל כ-500 מטר ממערב לכפר, איבד הכפר כ-60% מאדמותיו החקלאיות.
בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 365 תושבים[4].
לאחר 1967
עריכהבעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
בעקבות הסכם אוסלו, 51.4% מאדמות הכפר נמצאות בשטח B, ו-48.6% הנותרים נמצאים בשטח C.
באפריל 2016 חנך השר וליד עסאף תערוכת כבוד בכפר בילעין, לשהידים-מחבלים שהיו שותפים בגל הטרור בשנים 2015–2016. בתערוכה הונצחו בין היתר ענן אבו סבחה מקלנדיה, שרצח את ראובן בירמכר ועופר בן ארי בשער יפו בירושלים[5]. באירוע השקת התערוכה השתתף גם אביו של המחבל בהא עליאן, מג‘בל מוכבאר, שרצח שלושה יהודים בקו 78 בשכונת ארמון הנציב בירושלים שתמונתו הוצגה בתערוכה[6].
פרשת הקרקעות
עריכהבשנת 1991 פנתה "הקרן לגאולת הקרקע" אל פליאה אלבק, שכיהנה כמנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בבקשה לרשום 780 דונם מאדמות פרטיות של תושבי בלעין כאדמות מדינה. הבקשה לא הסתמכה על מסמכים אלא על תצהיר כי הקרן רכשה את השטח אך אינה מעוניינת לבצע רישום בטאבו על שמה. על אדמות אלו הוקמה ההתנחלות "קריית ספר" שיועדה לציבור החרדי, שבהמשך התפתחה לעיר מודיעין עילית. סך הכל, הקצתה המדינה לקרן לגאולת קרקע, בחינם, קרקע בת 1,250 דונם במודיעין עילית[7]. הקרן התקשרה עם יזמים פרטיים לפיתוח היישוב. בהם החברות סולל בונה וחפציבה שבנו כ-2,000 דירות[8], ודניה סיבוס שבנתה 2,500 דירות[9].
בתחילת שנות ה-2000 יזם איש העסקים שמואל עינב את פרויקט "מתתיהו מזרח", פרויקט הרחבה של מודיעין עילית. לטענתו רכש במקום, יחד עם שותפים זרים, כ-1,300 דונם[10][11]. תושבי בלעין טענו שמעולם לא מכרו קרקעות במקום[12], ועתרו לבג"ץ[13]. בעקבות טענה זו הכריזה מדינת ישראל על חלק מהשטח כאדמת מדינה, וחלקן הופקע לטובת הקמת גדר ההפרדה[14]. בפברואר 2007 הלבינה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי את הפרויקט, לאחר שנבנו בו 42 בנייני מגורים ובהם כ-1,500 דירות[15].
המאבק נגד גדר ההפרדה
עריכה
ערך מורחב – המאבק נגד גדר ההפרדה בבילעין
הכפר התפרסם בתחילת המאה ה-21 בגלל המאבק נגד הקמת גדר ההפרדה בסמוך אליו. גדר ההפרדה באזור מותירה מחוץ לכפר 1,647 דונם מתוך 4,085 דונם הנכללים באדמות הכפר לפי החלוקה המנדטורית של אדמות הכפרים, מתוכם 678 דונם בבעלות פרטית והשאר אדמות מדינה[16].
החל מחודש ינואר 2005 מנהל הכפר מאבק כנגד גדר ההפרדה. המאבק כלל עתירה לבג"ץ, שבה נקבע שהגדר באזור תוכננה ונבנתה כך שתאפשר את הרחבתה העתידית של מודיעין עילית ולאו דווקא לפי שיקולים ביטחוניים. לכן קבע בג"ץ שיש לפסול את תוואי הגדר[17].
המאבק כולל הפגנות הנערכות בכפר מדי יום שישי, שבהן לוקחים חלק תושבי הכפר והכפרים הסמוכים, וכן מבקרים מבחוץ: פלסטינים מיהודה והשומרון, ישראלים, בעיקר פעילי שמאל רדיקלי, פעילי קבוצת אנרכיסטים נגד הגדר ופעילים בינלאומיים כגון תנועת הסולידריות הבינלאומית[18].
תיעוד המאבק
עריכה- בשנת 2006 יצא לאקרנים הסרט התיעודי "בילעין חביבתי", בהשראת מאבקם של תושבי הכפר[19]. צלם הסרט, עימאד בורנאט, נפצע לאחר שהוכה על ידי חיילי מג"ב[20].
- ב-2010 יצא לאקרנים הסרט באורך המלא "זרמים קטועים" בבימוי והפקה משותפת של גיא דוידי ואלכסנדר גוצ'מאן. הסרט עוסק בבעיית הנגישות למי שתייה בכפר ועוקב אחר החיים בהשפעת המחסור המתמשך במים במשך ארבע שנים.
- ב-2012 יצא הסרט "חמש מצלמות שבורות" המתעד את מאבק תושבי הכפר. הסרט נכלל בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי[21].
גאוגרפיה
עריכהצמוד לכפר ממערב ממוקמת שמורת הטבע אלוני בילעין, בה 160 עצי אלון מצוי ומספר עצי חרוב, המהווים שריד ליער האלונים שכיסה עד אמצע המאה ה-19 את השפלה ומורדות השומרון, ששרד בזכות קבר שיח' איברהים שהיה במקום[22].
קישורים חיצוניים
עריכה
- ניר שלו,החומה בבילעין והתפשטות מודיעין עילית מזרחה, באתר הגדה השמאלית, 10 בספטמבר 2005
- אורית בר-גיל, בג"ץ: להפסיק את בניית השכונה בסמוך למודיעין, על אדמות הכפר בילעין, באתר גלובס, 9 בינואר 2006
הערות שוליים
עריכה- ^ יצחק מגן, ישראל פינקלשטיין (ע), סקר ארכאולוגי בארץ בנימין, ירושלים: רשות העתיקות, 1993, עמ' 42-43, מסת"ב 965-406-007-8
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
- ^ דני אדינו אבבה, רועי ינובסקי, קובי נחשוני, יעל פרידסון, רותם אליזרע ועומרי אפרים, עופר וראובן נרצחו בפיגוע: "מדהימים ומלאי שמחת חיים", באתר ynet, 23 בדצמבר 2015
- ^ אתר 'הקול היהודי', דו"ח מחקר, השתלטות מאורגנת (עמ' 15)
- ^ משה ליכטמן, איש העסקים המסתורי שמחזיק קרקעות ביו"ש בעשרות מ' ש', באתר גלובס, 3 ביוני 2015
- ^ אלעזר לוין, יונה וסו"ב יבנו 714 דירות ב-65 מיליון ד' בקרית ספר, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2002
- ^ אלעזר לוין, דניה סיבוס תבנה 2,500 דירות במודיעין עילית ב-130 מיליון דולר, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2004
- ^ אלעזר לוין, שמואל עינב מתכוון להקים עיר חרדית נוספת מצפון למודיעין, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2003
- ^ הארץ, עינב רכש 300 דונם מערבים במודיעין עילית ב-3 מיליון דולר, באתר TheMarker, 20 באפריל 2003
- ^ עקיבא אלדר, המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח, באתר הארץ, 2 בינואר 2006
- ^ בג"ץ 143/06 ראש מועצת הכפר בלעין ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־5 בספטמבר 2007
- ^ במסווה של ביטחון - הרחבת התנחלויות בחסות מכשול ההפרדה, דצמבר 2005, באתר בצלם
- ^ עקיבא אלדר, "ההלבנה" הגדולה של ההתנחלויות: הוכשרה מתתיהו מזרח, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007
- ^ רועי וגנר, מעצרים תכופים, מכות ועצים שרופים: הצבא מגביר את הלחץ בבילעין, באתר "שיחה מקומית", 27 באוקטובר 2014
- ^ בג"ץ 8414/05 אחמד עיסא עבדאללה יאסין, ראש המועצה הכפרית בלעין נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־4 בספטמבר 2007
- ^ גדי אלגזי, מטריקס בבילעין - הון, התנחלות והתנגדות אזרחית סביב גדרות ההפרדה, או סיפור על קפיטליזם קולוניאלי בישראל, 2005, באתר "העוקץ", 3 בדצמבר 2005
- ^ רינת אבולעפיה, בלעין בלעין, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2006
- ^ מירון רפופורט, שופט צבאי: לחקור פציעת צלם פלשתיני בבילעין, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2006
- ^ גדעון לוי, חמש מצלמות ומצפון, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2012
אתר חדשות ערוץ 2, "שומרי הסף" ו"חמש מצלמות שבורות" מועמדים לאוסקר, באתר גלובס, 10 בינואר 2013 - ^ שמורת אלוני בילעין, באתר טבע ונופים בישראל
