ויקיפדיה

ג'וואן הווארד

(הופנה מהדף ג'אוון האוורד)

ג'וואן אנטוניו הווארד (באנגלית: Juwan Antonio Howard; נולד ב-7 בפברואר 1973 בשיקגו, אילינוי) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק בעמדת הפאוור פורוורד. בשבע השנים הראשונות בקריירה שלו שיחק בוושינגטון ויזארדס ולאחר מכן שיחק בדאלאס מאבריקס, בדנוור נאגטס, באורלנדו מג'יק, ביוסטון רוקטס, בשארלוט בובקאטס, בפורטלנד טרייל בלייזרס ובמיאמי היט. ב-2012 וב-2013 זכה עם מיאמי באליפות ה-NBA.

ג'וואן הווארד
Juwan Howard
לידה 7 בפברואר 1973 (בן 51)
שיקגו שבאילינוי
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.06 מטרים
מכללה אוניברסיטת מישיגן
דראפט בחירה מספר 5, 1994
וושינגטון בולטס
קבוצות כשחקן
1994–2001
2001–2002
2002–2003
2003–2004
2004–2007
2008-2007
2008
2008–2009
2009–2010
2010–2013		 וושינגטון בולטס/ויזארדס
דאלאס מאבריקס
דנוור נאגטס
אורלנדו מג'יק
יוסטון רוקטס
דאלאס מאבריקס
דנוור נאגטס
שארלוט בובקאטס
פורטלנד טרייל בלייזרס
מיאמי היט
הישגים כשחקן
2 זכיות באליפות ה-NBA‏ (2012, 2013)
השתתפות במשחק האולסטאר (1996)
חמישיית העונה השלישית (1996)
חמישיית הרוקיז השנייה של העונה (1995)

ב-1996 שיחק במשחק האולסטאר של ה-NBA עם נבחרת המזרח, ובאותה שנה נבחר גם לחמישיית העונה השלישית. עונה אחת לפני כן נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה, ושיחק גם במשחק שחקני השנה הראשונה נגד שחקני השנה השנייה שבסוף שבוע האולסטאר.

ראשית חייו

עריכה

הווארד גדל והתחנך בבית סבתו בדרום העיר שיקגו[1], מכיוון שאימו, שהייתה בת 17 בלבד בעת לידתו, לא רצתה לגדלו. הוא למד בתיכון מקומי בעיר במדיו שיחק כדורסל. בשנתו האחרונה בתיכון, שנת 1991, בחר בו המגזין Parade לשחקן השנה בתיכונים בארצות הברית והוא אף נבחר להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן. בסיום לימודיו התיכוניים, החליט הווארד ללכת וללמוד באוניברסיטת מישיגן. מספר שעות לאחר שהודיע לסבתו על החלטתו ללמוד במישיגן, נפטרה סבתו מהתקף לב, והווארד עבר לגור עם מאמנו בתיכון, ריצ'רד קוק.

באוניברסיטת מישיגן

עריכה
 
חמישיית ה-Fab Five מאוניברסיטת מישיגן. משמאל לימין: ג'ימי קינג, ג'יילן רוז, כריס ובר, ריי ג'קסון והווארד.

בעת ששיחק הווארד באוניברסיטת מישיגן היה חבר בחמישייה שנחשבת לאחת הטובות והבולטות בתולדות ה-NCAA[2], שזכתה לכינוי ה-"Fab Five". מלבדו כללה החמישייה את כריס ובר, ג'יילן רוז, ג'ימי קינג וריי ג'קסון.

בעונתו הראשונה במישיגן קלע הווארד 11.1 נקודות בממוצע למשחק ב-34 משחקי קבוצתו. הקבוצה הגיעה בסוף השנה לגמר טורניר ה-NCAA, בו קלע 9 נקודות ב-29 דקות משחק על אף שסבל מבעיות רפואיות. בעונתו השנייה במכללה שיפר הווארד את ממוצע הנקודות שלו ל-14.6, אז גם הפך לפותח קבוע בחמישייה. גם בעונה זו הגיעה הקבוצה לגמר ה-NCAA, אך במשחק הגמר שותף הווארד מעט מכיוון שנכנס לבעיית עבירות מוקדמת. בעונתו השלישית במישיגן קבע ממוצעים של 20.8 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק, שיפור משמעותי ביחס לעונות הקודמות. למרות עונתו הטובה הקבוצה לא העפילה בעונה זו לגמר הטורניר.

בתקופתו במכללה נחשב הווארד לשחקן הגנה מוכשר ואחד הפאוור פורוורדים המצטיינים בהיבט ההגנתי. מאמנו סטיב פישר כינה אותו "צוק גיברלטר"[3]. לאחר משחק ב-1994 תיאר אותו סקיפ מיסלנסקי (Skip Myslenski), כתב הכדורסל של עיתון "שיקגו טריביון" כ"עוגן של קבוצתו, שחיזק את יציבותה פעמים רבות עת שהיא התערערה. הוא אף היה מושיעם והציל אותם מטעויות רבות שעשו במשחק".[3]

בתקופתו במכללה תיאר אותו מאמן הכדורסל ושחקן העבר דאג קולינס כשחקן שיכול לשחק עם הגב לסל, יכול לזרוק אף ממרחק של חמישה מטרים ומשחק עם אנרגיה רבה ואמוציות[4]. העיתון "The Baltimore Sun", בכתבה לאחר בחירתו בדראפט ה-NBA בידי וושינגטון בולטס, תיאר אותו כפאוור פורוורד עם יכולת לשחק גם כסנטר וציין שבאוניברסיטת מישיגן היה יותר אפקטיבי כששיחק עם הגב לסל, אבל העיר גם כי הוא בעל יכולת מסירה טובה וקלעי טוב מחצי-מרחק[5]. מאמן וושינגטון בולטס ג'ים לינאם (Jim Lynam) תיאר את הווארד כ"שחקן נהדר, שיכול להגן והן לקלוע היטב"[6].

קריירת NBA

עריכה

וושינגטון בולטס/ויזארדס

עריכה

הווארד נבחר בבחירה מספר 5 בדראפט 1994 על ידי הוושינגטון בולטס. בתחילת עונת 1994/1995 לא היה הסכם קיבוצי ב-NBA. בעקבות זאת לא היה חתום הווארד על חוזה בבולטס שבועיים לפני שמחנה האימונים של הקבוצה החל. הוא המשיך להתאמן עד סוף ספטמבר בביתו שבשיקגו. לאחר מכן התחילו שמועות על אפשרויות שהוא יישלח לקבוצה אחרת בטרייד[7]. ב-9 בנובמבר הפך הווארד לשחקן האחרון שנבחר בסיבוב הראשון של הדראפט שאין לו חוזה[8]. הוא החמיץ את רוב המשחקים בחודש הראשון של עונת ה-NBA, וגר בתקופה הזו במלון שהיה קרוב לנמל התעופה שיקגו או'הייר. בינתיים השיחות הארוכות נמשכו[9]. ב-17 בנובמבר חתם הווארד בבולטס, וכבר במשחקו הראשון פתח בחמישייה.

אל הווארד הצטרף חברו לשעבר ב-Fab Five, כריס ובר, שהועבר לבולטס בטרייד מגולדן סטייט ווריורס. אליהם חברו בקו הקדמי השחקנים גאורגה מורשאן וקווין דאקוורת'. במהלך העונה הפך הווארד לפותח קבוע בחמישייה, והוא השיג ממוצע של 17 נקודות למשחק. בנוסף הוא סיים 17 משחקים בדאבל דאבל. הוא השיג יותר מ-30 נקודות בשלושה משחקים[10]. ב-11 בפברואר 1995 השתתף הווארד במשחק הרוקיז נגד הסופמורס בסוף שבוע האולסטאר של ה-NBA. בסיום העונה נבחר הווארד לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה, אך קבוצתו סיימה את העונה במאזן עגום של 21-61 בלבד.

בתחילת העונה בחרו הבולטס בדראפט את ראשיד וולאס. וולאס המשחק בעמדתו של הווארד אמור היה להקטין את כמות הדקות שלו. למרות זאת, שלושה משחקני הבולטס שמשחקים גם כן בעמדתו של הווארד נפצעו, ופציעותם נמשכו בחלק גדול מהעונה. בזכות פציעות אלו ניתנו להווארד דקות משחק נוספות. בעונה זו הוא היה אחד מהשחקנים הבולטים בליגה[10]. את העונה הוא סיים במקום השלישי מבין כל שחקני ה-NBA בכמות הדקות שקיבל, במקום השישי בכמות הנקודות שקלע ובמקום העשירי בממוצע הנקודות שקלע (22.1)[10]. ב-19 באפריל 1996 קלע הווארד 42 נקודות במשחק נגד טורונטו ראפטורס, שיא קריירה בנקודות למשחק אחד. במהלך העונה השיג הווארד דאבל דאבל 22 פעמים, וקלע לפחות 20 נקודות במשחק 16 פעמים[11]. הוא הצליח להיבחר לתואר שחקן ה-NBA של החודש באפריל[12] ונבחר בפעם היחידה בקריירה למשחק האולסטאר של ה-NBA. בסיום העונה הוא נבחר לחמישיית העונה השלישית. בנוסף, הוא נקנס ב-5000$ על כך שבעט במימיית מים על פני הפארקט ועשה תנועה מגונה במהלך המשחק מול שארלוט הורנטס[13].

אחרי שהשיג ממוצעים של 17 נקודות בעונת הרוקי שלו וקצת יותר מ-22 בעונת הסופמור שלו, הפך הווארד לשחקן חופשי. הבולטס הציעו לו חוזה בשווי 89 מיליון דולר, ואילו מיאמי היט הציעו חוזה של שבע שנים בשווי 98-101 מיליון דולר. עם זאת, ההיט לא חשבו על תקרת השכר המותרת ב-NBA. הם נתנו בונוסים גדולים לטים הארדוויי ופי. ג'יי. בראון, ועדיין היו צריכים לחשוב על משא ומתן מחודש עם אלונזו מורנינג לפני שהגיעו לחוזהו הגדול של הווארד. ההיט ניסו להחתים את הווארד בכל זאת, אבל הליגה דחתה את הצעתם להווארד[14], שבסופו של דבר חתם ב-5 באוגוסט 1996 בבולטס. הוא הפך לשחקן ה-NBA הראשון בהיסטוריה שחתם על חוזה ששווה יותר מ-100 מיליון $, כשהחוזה כלל שבע שנים עם שכר של 105 מיליון $[15].

בתחילת עונת 1996/1997 הפכו הבולטס לוושינגטון ויזארדס כדי להפוך את שם הקבוצה לחיובי יותר[16]. הווארד סיים את העונה עם ממוצעים של 19.1 נקודות ו-8 ריבאונדים כשהוא משיג דאבל דאבל 24 פעמים. עונה זו הייתה היחידה בקריירה שלו בה הופיעה עם הויזארדס בפלייאוף. הוא השיג 18.7 נקודות ב-43 דקות בממוצע. הויזארדס סיימו את העונה הרגילה עם מאזן 44-38. הם הודחו כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף בסוויפ לשיקגו בולס. הבולס המשיכו בדרכם כדי לזכות באליפות שנייה ברציפות.

בתחילת עונת 1997/1998 עברו הויזארדס מאולמם הקודם, ה-US Airways Arena, ל-MCI[17]. הווארד השיג דאבל דאבל 11 פעמים. הוא הציג ממוצעים טובים של 18.5 נקודות עם 8 ריבאונדים למשחק. הוא היה פצוע 18 משחקים בעונה זו. הויזארדס סיימו את העונה עם מאזן 42-40 ולא עלו לפלייאוף.

במהלך אותה עונה, ב-6 באפריל 1998, הגישה אישה תלונה על הטרדה מינית נגד הווארד וחברו לקבוצה כריס ובר, אחרי מסיבה בביתו של הווארד. חבר המושבעים שמע עדות מכל 40 המשתתפים במסיבתו של הווארד, וקבע שהתביעה לא הייתה מוצדקת והתיק נסגר במאי. ביוני הגיש הווארד תביעה נגד האישה שתבעה אותו[18]. הוא ביקש פיצוי על המצוקה הרגשית שגרמה לו ועל הנזק למוניטין שלו. בנובמבר פוצה הווארד ב-100,000$ על פיצויים עונשיים והוצאות משפטיות. בנוסף הוא קיבל פיצוי סמלי של דולר.[19].

במהלך עונתו הבאה החמיץ הווארד 14 משחקים בעקבות פציעה חוזרת בקרסול. הוא השיג דאבל דאבל 11 פעמים, ופעמיים 15 ריבאונדים במשחק. הוא סיים את העונה עם ממוצעים של 18.9 נקודות ו-7 ריבאונדים. בעונתו הבאה הוא השיג דאבל דאבל 10 פעמים עם ממוצעים של 14.9 נקודות ו-8.1 ריבאונדים. לראשונה מזה שש עונות בוושינגטון הפך הווארד ללא פופולרי ומאכזב לפי ה-Chicago Tribune[20].

בעונת 2000/2001 חזר הווארד להציג ממוצע נקודות של יותר מ-18, כשהשיג 18.2 עם 7 ריבאונדים בממוצע. ב-31 בדצמבר 2000 השיג הווארד שיא קריירה כשקלע 15 זריקות עונשין במשחק נגד דטרויט פיסטונס. ב-22 בפברואר 2001 העביר מייקל ג'ורדן (שהפך לאחד מבעלי הויזארדס) את הווארד לדאלאס מאבריקס ביחד עם אובינה אקזיאה וקלווין בות' בתמורה ללוי ואט, איתן תומאס, יוברט דייוויס, קורטני אלכסנדר ו-3 מיליון דולר. הטרייד היה מיועד כדי לפנות לוויזארדס מקום מתחת לתקרת השכר לקראת העונה הבאה. את העונה הזו הויזארדס סיימו עם מאזן רע של 19-63.

2001–2004

עריכה

בדאלאס הפך הווארד לפאוור פורוורד הפותח בחמישייה. הקודם שפתח בעמדה זו, דירק נוביצקי, עבר לפתוח בעמדת הסמול פורוורד. כך נוצרה חמישייה גבוהה במאבריקס. אף על פי שהקבוצה הייתה רוויה באול-סטארים כמו נוביצקי, מייקל פינלי, וה-MVP לעונה זו - סטיב נאש, קיבל הווארד את השכר הגבוה ביותר[21]. במהלך העונה הצליח הווארד להשיג דאבל דאבל 16 פעמים, ולקלוע מעל 30 נקודות חמש פעמים[22]. ממוצעיו הגיעו ל-17.8 נקודות עם 7.1 ריבאונדים למשחק. ב-20 במרץ השיג הווארד שיא הקריירה של חמש חסימות במשחק נגד פורטלנד טרייל בלייזרס.[23]. בפלייאוף של העונה הזו ניצחו המאבריקס בסיבוב הראשון את יוטה ג'אז 3-2 אך הפסידו בחצי גמר המערב לסן אנטוניו ספרס 1-4. הפלייאוף הזה הוא היחיד בקריירה של הווארד בו הוא עבר את הסיבוב הראשון. במהלך הסדרה מול הג'אז הכה הווארד את הגארד שלהם, דרק אנדרסון, שמעד ופרק את כתפו. בעקבות זאת הושעה הווארד מהמשחק[24].

בעונתו הבאה במאבריקס השיג הווארד דאבל דאבל 17 פעמים[25]. ממוצעיו ירדו מעט, ל-14.6 נקודות עם 7.6 ריבאונדים. זו הייתה העונה הראשונה מאז עונת הרוקי שלו שהוא לא פתח בחמישייה בכל המשחקים. ב-31 בינואר הוא השיג שיא קריירה חדש של 16 ריבאונדים במשחק נגד יוסטון רוקטס. אחרי 53 משחקים ששיחק בעונה זו דאלאס שלחה אותו בטרייד לדנוור נאגטס ביחד עם דונל הארווי, טים הארדוויי, ובחירת דראפט בסיבוב ראשון בתמורה לריף לפרנץ, אייברי ג'ונסון, ניק ואן אקסל וטאריק עבדול-ואהד. לפני תקופת הטרייד נחשב הווארד למגן הגבוה הטוב ביותר של המאבריקס[26].

בדנוור פתח הווארד בחמישייה בכל המשחקים. הנאגטס סיימו את העונה עם מאזן של 27-55 ולא עלו לפלייאוף, ואילו המאבריקס סיימה את העונה עם מאזן 55-27, ועלו לחצי גמר המערב ללא הווארד. ב-25 במרץ 2002 קלע הווארד את הנקודה ה-10,000 שלו.

במשחק טרום עונה של הנאגטס ניסה הווארד לחבוט עם אגרופיו באל הרינגטון וג'רמיין אוניל. בעקבות זאת השעתה אותו הליגה מהמשחק הזה ומשני המשחקים הראשונים של עונת ה-NBA הבאה. בנוסף הוא נקנס ב-458,000$[27]. בעונה עצמה השיג הווארד דאבל דאבל 18 פעמים וממוצעים של 18.4 נקודות עם 7.6 ריבאונדים. הווארד פתח בחמישייה בכל המשחקים בעונה זו.

בתחילת העונה הבאה הוא חתם כשחקן חופשי באורלנדו מג'יק. הוא השיג דאבל דאבל 16 פעמים. ממוצעיו הגיעו ל-17.2 נקודות עם 7.1 ריבאונדים. הוא שיחק ב-81 משחקים ופתח בחמישייה ב-77 מהם. קבוצתו השיגה מאזן 21-61, הגרוע ביותר בליגה תחת המאמנים דוק ריברס וג'וני דייוויס[28].

יוסטון רוקטס

עריכה
 
הווארד בתקופתו ביוסטון

ב-29 ביוני 2004 עבר הווארד ליוסטון רוקטס בטרייד בו הועברו לרוקטס גם טרייסי מקגריידי וטיירון לו. לאורלנדו הועברו סטיב פרנסיס, קוטינו מובלי וקלווין קייטו. במהלך העונה השיג הווארד דאבל דאבל 7 פעמים[29]. הוא קלע 9.6 נקודות עם 5.7 ריבאונדים בממוצע למשחק. עונה זו הייתה הראשונה בה הוא לא קלע במספרים כפולים, והראשונה בה הוא קיבל פחות מ-32 דקות בממוצע למשחק. בתחילה הווארד לא פתח בחמישייה, אך בהמשכה הוא הפך לפותח קבוע. הרוקטס הגיעו למאזן 51-31 בסיום העונה הסדירה תחת המאמן ג'ף ואן גנדי, והודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון על ידי דאלאס מאבריקס. הווארד סיים את העונה לפני שהרוקטס הודחו בפלייאוף, כשב-14 במרץ הוא נקע את ברכו הימנית. במקביל להתרחשות הפציעה פיתח הווארד תסמינים של דלקת נגיפית של שריר הלב, עם פעמת, כאב בחזה וחום. בסופו של דבר אובחן זיהום נגיפי בלבו[30]. בעקבות זאת הפעילות הספורטיבית שלו הוגבלה.

בעונת 2005/2006 הווארד השיג הווארד דאבל דאבל 10 פעמים[31]. הוא העלה את ממוצעיו ל-11.8 נקודות עם 6.7 ריבאונדים. זו הייתה העונה האחרונה בקריירה שלו שהוא שיחק יותר מ-30 דקות בממוצע, ושהוא פתח ביותר מחצי מהמשחקים בחמישייה. יוסטון סיימה את העונה במאזן 34-48 ולא עלתה לפלייאוף.

בעונתו הבאה ברוקטס הוא סיים 9 משחקים עם דאבל דאבל[32] והשיג ממוצעים של 9.7 נקודות עם 5.9 ריבאונדים. הרוקטס החתימו את שיין באטייה שמשחק בעמדתו של הווארד ופתח בחמישייה בכל המשחקים בעונה[33]. למרות זאת פתח בחמישייה הווארד ב-38 משחקים, זאת בעיקר בגלל היעדרותו מהמגרש של יאו מינג הפצוע[34]. הרוקטס סיימו את העונה במאזן 52-30 ועלו לפלייאוף, אבל הפסידו בסיבוב הראשון ליוטה ג'אז. ממוצעיו של הווארד בסדרה זו היו 5 נקודות עם 4.4 ריבאונדים למשחק. אף על פי שהווארד תואר כמנהיג של יוסטון בחדר ההלבשה[35], השכר שלו נתפס כשערורייתי[36].

השנים האחרונות

עריכה

ב-14 ביוני 2007 הועבר הווארד למינסוטה טימברוולבס. הרוקטס קיבלו את מייק ג'יימס וג'סטין ריד. הווארד אמר שהוא ציפה לשחק ביחד עם קווין גארנט[37], אבל גארנט הועבר ב-31 ביולי לבוסטון סלטיקס. לאחר שגארנט עבר לסלטיקס אמר הווארד שהוא לא רוצה להיות חלק מקבוצת הצעירים של הוולבס, וביקש שישלחו אותו לקבוצה אחרת[37]. חוזהו הגדול יחסית של הווארד הקשה על עסקאות ההעברה של הוולבס, ובעלי הקבוצה אמר שהוא ירצה לענות על צרכיו של הווארד, אבל זה לא יהיה קל. בסופו של דבר הווארד ומינסוטה הגיעו להסכם והם שחררו אותו[38].

 
הווארד חותם למעריצים בקדנציה השנייה שלו בדאלאס

ב-31 באוקטובר 2007 חתם הווארד בדאלאס מאבריקס, ושיחק איתם קדנציה שנייה. במהלך העונה הוא שיחק ב-50 משחקים בלבד, ולא פתח בחמישייה כלל[39]. ממוצעיו ירדו ל-1.1 נקודות ו-1.6 ריבאונדים בלבד. כמות הדקות הגדולה ביותר שקיבל במשחק אחד הייתה 18. השיאים העונתיים שלו היו שבעה ריבאונדים ושש נקודות. זו הייתה העונה היחידה בקריירה של הווארד שהוא לא פתח בחמישייה אפילו במשחק אחד. את העונה סיימה דאלאס עם מאזן 51-31 והיא הפסידה בסיבוב הראשון של הפלייאוף לניו אורלינס הורנטס[40]. בשלושת המשחקים שהשתתף בהם נגד ניו אורלינס הוא קיבל 11 דקות במצטבר.

 
הווארד בתקופתו בפורטלנד נגד אמארה סטודמאייר

ב-3 באוקטובר 2008 חזר הווארד לקדנציה שנייה בדנוור נאגטס. הוא שוחרר מיד אחרי שקבוצתו ביצעה טרייד שבו היא קבלה את צ'אנסי בילאפס, אנטוניו מקדייס ושייח סאמב. הדטרויט פיסטונס קיבלו את אלן אייברסון. הווארד הספיק לשחק 3 משחקים בנאגטס בהם לא קיבל הרבה דקות.

ב-12 בדצמבר חתם הווארד בשארלוט בובקאטס. בבובקאטס הוא שיחק 42 משחקים. הוא השיג ממוצעים של 4.1 נקודות ו-1.8 ריבאונדים למשחק. שיאי העונה שלו היו 5 ריבאונדים ו-14 נקודות. הבובקאטס סיימו את העונה במאזן 35-47 ולא עלו לפלייאוף[41].

ב-17 בספטמבר 2009 חתם הווארד על חוזה של שנה אחת בפורטלנד טרייל בלייזרס. בעונה זו הוא השיג דאבל דאבל פעמיים, וממוצעיו עלו ל-6 נקודות עם 4.6 ריבאונדים. הווארד פתח בחמישייה ב-27 משחקים מתוך ה-73 ששיחק. פורטלנד סיימה את העונה עם מאזן 52-30 ועלתה לפלייאוף, אך הפסידה בסיבוב הראשון לפיניקס סאנס[42]. במשחקיהם של הבלייזרס בפלייאוף השיג הווארד ממוצעים של 3.3 נקודות ו-2.7 ריבאונדים למשחק.

 
הווארד לאחר ניצחון מיאמי היט ביחד עם לברון ג'יימס, דוויין וייד וז'ידרונאס אילגאוסקאס

ב-20 ביולי 2010 חתם הווארד במיאמי היט על חוזה מינימום לשחקן ותיק. אף על פי שחוזהו במיאמי הוא חוזה מינימום, הוא עדיין בשנתו הרביעית של הסכם ההשתחררות שלו ממינסוטה. ב-31 במרץ 2011 נקנס הווארד ב-35,000 $ על כך שהסלים בעימות בלילה שעבר. בעונת 2010/2011 שיחק הווארד 57 משחקים בהם קלע 2.4 נקודות עם 2.1 ריבאונדים ב-10.4 דקות בממוצע. בפלייאוף של העונה הזו העפיל הווארד לראשונה בקריירה לגמר הליגה. ההיט עברו בסיבובים הראשונים את פילדלפיה 76', בוסטון סלטיקס ושיקגו בולס. בגמר יפגוש הווארד את דאלאס מאבריקס בה שיחק בעבר בשתי קדנציות. ההיט הפסידו למאבריקס 4-2, והווארד עדיין ללא אליפות.

הווארד שנולד ב-7 בפברואר 1973 (בן 40)[43] היה השחקן המבוגר בליגה נכון לספטמבר 2013.

פרופיל כשחקן

עריכה
 
הווארד בזריקה מעל אנטואן ג'יימיסון

הווארד היה חזק אגרסיבי ואינטנסיבי, ובאופן מפתיע גם זריז יחסית לפאוור פורוורד, אך מהירותו פחתה ככל שהתקדמה הקריירה שלו. היה ידוע בשל שחרור הזריקה הייחודי שלו, המתבצע גבוה מעל ראשו[44]. חצי מהנקודות שלו באו מחדירות לסל והתמקמויות בצבע, וחמישית בהתקפות מעבר. שחקן מנוסה שעבר 19 עונות בליגה, ושמר על תחרותיות גם בגיל מתקדם[44]. היה מסיים מהלכים טוב, ונותן לחבריו בקבוצה ליצור מהלכים בשבילו. שיחק בצורה חכמה, ושחקן שמותאם בצורה קלאסית לפיק-אנד-רול[44]. מוסר סולידי. מראה נכונות לעשות את מה שנדרש ממנו. החיסרון העיקרי שלו הוא חוסר אתלטיות[44].

הווארד ידוע בהגנתו החזקה, למרות חוסר האתלטיות[44]. היה יכול לחטוף מסירות פנימה של הקבוצה היריבה. היה לו קשה להתמודד עם שחקנים הגבוהים ממנו. לא הייתה לו מספיק מהירות כדי להתמודד עם שחקנים זריזים, אז הוא נותן להם מרווח[44]. טוב במהלך בוקס אאוט. התמודד טוב מול שחקני ספסל ושחקני גיבוי, אבל ככל שהזדקן התקשה יותר[44].

היה חלק מה-"FAB 5" של אוניברסיטת מישיגן[2]. אחרי ששיחק במישיגן נבחר על ידי וושינגטון בולטס בדראפט 1994 בבחירה מספר 5, ושיחק שם שש וחצי עונות. יכולתו בוושינגטון הייתה הגבוהה בקריירה שלו, ושם הוא הגיע להישגים האישיים היחידים שלו בקריירה: חמישיית העונה השלישית, חמישיית הרוקיז השנייה של העונה והופעה במשחק האולסטאר. בשנים 2001–2004 הוא עבר בשלוש קבוצות נוספות (דאלאס, דנוור ואורלנדו), ובשלושת השנים שאחר כך שיחק ביוסטון רוקטס. בעונותיו האחרונות חזר לקדנציות שניות במאבריקס ובנאגטס, ולאחר מכן שיחק בשארלוט בובקאטס ובפורטלנד טרייל בלייזרס. בעונה הזו חבר הווארד לגלאקטיקוס של מיאמי היט ביחד עם לברון ג'יימס, דוויין וייד וכריס בוש, ושם סיים את הקריירה.

חייו האישיים

עריכה
 
הווארד מנסה להציל כדור במדי מיאמי היט

הווארד נחשב תושב שיקגו לאורך כל קריירת ה-NBA שלו. ב-1996 הוא קנה בית באזור הלופ הנחשב שבשיקגו. בית זה עלה לו 490,000 דולר[45]. בית זה עדיין שלו. ב-2005 הוא קנה עוד בית בדרום פלורידה שעלה לו 11,775 מיליון דולר. בבית הזה נבנה מעגן ליאכטה החדשה שקנה שנקראה FAB 5[46]. ב-2009 הוא רכש עוד בית בשיקגו, הפעם באזור באזור הטראמפ אינטרנשיונל הוטל & טאוור, שגם הוא ממוקם בשיקגו. בית זה עלה לו 2.55 מיליון דולר.

בנו של הווארד, ג'וואן הווארד ג'וניור, (נולד ב-5 בפברואר 1992), הוא ילדה של הווארד ומרקיטה בליידן, שזכתה במקום השני בתחרות מיס מישיגן בכדורסל. אחותה התאומה הובילה את התיכון שלה לאליפות הכדורסל בנשים. הווארד הבן סיים את שנת בית הספר האחרונה שלו ב-2010 (אחרי שמסיבות משפחתיות נאלץ לפספס את שנה זו)[47]. הוא למד בבית הספר התיכון פרשינג שבדטרויט. הוא התחייב לשחק בעתיד באוניברסיטת מישיגן[48], היכן שאביו למד. בני-דודיו הם הכדורסלנים ג'יילן וג'יידן מקדניאלס.

ב-6 ביולי 2002 נשא הווארד לאישה את ג'ני וורדלי. בזמן הזה הווארד היה בן 29 והיא בת 27. בנם, ג'ייס, נולד מוקדם יותר בספטמבר 2001. שמו של בנם השני הוא ג'ט, גם הוא כדורסלן, והוא קטן יותר בשנתיים מאחיו.

 
הווארד ביחד עם ילדים מקונגו להם הוא תורם

הווארד הוא פעיל בטיפוח נוער המשחק כדורסל דרך פעילויות. הוא עושה זאת דרך קרן ג'וואן הווארד, שעוזרת לנוער מקופח בוושינגטון הבירה ובשיקגו. הוא זוהה כאחד מ"הבחורים הטובים מהספורט" (אנגלית: "Good Guys in Sports"), והמגזין ספורטינג ניוז אמר זאת גם עקב פעילותו העקבית ותרומותיו לחברה[49]. באפריל 2010 זכה הווארד בפרס האכפתיות לקהילה ב-NBA, על ניסיונותיו לעזור לחברה, על עבודותיו הפילנתרופיות ותרומותיו הכספיות הגדולות[50]. אחת משותפות התרומות שלו היא מערכת בתי הספר הציבוריים בשיקגו. הווארד מכניס 30,000 ילדים לאתגר קריאה, ו-300 הקוראים הטובים ביותר זוכים להיכנס למחנה כדורסל בניהולו. הקרן של הווארד משתפת פעולה לא רק עם מערכת בתי הספר הציבוריים בשיקגו, אלא גם עם ג'ורדן ברנד, דל, EMI, אנרג'י ברנדס וה-NBA. בעזרת כל אלו למחנה שהוא מקיים ל-300 הילדים אין עלות למשתתפים[51].

להווארד תפקיד קטן בסדרה הבית הלבן, בה הוא מופיע בפרק "המשוגעים והנשים האלו" (הפרק החמישי של העונה הראשונה) שהתרחש ב-1999[52]. בתפקיד זה הוא מגלם את מר גרנט, בוגר אוניברסיטת דיוק וקבוצת הכדורסל שלה, העובד עם הנשיא על כושר גופני. גרנט מצטרף למשחק כדורסל לא רשמי ביחד עם הנשיא הפיקטיבי ג'וסיה ברטלט, והם משחקים נגד חברי הצוות של הנשיא. גרנט ניצח במשחק בשביל הנשיא.

הווארד הופיע בסרט "חולמים כדורסל" (באנגלית: "Hoop Dreams") ב-1994[53]. ב-15 באוגוסט 1999 השתתף הווארד בפרק "האומנות בגיב אנד טייק" בסדרה ארליס. בנוסף, הוא השתתף בפרק "ה-FAB 5 של מישיגן" בעונה החמישית של הסדרה "מעבר לתהילה" ששודר ב-2005. הוא גם הופיע ב-9 בנובמבר 1996 בעונה השנייה של הסדרה "זמן בילוי" בפרק "החתן" (באנגלית: Son-in-Law).

סטטיסטיקה

עריכה

ב-NCAA

עריכה
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1991/1992 מישיגן 34 31 28.1 0.450 0.000 0.688 6.2 1.8 14 21 11.1
1992/1993 מישיגן 36 36 31.5 0.506 0.000 0.700 7.4 1.9 21 14 14.6
1993/1994 מישיגן 30 30 34.9 0.556 0.143 0.675 9.0 2.4 44 21 20.8
קריירה 100 97 31.4 0.510 0.091 0.688 7.5 2.1 79 56 15.3

ב-NBA

עריכה

בעונה הסדירה

עריכה
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1994/1995 וושינגטון 65 52 36.1 489. 000. 664. 8.4 2.5 8. 2. 17.0
1995/1996 וושינגטון 81 81 40.7 489. 308. 749. 8.1 4.4 8. 5. 22.1
1996/1997 וושינגטון 82 82 40.5 486. 000. 756. 8.0 3.8 1.1 3. 19.1
1997/1998 וושינגטון 64 64 40.0 467. 000. 721. 7.0 3.3 1.3 4. 18.5
1998/1999[א] וושינגטון 36 36 39.7 474. 000. 753. 8.1 3.0 1.2 4. 18.9
1999/2000 וושינגטון 82 82 35.5 459. 000. 735. 5.7 3.0 8. 3. 14.9
2000/2001 וושינגטון 54 54 36.7 474. 000. 770. 7.0 2.9 9. 4. 18.2
2000/2001 דאלאס 27 27 36.8 488. 000. 780. 7.1 2.6 1.1 6. 17.8
2001/2002 דאלאס 53 44 31.3 462. 000. 754. 7.4 1.8 5. 6. 12.9
2001/2002 דנוור 28 28 34.9 457. 000. 770. 7.9 2.7 6. 6. 17.9
2002/2003 דנוור 77 77 35.5 450. 500. 803. 7.6 3.0 1.0 3. 18.4
2003/2004 אורלנדו 81 77 35.5 453. 000. 809. 7.0 2.0 7. 3. 17.0
2004/2005 יוסטון 61 47 26.6 451. 000. 843. 5.7 1.5 5. 1. 9.6
2005/2006 יוסטון 80 80 31.7 459. 000. 806. 6.7 1.4 6. 1. 11.8
2006/2007 יוסטון 80 38 26.5 465. 000. 824. 5.9 1.6 4. 1. 9.7
2007/2008 דאלאס 50 0 7.1 359. 000. 786. 1.6 3. 1. 0. 1.1
2008/2009 דנוור 3 0 7.3 500. 000. 000. 1.3 7. 3. 3. 7.
2008/2009 שארלוט 39 2 11.5 510. 000. 676. 1.8 6. 2. 1. 4.4
2009/2010 פורטלנד 73 27 22.4 509. 000. 786. 4.6 8. 4. 1. 6.0
2010/2011 מיאמי 57 0 10.4 440. 000. 829. 2.1 4. 2. 1. 2.4
2011/2012[ב] מיאמי 28 0 6.8 0.309 0.000 0.800 1.7 0.4 0.1 0.0 1.5
2012/2013 מיאמי 7 2 7.3 0.526 0.000 1.000 1.1 0.9 0.0 0.0 3.0
קריירה 1208 900 30.3 0.469 0.120 0.764 6.1 2.2 0.7 0.3 13.4
אולסטאר 1 0 16.0 .200 .000 .000 6.0 2.0 1.0 .0 2.0

בפלייאוף

עריכה
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1996/1997 וושינגטון 3 3 43.0 465. 000. 889. 6.0 1.7 7. 7. 18.7
2000/2001 דאלאס 10 10 39.1 360. 000. 800. 8.3 1.4 6. 5. 13.4
2006/2007 יוסטון 7 0 22.4 400. 000. 636. 4.4 1.0 7. 0. 5.0
2007/2008 דאלאס 3 0 3.7 000. 000. 250. 0. 3. 0. 0. 3.
2009/2010 פורטלנד 6 0 14.5 526. 000. 000. 2.7 7. 2. 2. 3.3
2010/2011 מיאמי 11 0 5.5 .444 .000 .692 .9 .1 .0 .0 1.5
2011/2012 מיאמי 9 0 2.7 .286 .000 .750 0.1 0.0 0.0 0.0 0.8
קריירה 43 13 17.5 394. 000. 758. 3.2 0.7 3. 2. 5.5
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד
  2. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'וואן הווארד

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ניל מילברט, Howard`s Effort Honors Grandma, באתר שיקגו טריביון, ‏7 באפריל 1992
  2. ^ 1 2 Michigan's Fab Five in their own words, באתר ESPN, ‏11 במרץ 2011
  3. ^ 1 2 סקיפ מיסלנסקי, Howard Keeps Michigan Alive, באתר שיקגו טריביון‏ 20 במרץ 1994
  4. ^ בוב סקמוטו, Chicagoans Thomas, Howard Realize Dreams באתר שיקגו טריביון‏ 30 ביוני 1994
  5. ^ ג'רי במברי, Howard's attitude wins over Bullets, באתר The Baltimore Sun,‏ 6 ביולי 1994
  6. ^ ג'רי במברי, Bullets give defense 1-2 punch, באתר The Baltimore Sun,‏ 1 ביולי 1994
  7. ^ טרי ארמור, Howard Hangs Out As Rumors Bounce Him Around Nba, באתר שיקגו טריביון‏ 28 בספטמבר 1994
  8. ^ "9-Year Deal For Warriors' Rogers Howard Is Only First-Round Pick Who Hasn't Signed, באתר שיקגו טריביון‏ 11 בנובמבר 1994
  9. ^ סם סמית', Ex-cvs Great Howard On Rise To Nba Stardom, באתר שיקגו טריביון‏ 15 בפברואר 1995
  10. ^ 1 2 3 Juwan Howard, באתר basketball-reference
  11. ^ Juwan Howard 1995-96 Game Log, באתר basketball-reference
  12. ^ Juwan Howard Bio, באתר NBA.COM
  13. ^ SPORTS PEOPLE: PRO BASKETBALL;A Costly Gesture by Bullets' Howard, באתר The New York Times‏ 28 בפברואר 1996
  14. ^ N.B.A. Rejects Howard Deal, באתר The New York Times‏ 1 באוגוסט 1996
  15. ^ קייל וויידי, Cardboard Bullets: Juwan Howard, the original $100 million man, באתר truth about it.net‏ 28 באפריל 2010
  16. ^ SPORTS PEOPLE: PRO BASKETBALL;Bullets Will Be Wizards, באתר The New York Times‏ 23 בפברואר 1996
  17. ^ N.B.A.: LAST NIGHT; Wizards' Farewell Party Is Ruined by the Bulls, באתר The New York Times ‏ 30 בנובמבר 1997
  18. ^ PLUS: IN THE NEWS; Howard Sues His Accuser, באתר The New York Times‏ 27 ביוני 1998
  19. ^ N.B.A: ROUNDUP -- WIZARDS; Court Awards $100,000 to Howard, באתר The New York Times‏ 13 בנובמבר 1998
  20. ^ סם סמית', Big Money Turns Howard Into Big Loser, באתר שיקגו טריביון‏ 7 בינואר 2000
  21. ^ ג'ף קפלן, 50 for 10: New unis, new 'tude in 2001-02, באתר ESPN‏ 10 במאי 2001
  22. ^ Juwan Howard 2000-01 Game Log באתר basketball-reference
  23. ^ Juwan Howard Career Stats and Totals, באתר NBA.COM
  24. ^ מיקלה קוידין, Spurs roll to Game 1 victory, but it's costly, באתר USA TODAY‏ 2001
  25. ^ Juwan Howard 2001-02 Game Log, באתר basketball-reference
  26. ^ סם סמית', Little `D' in Big D is OK, באתר שיקגו טריביון‏, 25 בפברואר 2002
  27. ^ PLUS: PRO BASKETBALL; Nuggets' Howard Suspended and Fined, באתר The New York Times‏, 26 באוקטובר 2002
  28. ^ 2003-04 Orlando Magic Roster and Statistics, באתר basketball-reference
  29. ^ Juwan Howard 2004-05 Game Log, באתר basketball-reference
  30. ^ ג'ונת'ן פייגן, Season over for Howard, באתר שיקגו טריביון‏, 7 באפריל 2005
  31. ^ Juwan Howard 2005-06 Game Log, basketball-reference
  32. ^ Juwan Howard 2006-07 Game Log, באתר basketball-reference
  33. ^ 2006-07 Houston Rockets Roster and Statistics, באתר basketball-reference
  34. ^ Yao Ming 2006-07 Game Log, באתר basketball-reference
  35. ^ כריס אליוט, James makes Rockets return / Alston will vie with childhood pal for point guard role; Howard heading to Timberwolves, באתר Chron‏, 15 ביוני 2007
  36. ^ ג'רום סולומון, No bones about it: Rockets being smart, באתר Chron‏, 7 בנובמבר 2007
  37. ^ 1 2 http://sports.espn.go.com/nba/news/story?id=3086024 Wolves get younger with buyout of Howard's contract], באתר ESPN‏, 29 באוקטובר 2007
  38. ^ Timberwolves waive F Howard after reaching buyout, באתר Yahoo! Sports‏, 29 באוקטובר 2007
  39. ^ Juwan Howard 2007-08 Game Log, באתר basketball-reference
  40. ^ 2007-08 Dallas Mavericks Roster and Statistics, באתר basketball-reference
  41. ^ 2008-09 Charlotte Bobcats Roster and Statistics, באתר basketball-reference
  42. ^ 2009-10 Portland Trail Blazers Roster and Statistics, באתר basketball-reference
  43. ^ Juwan Howard Profile, באתר Draft Express
  44. ^ 1 2 3 4 5 6 7 NBA Scouting Reports, Southwestern Division (Part One), באתר Draft Express‏, 15 במאי 2008
  45. ^ בוב גולדסברו, NBA star Juwan Howard buys condo in Trump tower, באתר שיקגו טריביון‏, 3 בינואר 2010
  46. ^ Juwan Howard, מתוך הביוגרפיה באתר Answers.Com
  47. ^ ג'ף ארנולד, Howard follows in family's footsteps, באתר Lipstick Alley (לקוח מאתר ESPN)‏, 29 בינואר 2010
  48. ^ גראהם קוץ', Juwan Howard Jr. commits to WMU, באתר Mlive.com‏, 21 בספטמבר 2009
  49. ^ Juwan Howard Bio Page, באתר NBA.COM
  50. ^ קייטלינב, Juwan Howard has been named the recipient of the NBA Cares Community Assist Award for April, באתר Portland Trail Blazers Fan‏, 30 באפריל 2010
  51. ^ פול בווקר, Illinois: Former Chicago Star Juwan Howard Returns With Camp , באתר MaXpres‏, 17 ביולי 2009
  52. ^ Crackpots and These Women, באתר IMDb
  53. ^ בן גוליבר, Your Newest Blazer: Juwan Howard , באתר SB*NATION‏, 17 בספטמבר 2009
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27וואן_הווארד&oldid=38597950"