גדי צדקה
גדי צדקה (נולד ב-3 באוקטובר 1966) הוא מחזאי, במאי תיאטרון, שחקן ומנהל שומרוני-ישראלי. מייסדו ומנהלו של "התיאטרון העברי", והבעלים של תיאטרון הצפון[1].
גדי צדקה | |
לידה |
3 באוקטובר 1966 (בן 58) י"ט בתשרי ה'תשכ"ז שכם, ירדן |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1993 |
עיסוק | במאי, מחזאי, שחקן תיאטרון, מנהל אמנותי |
בת זוג | פנינה ברט-צדקה |
ביוגרפיה
עריכהצדקה נולד בשכם (באותה עת, שכם הייתה שייכת לירדן) לפנינה והלל צדקה מהעדה השומרונית. אחרי מלחמת ששת הימים הוריו ניצלו את חוק השבות והתיישבו בחולון. ילדותו התחלקה לשתיים: בתקופת לימודיו ביסודי ובתיכון למד בבתי ספר כלליים, כמו יתר ילדי ישראל, ובחופשות נהגו לחזור לביתם בשכם. אמו הייתה מורה ועיצבה את תפישתו הציונית-ממלכתית של גדי. אביו היה מורה ומדריך לערבית ולימד אותו את תורת ישראל. גדי למד גם אצל סבו יפת, שהיה ראש הקהילה השומרונית בארץ ישראל.
צדקה בחר לשרת בצה"ל ביחידה קרבית מתוך כוונה להתערות בחברה הישראלית, בשונה מיתר בני העדה השומרונית. בתחילה שירת בחטיבת הצנחנים ואחר-כך כאיש מחשבים במכללה לפיקוד ומטה. בתום שירותו הצבאי עבד כמנהל שיווק בחברה. יום אחד הלך לשיעור פתוח בבית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים והחליט שהוא רוצה לעסוק בתיאטרון. הוא התפטר מעבודתו ונרשם ללימודים ב"בית צבי", שם למד במשך שנתיים (1993-1991).
בסוף לימודי שנה ב', התקבל לתפקיד רומיאו בהצגה "רומיאו ויוליה" באנסמבל עיתים של רנה ירושלמי, בו שיחק בשנים 1993–1994. בתפקיד יוליה שיחקה פנינה ברט, הם התאהבו, נישאו והקימו ביחד ב-1996 את התיאטרון העברי (בתחילה נקרא "תיאטרון הפקות"), אותו הם מנהלים עד היום. גדי הוא המנהל, מחזאי ובמאי הבית ולפעמים משחק ופנינה היא המנהלת האמנותית, שחקנית ולפעמים מביימת.
במקביל לעבודתו בתיאטרון העברי הועסק צדקה כמחזאי, במאי ושחקן בתיאטראות השעה, "נאוה הפקות" ו"התיאטרון הארצי לנוער". בשנת 2011 שיחק בתיאטרון בית ליסין בתפקיד סטיבן בהצגה "אמא שלו", מאת המחזאי היהודי-קנדי איוואן פלאסי, בבימויו של רוני פינקוביץ', לצדה של אסי לוי.
הצגתו "הזקן והים" על פי ארנסט המינגוויי הועלתה ב-2014 בפסטיבל האנובר והוזמנה לפסטיבל קייב, ומוסקבה להופעות בקיץ 2014.
בשנת 2020, לאחר שתיאטרון הצפון נקלע לקשיים כלכליים, רכש אותו צדקה במטרה להפכו לאולם הבית של "התיאטרון העברי"[2][1]. מאז, מלבד היותו הבעלים, צדקה משמש גם כמנכ"ל תיאטרון הצפון[3].
צדקה נשוי לפנינה ברט, הם הורים לשלושה ילדים ומתגוררים בבנימינה.
פרסים
עריכה- 2013 - "התשמע קולי"- שלושה פרסים בפסטיבל חיפה ה-23 להצגות ילדים:
- פרס ההצגה
- פרס המחזאי לגדי צדקה
- פרס השחקנית לרינת מטטוב.
- 2011 - קברט ז'בוטינסקי - שני פרסים בתיאטרונטו:
- פרס ההצגה
- פרס השחקנית על שם נסים עזיקרי לפנינה ברט-צדקה.
תמונות מהצגות התיאטרון שכתב וביים
עריכה-
גדי ופנינה צדקה בהצגה "דע מאין באת"
-
גדי ופנינה צדקה בהצגה "הרופא וגרושתו"
-
עופר עמרם וצחי זאב לוק בהצגה "לרקוד עם אבא"
-
פנינה ברט צדקה בהצגה "קברט ז'בוטינסקי"
-
שרון טל בהצגה "אהבת רחל"
אודות הצגות נבחרות
עריכהרוב מחזותיו של התיאטרון העברי אותם כתב צדקה עוסקים בדמויות מן ההיסטוריה של עם ישראל מהעת העתיקה כמו אלכסנדר ינאי, שלומציון המלכה, רבי יוחנן וריש לקיש; או מהעת החדשה – רחל המשוררת ואלי כהן. בצד זאת הופקו בו קלאסיקות כמו "אנטיגונה" מאת סופוקלס, "איש חסיד היה", "כנר על הגג" ו"ילדי הצל" מאת בן-ציון תומר.
ילדי הצל (1997, 2003, מאת בן-ציון תומר, בימוי גדי צדקה)
ביים בבמה ריקה, בלי כל חפצים.
איש חסיד היה (2001, מאת דן אלמגור, בימוי גדי צדקה)
צדקה ביים שתי גרסאות של המחזה – לילדים ולמבוגרים.
גטו (2005, מאת יהושע סובול, בימוי גדי צדקה)
צדקה ביים את המחזה סביב להקת שחקנים שעומדת בפני הוצאה להורג וכל המחזה מתרחש ברגע ההוצאה להורג, כשהטקסט המלווה את השחקנים הוא להיות או לא להיות של המלט.
דע מאין באת (2008, גדי צדקה כתב וביים)
הצגה המבוססת על סיפור מקראי וכתובה בשפת המשנה ועוסקת ביחסים שבין אדם לחברו. העלילה מספרת את סיפורם של רבי יוחנן, ראש ישיבת טבריה וריש לקיש, שודד דרכים שרבי יוחנן החזיר בתשובה ונהפך לתלמידו.
מבחינת עיצוב הבמה, הקהל כולו נמצא בתוך מעגל של שיעור תורה, כשכולם ביחד לומדים את דף הגמרא של רבי יוחנן וריש לקיש.
שלומציון (2011, גדי צדקה כתב וביים)
המלך אלכסנדר ינאי, נינו של מתתיהו החשמונאי, מעוניין לצאת למלחמה; אולם אנשי הסנהדרין מסרבים לסייע לו לגייס את הכסף הדרוש למלחמה באמצעות הטלת מיסים נוספים. בתגובה לכך ינאי מחליט להוציא להורג את כל החכמים בעם ישראל. באמצעות קבוצה של שכירי חרב אדומים הוא אוסף את כל 800 החכמים וצולב אותם על גבעה בירושלים. ינאי נהרג בקרב שאליו הוא יוצא, ואשתו, שלומציון המלכה, מקימה את בתי הספר הראשונים בעם ישראל.
המחזה הועלה בפסטיבל פותחים במה של תיאטרון בית ליסין, גדי צדקה גילם את דמותו של אלכסנדר ינאי ופנינה ברט-צדקה גילמה את דמותה של שלומציון.
קברט ז'בוטינסקי (2011, גדי צדקה כתב וביים)
המחזה מתרחש כולו כמונולוג בבית הקברות של בנימינה, בו הגננת מספרת את סיפור חייה על רקע טקס האשכבה שלה. זוהי הצגת יחיד בכיכובה של פנינה ברט-צדקה. הגננת, לאה ישורון, שומעת ברדיו שראש הממשלה אהוד אולמרט, שהיה תלמיד בגן הילדים שלה, מכריז על גיוס כללי ומתכוון לצאת למלחמה. לאה, מחליטה ללכת למשרד ראש הממשלה בירושלים ולבקש מ"אודי", כפי שהיא קוראת לו, לחזור בו.
אנטיגונה (2012, מאת סופוקלס, גדי צדקה וביים)
מבוים כאופרת רוק. מוזיקה: ארז יולביץ. משתתפים: דינה בליי-שור, יורם יוספסברג, אולג רודובילסקי, אסף סולומון, אייל נחמיאס, פנינה ברט-צדקה, קובי ויטמן, איתמר חזי.
התשמע קולי (2013, גדי צדקה כתב וביים)
אנה, נערה חירשת שלמדה כל חייה במוסדות לחירשים, מעוניינת ללמוד בבית ספר לאמנויות. אביה, חירש אף הוא, אינו נאות לאפשר לאנה לחתום על המסמכים שיאפשרו לה לעשות זאת, בטענה שעולם השומעים לא יקבל אותה אל חיקו. למרות התנגדות אביה, אנה נבחנת לבית הספר לאמנויות, מתקבלת אליו ומצליחה להשתלב בחברת הילדים.
לרקוד עם אבא (2014, מאת איציק ויינגרטן, גדי צדקה וביים)
לזוג הורים נולד ילד מיוחד, אמו שחששה מקשיי גידולו בחרה לנטוש אותו ואביו בחר להמשיך ולגדל אותו. אביו הרקדן לקח אותו לסטודיו שלו, בו הנער צופה באביו רוקד. האב הכיר רקדנית ופיתח עימה מערכת יחסים ולפתע ריקודו של האב לא התקבל באהדה על ידי הצופים. האב נעצב והבן ניחם אותו, כתוצאה מכך עיצב האב את ריקודו מחדש ברוח בנו. כעבור זמן מה האב לוקה בהתקף לב והבן נותר לבדו בעולם.
צדקה עיבד את המונודרמה של איציק ויינגרטן לתיאטרון תנועה לשלושה שחקנים-רקדנים, המחזה מתרחש בסטודיו למחול. בהצגה משחקים עופר עמרם (שגם עיצב את הכוריאוגרפיה), צחי זאב לוק, שרה קרפ.
אול יו ניד איז רב (2016, מאת גדי צדקה וארז שלם, על פי דניאל גולדפרב)
קומדיה על רווק חרדי המתנחל בביתם של זוג תל אביבי ודורש מהם למצוא לו כלה.
לשם ובחזרה (2018. מאת גדי ויהונדב צדקה)
דרמה המספרת את סיפורם של עשרה טייסים ולוחמים ישראליים שנפלו בשבי המצרי במהלך מלחמת ההתשה, ושהו בכלא עבאסייה הידוע לשימצה במשך שלוש וחצי שנים, עד לשחרורם לאחר מלחמת יום הכיפורים. בעודם שוהים בצינוקים האפלים, עוברים גיהנום של חקירות, עינויים וגעגוע בלתי פוסק הביתה, מצאה החבורה אור ונחמה ביצירה משותפת, תרגום יצירת המופת "ההוביט" מאת טולקין לעברית. הספר הגיע אליהם במהלך השהות בשבי, ועלילתו הפנטסטית אודות חבורת גמדים היוצאים למשימת חיים לצורך שמירה על הבית, בשילוב הומור בריטי מתוחכם, דמויות ספרותיות מעל ומעבר לכל דמיון, ושירים וחידות קסומות, הדליקו את דמיונם. המחזה נכתב בהשראת סיפורם האמיתי.
הפקות (רשימה חלקית)
עריכהשנה | הצגה | תפקידים | תיאטרון |
---|---|---|---|
1993 | רומיאו ויוליה | שחקן בתפקיד - רומיאו | התיאטרון הקאמרי - אנסמבל עיתים |
1995 | זה לא בדיוק בשבילך | כתיבה ובימוי - הצגת בידור | תיאטרון הפקות |
1995 | קוקה קולה - ותיאטרון | כתיבה ובימוי | קוקה קולה |
1996 | חנה סנש מאת אהרן מגד | במאי | תיאטרון השעה |
1996 | אנטיגונה מאת סופוקלס | במאי ושחקן - קריאון | תיאטרון השעה |
1997 | אלי כהן | כתיבה ובימוי | תיאטרון השעה |
1997 | ילדי הצל מאת בן-ציון תומר | במאי | תיאטרון הפקות בשיתוף יד ושם |
1998 | בעלת הארמון מאת לאה גולדברג | במאי | תיאטרון הפקות |
1999 | אנטיגונה | במאי ושחקן - קראון | תיאטרון הפקות |
1999 | רומיאו ויוליה מאת שייקספיר | תרגום ובימוי | נאוה הפקות |
2000 | יוני | כתיבה, בימוי ומשחק | תיאטרון ארצי לנוער |
2001 | איש חסיד היה מאת דן אלמגור | בימוי ומשחק | בהפקת שלמה צח והתיאטרון העברי |
2002 | מרד | כתיבה ובימוי | תיאטרון השעה |
2003 | איש חסיד היה - לנוער | בימוי | התיאטרון העברי |
2003 | ילדי הצל | בימוי | התיאטרון העברי |
2004 | זוהר ארגוב - המחזמר | כתיבה ובימוי | משה קול ואמנות לעם |
2004 | אקסודוס | כתיבה | נאוה הפקות |
2005 | גטו מאת יהושע סובול | בימוי | התיאטרון הארצי לנוער וסל תרבות ארצי |
2005 | נשי טרויה מאת אוריפידס | בימוי | תיאטרון קהילתי קיסריה |
2006 | אופראן | כתיבה ובימוי | תיאטרון השעה |
2006 | תמונות מחיי נישואין מאת אינגמר ברגמן | בימוי | תיאטרון קהילתי קיסריה |
2006 | חנה סנש | בימוי | העמותה לקידום התיאטרון |
2007 | איזה מין שיפוצניק - הצגת בידור | כתיבה ובימוי | בוקינג הפקות - שרון שמאי |
2007 | מרד גטו ורשה | כתיבה ובימוי | תיאטרון השעה |
2007 | הדוד וניה מאת צ'כוב | בימוי | תיאטרון קהילתי קיסריה |
2008 | דע מאין באת | כתיבה ובימוי | פסטיבל ACT2 חיפה |
2008 | אב"י | כתיבה ובימוי | תיאטרון השעה |
2008 | ביקור הגברת הזקנה | בימוי | תיאטרון קהילתי קיסריה |
2009 | הרופא וגרושתו מאת עגנון | עיבוד ובימוי | פסטיבל ACT2 חיפה |
2009 | קורצ'אק | כתיבה ובימוי | תיאטרון השעה וסל תרבות ארצי |
2009 | איש חסיד היה | בימוי | תיאטרון קהילתי קיסריה |
2010 | השיפוצניק שהצחיק אותי | כתיבה ובימוי | התיאטרון העברי |
2010 | מקבת' מאת שייקספיר | בימוי | תיאטרון קהילתי קיסריה |
2010 | בנימין זאב | כתיבה ובימוי | תיאטרון השעה |
2011 | קברט ז'אבוטינסקי-הצגה זוכה | כתיבה ובימוי | תיאטרונטו, תיאטרון בית ליסין |
2011 | שלומציון | כתיבה ובימוי | פסטיבל פותחים במה של תיאטרון בית ליסין |
2011 | מרד | כתיבה ובימוי | תיאטרון השעה |
2012 | אנטיגונה | בימוי | התיאטרון העברי |
2012 | אמא שלו | משחק | תיאטרון בית ליסין (בבימוי רוני פינקוביץ') |
2013 | התשמע קולי - הצגה זוכה | כתיבה ובימוי | פסטיבל חיפה להצגות ילדים - פרס המחזאי |
2013 | אהבת רחל | כתיבה ובימוי | התיאטרון העברי |
2013 | הזקן והים מאת ארנסט המינגוויי | עיבוד ובימוי | התיאטרון העברי |
2013 | סלאח שבתי לילדים | עיבוד ובימוי | תיאטרון השעה |
2014 | לרקוד עם אבא | עיבוד ובימוי | התיאטרון העברי |
2014 | המלך מתיא הראשון | עיבוד על פי ספרו של יאנוש קורצ'אק ובימוי | תיאטרון השעה |
2016 | אול יו ניד איז רב | כתיבה (יחד עם ארז שלם) ובימוי | התיאטרון העברי |
2018 | לשם ובחזרה | כתיבה (יחד עם יהונדב צדקה) ובימוי | התיאטרון העברי |
2021 | האופנובנק | כתיבה ובימוי | התיאטרון העברי |
2021 | גבירתי ראש הממשלה | כתיבה ובימוי | התיאטרון העברי |
2021 | אור | כתיבה ובימוי | התיאטרון העברי |
2021 | ברוך ג'מילי | כתיבה ובימוי | התיאטרון העברי |
2022 | איש חסיד היה | בימוי ומשחק | התיאטרון העברי |
2022 | כנר על הגג | ניהול אומנותי | התיאטרון העברי |
2022 | אינתה עומרי | כתיבה, בימוי ומשחק | התיאטרון העברי |
2022 | אני פה בגלל אשתי | עיבוד ובימוי | התיאטרון העברי |
2023 | צלילי המוזיקה | ניהול אומנותי | התיאטרון העברי |
2023 | שיעור באהבה | כתיבה ובימוי | התיאטרון העברי |
2023 | הנהג של מיס דייזי | בימוי | התיאטרון העברי |
2023 | האישה שאיתי | כתיבה, בימוי ומשחק | התיאטרון העברי |
2023 | הפרח בגני | כתיבה ובימוי | התיאטרון העברי |
2024 | פתוח! (על פי קרובים קרובים) מאת אפרים סידון | בימוי | התיאטרון העברי |
2024 | הכל נשאר במשפחה | עיבוד ובימוי | התיאטרון העברי |
2024 | מקבת' (מאת: שייקספיר, תרגום: מאיר ויזלטיר) | עיבוד, בימוי ומשחק (בתפקיד מקבת') | התיאטרון העברי |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט של התיאטרון העברי
- גדי צדקה, באתר "הבמה"
- ארנון לפיד, הצגה מהחיים, באתר mynet, 21 בנובמבר 2008
- מרב יודילוביץ', הצגה על הגננת של אולמרט זכתה בתיאטרונטו, באתר ynet, 23 באפריל 2011
- תמר פלד, גדי צדקה: "לפעמים טראומה אחת זה כל מה שאתה צריך", באתר הארץ, 5 בספטמבר 2023
- ההצגה "הקיסר ג'ונס" של התיאטרון העברי, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מאיה נחום שחל, גדי צדקה: "הבנתי שהקורונה היא הזדמנות לקנות את תיאטרון הצפון", באתר כלכליסט, 5 באוקטובר 2020
- ^ יואב איתיאל, גדי צדקה מהתיאטרון העברי קונה את תיאטרון הצפון, באתר וואלה, 20 בספטמבר 2020
- ^ מירת פנחס, הצגה שנייה: מנכ"לית תיאטרון הצפון חצתה את הקווים ועברה למתחרה במוצקין, באתר mynet קריות, 10 במרץ 2021