בנדר עבאס
בַּנְדַר עַבָּאס (בפרסית: ⓘⒾ) היא בירת מחוז הורמוזגאן בדרום-מזרח איראן ועיר הנמל החשובה שלה, העיר שוכנת על שפת מצר הורמוז שבמפרץ הפרסי כ-1,052 ק"מ דרום-מזרחית לבירה טהראן. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של איראן משנת 2016 התגוררו בעיר 526,648 בני אדם.
ממראות העיר | |
מדינה | איראן |
---|---|
מחוז | הורמוזגאן |
תאריך ייסוד | 600 לפנה"ס |
גובה | 9 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 526,648 (2016) |
קואורדינטות | 27°11′N 56°16′E / 27.183°N 56.267°E |
אזור זמן | UTC +3:30 |
http://bndc.ir | |
היסטוריה
עריכההעיר נוסדה בתקופת שלטונו של דריווש הראשון, (בין 586 ו-522 לפני הספירה). לאחר שכבש אלכסנדר הגדול את העיר מהממלכה האחמנית ב-334 לפנה"ס, העיר נקראה "הורמירזד" (Hormirzad).
בשנת 1507 הקימו הפורטוגזים נמל בעיר, והם קראו לה "גמרון". בשנת 1514 כבש עבאס שאה הראשון את העיר, הוא שיקם את הנמל בסיוע חברת הודו המזרחית הבריטית, ובנדר עבאס הפכה למרכז חשוב ליצוא המשי האיראני.
ב-1740 הייתה העיר בשליטת הערבים, וב-1780 בשליטת מנהיגי מאסקט (עומאן), אולם בשנת 1868 ירד מעמדה של עומאן והעיר שבה לשלטון פרסי.
כיום משמשת העיר כמרכז יבוא ויצוא, בעיקר לסוראט (הודו). אלפי תיירים מבקרים מדי שנה בעיר ובאי הסמוך לה קשם.
נמל בנדר עבאס
עריכהנמל בנדר עבאס מהווה מרכיב חשוב בכלכלה המקומית, דרכו מייצאים בין היתר: טבק, תמרים, פירות הדר, שימורי טונה, וכלי חרס.
ליד הנמל נמצאים הבסיסים הראשיים של חיל הים האיראני ושל חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית. בשנת 2010 פורסם כי חברה גרמנית חתמה על חוזה לשיפוץ הנמל, אולם החוזה בוטל בעקבות לחץ ישראלי על ממשלת גרמניה. ישראל טענה כי משלוחי נשק רבים לחמאס וחזבאללה, יוצאים מבנדר עבאס. [1]
הנמל הוא חלק של המסדרון הצפוני דרומי.
ב-19 במאי 2020 פורסם בתקשורת כי ישראל ביצעה מתקפת סייבר ששיתקה את הנמל לשלושה ימים, כתגובה על מתקפת סיבר על מתקני התפלת מים ומערכת הביוב של ישראל קודם לכן.
תחבורה
עריכההעיר מקושרת באמצעות מערכת כבישים לשיראז, כרמאן זאהדאן, ושירג'אן. כמו כן לעיר נמל תעופה בינלאומי המשמש יעדים באיראן ובאיחוד האמירויות הערביות.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של בנדר עבאס
- על העיר (באנגלית)
- העיר באתר אנציקלופדיה איראניקה
- נמל בנדר עבאס
- בנדר עבאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בנדר עבאס (איראן), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ברק רביד, לחץ ישראלי על ממשלת גרמניה הוביל לביטול חוזה בין חברה גרמנית לאיראן, באתר הארץ, 25 בינואר 2010
דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
טהראן משהד | |||||||||
1 | טהראן | טהראן | 8,693,706 | 11 | רשת | גילאן | 679,995 | אספהאן כרג' | |
2 | משהד | ח'וראסאן רזאווי | 3,001,184 | 12 | זאהדאן | סיסתאן ובלוצ'סתאן | 587,730 | ||
3 | אספהאן | אספהאן | 1,961,260 | 13 | המדאן | המדאן | 554,406 | ||
4 | כרג' | אלבורז | 1,592,492 | 14 | כרמאן | כרמאן | 537,718 | ||
5 | שיראז | פארס | 1,565,572 | 15 | יזד | יזד | 529,673 | ||
6 | תבריז | מזרח אזרבייג'ן | 1,558,693 | 16 | ארדביל | ארדביל | 529,374 | ||
7 | קום | קום | 1,201,158 | 17 | בנדר עבאס | הורמוזגאן | 526,648 | ||
8 | אהוואז | ח'וזסתאן | 1,184,788 | 18 | אראכ | מרכזי | 520,944 | ||
9 | כרמאנשאה | כרמאנשאה | 946,651 | 19 | אסלאמשהר | טהראן | 448,129 | ||
10 | אורמיה | מערב אזרבייג'ן | 736,224 | 20 | זנג'אן | זנג'אן | 430,871 |