פתיחת התפריט הראשי

היריבות בין בית"ר ירושלים לבין הפועל תל אביב

אחת היריבויות הוותיקות והטעונות ביותר בכדורגל הישראלית

היריבות בין בית"ר ירושלים לבין הפועל תל אביב היא אחת היריבויות הוותיקות והטעונות ביותר בכדורגל הישראלי, ולא אחת קרה שמפגשים אלו הובילו לגילויי אלימות בין מחנות האוהדים, ואף במגרש בין שחקני הקבוצות.

רקעעריכה

היריבות בין שתי הקבוצות סובבת סביב הרקע הפוליטי-האידאולוגי המנוגד בין מרכזי הפועל ובית"ר ועל האופן בו שניהם הצטיירו במשך השנים בציבור הישראלי - הפועל הוא איגוד ספורט המזוהה עם השמאל פוליטי בישראל וככזה הוא ייצג את המעמד הגבוה, הממסד האשכנזי וההסתדרות. בית"ר הוא איגוד ספורט המזוהה עם הימין וככזה הוא ייצג באופן מסורתי את השכבות החלשות ומאבקם בממסד, ציבור המזרחים ואת ההתנועה הרוויזיוניסטית. בשל סיבה זו לא אחת קורה שבמשחקים נוכחים חברי כנסת, שרים ואפילו ראשי ממשלה משני קצוות הקשת הפוליטית, בעיקר בתקופת בחירות. בשנות ה-90 חלה הפרטה והמועדונים עברו לבעלות פרטית מה שמעט שיכך את הפן הפוליטי-חברתי, אך במשך השנים המוטיב הפוליטי חזר ביריבות בין הקבוצות בעיקר בקרב אוהדיה ודרך המועדונים.

היסטוריית המפגשיםעריכה

בליגהעריכה

מאזן המפגשים בליגה מאז קום המדינה
(נכון ל-1 בדצמבר 2019)
ניצחונות להפועל: 46 (40.0%)תיקו: 33 (28.7%)ניצחונות לבית"ר: 36 (31.3%) 
  •   ניצחונות להפועל: 46 (40.0%)
  •   תיקו: 33 (28.7%)
  •   ניצחונות לבית"ר: 36 (31.3%)

היסטוריהעריכה

המשחק הראשון בין הקבוצות התקיים ב-5 במרץ 1955 באצטדיון ימק"א, במסגרת המחזור החמישי בליגה הבכירה (אז ליגה א'). הייתה זו העונה הראשונה של בית"ר בליגה הבכירה, והמשחק הסתיים בתיקו 2-2. לזכות בית"ר כבשו סימון אלפסי וישראל יחזקאל, ולזכות הפועל כבשו אשר בלוט ומיכאל מיכאלוב. גם המפגש השני באותה עונה הסתיים בתיקו (1-1). בתום עונה זו ירדה בית"ר לליגת המשנה ושבה לליגה הבכירה רק ב-1968.

ב-14 ביוני 1969, אירחה הפועל את בית"ר בבלומפילד. על בית"ר עדיין ריחפה סכנת הירידה. הפועל לא לקחה בחשבון הסדרת כוחות מתוגברים למשחק על אף שהיה נפיץ, וחסכה את עלויות המשטרה. בדקה ה-57 במצב 0-2 להפועל, הופסק המשחק בעקבות התפרעות של אוהדי בית"ר וחודש לאחר מספר דקות. המשחק שוב פוצץ בדקה ה-81 במצב של 1-3 להפועל ולא חודש לאחר מכן - אוהדי בית"ר פרצו למגרש וניסו להגיע אל חדרי ההלבשה, ומשלא הצליחו בכך, הפילו גדרות והציתו את השערים. אוהדי בית"ר גם הוציאו את זעמם על שופט המשחק אייזיק כהן, שהיה עולה חדש, בקריאות גנאי בשל מוצאו הרוסי ("אתה יהודי מלוכלך, חבל שלא נשארת בסיביר"). כהן לא שפט באף משחק יותר לאחר משחק זה. רק לאחר מספר רגעים הוזעקו כוחות גדולים של משטרה והצליחו להשליט סדר. אחד הרגעים הזכורים ביותר במשחק היה כאשר רוני קלדרון, שחקן הפועל, רץ לכיוון השער של בית"ר פרץ חייל למגרש וניסה בכל כוחו לעצור את קלדרון (יש הטוענים אפילו בעזרת נשקו האישי[דרוש מקור]) ולמנוע ממנו את השער הרביעי של הפועל. יש הטוענים שגם כאשר החייל פרץ למגרש, קלדרון עבר אותו כאחרון השחקנים שבא לעצור אותו. בבית הדין נפסק ניצחון טכני (0-3) לטובת הפועל ותוצאת המשחק בוטלה. היה זה למעשה הניצחון הראשון אי פעם של הפועל על בית"ר. הניצחון הראשון במשחק שהגיע לסיומו החוקי היה שנה לאחר מכן, ב-2 במאי 1970, אז ניצחה הפועל 0-2.

הפועל הייתה הקבוצה הדומיננטית בשנים אלו, ורוב המפגשים הסתיימו בניצחון של הפועל או בתיקו. השיא היה בין השנים 1972-1974 אז ניצחה הפועל ב-6 מפגשים ברצף. רק ב-25 בדצמבר 1976 הצליחה בית"ר, לראשונה אחרי 18 מפגשים ראשונים עם הפועל, לנצח אותה. היה זה המחזור ה-14 בליגה ובית"ר ניצחה בתוצאה 0-2. ב-10 המפגשים הבאים, בית"ר לא השכילה לנצח, ולאחר 30 משחקים בין הקבוצות עמד המאזן על 14 ניצחונות להפועל, 14 תוצאות תיקו, ו-2 ניצחונות בלבד לבית"ר. הרצף התחיל להתאזן רק בשנים שלאחר מכן, אז הפכה בית"ר לקבוצה בכירה בכדורגל הישראלי, וב-30 מפגשים הבאים הצליחה בית"ר לנצח 15 משחקים, כאשר 6 הסתיימו בתיקו ו-9 בלבד בניצחון של הפועל.

בעונת 1983/1984, במחזור הלפני האחרון, הגיעה הפועל למשחק חוץ נגד בית"ר באצטדיונה הביתי דאז, אצטדיון ימק"א. בית"ר אז נאבקה נגד מכבי חיפה על תואר אליפות ראשון בהיסטוריה. באותו משחק הפועל נצחה בתוצאה 1-3, מצמד של משה סיני, וכך גזלה מבית"ר תואר אליפות ראשון בהיסטוריה ומכבי חיפה זכתה באליפות. על אף שנות קיומם של המועדונים (הפועל ב-1923 ובית"ר ב-1936) ומפגשים חמים וגדולים אחרים ביניהם, לדעת רבים מסמן משחק זה את תחילת היריבות המרה שקיימת עד היום בין שתי הקבוצות.

בעונת 1997/1998 קרה האירוע המדובר והמפורסם ביותר בהיסטוריה של היריבות, משחק השרוכים, אך לא במפגשים הישירים ביניהן. באותה עונה, הפועל ובית"ר נאבקו על האליפות. במחזור הלפני אחרון, אירחה הפועל תל אביב את הפועל פתח תקווה בבלומפילד וניצחה 0-1, ובית"ר התארחה בקריית אליעזר נגד הפועל בית שאן. בעוד שבית"ר נאבקה על האליפות, בית שאן נאבקה נגד הירידה. עקב בקשת הטלוויזיה המשחק בין בית"ר לבית שאן נערך 10 דקות אחרי שאר משחקי המחזור האחרון. לקראת סוף המשחק, הבינו שחקני בית שאן שהם נשארים בליגה ובמצב של 2-2 (במצב כזה, הפועל במקום הראשון), אך בדקות הסיום, בזמן תוספת הזמן, הבקיעה בית"ר שער מכריע אשר העניק את האליפות לבית"ר ירושלים. טענות רבות הועלו נגד בית שאן, על כך ש"נתנו" את המשחק לבית"ר ואיפשרו להם להבקיע ולתת את האליפות לבית"ר ירושלים. אחרי אותו משחק, מעבר לשנאה שהפועל פיתחה כלפי בית שאן, היריבות עלתה לגבהים שלא נראו עד אז.

בעונות הבאות הפועל הייתה הדומיננטית עקב משבר כלכלי אליו נקלעה בית"ר שהציגה יכולת חלשה בליגה ובפרט במשחקים בין הקבוצות. בין השנים 2001-2006, ב-20 מפגשים בין הקבוצות, הפועל ניצחה ב-11 (8 מתוכם ברצף), 7 הסתיימו בתיקו, ובית"ר ניצחה ב-2 בלבד.

בעונת 2009/2010, בה הונהגה שיטת הקיזוז, נאבקו הפועל תל אביב ומכבי חיפה על האליפות. במחזור האחרון, מכבי חיפה שיחקה נגד בני יהודה בבלומפילד, והפועל תל אביב יצאה למשחק חוץ בירושלים נגד בית"ר, שרצתה למנוע מהפועל לזכות בדאבל, בייחוד במגרשה הביתי. מכבי חיפה התקשתה נגד בני יהודה אך הייתה יותר קרובה לאליפות ברוב הדקות. לקראת סיום המשחק, כאשר נראה היה שמכבי חיפה תזכה באליפות, כבש שחקן הפועל תל אביב, ערן זהבי, שער בדקה ה-92, וקבע 1-2 לטובת קבוצתו, בעוד מכבי חיפה סיימה בתיקו 1-1 מול בני יהודה, ובכך זכתה הפועל תל אביב באליפות ובדאבל רביעי בתולדותיה.

בעשור לאחר מכן, לאור החלשותה של הפועל תל אביב, הסטטיסטיקה הלכה לטובת בית"ר כאשר עד לסוף עונת 2018/2019, בית"ר ניצחה ב-8 מפגשים, 8 הסתיימו בתיקו, והפועל ניצחה ב-3 מפגשים בלבד, כאשר בדצמבר 2018 בית"ר מנצחת בתוצאה 3:0 בחוץ, ההפרש הגדול ביותר שלה מאז שנות ה-90.

סטטיסטיקהעריכה

רצף הניצחונות הגדול ביותר של הפועל הוא 8 ניצחונות רצופים, ו-18 משחקים ללא הפסד במפגש זה. בית"ר השיגה 4 ניצחונות רצופים ו-9 משחקים ללא הפסד. הניצחון הגדול ביותר במפגש בין הקבוצות הוא 0-4, כאשר הפועל עשתה זאת פעמיים (ב-1996 וב-2009), ובית"ר עשתה זאת פעם אחת (ב-1993). המשחק שהניב את מספר השערים הגבוה ביותר נערך בעונת 2009/2010 והסתיים בתוצאה 3-4 להפועל.

מאז תחילת המפגשים עד ל-1 בדצמבר 2019 נערכו 115 מפגשים בין הקבוצות, בהם ניצחה הפועל ב-46 מפגשים, 33 הסתיימו בתיקו ו-36 ניצחונות לבית"ר. יחס השערים הוא 128-147 לטובת הפועל.

בגביע המדינהעריכה

במסגרת גביע המדינה הקבוצות נפגשו סה"כ 12 פעמים (1 מהם היה מפגש כפול). המפגש הראשון נערך בגביע של עונת 1954/1955 בתאריך ה-26 במרץ 1955, אז הדיחה הפועל את בית"ר בסיבוב ג' שלה גביע בתוצאה 0:5 (תוצאת השיא במפגשים בין הקבוצות במסגרת זו). לאחר מכן נפגשו הקבוצות שלוש פעמים בגביעים של 1971, 1972 ו-1983, שלושתם בשלב רבע הגמר, כאשר פעמיים הפועל ניצחה ופעם בית"ר.

בעונת 1988/1989 בגביע המדינה בשלב שמינית הגמר נפגשו הקבוצות למפגש כפול שהונהג בתקופה זו. בבית ניצחה הפועל במפגש הראשון 0:2, אך הפסידה 5:0 במפגש השני והודחה על ידי בית"ר שגם זכתה להניף את הגביע באותה העונה.

בעונות 1998/1999 ו-1999/2000 נפגשו הקבוצות בגמר גביע המדינה פעמיים, ובשני המפגשים יצאה הפועל כשידה על העליונה אחרי שוויון בתום 120 דקות ודו-קרב בעיטות פנדלים.

בעונת 2007/2008 זכתה בית"ר באליפות, וכמו בעונות 1999 ו-2000 שוב נפגשו היריבות בגמר גביע המדינה ושוב הוא הוכרע בדו-קרב פנדלים, והפעם ידה של בית"ר הייתה על העליונה ובית"ר זכתה בדאבל ראשון בהיסטוריה שלה על חשבון הפועל.

לאחר מכן נפגשו הקבוצות שתי עונות רצופות בשלב רבע הגמר בגביעים של עונות 2009/2010 ו-2010/2011 ובשניהם הייתה ידה של הפועל על העליונה, כשבאחרון מביניהם מנצחת הפועל 1:0 משער בפנדל שנוי במחלוקת בדקה ה-88, שעורר את זעם האוהדים והשחקנים וגרם למהומה גדולה בסוף המשחק[1].

סה"כ במסגרת זו נפגשו הקבוצות 12 פעמים (3 פעמים במסגרת גמר הגביע), ב-9 בהם יצאה הפועל מנצחת (2 מהם בדו-קרב פנדלים), וב3 מהם בלבד בית"ר ניצחה (2 מהם בדו-קרב פנדלים).

רשימת המפגשים במסגרת הגביע (החל מקום המדינה)
עונה סיבוב תאריך מגרש תוצאה כובשי השערים
1954/1955 סיבוב ג' 26 במרץ 1955 אצטדיון באסה 0:5 להפועל פנחס יהודיוף (4), רחביה רוזנבוים
1970/1971 רבע הגמר 22 במאי 1971 אצטדיון ימק"א 0:0 (3:2 להפועל בפנדלים)
1971/1972 רבע הגמר 9 בספטמבר 1972 אצטדיון ימק"א 2:1 להפועל לבית"ר: ארצי בן יעקב ; להפועל: יעקב רחמינוביץ' (2)
1982/1983 רבע הגמר 25 באפריל 1983 אצטדיון בלומפילד 0:2 להפועל משה סיני (2)
1988/1989 שמינית הגמר 3 במאי 1989 אצטדיון בלומפילד 0:2 להפועל דוד שרביט, מוריס ז'אנו
שמינית הגמר (גומלין) 16 במאי 1989 אצטדיון ימק"א 0:5 לבית"ר אורי מלמיליאן (2), אלי יאני, יעקב פלד, רונן רוקמן
1991/1992 סיבוב ז' 10 במרץ 1992 אצטדיון טדי 1:0 להפועל יובל פילוס
1998/1999 גמר הגביע 19 במאי 1999 אצטדיון רמת גן 1:1 (3:1 להפועל בפנדלים) לבית"ר: ניר סביליה ; להפועל: שלום תקווה
1999/2000 גמר הגביע 17 במאי 2000 אצטדיון רמת גן 2:2 (4:2 להפועל בפנדלים) להפועל: דיאן ראצ'וניצה, סלים טועמה ; לבית"ר: ויקטור פאצ'ה (2)
2007/2008 גמר הגביע 13 במאי 2008 אצטדיון רמת גן 0:0 (4:5 לבית"ר בפנדלים)
2009/2010 רבע הגמר 13 באפריל 2010 אצטדיון בלומפילד 0:2 להפועל דדי בן דיין, גילי ורמוט
2010/2011 רבע הגמר 20 באפריל 2011 אצטדיון בלומפילד 0:1 להפועל טוטו תמוז (פ)

במסגרות אחרותעריכה

הקבוצות נפגשו עוד 13 פעמים במסגרת גביע הטוטו (9 ניצחונות להפועל, 4 לבית"ר) ובנוסף נפגשו פעם אחת בגמר גביע אלוף האלופים לעונת 1985/1986 אז ניצחה בית"ר 2:1 והניפה את הגביע על חשבונה של הפועל.

מעברי שחקניםעריכה

מעבר של שחקנים בין הקבוצות נתפס כבגידה, וזוכה לעיתים לתגובות עוינות מצד הקהלים. המקרים הבולטים ביותר היו של - יוסי אבוקסיס ושמעון גרשון:

  • יוסי אבוקסיס גדל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, אך עבר במספר מועדונים עד שהגיע לבית"ר, שם עשה את פריצת הדרך שלו כשחקן. אבוקסיס ביסס את מעמדו כמנהיג הקבוצה, אותה הוביל לשתי אליפויות רצופות, והפך לאחד השחקנים האהובים ביותר במועדון. לקראת עונת 2001/2002 חזר אבוקסיס להפועל, דבר שגרר תגובות עוינות מצד אוהדי בית"ר, אשר התקשו לסלוח על המעבר במשך שנים רבות.
  • שמעון גרשון גדל גם הוא במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, והפך עם השנים למנהיג הקבוצה הבוגרת ולאהוב הקהל. לקראת עונת 2006/2007 עבר גרשון לבית"ר ירושלים. לטענת אוהדי הפועל, גרשון חתם בבית"ר מסיבות כלכליות, דבר שגרם לכעס רב בקרב אוהדי הפועל, אשר התקשו לסלוח על המעבר במשך שנים ארוכות. במשחק הראשון שהתקיים בין הפועל לבית"ר זרקו אוהדי הפועל דולרים מזויפים על גרשון וצעקו לו "תמות עם הכסף".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה