יאסוף
כפר יאסוף או יאסוף (בערבית: ياسوف) הוא כפר פלסטיני, הנמצא בנפת סלפית שבשומרון, בין אריאל לבין כפר תפוח, בקרבת נופי נחמיה, כ-12 ק"מ מדרום-מזרח לשכם. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית יאסוף מנתה 1,967 תושבים בשנת 2016[1].
 | |
| מבט לכפר יאסוף מתפוח מערב | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | סלפית |
| שטח | 6,135 דונם |
| גובה | 590 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,967[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°06′23″N 35°14′08″E / 32.106388888889°N 35.235555555556°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה עריכה
בכפר נמצאו חרסים מתקופת הברזל (מאות 8 ו-7 לפנה"ס, ימי ממלכת ישראל ולאחר מכן השלטון האשורי), התקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, האיובית, הממלוכית והעות'מאנית המוקדמת.[2][3]
מצפון מזרח ודרום מערב לכפר ישנן בתי קברות קדומים הכוללים קברים חצובים בסלע, חלקם עם ארקוסוליום.[3]
העת העתיקה עריכה
מוצע לזהות את יאסוף עם יישוב ישראלי קדום בשם "ישב" הנזכר בחרסי שומרון.[4]
בתקופה הרומית, הכפר היה לאחד השווקים המרכזיים לפירות, ירקות ודגנים בצפון הרי יהודה, דרום השומרון, ואזור לוד.[5] הכפר נזכר בשמו הנוכחי בספר יהושע השומרוני, וגם בכרוניקה השומרונית, שם שמו נכתב כ"יוספה".[6][7] על-פי טקסטים שומרונים, הכפר היה מקום מושבם של כהנים גדולים.[8]
ימי הביניים עריכה
בתקופה הצלבנית, העאלם ט'יא א-דין (1173–1245) כתב כי ישנו מסגד כפרי ביאסוף, מה שמעיד על קיומה של אוכלוסיה מוסלמית משמעותית בכפר באותה העת.[9] הוא ציין כי כמה מחסידיו של התיאולוג והסגפן המוסלמי אבן קודאמה מתגוררים בכפר.[10]
הגיאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי (1179–1229) תיאר את יאסוף כ"כפר של נבלוס במחוז פילסטין. הוא ידוע בשפע הרימונים שבו".[11]
התקופה העות'מאנית עריכה
בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”לאחר שעברנו כמה גבעות מכוסות אבנים הגענו, בשעה שתיים ועשר דקות, ליאסוף. הכפר הזה נבנה אל נכון באתרה של עיר קדומה. עכשיו גרים רק בחלק מבתיו, והאחרים מטים לנפול. אבני הבניין שלהם ברובן מהוקצעות למדי וגדולות פחות או יותר. מספר תושבי הכפר היום אינו עולה על שלוש מאות וחמישים. מעיין מצוין מספק להם מים הנקווים בברכה שיורדים אליה במדרגות אחדות ושעל ידה רואים כרכוב נאה של גומחה קשותה, מלאכת מחשבת. המבוע הזה משקה גם בוסתני תאנים ורימונים. מצפון מזרח ומדרום מערב לכפר חצוב בדופן הסלעית של נחל בית קברות גדול המעיד על עתיקותו של היישוב הזה ואף על חשיבותו, שסרה ממנו אל נכון זה כבר. נכנסים אל רוב הקברים האלה בעד פתח גדול קשות, ובפנים יש בהם שלושה ארונות קבורה חצובים שמעל כל אחד מהם מקמרת אשר קשתה עגולה. הארונות האלה דומים למיטות, ובחציבתם בעובי הסלע השאירו כמין כרית שעליה נח ראש המת”[12].
בתקופת המנדט הבריטי עריכה
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת שכם. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ביאסוף הייתה אוכלוסייה של 172 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 61 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 257 תושבים, כולם מוסלמים[13].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 360 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 6,068 דונם. אשר מתוכם הוקצו 928 לחקלאות שלחין, ו-1,991 לגידולי דגנים[14].
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.
לאחר 1967 עריכה
ביוני 1987 הוכרז שטח בגודל כ-500 דונם המצוי מצפון ליאסוף אדמות מדינה. 19 מתושבי יאסוף הגישו ערר נגד ההכרזה בטענה שאלו אדמות חקלאיות שהם מעבדים. הערר נדחה ביוני 1989 על ידי ועדת העררים שליד בית המשפט הצבאי ברמאללה, שציינה בין השאר כי רוב השטח מושא ההכרזה אינו ראוי לעיבוד. בעקבות בדיקה שערך בשנת 2011 הצוות לתיחום אדמות המדינה ("צוות קו כחול"), שונו גבולות השטח שהוכרז בתחילה אדמות מדינה ו"נגרעו" ממנו שטחים שהוכח שהם בבעלות תושבי הכפר. בשנת 1999 פלשו מתנחלים לשטח והחלו בהקמתו של מאחז "תפוח מערב", על מקרקעין בלתי מוסדרים שייעודם חקלאי באותו אזור. בשנת 2015 ארגון "יש דין" עתר לבג"ץ בשם תושבי יאסוף, שהמאחז יושב על אדמות פרטיות שלהם. בג"ץ הורה להרוס את 17 המבנים שבו[15]. המבנים נהרסו ב-17 ביוני 2018[16].
לטענת תושבי הכפר, בספטמבר 2002 הגיעו מתנחלים מכפר תפוח לקטוף זיתים מאדמות הכפר ובמקום פרץ עימות עם קוטפים פלסטינים ועם פעילת שלום מ"תנועת הסולידריות הבינלאומית". לאחר עימות נוסף הוכרז האזור כשטח צבאי סגור[17].
ב-11 בדצמבר 2009 הוצת מסגד חסן חאדר בכפר ורוססו עליו כתובות: "היכונו לתג מחיר", ו"נשרוף את כולכם"[18]. המעשה עורר גינויים חריפים בישראל ובעולם. בעקבות ההצתה ביקר הרב הראשי לישראל יונה מצגר במסגד והביע סלידה וזעזוע מן המעשה, המנוגד להלכה היהודית[19][20]. נוכח איומים לפגוע בתגובה בבתי כנסת במדינות מוסלמיות הוסיף הרב כי הוא "יכול לקוות שאם חס וחלילה יקרה דבר כזה מהצד השני, גם המוסלמים יביעו סלידה"[21]. כמו כן נועדו עשרות רבנים אחרים, בראשות הרב מנחם פרומן, עם נכבדי הכפר, ותרמו ספרי קוראן במקום אלה שנפגעו בשריפה[20].
בעשור הראשון של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מפלישות והתנכלויות של מתנחלים, במסגרת פעולות "תג מחיר", בין השאר אירועים של יידוי אבנים, הצתות או השחתה של כלי רכב ומטעים[22].
קישורים חיצוניים עריכה
מתנחלים כרתו עצי זית ביאסוף, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:32)- גדי אלגזי, בחזרה ליאסוף 2001, באתר "העוקץ", 24 באפריל 2011
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ Finkelstein, 1997, p. 618
- ^ 1 2 Dauphin, 1998, p. 810
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון - כרך 2, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 262 (על פי יוחנן אהרוני).
- ^ Safrai, 1994, p. 66.
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 287. כך במקור, אך דרושה פה הבהרה נוספת, שכן "ספר יהושע השומרוני" ו"הכרוניקה השומרונית" הם שמות נרדפים לאותו החיבור.
- ^ Conder, 1876, pp. 190-196
- ^ Conder, 1876, p. 196
- ^ Ellenblum, 2003, p. 244
- ^ Drory, 1988, p. 97
- ^ Le Strange, 1890, p. 552
- ^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 112
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ^ בג"ץ 2297/15 - פסק דין והחלטה 17 בפברואר 2017
- ^ אלישע בן קימון, מאות שוטרים השתלטו על מבנים המיועדים להריסה במאחז תפוח מערב, באתר ynet, 17 ביוני 2018
יותם ברגר, 11 שוטרים נפגעו ושישה מתנחלים נעצרו בפינוי מבנים במאחז לא חוקי ליד כפר תפוח, באתר הארץ, 17 ביוני 2018
- ^ ישראל והשטחים הכבושים שורדים תחת מצור: השפעת הסגרים והגבלות התנועה על הזכות לעבוד, באתר המוקד להגנת הפרט
- ^ חיים לוינסון ושירות הארץ, הפלסטינים: מתנחלים הציתו מסגד בגדה; ברק: המעשה פוגע בעתיד ישראל, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2009
- ^ חיים לוינסון ואנשיל פפר, הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, על שריפת המסגד בכפר יאסוף: כך פרצה השואה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
- ^ 1 2 גיא ורון, תושבי כפר יאסוף ניסו למנוע כניסת מצגר למסגד, 14.12.2009
- ^ רועי שרון, מצגר ביקר במסגד שהוצת: מקווה שיעצרו המבצע, באתר nrg, 14 בדצמבר 2007
- ^ יותם ברגר, אלמונים השחיתו 24 מכוניות וריססו כתובות גזעניות בכפר יאסוף שבגדה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2018 יותם ברגר, משפחה פלסטינית דיווחה כי ישראלים תקפו את ביתה בכפר יאסוף; נפתחה חקירה, באתר הארץ, 5 ביוני 2019 עמירה הס, אלמונים השחיתו מאות עצי זית וגפן בחמישה כפרים בגדה המערבית, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2018
