תיאטרון באר שבע
תיאטרון באר שבע הוא תיאטרון ישראלי רפרטוארי שנוסד בשנת 1973 בעיר באר שבע.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | תיאטרון רפרטוארי |
| מייסדים | בן-ציון כרמל, זכריה לירז, דוד טוביהו, אהרן ידלין, מרגלית סטנדר, נעמי בלומנטל |
| תקופת הפעילות |
1972–הווה (כ־52 שנים)  |
| מיקום המטה | באר שבע |
| קואורדינטות | 31°15′06″N 34°47′51″E / 31.25173889°N 34.7974°E |
| משרד ראשי | המשכן לאמנויות הבמה באר שבע |
| מנכ"ל | שמוליק יפרח |
|
| |
|
(למפת באר שבע רגילה)   תיאטרון באר שבע  מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ עומר, __ תל שבע מדרום: __ שגב שלום, __ מועצה אזורית מרחבים | |
היסטוריה
עריכההשנים הראשונות
עריכההתיאטרון נוסד כתיאטרון עירוני, בעת כהונתו של אליהו נאווי כראש העירייה, ביוזמת סגן ראש העיר ומחזיק תיק התרבות, בנ"ץ כרמל, זכריה לירז יזם של אירועי תרבות בנגב[1], ודוד טוביהו ראש העירייה הראשון של באר שבע ומיזמי הקמת אוניברסיטת בן-גוריון[2]. את ההצגה הראשונה ביים תיאודור תומא, תרגום ועיבוד למחזה צרפתי בשם "מתי תחתן עם אשתי"[3].
בשנת 1973, לאחר שהועלו שתי הצגות מונה לתיאטרון מנהל מקצועי, גרי בילו[4]. הוא שימש כמנהלו האמנותי והאדמיניסטרטיבי של התיאטרון במשך שמונה שנים, ופעל להעלאת רמתו ולפעילותו כתיאטרון רפרטוארי המציג הצגות קבועות[5]. בסוף 1974, לאחר הפסקה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, פתח התיאטרון את עונתו השנייה, בה הוצגו בין היתר, המחזה "מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים" בבימוי חנן שניר[6], ו"ביבר הזכוכית" בבימוי עדנה שביט[7]. בעונה זה צוות השחקנים גדל ל-15, והם נדרשו להיות תושבי באר שבע בכדי לשחק בתיאטרון[8]. עם ראשוני שחקני התיאטרון נמנו: נעמי בלומנטל, אתי שילוני, דב'לה רייזר, ששי סעד, שמוליק שילה, יוסי קאנץ, הוגו ירדן, מיכאל רונן, רפי תבור, מרגלית סטנדר, עירית שילה, אילנה ינובסקי, אורה בר-אור ורוברט הניג. מאוחר יותר הצטרף דורון תבורי. במאי הבית הראשון של התיאטרון היה ד"ר דן רונן. עם הקמתו הפעיל התיאטרון תוכנית מנויים שכללה גם את האפשרות לראות הצגות של תיאטראות אחרים שהוצגו בבאר שבע וקונצרטים[8][9]. בשנים הראשונות רוב תקציב התיאטרון הגיעה מהעירייה, עמותת אמנות לעם של ההסתדרות, ומשרד החינוך והתרבות[10].
בשנת 1977 היה לתיאטרון כבר 3,000 מנויים עוד 5,000 תלמידי תיכון בעיר שזכו לצפות בהצגות באופן קבוע בחינם[11]. בין המחזות שעלו בשנה זו היו: "בית ברנרדה אלבה" בבימוי יורם פאלק (שכיהן כבמאי הבית בשנים 1976 עד 1981)[12], מחזה מקורי של ערן בניאל, "הרצח של פיירו בבית הספר הריאלי", ו"הלילה השנים עשר של ויליאם שייקספיר בבימוי חנן שניר. בסוף אותה שנה הגיע גדעון זינגר לתיאטרון, להשתתף במחזה "אנדורה" בבימוי תום לוי[13].
בשנות ה-80
עריכהבשנת 1980 נאלץ התיאטרון לבצע קיצוצים, לאחר שנקלע לגירעון כספי. צוות השחקנים צומצם מ-24 ל-16[14]. בשנת 1985 קיבל התיאטרון מענק מקרן התרבות אמריקה-ישראל[15].
בשנים 1981–1993 ניהלה את התיאטרון ציפי פינס, שתרמה להתפתחותו[16]. צוות השחקנים בתקופה זו כלל בין היתר את: שרון אלכסנדר, חנה אזולאי-הספרי, חגית דסברג ויורם חטב ורבים אחרים. לשחקנים לא הייתה קביעות והם הוחתמו כולם פעם לעונה אחת בלבד[17]. בשנים אלו נהג התיאטרון לערוך הופעות גם באילת[18]. בין ההצגות הבולטות שעלו באותן השנים היו" "לצאת מכאן" של מרשה נורמן (1983)[19], "סיפור אהבה בשלושה פרקים" של הארווי פירסטיין (1984)[20], "אותו ואת בנו" של י"ד ברקוביץ (1986)[21] ומחזה מקורי של שמואל הספרי "גיסתו של גולדין"[22].
בשנת 1985 אירח התיאטרון את הבמאי הבריטי רוג׳ר סמית, שביים את המחזה "צריך פיאט בחיים", מחזה סאטירי מאת דאריו פו, על חטיפה בדיונית של נשיא חברת פיאט, בהשראת פרשת רציחתו של הפוליטיקאי אלדו מורו, שעלה בתרגומו של יונתן דובוסרסקי[23].
בעונת 1988, הצטרפו לצוות התיאטרון השחקנית הוותיקה אלישבע מיכאלי והשחקן משה בקר[24]. באותה שנה אירח שוב התיאטרון את הבמאי רוג׳ר סמית, שביים את המחזה 'דודתו של צ'ארלי' מאת ברנדון תומאס, בכיכובו של בקר[25].
בשנת 1989 העלה לראשונה הפקה משותפת עם תיאטרון בית ליסין, "בורגנים" של מקסים גורקי[26].
בשנות ה-90 וה-2000
עריכהמ-1993 ניהל אותו גדי רול, ומ-1996 הוא נוהל על ידי רזי אמיתי[27]. בין השנים 2009-2004 ניהל אותו השחקן נתן דטנר[28]. בספטמבר 2009 מונה במקומו שמוליק יפרח ולצידו המנהל האמנותי רפי ניב[29].
בשנת 2017 מונה סמנכ"ל הכספים של התיאטרון ב-11 השנים האחרונות, אורן אהרוני, לתפקיד מנכ"ל תיאטרון באר-שבע, וכיהן בתפקיד זה עד מאי 2019.
במאי 2019, חזר שמוליק יפרח לתפקיד מנכ"ל תיאטרון באר-שבע ומכהן בתפקיד זה עד היום.
בפברואר 2019 מונתה שיר גולדברג למנהלת אמנותית במקומו של ניב[30].
בשנת 2024 מונתה איה קפלן למנהלת אמנותית במקומה של גולדברג.
מבנה התיאטרון
עריכהלאורך השנים הועלו הצגות התיאטרון ב"בית העם" (בו שוכן כיום גודמן - בית ספר למשחק בנגב), וכשהורחבה הפעילות הועלו חלק מההצגות גם ב"מרכז הצעירים" ובהיכל התרבות באר שבע. בשנת 2008 עבר התיאטרון למבנה חדש, המשכן לאמנויות הבמה באר שבע בתכנון האדריכל סלו הרשמן, בו פועלת גם הסינפונייטה הישראלית באר שבע ונערכים מופעים וכנסים מגוונים. במבנה יש שני אולמות, האחד מכיל למעלה כ-900 מקומות והשני מכיל כ-420 מקומות[31].
פעילות
עריכההתיאטרון מציג בכל עונה 7-5 הצגות, מקוריות וקלאסיות. בתיאטרון מוצגות הצגות רפרטואר, הצגות חוץ (מתיאטראות אחרים), הצגות מקוריות והצגות ילדים. ההצגות המקוריות מוצגות גם בתיאטראות אחרים ברחבי הארץ. פועלים בו כ-30 שחקנים פעילים ועוד כ-70 עובדים. התיאטרון מפעיל גם פרויקטים חינוכיים עבור אוכלוסיות מיוחדות בקהילה, חוגי תיאטרון וסדנאות, במטרה להעצמה עצמית וקבוצתית דרך פעילות בתיאטרון[32].
מנהלי התיאטרון
עריכה| דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|
 |
גרי בילו | 1973 | 1981 |
| ציפי פינס | 1981 | 1993 | |
| גדי רול | 1993 | 1996 | |
a.jpg) |
רזי אמיתי | 1996 | 2004 |
 |
נתן דטנר | 2004 | 2009 |
 |
שמוליק יפרח | 2009 | 2016 |
| אורן אהרוני[33] | 2017 | 2019 | |
|
|
שמוליק יפרח | 2019 | מכהן (כהונה שנייה) |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון באר שבע- מאיה נחום שחל, גיבור תרבות, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2011
- שי הרלב, שמוליק יפרח: באר שבע היא לא פרובינציה, באתר הארץ, 9 במאי 2012
- בן שיף, עונת שיא בתיאטרון באר-שבע באתר באר-שבע.נט, 18 ביוני 2018
תיאטרון באר שבע, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מאיר אהרוני, פרס "גמל הזהב" ל-5 מתושבי ב"ש, מעריב, 15 ביוני 1978
- ^ נסיון חדש להקמת תיאטרון בבאר שבע, דבר, 24 באוגוסט 1972
- ^ יעקב העליון, שחקנית אחת - 3 במות ועל "בימת באר שבע", מעריב, 19 בספטמבר 1972
- ^ חוה נובק, תיאטרון באר שבע מכה שורשים, דבר, 3 בינואר 1974
- ^ טלי נתיב, מכל רוחות - מנהל הבית הולך הבייתה, דבר, 7 באוגוסט 1981
- ^ שרגא הר-גיל, מלקולם הקטן בבאר־שבע, מעריב, 21 באפריל 1975
- ^ "ביבר הזכוכית" על "בימת באר־שבע", דבר, 8 בנובמבר 1974
- ^ 1 2 יעקב העליון, חמישה מחזות בבאר־שבע, מעריב, 21 באוקטובר 1974
- ^ הצגות אורח בבאר שבע, דבר, 24 בפברואר 1976
- ^ יעקב העליון, מיליונים לתיאטרונים, מעריב, 11 בדצמבר 1977
- ^ טלילה בן זכאי, קאבראט בבירת הנגב, מעריב, 27 במאי 1977
- ^ עדית זרטל, אחרי בכורה - "אימה ומוות בספרד", דבר, 2 בפברואר 1977
- ^ חוה נובק, גדעון זינגר לבאר־שבע, דבר, 1 בנובמבר 1977
- ^ צמצומים בתיאטרון באר־שבע, מעריב, 30 בספטמבר 1980
- ^ מענק לתרבות בב"ש, מעריב, 9 בספטמבר 1985
- ^ ירון פריד, כבר לא לוקחת ללב, חדשות, 4 בפברואר 1986
- ^ שוש אביגל, באר שבע / אין קביעות - 300 מקומות חסר אחד, כותרת ראשית, 5 בדצמבר 1984
- ^ יהודית זילברשטיין, תיאטרון באר שבע יורד לאילת, מעריב, 6 בנובמבר 1986
אמנון רבי, המבקר רוצה להיות שחקן, חדשות, 5 בדצמבר 1984 - ^ שוש אביגל, וריאציה על נושא, כותרת ראשית, 16 באוקטובר 1984
- ^ שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - "הצגה חינוכית אבל למבוגרים", כותרת ראשית, 5 בינואר 1983
- ^ שוש אביגל, תיאטרון - היהודים חדשים בפלסטינה, בלי זקן, כותרת ראשית, 29 בינואר 1986
- ^ מנחם פרי, אלוהים זה כאסח, חדשות, 15 במאי 1986
אורן כהן, "אותי יוציאו להורג ראשון", חדשות, 15 במאי 1986 - ^ מנחם פרי, קודם יורים, חדשות, 21 באוקטובר 1985
אליקים ירון, בידור מצויין, מעריב, 20 באוקטובר 1985 - ^ עירית נחמני, מיכאלי ובקר לבאר שבע, חדשות, 15 במרץ 1988
- ^ שבח פרידלר, זהירות, מרגרינה - 'דודתו של צ'ארלי', מחזה: ברנדון תומאס, במאי: רוג׳ר סמית, הפקת תיאטרון באר־שבע, כל העיר, 29 ביולי 1988
- ^ עידכונים, חדשות, 26 באוקטובר 1989
- ^ מנהלי תיאטרון באר שבע, באתר התיאטרון
- ^ מרב יודילוביץ', מנכ"ל תיאטרון באר שבע התפטר, באתר ynet, 6 באוגוסט 2009
- ^ טל פרי, שמוליק יפרח הוא המנכ"ל והמנהל האמנותי החדש של תיאטרון באר-שבע, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2009
- ^
איה חיות, הבמאית שיר גולדברג תהיה המנהלת האמנותית של תיאטרון באר שבע, באתר הארץ, 1 במרץ 2019
- ^ אסתר זנדברג, האם הכוכבים רואים אותי בונה את המשכן, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2007
- ^ אודות תיאטרון באר שבע, באתר התיאטרון
- ^ וואלה! תרבות, המנכ"ל החדש של תיאטרון באר שבע: אורן אהרוני, באתר וואלה, 26 בפברואר 2017
