פתיחת התפריט הראשי
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גדר המערכת של ישראל היא גדר מערכת המתוחה לאורך גבולות מדינת ישראל. הגדר כוללת גלאים המתריעים על ניסיונות לעבור אותה.

גדר מערכת בגבול ישראל

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

שנים רבות הייתה ישראל מוגנת בגבולותיה על ידי מערכת פרימיטיבית שהייתה מורכבת מגדר רשת פשוטה של חוטי ברזל, מכביש אספלט ומשביל טשטוש ביניהם (לצורך זיהוי עקבות החודרים). כל מסתנן שרצה להיכנס ולפגע, היה מטפס או חותך את גדר הרשת, דורך על שביל הטשטוש וממשיך את דרכו פנימה, ללא הפרעה. כמה פעמים ביממה היה עובר לאורך הגדר קומנדקר סיור של צה"ל (מצויד בזרקור לתאורה בלילות), נוסע על כביש האספלט ובוחן את הגדר ושביל הטשטוש לגילוי עקבות של חדירה – לאחר מעשה. עם אור השחר התבצע סיור רגלי, בהשתתפות גשש מקצועי (נקרא סיור "פתיחת ציר") לצורך זיהוי חדירה אם הייתה במשך הלילה. עם גילוי סימני החדירה היו נקראים למקום כוחות צה"ל, שהיו מנסים ללכת בעקבות המסתננים, לאתר אותם ולהילחם בהם. היה זה סידור לא אפקטיבי. המחבלים למדו להמתין בלילה למעבר הקומנדקר, ואז לבצע את החדירה – מה שנתן להם מרווח זמן מספיק גדול לביצוע הפיגוע עד לסיבוב הבא של הסיור ולפעמים, גם לחזור בריאים לשטחם לאחר הפיגוע. זה מה שהיה.

סא"ל חיים פורת (פחטר), עובד הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) באותה עת, היה מג"ד שריון במילואים. הוא ביצע עם יחידתו אחת לשנה "שירות מבצעי" בן מספר שבועות (פעילות חי"ר לאורך הגדר ללא הטנקים) בגבול הצפון ועמד על חוסר היעילות של השיטה הקיימת למניעת חדירות מחבלים. עלה בדעתו, כי ניתן להתקין על הגדר מערכת אלקטרונית שתתריע במרכזי הפיקוד שלאורך הגבול על ניסיון החדירה ברגע התרחשותו, תוך ציון קטע הגדר בו הוא מתבצע, דבר שיאפשר מתן אזעקת מצב חירום ביישובים הסמוכים לנקודת החדירה והפעלה מידית של כוחות צה"ל לחיסולה.

מערכת "יעל 5"עריכה

 
נספח 1: גלאי יעל 5

עקרון הפעולה הבסיסי של המערכת התבסס על תיל, זהה לתילי הגדר, המתוח על גבי הגדר ובאמצעו גלאי אלקטרו-מכני. כאשר מישהו מפעיל כוח על התיל, או חותך אותו תוך ניסיון חדירה, הגלאי יחוש בכך, יסגור את המגע החשמלי שלו ויפעיל בלוח הבקרה צופר התרעה ונורית סימון מספר הקטע בו הוא מותקן. עקרון זה שחרר את המערכת מכל אפשרות לקבלת התראות שווא כתוצאה מתנאי מזג האוויר (שינויי טמפרטורה, רוח, גשם, שלג וכו') מאחר שגורמים אלה פועלים בצורה אחידה לכל אורך התיל ולכן אינם גורמים לתזוזה כלשהי במרכזו שם ממתין לה הגלאי. המערכת שאושרה להצטיידות צה"ל מאוחר יותר (שזכתה לשם "יעל 5" כשמה של בתו בת החמש של פורת), כללה 13 תיילים ממוכשרים כאלה, בפיזור לגובה הגדר, כאשר גלאי[1] כזה מותקן במרכזו של כל אחד מהם.

חזר פורת לביתו, התקין דגם לבחינת הרעיון שלו, השתכנע מיד כי רעיונו נכון ומיהר להגיש (22/12/68) בקשה למתן פטנט כדי להגן על המצאתו (נכס רוחני בלשון רשם הפטנטים). מרגע זה החל לעניין את צה"ל (אמל"ח מפא"ת, ענף נשק וציוד ועוד) במערכת לרבות ביצוע הדגמות, הרצאות ופגישות עם הגורמים השונים העשויים לתרום לנושא. כחצי שנה מאוחר יותר (22/6/69) קיבל הודעה שהוטל איסור פרסום על כל מידע ועל דחית מתן פטנט להמצאתו על פי הוראתו של שר הביטחון משה דיין בנימוק של "שמירה על ביטחון המדינה".

מב"ת (מפעל בית) של התעשייה האווירית ניסה אף הוא לבנות מערכת התראה לגדרות ביטחון. המערכת שלהם כללה אלפי גלאים לכל ק"מ גדר (לעומת כמאה במערכת של פורת ), הייתה מרובת תקלות ולא אפקטיבית לחלוטין[2][3]. רשם הפטנטים סירב לאשר פטנט לפורת מטעמי סודיות ביטחונית. יתר על כן, מקום עבודתו נדרש להעמידו לדין על הגשת הבקשה שלא בהתאם לנוהל הקבוע לכך אותו לא הכיר (הגשת בקשה למתן פטנט פרטי לעובד מדינה על המצאה שלא בתחום עבודתו). עניין זה הסתיים (לאחר שמנהל קמ"ג קיבל סקירה במה מדובר) במתן אישור להכרה בפטנט כפרטי ואף במתן אישור לפורת לעבוד בנושא בנוסף ובמקביל להמשך עבודתו בקמ"ג.

על אף חוסר האפשרות להגן על המצאתו בפטנט רשום, החליט פורת, לנוכח החשיבות הרבה שייחס למערכת, להמשיך במאמציו לשכנוע הגורמים הנוגעים לנושא בצה"ל, ביישובי הספר הסמוכים לגבול ובמפעלים בעלי חשיבות אסטרטגית, ביעילות אבטחת היקפם שתושג עם השימוש במערכת. פורת פנה, בין השאר, גם לחיל חימוש לצורך קבלת אישור דגם להמצאתו כנדרש לצורך אספקת המערכת לצה"ל. ניסוי ובדיקת המערכת בוצעו במגרש הניסויים של אל"ם דוד לסקוב מפקד יחידת יפת"ח. הלה התלהב מהרעיון ומהביצוע. התוצאה: בתאריך 9.2.1971 נתן אל"ם בר-און, רמ"ח אג"מ/אמל"ח אישור דגם למערכת "יעל 5" וצה"ל הורשה להזמין את הגדר החל מיום זה.

במקביל, וללא אישור דגם צה"ל למערכת שלהם, ניסו והצליחו אנשי התעשייה האווירית למכור את המערכת שלהם, לרבות קטע באורך מספר ק"מ לאורך הגבול עם ירדן בבקעת בית שאן גזרת כפר רופין/מעוז חיים[4]. תוך זמן קצר התברר כי היא מרובת תקלות ואתראות שווא ולא מצליחה לפעול כראוי בכל מקום בו הותקנה ואז, בתקופה בה הוטל האיסור למתן הפטנט על המצאת פורת, העתיקה מב"ת את עקרון הפעולה של "יעל 5" ומאותו רגע החלה גם המערכת שלה לפעול כראוי. ביטא (ראה בהמשך) ומב"ת נהיו למתחרות בשכנוע פקידי משהב"ט לקבלת הזמנות להקמת המערכות שלהן עבור צה"ל.

ראשון הנענים להצעת פורת (1969) היה מפעל "סולתם", בו יוצרו כלי נשק ותחמושת עבור צה"ל, לאחר שקצין הביטחון ועוד מנהל בכיר שלהם צפו במקרה בהדגמת ההמצאה שבוצעה בפני מח"ט חטיבת השריון בה שירת פורת (אל"ם משה בריל) ע"ג הגדר המפרידה בין ימ"ח השריון בו היו מאוחסנים הטנקים שלו (מחנה מנסורה), לבין ביח"ר סולתם. פורת ייצר את הגלאים הדרושים למערכת זו בביתו ופנה למפעל "ביטא הנדסה ופיתוח בע"מ" בבאר שבע בבקשה לייצר את לוח הבקרה הדרוש. בהמשך עם קבלת הזמנות נוספות שהגיעו מיישובי ספר, במימון של הסוכנות היהודית (1970: מעוז חיים, כפר רופין, היאחזויות הנח"ל ארגמן, מחולה. דיקלה ועוד) חתם פורת על הסכם לשיתוף פעולה עם עמרי טלמון, מנכ"ל ביטא והם התחילו לעבוד יחדיו בפיתוח, ייצור, תכנון והרכבה של הגדר האלקטרונית הזאת. עם העלייה הדרמטית שחלה בקבלת הזמנות נוספות, עזב פורת את מקום עבודתו בקמ"ג ועבר לעבוד בביטא בעסקי הגדר, כאשר הוא משכלל מדי פעם את הגדר שלו ומוציא דגמים נוספים, למשל מערכת "יעל 5" המיועדת להתקנה ע"ג גדר קונצרטינות[5] או מערכת יעל 7[6], דגם שיועד לתפעול במארבי בטן, הבנוי על חוט דייגים דק וכמעט בלתי נראה, המתוח באוויר וכאשר מחבל נתקל בו - הוא מפעיל מטען שמתפוצץ עליו (אישור דגם צה"ל ניתן ביום 10/8/1971) ומערכות "יעל 15" ו"יעל 18" המהוות את דור ב' של מערכות התיילים המתוחים (ראה בהמשך).

ומה קורה בגדרות הגבול? - עדיין אין שינוי. נדרשו עוד מספר שנים של ניסיונות שכנוע עקשניים מלווים בפעולות טרור רצחניות לצורך כך. הנוראות שביניהן היו:

- אוטובוס תלמידי אביבים, 22.5.1970 - 9 ילדים הרוגים, 2 מבוגרים, 19 פצועים.

- בנין מגורים בקרית שמונה, 11.4.1974 - 16 הרוגים, 15 פצועים.

- בית ספר במעלות, 15.5.1974 - 22 תלמידים הרוגים, 3 מבוגרים, 68 פצועים.

שלושה פיגועים קשים של חדירת מחבלים מגבול הצפון שהסתכמו ב - 31 ילדים הרוגים, 21 מבוגרים הרוגים ו- 102 פצועים.

בכל המקרים הללו לא התגלו המחבלים בעת חציית הגדר (או סמוך לכך). צה"ל הוזעק למקום הרצח עם פתיחת אש המחבלים במקום.

זמן מה לאחר רצח מעלות נתקבלה ההזמנה הראשונה להתקנת המערכת על גדר הגבול בגזרת אצבע הגליל[7].

מהר מאוד השתנתה תמונת אבטחת גבול הצפון בכל קטע בו הותקנה. אתראה מידית נתקבלה עם הנגיעה הראשונה של המחבלים בגדר, דבר שהותיר לצה"ל את הזמן הדרוש לאיתורם וחיסולם בטרם ביצוע מזימתם. התקנת המערכת לאורך גבול הצפון נעשתה ברובה בשנת 1975 ובהמשכה בוצעו התקנות גם בגזרות הגבול האחרות. בתאריך 10.5.1974 ביטל שר הביטחון משה דיין את איסור הפרסום ומתן פטנט להמצאתו של פורת. זאת לפני התקנת הקטע הראשון של המערכת על גדר הגבול אבל - אחרי שמב"ת סיימה להעתיק אותו. וכך, ביום 26/9/75 כשבע שנים לאחר שהגיש את בקשתו, אושרה ההמצאה כפטנט רשום בישראל[8]. מאותו רגע הורשה פורת לרשום פטנטים על אמצאותיו ברחבי העולם[9][10].

רשימת הפטנטים (היותר חשובים) שנרשמו בארצות הברית[11]:

על אמצאותיו קיבל אישור יצוא ממשרד הביטחון, והגדר האלקטרונית החלה להימכר גם לחו"ל. היא הותקנה במקומות רבים: בדרום אפריקה, ברודזיה, בכור גרעיני בהולנד, בכורים גרעיניים בטאיוואן, בשדה התעופה של סיאול קוריאה, בהודו - בגבול עם פקיסטן, באקוודור, באוסטרליה וניו זילנד, בארצות הברית, בסין ועוד.

מערכת "יעל 15"עריכה

בהמשך פעולתו בחברת ביטא פותחה מערכת "יעל 15". מערכת זו מהווה את דור ב' של מערכות ההתראה מסוג תיילים מתוחים. המערכת, המבוססת אף היא על עקרון הפעולה הבסיסי של מערכת "יעל 5", כוללת כמות בלתי מוגבלת של תיילים ממוכשרים הפרוסים לגובה הגדר (בבתי סוהר הותקנו מערכות בנות 45 תיילים) הממוכשרים כולם על ידי גלאי יחיד.

הגלאי מטיפוס אלקטרוני, אטום למים וללא חלקים נעים[12], מותקן למכלול התיילים הממוכשרים באמצעות "חוט מאסף" באופן שהפעלת כוח על כל אחד מהם גורמת ליצירת סיגנל אלקטרוני בתוכו, אנלוגי לעצמת הכוח המופעל. סיגנל זה מועבר ללוח הבקרה בו נעשה עיבודו באמצעות מחשב ומתקבלת ההחלטה על מתן ההתראה לרבות הצגת נתונים על עצמת הסיגנל שנתקבל. המערכת נבחנה על ידי חיל חימוש, קיבלה את אישור הדגם ביום 14/11/85 ונכנסה מיד לשימוש בצה"ל.

מערכת "יעל 18"עריכה

בעקבות אירוע קשה של חדירת מחבלים באזור משגב עם בו נהרגו 2 חיילים, הציע פורת את מערכת "יעל 18" (המחבלים חתכו את הגדר, נכנסו לשטחנו והציבו מארב בנקודת החדירה. סיור צה"ל שמיהר להגיע למקום עם קבלת ההתראה נתקל באש המחבלים).

מערכת זו נועדה לתת התראה מוקדמת לפני הגעת המחבלים לגדר הגבול עצמו. המערכת כללה חוט תיל בודד שנמתח ע"ג הקונצרטינה התחתונה שבמערך הקונצרטינות הפרוס לאורך הגבול בצדו הלבנוני של גדר הגבול לאורך קטעים של עד 300 מטר כאשר במרכזם גלאי מטיפוס יעל 15. המערכת הוצגה בפני הגורמים המתאימים בצה"ל (כולל הדגמה באזור האירוע הנ"ל) אולם לא זכתה למימוש.

עם הופעת מערכת "יעל 15" בשוק נעשה מובן מאליו כי זה סוף התקופה של מערכות הדור הראשון[13]. תגובת המתחרה מב"ת לאתגר הייתה רכישת קו הייצור של המערכת מידי בעלי חברת ביטא (חברת כלל תעשיות בע"מ) והעברתו לחברת "מגל מערכות ביטחון בע"מ" שבבעלותה במרכז הארץ, דבר שהביא לחיסול ביטא תוך פרק זמן קצר.

על מנת להבטיח את המשך קיומה של המערכת לרבות עמידה בהתחייבויות קיימות (פרויקטים בביצוע) עבר חיים פורת יחד עם צוות מצומצם של עובדים מומחים למערכת, לעבודה בחברת מגל. הוא עבד שם שנים רבות, עד שפרש לגמלאות. מערכת "יעל 15" נמצאת בשימוש עד היום סביב אתרים אסטרטגיים רבים בארץ וברחבי העולם. ראה תמונות מערכות יעל 15[14].

שימוש בישראלעריכה

בשנות ה-70 הותקנה גדר מערכת אלקטרונית בגבול הצפוני של ישראל כדי למנוע חדירת מחבלים[15]. בהמשך הותקנה גדר מערכת בבקעת הירדן. בעת פינוי סיני בשנת 1982 הותקנה גדר מערכת ברפיח[16]. בשנות ה-90 הוקמה גדר המערכת סביב רצועת עזה. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה הוחלט על הקמת גדר מערכת לאורך קו התפר[17].

בשנת 2006 הוחלט על הקמת גדר מערכת בגבול בין ישראל למצרים[18]. הקמת גדר הגבול ישראל-מצרים הושלמה בדצמבר 2013.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נספח 1: גלאי יעל 5
  2. ^ נספח 2: תצוגת טהרן 1
  3. ^ נספח 3: תצוגת טהרן 2
  4. ^ נספח 4: מערכת יעל 5 בקעת בית שאן, ומאחור גדר מב"ת המבוטלת
  5. ^ נספח 5: יעל 5 על גדר קונצרטינות
  6. ^ נספח 6: גלאי יעל 7 ולוח בקרה יעל 7
  7. ^ נספח 7: קטע ראשון של מערכת יעל 5 בגבול הצפון גזרת אביבים 1974
  8. ^ נספח 8: פטנט יעל 5
  9. ^ נספח 9: פטנט גלאי יעל 15 בארצות הברית
  10. ^ נספח 10: רשימת הפטנטים בארצות הברית
  11. ^ רשימת הפטנטים המלא של חיים פורת באתר הפטנטים justia ובגוגל ממציאים
  12. ^ נספח 11: גלאי "יעל 15"
  13. ^ נספח 12: טבלת השוואה יעל 15 לעומת יעל 5
  14. ^ נספח 13 תמונות מערכת יעל 15
  15. ^ יונה שמשי, בשל פעילות המחבלים: דרום לבנון גוססת, דבר, 12 בספטמבר 1974
  16. ^ דני צדקוני, נבדקות דרכים למנוע, דבר, 11 בפברואר 1982
  17. ^ פליקס פריש, מערכת הביטחון תקים גדר מערכת לאורך קו התפר, באתר ynet, 25 בדצמבר 2000
  18. ^ גדר מערכת תוקם גם בגבול ישראל-מצרים, באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביולי 2006