יוליה (דמות)

יוליה קפולטאנגלית: Juliet Capulet, באיטלקית: Giulietta Capuleti) היא הגיבורה הנשית בטרגדיה הרומנטית של ויליאם שייקספיר, רומיאו ויוליה, שבה היא נערה בת 13, בתו היחידה של ראש משפחת קפולט. היא מתאהבת בגיבור הגברי רומיאו, ממשפחת מונטגיו, אשר מנהלת סכסוך דמים עם משפחת קפולט. לסיפור יש היסטוריה ארוכה הקודמת גם לימיו של שייקספיר עצמו.

יוליה
Giulietta Capuleti
יוצרים Luigi Da Porto עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
מקום לידה ורונה עריכת הנתון בוויקינתונים
אזרחות הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים Casa di Giulietta עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פטירה ורונה עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות קשורות
משפחה Tybalt (maternal first cousin), Rosaline (דודנית) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ולייט מאת פיליפ ה. קלדרון (1888)

גילה של יוליה

עריכה

במחזה, יוליה קרבה ליום הולדתה הארבעה עשר. היא נולדה ב"ערב חג הקציר" (1 באוגוסט), כך שיום ההולדת שלה חל ב-31 ביולי. יום הולדתה הוא "מכאן שבועיים", כך שזמן ההתרחשות של המחזה הוא באמצע יולי. בתרבויות ובתקופות זמן רבות, נשים נישאו והולידו ילדים בגיל צעיר מאוד, כפי שמעידה ליידי קפולט עצמה במורת רוח על בתה: "לחשבוני, הייתי כבר אמך בגיל הזה, ואת עוד בתולה."

לעומת זאת, אביה מנסה לשכנע את הרוזן פריז, מחזר עשיר, שימתין מעט לפני שיחשוב לשאת את יוליה, מתוך תחושה שהיא עדיין צעירה מדי: "בתי זרה עדיין לעולם, לא ראתה ארבע-עשרה שנים עוד".

בשיר האנגלי שעליו מבוסס הסיפור ("רומאוס ויוליה" מאת ארתור ברוק),[1] מתקרבת יוליה ליום הולדתה השש עשרה, ורומיאו הוא בן גילה. לעומת זאת, בנובלה של מתיאו בנדלו (אנ') עליה ביסס שייקספיר את המחזה, יוליה כמעט בת שמונה עשרה ורומיאו הוא בערך בן עשרים.[2]

מבחינה עובדתית, פשוטי העם האנגלים בדרך כלל לא היו בשנות העשרה כאשר נישאו. אפילו בקרב בני האצולה של אותה תקופה כלה בת 13 הייתה נדירה מאד, ביחס מקורב של אחת מכל 1,000 כלות; באותה תקופה, הרוב המכריע של הכלות האנגליות היו לפחות בנות 19 כשנישאו לראשונה, וגיל הנישואין הממוצע באנגליה היה 25–26 שנים לנשים ו-27–28 לגברים. האצילות האנגליות היו לפחות בנות 16 כשהן נישאו, וגיל הנישואים הממוצע היה 19–21 (לעומת 24–26 שנים לאצילים האנגלים הגברים).[3]

הסבר אפשרי לפער זה נעוץ בכך שבאותה תקופה התפקידים של נשים צעירות גולמו על ידי ילדים טרם גיל ההתבגרות, וייתכן כי שייקספיר לקח בחשבון בעת הכתיבה את מבנה גופם, כמו גם את היותם של רומיאו ויוליה ממשפחות עשירות ולכן סביר יותר שיינשאו מוקדם יותר מפשוטי העם.[4]

מבצעות

עריכה
 
התרשמותו של הצייר ג'ורג' דייו משנת 1816 ממיס אוניל בתפקיד ג'ולייט

"רומאו ויוליה" הוא אחד המחזות הפופולריים ביותר הוא אחד הפופולריים ביותר, וקיימים עיבודים רבים עיבודים שלו לתיאטרון ולקולנוע. בנוסף הופקו יצירות פארודיה, המשכונים, ויצירות אחרות שבהן מככבת דמותה של יוליה.

בעולם

עריכה

עיבודים מיוחדים

עריכה

בישראל

עריכה

המחזה הועלה ועובד פעמים רבות בישראל, ושחקניות רבות גילמו את תפקיד הנערה המאוהבת:

שנה ההפקה תרגום במאי רומיאו יוליה
1957 תיאטרון הקאמרי רפאל אליעז יוסף מילוא יוסף מילוא אורנה פורת
1975 תיאטרון חיפה אברהם עוז גזה פרטוש מוני מושונוב ג'יטה מונטה
1978 תיאטרון באר שבע אברהם עוז יורם פאלק דורון תבורי רבקה נוימן
1980 "שקספרימנט" תיאטרון חיפה אברהם עוז עודד קוטלר מוחמד בכרי חוה אורטמן
1993 אנסמבל עיתים במסגרת התיאטרון הקאמרי רפאל אליעז רנה ירושלמי נעם בן עזר, גדי צדקה, גיל צ'רנוביץ' פנינה ברט-צדקה, אייר וולפה, יפעת גלעדי, עמיחי פרדו
1994 תיאטרון החאן אהוד מנור, חוסיין ברגותי פואד עווד, ערן בניאל ח'ליפה נאטור אורנה כץ, ענת פדרשניידר
1996-1994 תיאטרון החאן עם תיאטרון אל-קאסבה מרמאלה אהוד מנור, חוסיין ברגותי ערן בניאל, פואד עווד
2000 תיאטרון חיפה דורי פרנס יוסי פולק אבשלום פולק מיטל דוהן
2008 תיאטרון תמונע אברהם עוז עידו שקד, טל ברנר, דפנה רובינשטיין יובל סטוניס רינת מטטוב
2011 התיאטרון הקאמרי אלי ביז'אווי נועם שמואל דן שפירא נלי תגר
2015 תיאטרון באר שבע אלי ביז'אווי עירד רובינשטיין תום אבני אביגיל הררי
2021 תיאטרון הבימה אלי ביז'אווי משה קפטן עמית רהב רוני דלומי
2022 תיאטרון גשר דורי פרנס אילאיל סמל נעם פרנק נטע רוט

המחזה ההומוריסטי "הו, הו יוליה" של אפרים קישון משנת 1974 מציג את המשך קורותיהם של רומיאו ויוליה לולא התאבדו. במחזה גילמה את יוליה השחקנית שושיק שני, כשלצידה בעלה אריק לביא בתפקיד רומיאו.

בוורונה המודרנית

עריכה

ביתה של יוליה

עריכה
 
קיר הכניסה המכונה חומת ג'ולייט

ברחוב Via Cappello מס' 23 בעיר ורונה שוכן "קאסה די ג'ולייטה", בית מתחילת המאה ה-14 שנטען כי הוא בית משפחת קפולט ובשל כך הפך לאטרקציה תיירותית, על אף שהוא ריק ברובו. השם האמיתי של המשפחה שהתגוררה בו היה באיטלקית קפלטי (Cappelletti), משפחת אצולה, ולא קפולטי (Capuleti). מקורם של בני משפחת קפלטי הוא בדלמטיה ואלבניה, והם היו חלק מחיל הפרשים של הרפובליקה של ונציה, אשר לחמו עבורה מאז המאה ה-13. בבית מוצגת המרפסת של סצנת האהבה המופיעה בתמונה השנייה של המערכה השנייה (אם כי קריאה מדויקת תגלה כי מדובר שם דווקא בחלון), וכן חצר קטנה שבה פסל ברונזה של יוליה. זהו אחד האתרים המתויירים ביותר בעיר.

ישנן מספר אמונות טפלות ומסורות הקשורות באתר, וביניהן:

  • האגדה מספרת כי מי שילטף את הצד הימני של החזה של הפסל שבחצר, יזכה לגורל טוב ומזל באהבה. עקב כך, שבו נשחקה המתכת בחלק של החזה
  • אנשים רבים כותבים את שמותיהם ואת שמותיהם של יקיריהם על קירות הכניסה לבית, המכונה החומה של יוליה. במהלך שנת 2019,[5] עבר המבנה שיקום וניקיון, והייתה כוונה לקבוע לוחות הניתנים להחלפה[6] או יריעות לבנות מחוץ למבנה על מנת שהכתובות ייעשו עליהם.
  • מכתבי אהבה קטנים מונחים מדי שנה ברבבות על קירות המבנה,. עובדי האתר מסירים אותם באופן קבוע על מנת לשמור על ניקיון החצר.[7]
  • אוהבים נוהגים לרשום את שמם ושם מושא אהבתם על גבי מנעול, אותו הם מצמידים לשער המקושט הגדול שנמצא באחורי החצר.

מועדון יוליה

עריכה

מאז שנות ה-30 הגיעו לורונה מכתבים הממוענים ליוליה. נכון לשנת 2010, התקבלו מדי שנה למעלה מ-5,000 מכתבים, ש-75% מתוכם היו מנשים. קבוצת השולחים הגדולה ביותר הייתה של בני נוער אמריקאים.[8]

המכתבים נקראים על ידי מתנדבים מקומיים, שגם משיבים עליהם. המתנדבים התארגנו מאז שנות ה-80 ב"מועדון יוליה" (Club di Giulietta) אותו מממנת עיריית ורונה. אודות המועדון נכתב ספר מאת ליז וסיל פרידמן, שבעקבותיו נוצר בשנת 2010 הסרט מכתבים ליוליה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • "אילוף רומיאו של ג'ולייט" קרולין אי בראון; SEL: Studies in English Literature 1500–1900, Vol. 36, 1996
  • "פרופיל פסיכולוגי של ג'ולייט של שייקספיר: או שזה היה רק הורמונים?" Nancy Compton Warmbrod The English Journal, Vol. 69, מס' 9 (דצמ' 1980), עמ'. 29

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יוליה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Tragical History of Romeus and Juliet, Arthur Brooke.
  2. ^ Franson, J. Karl (Summer 1996). ""Too Soon Marr'd": Juliet's Age as Symbol in 'Romeo and Juliet.'". Papers on Language & Literature. 32 (3).
  3. ^ Young, Bruce W. (2008). Family Life in the Age of Shakespeare. Westport, Connecticut: Greenwood Press. p. 41. ISBN 978-0313342394.
  4. ^ Laslett, Peter (1965). The World We Have Lost. New York City: Charles Scribner's Sons. pp. 82–86. ISBN 978-0415315272.
  5. ^ Renato Groppo. "Casa di Giulietta". Verona.com. נבדק ב-10 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Veronissima. "Veronissima – Juliet's Wall Graffiti". Veronissima.com. נבדק ב-4 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Desenzano Lake Garda Italy – Verona – Romeo and Juliet". DesenzanoItaly.com. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2012. נבדק ב-4 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Hooper, John (19 במאי 2010). "Dear Juliet: the fans who write to Shakespeare's heroine". The Guardian. נבדק ב-20 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)