חצרות יסף
חצרות יסף (היה גם ידוע בשם סנג'ין) היה שמו של אתר קראוונים שהוקם לקליטת גלי העלייה הגדולים מאתיופיה של מבצע שלמה והעלייה מברית המועצות בשנת 1991. האתר הוקם על שטח אש של מחנה שרגא, שהופשר במיוחד לצורך העניין, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מטה אשר, מצפון לעכו, בין היישובים בוסתן הגליל ושבי ציון, על גדתו הצפונית של נחל יסף ומכאן שמו. האתר פעל עד 2004[1]. במהלך 13 שנות קיומו התגוררו בו בעיקר עולים מאתיופיה וכ־8,000 מברית המועצות לשעבר.[2].
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | מחוז הצפון |
| ראש העיר | יהודה פתאל |
| תאריך ייסוד | 1991 |
| תאריך נטישה | 2004 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 8,000 |
| קואורדינטות | 32°57′38″N 35°04′51″E / 32.96061111°N 35.08093889°E |
  | |
רוב תושבי חצרות יסף עבדו מחוץ למקום, אך היו גם פתרונות תעסוקה פנימיים קטנים. חלקם עבדו במבנה המועצה המקומית, במתנ"ס ובמשתלה המקומית. בשנת 1993 הוקם באתר בית היוצר לאומנות אתיופית בניהולה של הסופרת והאמנית ורד שחף גולן. בשיא פריחתו העסיק בית היוצר כ-100 פסלות ורוקמות מנשות הקהילה.
כמעט כל מה שניתן היה להעתיק למקום אחר הועבר מהאתר. כך גם פסל האריה שניצב בימי הפעילות של האתר בואכה לטיילת שהייתה שם. כיום מוצב פסל האריה ליד מבנה מועצה אזורית מטה אשר. חצרות יסף הוקם כאתר דיור זמני ל-5 שנים בלבד, אך פינויו הושלם רק לאחר 13 שנים.
רקע עריכה
אתרי הקרוונים הוקמו בהוראתו של שר הבינוי והשיכון אריאל שרון בממשלת יצחק שמיר, כפתרון דיור זמני, לגלי העלייה ההמוניים בהיקפם, ותוכננו לשמש עד חמש שנים וכשלב מעבר לדיור קבע. לתפקיד ראש צוות תכנון פרויקט המגורים הזמניים מונה האדריכל יונה פיטלסון.
חצרות יסף היה שני בגודלו מבין ארבעה אתרי קרוונים גדולים שהוקמו באותה תקופה והם:
- 2,308 יחידות דיור בשכונת נחל בקע, בבאר שבע.
- 1,658 יחידות דיור בחצרות יסף, מצפון לעכו.
- 918 יחידות דיור בבת חצור (חצורית), בסמוך לבסיס חצור.
- 914 יחידות דיור בנוה כרמל, בחיפה.
בנוסף, הוקמו מספר גדול של אתרים קטנים במקומות רבים בארץ.
היסטוריה עריכה
בשנת 1991 הוכשר השטח בחצרות יסף ובמקום הונחו כ-1,658 קרוונים. ב-25% מהם שוכנו עולי חבר העמים וב-75% מהם שוכנו עולי אתיופיה, שהובאו לארץ במבצע שלמה, שנערך כמבצע הצלה בליל ה-25 במאי 1991 ובמסגרתו הועלו ברכבת אווירית לישראל, ב-33 מטוסים 14,000 איש.
המועצה האזורית מטה אשר סירבה לטפל באתר, לכן, בעקבות המלצת ועדת דקל שהקים משרד הפנים לבדיקת נושא שיוך אתר הקרוואנים בחצרות יסף, החליט משרד הפנים על הקמת מועצה בחצרות יסף. ב-30 במאי 1992 כוננה המועצה המקומית חצרות יסף ובראשה נבחר לעמוד האדריכל יהודה פתאל, מנהל אגף פרוגרמות במשרד השיכון.
מלכתחילה היה אתר הקרוונים חצרות יסף המושקע ביותר מבין כלל האתרים. נסללו בו כבישים ומדרכות משולבות, נפתחו גני ילדים ומועדוניות, בית ספר לכיתות א'–ב', אולפן ונפתחו בו נציגויות קטנות של משרדים ממשלתיים כגון משרד השיכון, משרד הקליטה, משרד החינוך ועוד. רכבת ישראל הקימה במקום תחנת רכבת שהייתה חלק ממסילת החוף. החברה למתנ"סים הקימה במקום מתנ"ס שבראשו עמד דני ויצמן ואחריו יוסי פיטוסי. רכז התרבות באתר היה רוני מיארה. הוקמה ספרייה. נפתחו שני סופרמרקטים, נקודת משטרה, הוקמו במקום גינות ציבוריות, הוקמה טיילת על חוף הים, מגרש ספורט, מתקני שעשועים, סניף של ויצו ועוד.
מינהלת חצרות יסף 1996–2001 עריכה
בתום חמש שנים להקמת המועצה הקרואה היא פוזרה והאתר עבר לרשות מועצה אזורית מטה אשר, שבראשה עמד אז יהודה שביט שחלומו היה להקים במקום לאחר פינוי האתר כפר נופש בסדר גודל של כ-600 חדרים. באוקטובר 1996 מונתה לאתר חצרות יסף מנהלת שבראשה עמד עד פירוקה בשנת 2001 יעקב ברודר, לשעבר מנהל מחלקת החינוך באתר. בשנות המנהלת נקלטו באתר 4,500 עולי פלאשמורה, שהגיעו ישירות משדה התעופה. באותה תקופה היו בחצרות יסף 19 גני ילדים, בית ספר מכתה א' ועד כתה י"ב שבשיאו הכיל 850 תלמידים. מתנ"ס בניהולו של אבי חצואל, מרכז למידה שנתמך בעיקר על ידי מגבית בריטניה, אולפן לעברית הגדול בעולם ובו 110 כיתות אולפן, קופת חולים ועוד. ג'וינט ישראל תיעד את הפעילות בשתי חוברות שהפיק.
המנהלת פורקה בשנת 2001, עם יציאת כמעט כל התושבים ליישובי קבע. האחריות על האתר עברה לידי משרד הקליטה בראשות שלמה זיו, שניהל את האתר. תהליך פינוי האתר ארך עוד זמן רב ועד שפונו דייריו האחרונים, נגנזו התוכניות להקמת כפר הנופש.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- גד שמרון, הביאו לי את יהודי אתיופיה, תל אביב, הוצאת מעריב - הד ארצי, 1998.
- גדי בן-עזר, כמו אור בכד-יהודי אתיופיה, הוצאת ר' מס, 1992.
- דורית אורגד, שבועת האדרה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
- מנחם ולדמן, יהודי אתיופיה עדת "ביתא ישראל", הוצאת ג'וינט ישראל - ירושלים, 1985 תשמ"ה.
קישורים חיצוניים עריכה
- ערוץ יוטיוב חצרות יסף - בית היוצר לאמנות אתיופית
- פרוטוקול מסי 180 אשר דן בהפיכת האתר לאתר קבע
עולים מברית המועצות ואתיופיה באתר קרוונים, סרטון באתר יוטיוב- מבט שני - גם קרוואן הוא בית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 41:33)
הערות שוליים עריכה
- ^ אורי אס, סוף עידן המעברות: חצרות יסף נסגר, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
- ^ גלית אברהם, אתר הקרוואנים בחצרות יסף - סוף תקופה, באתר ynet, 26 בינואר 2004