פתיחת התפריט הראשי

חמי זוהר הוא מתחם תיירות ובילוי בצידו הישראלי של ים המלח. המתחם נמצא בתחומי המועצה האזורית תמר, ושוכן לחופי אחת מהבריכות התעשייתיות באגן הדרומי של האגם, בגובה של 380 מטרים מתחת לפני הים.

חמי זוהר
מראה כללי של חמי זוהר מכיוון דרום
מראה כללי של חמי זוהר מכיוון דרום
מידע
קואורדינטות 31°10′10″N 35°22′02″E / 31.16944444°N 35.36722222°E / 31.16944444; 35.36722222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיקוםעריכה

מלונות חמי זוהר הוקמו בין חוף האגם ממזרח וכביש 90 ממערב, ואורכו של האתר הוא כקילומטר ורבע מצפון לדרום. כשלושה ק"מ מצפון לחמי זוהר שוכן מתחם התיירות של עין בוקק, וכשני ק"מ מדרום לו נמצא היישוב נווה זוהר.

המתחם קרוי על שם נחל זוהר הנשפך לים המלח מדרום לו ועל שם מצד זוהר הסמוך ממערב. מעברו השני של הים מול המתחם נמצאת העיירה הירדנית א-צאפי.

היסטוריהעריכה

בשנות ה-50 בעבעו מתוך האדמה בחמי זוהר מאות מטרים של מים גופרתיים בטמפרטורה של 32 מעלות. בני נוער ומטיילים אחרים בדרך למצדה נהגו לטבול במי המעין. גם נשיא המדינה, יצחק בן-צבי נהג לטבול במעיין[1] ולצורכו הונח במקום צריף מעץ[2]. משרד הפיתוח הקים במקום באמצע שנות ה-50 סככה ומקוה לטבילה במים[3]. בקיץ 1956 הוחל בשירות תחבורה ציבורית מסדום אל חמי זוהר, עבור המתרפאים המגיעים לטבול במים[4]. בסוף 1958 נחנך כ-5 קילומטר מהמרחצאות, בעין בוקק, בית מרפא לחולים במחלות עור[5]. מרחצאות חדשים הוקמו בשנת 1973[6] וחנוכתם שהייתה אמורה להתקיים ב-7 באוקטובר 1973 נדחתה לדצמבר 1973 בגלל מלחמת יום הכיפורים.

בסוף 1960, בעקבות מפולת סלעים על אכסניית הנוער בסדום, הוחלט להעבירה לחמי זוהר[7].

בית המלון הראשון באתר, לימים הרודס ים המלח, נפתח בשנת 1974[8] על ידי חברת מוריה. בשנת 1989 נוסף לו מלון סונסטה, לימים מלון לאונרדו קלאב ים המלח ובשנת 2001 נוסף אליהם מלון שלישי, נובוטל טלאסה, כיום "לאונרדו פלאזה ים המלח", בצוק המשקיף מלמעלה על ים המלח[9].

על פיתוח האזור הייתה אחראית "החברה לפיתוח חוף ים המלח חבל סדום וערד בע"מ",שהייתה באחריות משרד התיירות, שבין השאר עסקה בהקמת סוללת העפר להגנה האזור נגד עליית מפלס ים המלח באזור[10]. בתחילת שנות ה-2000 חדלה החברה לתפקד[11][12], והוחלט על פירוקה[13][14]. מאז פיתוח ותחזוקת האזור נמצא באחריות ישירה של המועצה האזורית תמר.

נכון לשנת 2014, שוכנים בחמי זוהר שלושה בתי מלון, שלושתם של רשת "לאונרדו" המנוהלת על ידי פתאל ניהול מלונות. תיירות המרפא בחמי זוהר מתבססת על מרחצאות רפואיים עצמאיים ובבתי המלון, הניזונים מממי חמי זוהר הסמוכים. המים עשירים בגופרית ונחשבים אידיאליים לטיפול בבעיות שרירים, מפרקים ואלרגיות[15]. חופי חמי זוהר הוכשרו לרחצה, ובהם שני חופים נפרדים, האחד פרטי והאחר ציבורי[16]. טיילת באורך של שלושה קילומטרים מחברת בין חמי זוהר למתחם התיירות של עין בוקק שמצפון לו. בשטח הלא מפותח שבין שני אזורי המלונות קיים פוטנציאל לפיתוח מלונאי נוסף בהיקף של עד 8,000 חדרי מלון נוספים[17].

קווי אוטובוס סדירים פועלים בין חמי זוהר לירושלים, ערד, דימונה, אילת ולבאר שבע, וקו אוטובוס תיירותי של המועצה האזורית מקשר בינה לבין אתרי התיירות לאורך חופי האגם.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נתגלו מעינות גפרית למרפא, דבר, 1 בדצמבר 1955
  2. ^ צבי לביא, עין בוקק - יריב של טבריה, מעריב, 7 באפריל 1957
  3. ^ מנחם תלמי, שוכני המערות בונים סכר, מעריב, 25 בינואר 1957
  4. ^ ע. משולם, תמר - בחבל סדום, דבר, 4 ביולי 1956
  5. ^ שאול בן חיים, חמי זוהר מרכז מרפא, מעריב, 19 בדצמבר 1958
  6. ^ מרחצאות זוהר ייפתחו ביולי, דבר, 29 באפריל 1973
  7. ^ אכסניית הנוער בסדום, מעריב, 16 בנובמבר 1960
  8. ^ הוחל בהקמת מלון חדיש בחמי זוהר בחוף ים המלח, מעריב, 28 בינואר 1971
  9. ^ המלונות והמחירים, nrg, 8 בנובמבר 2001
  10. ^ יצחק טישלר, ‏כבר 15 שנים מצילים את ים המלח, באתר גלובס
  11. ^ מאת גדי גולן, ‏פנייה למבקר המדינה: החברה הממשלתית לפיתוח ים המלח אינה מתפקדת - יש לפרקה, באתר גלובס
  12. ^ מאת שמואל דקלו, ‏יו"ר החברה לפיתוח חוף ים המלח התפטר לאחר שהתנועה לאיכות השלטון עתרה להדחתו, באתר גלובס
  13. ^ דוד חיון, ‏מנכ"ל רשות החברות מציע לשר התיירות לפרק את החברה לפיתוח ים המלח, באתר גלובס
  14. ^ נועם שרביט‏, ‏ביהמ"ש: חברה ממשלתית יכולה להתפרק מרצון רק בהחלטת ממשלה, באתר גלובס
  15. ^ Hamme Zohar
  16. ^ חופי רחצה וספא
  17. ^ תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 13 לים המלח וחופיו - סובב ים המלח ומערבו - סוגיות תכנון עיקריות, ספטמבר 2010, עמ' 38