מנחם פרומן

רב, פעיל שלום ומשורר

הרב מנחם חי שלום פרומן (כ' בסיוון ה'תש"ה, 1 ביוני 1945 - כ"ג באדר ה'תשע"ג, 4 במרץ 2013), היה רבה של תקוע, פעיל שלום ומשורר. לימד בישיבה הגבוהה מקור חיים, בישיבת תקוע ובישיבת עתניאל.

מנחם פרומן
הרב מנחם פרומן בימי ההתנתקות
הרב מנחם פרומן בימי ההתנתקות
הרב מנחם פרומן בימי ההתנתקות
לידה 1 ביוני 1945
כ' בסיוון ה'תש"ה
כפר חסידים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במרץ 2013 (בגיל 67)
כ"ג באדר ה'תשע"ג
תקוע, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות תקוע
תקופת הפעילות ? – 4 במרץ 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק חסידות, קבלה, שלום
רבותיו צבי יהודה קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו אדם מן הארץ
שלום עם אדמה
דין וחשבון על השיגעון
חסידים צוחקים מזה
מספר צאצאים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

נולד וגדל בכפר חסידים, ללאה רייזל[1] וליהודה אריה פרומן[2]. אביו בא ממשפחה של חסידי גור ויצא בשאלה. בנעוריו היה קומונר בתנועת הנוער העובד והלומד ונמנה עם גרעין "תדהר" שנועד להתיישב בקיבוץ האון[3].

הוא סיים את בית הספר הריאלי בחיפה ועבר לפני גיוסו של"ת בקיבוץ כפר רופין. המשיך לשירות מלא בצה"לחטיבת הצנחנים) ולחם כחייל מילואים בקרב אום כתף במלחמת ששת הימים. אחרי הצבא הגיע לקיבוץ האון בשנת 1966. למד מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים והתחיל תהליך של חזרה בתשובה. הוא למד בישיבת מרכז הרב, והתגורר תקופה בבית ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק[4] באותה התקופה למד חברותא במשך שנים יחד עם הרב מיכאל הרשקוביץ. לאחר מכן למד בישיבת הכותל. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרבנים שלמה גורן[5] ואברהם שפירא. כיהן כרב קיבוץ מגדל עוז, לימד במכון מאיר בירושלים ושימש כר"מ בישיבת עטרת כהנים. לימד בישיבה הגבוהה "מקור חיים", שהוקמה בידי הרב עדין שטיינזלץ והרב שמעון גרשון רוזנברג. כשנה וחצי לאחר הקמת הישיבה התבקש הרב פרומן לעזוב, אבל המשיך להעביר פעם בשבוע שיעור לחלק מהתלמידים בבית כנסת סמוך[6]. לאחר כחצי שנה חזר לישיבה לשנה וחצי נוספות, עד לסגירתה[דרוש מקור].

היה ממובילי המפגשים בן אישי שמאל וערבים לבין תלמידי ישיבת שפע מקור חיים.

עד למותו כיהן כרב הישוב תקוע, וכן לימד חסידות וקבלה בישיבת ההסדר בעתניאל. בשנת תשנ"ו זכה בפרס אבי חי.

הרב פרומן היה נשוי לאמנית ולמחנכת הרבנית הדסה פרומן ואב לעשרה ילדים. בסוף שנת 2010 התגלה בגופו סרטן המעי הגס[7], ובעקבות זאת הוסיף לשם משפחתו את השם חי-שלום[8]. נפטר בכ"ג באדר תשע"ג (4 במרץ 2013)[9].

ארכיונו האישי נתרם על ידי אלמנתו לספרייה הלאומית ב-2016[10].

עמדותיו עריכה

תפיסת השלום של הרב פרומן עריכה

הרב פרומן החזיק בעמדות ייחודיות ביחס לפתרון הרצוי בין הישראלים לערבים. לפי תפיסתו בסיסו של הסכסוך היהודי-ערבי הוא דתי, ועל כן הבסיס לפתרון הסכסוך ולשלום בין העמים ייכון רק באמצעות אנשי דת. הוא האמין שבין הצדדים הנושאים והנותנים, אך בעיקר מהצד הישראלי, שורר יחס מובנה של זלזול המונע את האפשרות ליצור דיאלוג אמיתי משותף וכן. לטענתו, הסכם שלום אפשר להשיג דווקא עם ארגון חמאס, שכן דווקא אנשים שמאמינים באלוהים יכולים לקבל בהשלמה מצב שבו חזונם לא מתגשם מידית אלא לפי רצון האלוהים (זאת בניגוד לתפיסה החילונית הרואה את האדם המאמין כאדם חסר יכולת התפשרות, שממנה נובעת לדעתו אי ההסכמה הישראלית לנהל משא ומתן עם אנשי חמאס).

הרב פרומן נפגש וקיים שיח עם מנהיגים דתיים מוסלמיים בניסיון להגיע להסכם שלום על בסיס דתי[11]. הוא שימש כ'איש קשר' בין הרב אליהו בקשי דורון למנהיגים מוסלמיים[12]. הרב פרומן נהנה ממעמד מיוחד גם בציבור הערבי-הישראלי: הוא היה היהודי היחיד שנאם בלוויות האזרחים הערבים שנרצחו בפיגוע הטרור היהודי בשפרעם והצטרף למחאה נגד סגירת תיקי החקירה של המעורבים באירועי אוקטובר 2000. הוא השתתף בוועידת השלום במדריד, 1991, נפגש מספר פעמים עם יאסר ערפאת[13], עם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן בעקבות אירועי המשט לעזה[14] ועם יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס[15]. בהזדמנויות שונות הכריז על האיסור ההלכתי לגזול ולעקור עצי זית של פלסטינים ולפגוע ברכושם. ביקר כמה פעמים במסגדים שעל פי החשד יהודים הזיקו להם במסגרת מה שמכונה "תג מחיר". בפברואר 2008 הציגו הרב פרומן והעיתונאי הפלסטיני חאלד עמאיירי הצעת הסכם בין ישראל לחמאס. ההצעה כללה הסכמה על הפסקת מעשי האיבה משני הצדדים ושחרור אסירים פלסטינים מצד אחד וגלעד שליט מצד שני. על פי עמאיירי "ההצעה שלנו הוצגה בפני הדרג הבכיר ביותר בממשלת חמאס בעזה וזכתה להסכמה במאת האחוזים"[16].

 
הרב מנחם פרומן בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון 2012

בעקבות פעילותו ספג איומים, קריאות להחרמות ואף איומי רצח[17][18]. הרב פרומן נמנה עם מנהיגי תנועת ארץ שלום. הוא פעל להסדרת יחסים עם תושבי הכפר ג'ובת א-דיב, הסמוך למקום מגוריו.

לצד פעילותו הרבה להידברות עם ערבים, התנגד לפינוי של יישובים יהודים או ערבים בכל הסדר עתידי[19]. בהתאם להשקפתו זו התנגד לתוכנית ההתנתקות ואף נטל חלק פעיל במאבק נגד פינוי גוש קטיף.

זוגיות עריכה

הרב פרומן עסק רבות בקדושת הקשר הזוגי שבין האיש והאשה. הוא הדגיש את תפיסת הקבלה הרואה במערכת היחסים בין אלהים ל'כנסת ישראל' או 'השכינה' מערכת של זוגיות מקודשת, שהיא אב טיפוס לכל מערכות היחסים בבריאה. הוא נהג להקריא את מאמרי הזוהר בנושא זה תחת החופה בחתונות שבהן השתתף ולהסביר כי החתונה היא גם דבקות של האדם באלוהים. לתלמידים שלמדו אצלו קורסים בזוהר במסגרת לימודי הוראה נהג לתת ציון מסכם 100, לנשואים - על שהתחתנו, ולרווקים "על שמקבל על עצמו להתחתן השנה בלי נדר".

בהקשר זה הדגיש גם את התנגדותה של היהדות להומוסקסואליות. כחלק מניסיונותיו ליצור שיתופי פעולה דתיים יהודים-מוסלמים, היה שותף למחאה בין-דתית נגד קיום מצעד הגאווה בירושלים, והזהיר כי "ביקור של מיליונים שנושא את דגל הטומאה הזה" עלול להביא לשפיכות דמים בכל העולם המערבי[20]. בפברואר 2010 אמר בדיון פומבי לברכה קורן, לסבית דתייה, לאחר שסיפרה כי הוריה לא מוכנים לארח אותה בשבת עם בת זוגה: "אני מוכן לדבר עם ההורים שלך. תני לי את הכתובת, אני אדבר ואגיד להם: הורים, בואו תשבו עליה שבעה, תבכו"[21]. הדבר עורר סערה ולאחר כמה ימים הרב פרומן חזר בו.

שירה ויצירה עריכה

הרב פרומן פרסם שירים בכתב העת משיב הרוח ושני ספרי שירה: "אדם מן האדמה" (1994) ו"דין וחשבון על השיגעון" שיצא אחר פטירתו (2015). שיריו עוסקים בעיקר בשגרת החיים, ולרוב לא בנושאים דתיים או פוליטיים שהרב היה מזוהה אתם.

בשנים האחרונות לחייו יזם הרב פרומן אירועים שנקראו "תורה-שירה". במפגשים אלו אירח הרב אמנים ומוזיקאים, חלקם מוכרים מאוד, לאירוע ששילב שיעורים ודיבורים על ספר הזוהר ועוד, בליווי הופעה מוזיקלית. לאחר מותו הוציאו בני משפחתו אלבום משיריו. הפרויקט נקרא "כנפי רוח" ומומן באתר הדסטארט[22]. את השירים הלחינו וביצעו בהתנדבות אמנים שהשתתפו במפגשים, בהם שלמה גרוניך, אהוד בנאי, ברי סחרוף, מיכה שיטרית וקובי אוז.

הרב פרומן עסק גם בתחומי אומנות אחרים[23].

ספריו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ליהרז טויטו (פרומן), שמונה דקות אור, בהוצאת ידיעות ספרים 2015 - פרוזה המספרת את סיפורה האישי של המשפחה[24]

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים ושירים עריכה

וידאו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Technologies, Meydata Advanced Internet. "דף ההנצחה של לאה-רייזל פרומן - כפר חסידים ישוב במטה זבולון". כפר חסידים ישוב במטה זבולון. נבדק ב-2018-09-19.
  2. ^ Technologies, Meydata Advanced Internet. "דף ההנצחה של יהודה-אריה פרומן - כפר חסידים ישוב במטה זבולון". כפר חסידים ישוב במטה זבולון. נבדק ב-2018-09-19.
  3. ^ "הדרך המחברת / צבי צמרת". מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 2013-03-29. נבדק ב-2018-09-19.
  4. ^ יונתן אחיטוב, איזה ילד אתה, מנחם, באתר nrg‏, 26 בפברואר 2014
  5. ^ הרב הראשי - שלמה גורן - רב' (1) - ענייני הרבנות הראשית - כרך א' - 1981, באתר ארכיון המדינה, עמ' 33
  6. ^ אריאל הורוביץ, מתח גבוה, מוסף שבת של מקור ראשון, 16 ביוני 2017
  7. ^ שלמה פיוטרקובסקירבנים ושייח'ים מתפללים לבריאותו של הרב פרומן, באתר ערוץ 7, 20 בפברואר 2011
  8. ^ קובי נחשוני, בשל המחלה: הרב פרומן הוסיף "חי-שלום" לשמו, באתר ynet, 27 בפברואר 2011
    בני טוקר, "ההתנחלויות הן האצבעות של היד שמושטת לשלום", באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2011
  9. ^ עוזי ברוך, הרב פרומן הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2013
  10. ^ ארכיון מנחם פרומן, בספרייה הלאומית
  11. ^ רנית נחום-הלוי, רבנים מציעים: משא ומתן בין יהודים לערבים במעורבות מנהיגים רוחניים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 ביולי 2004
    סגן השר מלכיאור: רבנים ושייחים בכירים דנים בהפסקת האש, באתר ynet, 5 ביולי 2001
  12. ^ ynet ועתי"ם, הרב הראשי בקשי דורון שיגר לערפאת מכתב גינוי לרצח, באתר ynet, 20 ביולי 2001
  13. ^ אלי בוהדנה ומנחם רהט, ערפאת העניק למתנחלת תכשיטים - מתנה לחתונתה, באתר nrg‏, 17 במרץ 2000
  14. ^ הרב פרומן על המפגש עם ארדואן, באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2010
  15. ^ ביקור מפתיע ברמאללה:הרב של ההתנחלות תקוע, באתר nana10‏, 31 באוגוסט 2011(הקישור אינו פעיל, 22.3.2020)
  16. ^ יאיר אטינגר, רב ישראלי ועיתונאי פלשתינאי ניסחו הצעה לשחרור גלעד שליט, באתר הארץ, 3 בפברואר 2008
  17. ^ מאת אורי יבלונקה, איומים ברצח באמצע התפילה, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2003
  18. ^ אורי גליקמן ואיתמר ענברי, אנשי כהנא: לנדות את רב ההתנחלות תקוע, באתר nrg‏, 26 בינואר 2004
  19. ^ הלל מאיר, "עניינה של המדינה זה לבנות", באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2011
  20. ^ יח"ד החליטה לתמוך במצעד העולמי, GoGay,‏ 10 במאי 2005
  21. ^ יצחק טסלר, הרב פרומן: צריך לשבת שבעה על בת לסבית, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2010
  22. ^ הפרויקט "כנפי - רוח" של משפחת פרומן באתר הדסטארט
  23. ^ מרב יודילוביץ', סימפוזיון בינלאומי לתיאטרון יהודי באוניברסיטת ת"א, באתר ynet, 16 במאי 2005
  24. ^   חייו השנויים במחלוקת של הרב מנחם פרומן דרך עיני בתו, הסופרת ליהרז טויטו-פרומן, באתר הארץ, 5 במרץ 2015