בהמה וחיה בהלכה

הגדרת בהמה וחיה בהלכה, וחילוקי דיניהם
(הופנה מהדף חיה (יהדות))
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בהלכה, היונקים היבשתיים הגדולים מתחלקים לשתי תת-קטגוריות, חיה ובהמה, השונות זו מזו בהלכותיהן.

בהמות: פרות וכבשים בחווה.

תת-הקטגוריה "בהמה" כוללת את חיות המשק המבויתות המצויות במקום יישוב,[1] ואילו תת-הקטגוריה "חיה" כוללת את חיות הבר.[2]

הגדרות ומיוןעריכה

למונחים "בהמה" ו"חיה" משמעות מורחבת ומשמעות מצמצמת.

במשמעות המורחבת "בהמה" ו"חיה" הן מילים נרדפות, המשמשות לעיתים קרובות כשם לקטגוריה הכוללת את כל מיני היונקים היבשתיים הגדולים[א], למעט האדם.[ב], וברוב המקומות בתורה שבכתב, "חיה" ו"בהמה" הם שמות כללים ומתחלפים, כמאמר חכמים: "הבהמה בכלל חיה".[3]

במשמעות המצמצמת חיה ובהמה הן תת-קטגוריות שונות:

"בהמה" היא בעל חיים מקטגוריה זו המשתייך למיני החיות המבויתות[1] ולבעלי החיים המשמשים לצורכי המשק: לחלב, לבשר, לרכיבה ולביגוד,[4] כגון בקר הבית, צאן, חמור הבית, גמל וחזיר הבית.

חיה היא בעל חיים שאינו חלק ממשק הבית, וגדל שלא במקום יישוב כגון צבי, אייל, ערוד ופיל.[2]

אף בעלי חיים שיכולים להתרבות אלה עם אלה עשויים להשתייך לתת-קטגוריות נפרדות, כגון חזיר הבר (חיה) וחזיר הבית (בהמה), חמור הבית (בהמה) וערוד (חיה).

בעלי חיים מסופקיםעריכה

במשנה, נחלקו התנאים האם הכלב משתייך לבהמה או לחיה: לשיטת חכמים כלב הוא מין חיה, ולשיטת רבי מאיר הוא מין בהמה.[5]

כמו כן, במשנה ובתלמוד נחלקו הדעות בעניין בעל החיים המכונה כוי, האם הוא חיה, בהמה או שאינו מסווג לאף לא אחת מקטגוריות אלה.[6] יש אומרים שכוי זה הוא בן כלאיים של בהמה וחיה, ולכן לא ניתן לסווגו בוודאות לאחת מהקטגוריות.[7]

סימניםעריכה

הלכות המיוחדות לקבוצה הכוללת חיות ובהמותעריכה

סימני כשרותעריכה

סימני הטהרה שעל פיהם נקבע אם בעל החיים כשר או אינו כשר משותפים לקבוצות הבהמות והחיות, ומבדילות אותן משאר בעלי החיים. חיות ובהמות כשרות רק אם הם מעלות גירה, מפריסות פרסה ושוסעות שסע.

התורה מציינת 10 מיני יונקים טהורים, כולם אוכלי צמחים. מתוך רשימת היונקים הטהורים המופרטת בתורה, 3 מוגדרים בהמה בהלכה ו-7, לא מבויתים, מוגדרים חיה טהורה.[8]

בהמות הכשרות לאכילהעריכה

עם הבהמות הכשרות לאכילה נמנים שלושה סוגים בלבד: הפרים, הכבשים והעיזים

חיות הכשרות לאכילהעריכה

החיות הכשרות היחידות הן שבע[8] כפי שנכתב בתורה[9]:

אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר:

הלכות שבהן החיה והבהמה נבדלות זו מזועריכה

לחלוקה זו ביהדות בין חיה לבהמה השלכות הלכתיות רבות ומגוונות.

  • קרבנות – באים רק מבהמה (פר, כבש ועז) וכן מן העוף אך לא מחיה.
  • איסור אותו ואת בנו – שלא לשחוט ביום אחד, אינו נוהג בחיה.
  • בכור – קדושת בכור נוהגת בבהמה ואינה נוהגת בחיה.
  • בשר בחלב – לרוב הדעות מהתורה איסור בשר וחלב אינו נוהג בחיה (אך אסור מדרבנן).
  • זרוע לחיים וקיבה – מצווה זו לתת לכהן זרוע לחיים וקיבה, נוהגת בבהמה ואינה נוהגת בחיה.
  • חֵלב – נאסר באכילה רק בבהמה ולא בחיה.
  • טומאה – חלב של חיה מטמא טומאת נבלה.[13]
  • כיסוי הדם – מצווה זו נוהגת רק בחיה ועוף ולא בבהמה.
  • מעשר בהמה – אינו נוהג בחיה.
  • פדיון מעשר שני – בהמה נקנית בכסף מעשר, לצורך זבחי שלמים ולא לבשר תאוה, אבל אין לקנות חיה בכסף זה.

הלכות שבהמה וחיה שוותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • סימני חיה ובהמה, שמחה יאיר פוסטולסקי

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ אך יונקים ימיים כגון לוויתן או כלב ים, ויונקים מעופפים כעטלף אינם בכלל בהמה וחיה. אף יונקים יבשתיים קטנים כגון עכברים וחולדות אינם בכלל בהמה וחיה אלא מסווגים כשרצים.
  2. ^ למרות הכתוב בתורה: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית, ב', ז') לרוב אין האדם כלול בתת-הקטגוריה ההלכתית "חיה".

הערות שולייםעריכה