דוד יוסף

הראשון לציון
הרב דוד יוסף
לידה	10 באוגוסט 1957 (בן 67); י"ד באב תשי"ז
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת פוניבז'; ישיבת חברון כנסת ישראל ;
מקום פעילות	שכונת הר נוף בירושלים
השתייכות	חרדים ספרדים
תחומי עיסוק	הלכה
תפקידים נוספים	רב שכונת הר נוף,; ראש כולל יחוה דעת,; חבר מועצת חכמי התורה נשיא בד"ץ יחוה דעת
רבותיו	הרב עובדיה יוסף (אביו)
חיבוריו	הלכה ברורה ועוד
אב	עובדיה יוסף
אם	מרגלית יוסף
	הראשון לציון ה-43
	4 בנובמבר 2024 – מכהן; (29 ימים)
שותף לרבנות	הרב קלמן בר
	→ הרב יצחק יוסף
	yechavedaat.org

ערך זה עוסק ברב ישראלי. אם התכוונתם לראש עיריית אור יהודה, ראו דוד יוסף (ראש עירייה).

הרב דוד יוסף (נולד בי"ד באב תשי"ז, 10 באוגוסט 1957) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הספרדי ונשיא בית הדין הרבני הגדול. בעבר שימש כרבה של שכונת הר נוף בירושלים וכחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס. מחבר סדרת הספרים הלכה ברורה, עומד בראש בד"ץ יחוה דעת.

ביוגרפיה

נולד ב-1957, בנם התשיעי של מרגלית והרב עובדיה יוסף. למד בישיבת אור ישראל לצעירים, שנה בישיבת פוניבז' ולאחר מכן בישיבת חברון כנסת ישראל. בתקופת לימודיו בישיבת חברון הכיר את אריה דרעי ובין השניים נקשרה ידידות רבת שנים.

הרב יוסף עומד בראש בית המדרש "יחוה דעת", המכשיר רבנים המשמשים בישראל ובמדינות אחרות, מיום הקמתו.

מפעלו הספרותי העיקרי, שהחל בשנת תשנ"ט, הוא סדרת ספרי ההלכה "הלכה ברורה", שזכתה בפרס לספרות תורנית מטעם "מרכז מורשת מרן הרב מלובלין".^[1]

התפרסם בתמיכתו באריה דרעי במאבק הפנימי במפלגת ש"ס, ובמאבק על לבו של אביו למען השבתו של דרעי לתפקיד יו"ר התנועה.

הרב יוסף מוסר את השיעור שאביו נהג למסור במשך עשרות שנים בבית מדרשו "יחוה דעת" ביום ראשון.^[2]

בעצרת הזיכרון לאביו במלאת השבעה הכריז הרב שלום כהן על צירופו של הרב דוד יוסף למועצת חכמי התורה של ש"ס.^[3]

ב-1 באפריל 1990 התחיל לכהן כרב שכונת הר נוף.^[4] באוקטובר 2020 פרש מהתפקיד, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו נגדו התנועה הרפורמית ונשות הכותל בדרישה להעמידו לדין משמעתי בגין דברים חריפים שהטיח נגדן ונגד בית המשפט העליון ובגין קריאות להצביע בבחירות עבור תנועת ש"ס.^[5]^[6]^[7]^[8] בעקבות פרישתו, בית המשפט דחה את העתירה אולם הודיע כי הוא רואה את התבטאויותיו בחומרה, וכי "חזקה על הרשויות הנוגעות בדבר, כי ככל ש[הרב דוד יוסף] יבקש בעתיד להציג את מועמדותו לתפקיד בשירות המדינה, הרי שנסיבות עתירה זו יעמדו בפני הגורמים הרלוונטיים".^[9] על בסיס פסק־דין זה הוגשה עתירה נוספת בשנת 2024 בעקבות התמודדותו בבחירות לרבנות הראשית (עיי' להלן),^[10] אולם בג"ץ דחה אותה בשל היותה עתירה מוקדמת ותאורטית.^[11]^[12]

באייר תש"ף פתח סוכנות כשרות בשם בד"ץ יחוה דעת.

בפברואר 2023 הודיע על כוונתו להתמודד על משרת הראשון לציון בבחירות לרבנות הראשית.^[13] לדבריו, הוא התמודד בעקבות בקשתו של אביו לפני מותו.^[14] מפלגת ש"ס וחברי מועצת חכמי התורה הביעו את תמיכתם בו.^[15] נבחר ברוב של 72 תומכים לעומת 44 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב שמואל אליהו ו-21 שתמכו ברב מיכאל עמוס.^[16]

מדעותיו

הרב יוסף מתח ביקורת מספר פעמים על פסיקותיו של בית המשפט העליון בנושאי יהדות.^[8]^[17]^[18]

לומד במשרדו ביחוה דעת

בשנת 2017 אמר הרב יוסף דוויק (אנ'), רב בית הכנסת בוויס-מרקס, שיש להכיר בהומוסקסואלים ולקבלם;^[19] בתגובה אמר הרב יוסף שדבריו הם כפירה גמורה, וקבל על עצם העיסוק בנושא.^[20]

הרב התבטא מספר פעמים נגד גורמים בציונות הדתית,^[21] מתנגד בחריפות לעלייה להר הבית^[22] וכן התנגד לאמירת הלל ביום העצמאות.^[23]

במהלך מלחמת חרבות ברזל הודיע על תמיכתו בעסקת השבויים.^[24]

בעניין גיוס בני ישיבות אמר הרב יוסף שמי שלא לומד חייב להתגייס לצה"ל.^[25] בהקשר זה התבטא ש"אלה שמשתמטים מקיום מצוות, מסכנים את הקיום שלנו בארץ ישראל".^[26] בתמוז ה'תשפ"ד פרסם איסור להצטרף למוסדות הלימוד של החינוך הממלכתי החרדי.^[27]

חיים אישיים

עם תלמידי ישיבה

יחד עם אחיו הרב יצחק יוסף (משמאל) בתפילת שחרית בית הקברות סנהדריה

נשוי לסופיה (אחותו של אליהו סויסה). מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים, ואב לתשעה.

ספריו

"הלכה ברורה" - על שולחן ערוך אורח חיים. עד כה יצאו 26 כרכים, המקיפים את חלקים א-ב של השולחן ערוך (מסימן א - שז, וכרך על סימן שיח) וכן שני כרכים של קיצור שולחן ערוך.
שו"ת אוצרות יוסף, שאלות ותשובות בנושאים אקטואליים, נדפס בסוף כל כרך של הלכה ברורה.
"הלכה ברורה - אמירה לעכו"ם", אמירה לעכו"ם בשבת ושותפות עם עכו"ם בשבת, שלשה כרכים.
"תורת המועדים" - הלכות המועדים, ה' כרכים
"ציונים והערות"- על דברי הרמב"ם בשו"ת "פאר הדור". נדפס על ידי מכון ירושלים וקיבל הסכמה מאביו ומהרב אלישיב.
"תורת הטהרה" - הלכות טהרת המשפחה, קיצור של פסקי אביו שנכתבו בסדרת הספרים טהרת הבית
"אורחות מרן" - עדויות על הנהגותיו של אביו, לפי סדר השולחן ערוך. עד עתה יצאו שני כרכים על סדר היום (תשע"ו), וכרך שלישי על שבת (תשע"ח, שבת א').
"הגדה של פסח" - שיחות וביאורים, בתוספת דברים אשר שמע מאביו. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
"ימים נוראים" - שיחות וביאורים, בתוספת שיחות ששמע מאביו וכן "אורחות מרן" - הנהגות מאביו בימים הנוראים. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
"כי בא השמש" - ביאור על סוגיית בין השמשות ושיטת רבנו תם, וחיזוק שיטת אביו בעניין (תשע"ז). כולל קונטרס בנושא תוספת שבת.
"טהרת הבית הקצר" - פסקי הרב עובדיה יוסף בהלכות טהרת המשפחה מתוך ספריו "טהרת הבית" ו"משמרת הטהרה" (תשע"ט).