גרי בילו

מחנך ישראלי

גרי (גרשון) בילו (בלוצרקובסקי) (194413 בדצמבר 2011) היה איש תיאטרון ישראלי. כיהן כמנהל בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי".

גרי בילו
גרי בילו
גרי בילו
לידה 1944
הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בדצמבר 2011 (בגיל 67 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 בדצמבר 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל של גרי בילו בבית צבי. אמן הפיסול הוא אולג קוקלין

ביוגרפיהעריכה

בילו נולד בסין ב-1944, בן יחיד לאב יליד סין ממשפחה רוסית ולאם ילידת רוסיה שהיו סוחרים בעלי אמצעים. בעקבות עליית מאו דזה-דונג והמפלגה הקומוניסטית לשלטון ברחה המשפחה לישראל והתגורה בחיפה. שירת בחיל הרפואה בתפקיד חובש תעופתי. עם שחרורו מצה"ל טס ללונדון ולמד באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה. סיים לימודי ניהול הצגה[1].

בשנת 1970 שב ארצה והחל לנהל אדמיניסטרטיבית את התיאטרון לילדים ולנוער של אורנה פורת.

ב-1973 מונה למנהלו האמנותי והאדמיניסטרטיבי של תיאטרון באר שבע[2]. הוא שימש בתפקיד במשך שמונה שנים, ופעל להעלאת רמתו ולפעילותו כתיאטרון רפרטוארי המציג הצגות קבועות[3]. לאחר מכן הציע את ציפי פינס להחליפו שם[4].

משנת 1981 ועד 2009 ניהל את בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן (למעט 1994, בה ניהלה את בית הספר הבמאית אתי רזניק). בשנת 1982 יסד את ההוצאה לאור של המחזות, שליד "בית צבי". בשנת 1984 הקים את תיאטרון הספרייה, הפועל לצד "בית צבי" ומעלה הפקות בהן משתתפים לרוב בוגרי בית הספר[5].

בשנת 1994 עזב את בית צבי וניהל במשך למעלה משנה את התיאטרון הלאומי הבימה[6]. בשנת 1995 חזר לנהל את בית צבי עד שנת 2009 בה פרש[7], ובמקומו מונה מיכה לבינסון לנהל את "בית צבי"[8]. באפריל 2006 זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים, על שם מאיר מרגלית[9].

בתפקידיו השונים טיפח בילו רבים מאנשי התיאטרון בישראל, במאים ושחקנים: ציפי פינס, חנן שניר, עמית גזית, יורם פאלק, נינה מיכואלס, ניקול קאסל, אתי רזניק, גדי רול, אופירה הניג, רפי ניב, עידו ריקלין, ריטה, דורון תבורי, רבקה נוימן, נתן דטנר, טטיאנה קנליס אולייר, ג'וליאנו מר, עידית טפרסון, אלון אופיר, שרון אלכסנדר, יעקב כהן, יגאל שדה, ליאור אשכנזי, יורם חטב, מיה דגן, דפנה רכטר, אוהד שחר, ענת וקסמן, אמיתי יעיש, אסף פריינטא, מיכל ינאי, אלון דהן, יותם זילברמן, דוד קיגלר, דודו ניב, אורי רביץ, נתי רביץ, יעל פרל, סנדרה שונוולד, קטיה זימבריס, גיל פרנק, שרה פון-שוורצה, נבו קמחי, חגית דסברג, ניר לוי, חני פירסטנברג, יונית טובי, איתי טיראן, נמרוד ברגמן.

בדצמבר 2011, נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן.[10] בילו ביקש שגופתו תישרף. ב-21 בדצמבר 2012, במלאת שנה למותו, נקרא האולם הראשי בבית צבי על שמו והוסר הלוט מעל פסלו.

חשדות לעבירות מין והתנהגות בלתי הולמתעריכה

בינואר 1998 נעצר בילו בחשד להטרדה מינית וביצוע מעשים מגונים תוך ניצול מעמדו בחמישה מתלמידיו, שהתלוננו נגדו במשטרה. הוא שוחרר בערבות למעצר בית של יומיים וביולי של אותה השנה סגרה משטרת רמת גן את התיק. ב-2006 הוגש נגדו כתב אישום על מקרים אחרים, בגין מעשים מגונים בשניים מתלמידיו והטרדה מינית של אחד מהם. במרץ 2009 זיכה אותו בית משפט השלום בתל אביב מכל האישומים[11].

מיד עם זיכוי של בילו, במרץ 2009, חשף יובל אברמוביץ' בכתבה שהתפרסמה בעיתון ב"מעריב", את קשר שתיקה שהתחולל בין כותלי בית הספר בית צבי בנוגע להתנהגותו הנוקשה של בילו, שכללה עלבונות ומערכות יחסים שחורגת מהמקובל עם חלק מהתלמידים[12]. בכתבת המשך שבוע אחר נחשפו האשמות של תלמידים נוספים[13]. עם זאת, כבר בשנות השבעים, המקומון הבאר-שבעי, "ידיעות באר-שבע", פרסם לראשונה סדרה בת ארבע כתבות נרחבות, על התניית קידום גברים, בתיאטרון באר שבע, במתן הטבות מיניות, הומוסקסואליות, לבילו[14].

בשנת 2017, העלה השחקן עמית גור מחזמר על האונס שעבר בימי לימודיו בבית צבי, וחשף שהאירוע התרחש בעת שתלמידי בית צבי נסעו עם בילו לצפות בהצגות בלונדון[15]. בסוף אותה שנה חשף גם הבמאי והשחקן רפי ניב שגרי בילו הטריד אותו מינית[16].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גרי בילו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עידו בלאס, מת גרי בילו, המנהל המיתולוגי של ביה"ס למשחק בית צבי, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2011
  2. ^ חוה נובק, תיאטרון באר שבע מכה שורשים, דבר, 3 בינואר 1974
  3. ^ טלי נתיב, מכל רוחות - מנהל הבית הולך הבייתה, דבר, 7 באוגוסט 1981
  4. ^ מיכל זהבי, גרשון בילו – מתיאטרון באר-שבע להנהלת "בית צבי", דבר, 5 באוגוסט 1981
  5. ^ דב אלפון, כיוון הרוח, כותרת ראשית, 30 בנובמבר 1988
  6. ^ יואב בירנברג, גוי בילו – המנהל האמנות׳ של הבימה, חדשות, 24 באוקטובר 1993
  7. ^ ציפי שוחט, גרי בילו פורש מבית צבי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2009
  8. ^ תמרה שרייבר, ‏מיכה לבינסון יחליף את גרי בילו בניהול בית צבי, באתר גלובס, 27 באפריל 2009
  9. ^ ציפי שוחט, לזכות או לא לזכות? זאת לא השאלה, באתר הארץ, 9 באפריל 2006
  10. ^ גרי בילו, מנהל "בית צבי" לשעבר, הלך לעולמו, ynet ‏, 13 בדצמבר 2011.
  11. ^ עפרה אידלמן, מנהל "בית צבי" לשעבר, גרי בילו, זוכה מאשמת ביצוע מעשים מגונים בתלמידו, באתר הארץ, 1 במרץ 2009
    שירות גלובס, ‏גרי בילו, המנהל לשעבר של ביה"ס למשחק בית-צבי, זוכה מאשמת מעשים מגונים בתלמיד, באתר גלובס, 1 במרץ 2009
  12. ^ יובל אברמוביץ', בית הבובות של גרי: חזרה לבית צבי, באתר nrg‏, 7 במרץ 2009
  13. ^ כתבי מעריב, בית הבובות של גרי בילו: מערכה שנייה, באתר nrg‏, 13 במרץ 2009
  14. ^ כתבנו בבאר שבע, מאת יצחק שתיל, אדר תשנ"א, מרץ 1991, עמ׳ 109 עד 110.
  15. ^ יאיר אשכנזי, עמית גור מעלה מחזמר על האונס שעבר בימי לימודיו בבית צבי, באתר הארץ, 2 במרץ 2017
  16. ^ שרון רופא אופיר, המנהל האמנותי של תיאטרון ב"ש חושף: גרי בילו הטריד אותי מינית, באתר Xnet


הקודם:
2004 - שמעון ישראלי
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
2005 - גרי בילו
הבא:
2006 - יעקב אגמון