ח'ליפה נאטור

ח'ליפה נאטור (בערבית: خليفة ناطور; נולד ב-1965 או 1966) הוא שחקן ערבי-ישראלי.

ח'ליפה נאטור

לידה	המאה ה־20 קלנסווה
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית צבי
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי
פרופיל ב-IMDb

ח'ליפה נאטור (יוליסס, משמאל) ואיצ'ו אביטל (הפרקליט, איזאקוב, מימין) בהצגה "יוליסס על בקבוקים", מאת גלעד עברון, בבימויה של אופירה הניג, תיאטרון חיפה, 2011

ח'ליפה נאטור ומשה איבגי בהצגה "אנשים קשים" מאת יוסף בר-יוסף, בבימויו של משה נאור, תיאטרון חיפה, 2012

קורות חייו

ח'ליפה נאטור גדל בקלנסווה שבמשולש, הילד ה-13 במשפחה בת 14 ילדים. אביו היה בעל חנות כלבו בכפר ואמו עבדה בחקלאות במקביל לטיפול בילדים. כבר מילדותו היה פעיל בדרמה במרכז החינוכי בכפר ומשזה נסגר מחוסר תקציב, הוא בנה במה קטנה בכפר, התחיל לכתוב, לביים ולשחק ביחד עם חבריו והם הוזמנו להופיע באירועים.

בגיל 18 עזב את הכפר, עבר לכפר סבא, עבד כמטפל בזקנים בבתי אבות וכברמן וחסך כסף ללימודי המשחק. למד בבית צבי, בו קיבל תפקידים ראשיים רבים – ביניהם אותלו ב"אותלו" וטימון ב"טימון איש אתונה", וסיים את לימודיו ב-1991. בבית צבי הכיר את הבמאית אופירה הניג שביימה את ההצגה "הסוחר מוונציה", ומאז שיחק בהצגות רבות בבימויה. מייד בתום לימודיו התקבל לתיאטרון הבימה, בו שיחק בשנים 1991–1994 במספר הצגות, הראשונות שבהן הייתה "פצפונת ואנטון", בבימויה של אופירה הניג ו"קרב של שחור וכלבים" בבימויו של רוני פינקוביץ'.

הוא השתתף בהפקת "רומיאו ויוליה", קופרודוקציה של תיאטרון החאן ותיאטרון אל-קאסבה ממזרח ירושלים, בבימוים של ערן בניאל ופואד עווד. ההפקה הייתה דו-לשונית, עברית-ערבית. בקבוצת בית מונטאגיו שיחקו שחקנים פלסטינים ובקבוצת קאפולט שיחקו שחקנים יהודים. נאטור גילם את דמותו של רומיאו (בדאבל קאסט עם דיראר סולימאן), אורנה כץ ואחר-כך ענת פדרשניידר גילמה את דמותה של יוליה. בתפקיד מר קפולט שיחקו לסירוגין אלכס פלג ובוריס אחנוב, איילת מרגלית גילמה את דמותה של אמה של יוליה. עליזה רוזן הייתה האומנת. בהצגה שיחקו גם מוחמד בכרי ובסאם זועמוט. ההצגה הייתה בסבב הופעות בחו"ל: בפסטיבל ליל ותיאטרון לה וילט בצרפת, בפסטיבל ברגן שבנורווגיה ובציריך שבשווייץ.

בשנים 1995–1996 שיחק בתיאטרון באר שבע בניהולו של גדי רול.

נאטור שיחק בהצגה "ג'ידאריה" (ציור קיר), המבוססת על פואמה מאת מחמוד דרוויש, בבימויו של ניזאר זועבי, שהציגה בתיאטרון אל חכוואתי - התיאטרון הלאומי הפלסטיני בירושלים. היצירה מספרת על משורר בערוב ימיו, שנתקף בחרדה ומנסה להיזכר בחייו. הוא מפנטז על שירים שלא כתב, על אהבה שלא התממשה ומנסה לתהות על משמעות המוות. נאטור היה שותף לעיבוד הפואמה. ההצגה הציגה בחו"ל, בין היתר - בתיאטרון בוף דה נור של פיטר ברוק.

נאטור כיכב בהצגת היחיד "בטווח יריקה". כותב ההצגה הוא השחקן הפלסטיני טאהר נג'יב. הבמאית אופירה הניג הזמינה אותו להשתתף בהצגה "פרגודים", שביימה בהבימה. נג'יב טס לישראל מפריז בה התגורר, היה זה יום לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ונג'יב כתב את המחזה שתיאר את התלאות שעבר בדרכו לישראל. הופעת הבכורה של "בטווח יריקה" הייתה בתיאטרונטו מספר 16, שנערך במרכז סוזן דלאל. נאטור זכה על משחקו בפרס הראשון ע"ש נסים עזיקרי, באפריל 2006. השופטים, הבמאים שיר פרייבך, אלדד שאולי ואילן אלדד, כתבו בנימוקי ההחלטה שלהם:

"הפרס מוענק בעבור הופעתו מלאת החן, הרגש, ההומור, האנושיות והתבונה של נאטור, שהשפעתם ממשיכה להדהד בחדרי הנפש והשכל זמן רב אחרי תום ההצגה. באמצעים מינימליסטיים, ותוך הזדהות אמינה עם החומר התיאטרלי, יצרו השחקן ושותפיו לעבודה הצגה חזקה ומדויקת. הופעתו מהווה דוגמה מופתית ליכולתו של שחקן לנצל את המנדט של הצגת יחיד, תוך שהוא משתמש ביכולותיו המקצועיות ובאישיותו הכובשת."

ההצגה הועלתה בתיאטרון של פיטר ברוק בפריז, במרכז הברביקן בלונדון, בפסטיבל רומא - אירופה, באופרה של סידני, בתיאטרון השאוביהנה בברלין ועוד. ההצגה נוצרה בידי אופירה הניג בשיתוף ובהשתתפות ח'ליפה נאטור ומעצב התאורה ג'קי שמש.

פיטר ברוק שהיה אורח פסטיבל ישראל, צפה בהצגה "בטווח יריקה" והתלהב. מאותה עת נאטור והניג הסתובבו עם ההצגה ברחבי תבל במשך שנתיים. נאטור הוזמן לשחק בהצגות של פיטר ברוק ועבד איתו בסדנאות ובשתי הפקות בשנים 2007–2010.

ב-2007 נאטור שיחק באחד התפקידים הראשיים בסרטו של ערן קולירין "ביקור התזמורת". הוא גילם את דמותו של סימון, נגן תזמורת המשטרה של אלכסנדריה, שמבקרת בעיירה הדמיונית "בית התקווה". ביחד עם חלק מחברי הלהקה הוא מבלה את הלילה בארוחת ערב בבית משפחה ישראלית. במהלך שהותו בבית המשפחה הוא מצליח לעשות את מה שנכשל בו מזה שנים – לסיים את הלחנת הקונצ'רטו הראשון שלו. הסרט היה מועמד ל-13 פרסי אופיר וזכה ב-8.

באפריל 2012 החל לשחק בהצגה "אנשים קשים" פרי עטו של יוסף בר-יוסף, בבימויו של משה נאור, שמוצגת בתיאטרון חיפה. ההצגה מספרת על רחל (הלנה ירלובה), רווקה אנגלית מבוגרת, שאחיה (משה איבגי) השב מביקור בישראל מביא איתו חתן מיועד (אליעזר (לייזר) ויינגרטן, אותו משחק נאטור). בין לייזר לרחל מתפתח קשר, אולם אחיה משבש אותו. בהצגה משחק גם סלים דאו. הוא מועמד על תפקידו לפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה.

נאטור מככב בתפקיד הראשי של יוליסס בהצגה "יוליסס על בקבוקים" בבימויה של אופירה הניג, בתיאטרון חיפה. הוא היה מועמד על תפקידו לפרס התיאטרון הישראלי לשחקן בתפקיד הראשי, ההצגה ומחברה (גלעד עברון) זכו בפרסי התיאטרון.

נאטור זכה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה לשנת 2013 על תפקידו בהצגה "רוח ים" של תיאטרון חיפה.

ח'ליפה נאטור הוא רווק ומתגורר בחיפה.

תפקידים

משחק בתיאטרון

הצגה	תיאטרון	מחזאי	במאי	תפקיד	הצגת בכורה/ שנות הפקה
וולקאם	קבוצת עבודה	נעם גיל	יגאל זקס	ויליאם	דצמבר 2022
לשם ובחזרה	התיאטרון העברי	גדי ויהונדב צדקה	גדי צדקה	קפטן עזיז	נובמבר 2018
רוח ים	תיאטרון חיפה	עיבוד של אופירה הניג וח'ליפה נאטור לספר "יחסי הסודיים עם קרלה ברוני" מאת עלאא חליחל	אופירה הניג	האזה	מאי 2014
אנשים קשים	תיאטרון חיפה	יוסף בר-יוסף	משה נאור	אליעזר (לייזר) ויינגרטן	אפריל 2012
יוליסס על בקבוקים	תיאטרון חיפה	גלעד עברון	אופירה הניג	יוליסס	ינואר 2012
פרגמנטים	תיאטרון בוף דה נור	על-פי מחזות קצרים של סמואל בקט	פיטר ברוק		2008
11&12	תיאטרון בוף דה נור	בהשראת Tierno Bokar	פיטר ברוק		2009
איש ואישה אחת	קופרודוקציה של תיאטרון אנסמבל הרצליה, תיאטרון חיפה ופסטיבל ציריך	פרויקט תיאטרוני המבוסס על סיפורי עם בעיבודם של שמעון בוזגלו, טאהר נג'יב, יוספה אבן-שושן וח'ליפה נאטור	אופירה הניג		2011
סיפורים תחת כיבוש	תיאטרון אל-קסבה מרמאללה		ניזאר אל-זועבי		2010
חברון	קופרודוקציה של הבימה והקאמרי	תמיר גרינברג	עודד קוטלר	חאדר כנעאני, לשעבר ראש העיר חברון	25 ביוני 2007
בטווח יריקה	תיאטרונטו	טאהר נג'יב	אופירה הניג	הצגת יחיד	אפריל 2006
שלומית	תיאטרון המעבדה	אוסקר ויילד	אופירה הניג	הורדוס	2005
ג'ידאריה	תיאטרון אל חכוואתי (התיאטרון הלאומי הפלסטיני בירושלים)	מחמוד דרוויש	אמיר ניזאר זועבי		2005
אלזיר סאלם	תיאטרון אל-קאסבה ברמאללה		ניזאר זועבי וח'ליפה נאטור (לסירוגין)
פרגודים	הבימה	ז'אן ז'נה	אופירה הניג	סעיד	10 באוגוסט 2002 הטיפול תיאטרון הפרינג' מרטין קרימפ פרידה רפאל
הטיפול	תיאטרון הפרינג'	מרטין קרימפ	פרידה רפאל		1998
הרציף המערבי	תיאטרון באר שבע	ברנאר-מארי קולטס	גדי רול		1996
היהודי זיס	תיאטרון באר שבע	פאול קורנפלד	רוברט וודרוף		1996
סיד	תיאטרון באר שבע	תומאס ברנהרד	כריסטיאן לופה		1995
חלום ליל קיץ	תיאטרון באר שבע	ויליאם שייקספיר	שחר סגל		1995
רומיאו ויוליה	קופרודוקציה של תיאטרון החאן ותיאטרון אל-קאסבה	ויליאם שייקספיר	ערן בניאל ופואד עווד	רומיאו	1995-1994
מלינקי	הבימה	רוביק רוזנטל	עדנה שביט	תופיק	7 בנובמבר 1994
אהבת מוות	תיאטרון החאן	ענת גוב	אלדד זיו		1992
הילד חולם	הבימה	חנוך לוין	חנוך לוין	שותת דם	8 במאי 1993
לילות הדבש והאימה	הבימה	רוני פינקוביץ'	רוני פינקוביץ'	החתן	23 בפברואר 1993
הלילה וההר	החאן	עבד אל ע'פאר מכאווי	פואד עווד		1993
תינוקות לילה	הבימה	א. ב. יהושע	אהרון אלמוג	ג'ואן	3 בנובמבר 1992
בשפל	הבימה	מקסים גורקי	אופירה הניג	טטרי	23 במאי 1992
קרב של שחור וכלבים	הבימה	ברנאר-מארי קולטס	רוני פינקוביץ'	אלבורי, שחור מקומי	14 במרץ 1992
פצפונת ואנטון	הבימה	אריך קסטנר	אופירה הניג	שוטר ומורה	30 בנובמבר 1991
הערב רוקדים	פסטיבל עכו	סיני פתר ויגאל עזרתי	יגאל עזרתי וגבי אלדור		ספטמבר 1991

משחק בקולנוע

סרט	במאי	תפקיד	שנה
ויהי בוקר	ערן קולירין	מוחמד	2021
תיקון	אבישי סיון		2015
ערבים רוקדים (זהות שאולה)	ערן ריקליס	בסים	2014
Inheritance	היאם עבאס	מאג'ד	2012
Le fils de l'autre	לורן לוי	סעיד אל-בזאז	2012
Le Cochon de Gaza	סילבן אסטיבל	חוסיין	2011
Parmi nous	קלמנט קוז'יטור	מחמוד	2011
ביקור התזמורת	ערן קולירין	סימון	2007
חתונתה של רנא	האני אבו אסעד	ח'ליל	2002
תמונה קבוצתית עם אישה	יצחק רובין	ראנם	2002
שלושת היהלומים האבודים	מישל חלייפי	קצין	1995

משחק בטלוויזיה

סדרה	ערוץ	במאי	תפקיד	שנה
פאודה	Yes EDGE Netflix	ליאור רז	ג'יהאד חמדאן	2019
כוונות טובות	ערוץ 2	אורי ברבש	אכרם	2008
בלש בירושלים (מיני-סדרה)	אורי רוזנווקס			1998

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ח'ליפה נאטור בוויקישיתוף

• ח'ליפה נאטור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ח'ליפה נאטור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ח'ליפה נאטור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ח'ליפה נאטור, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• ח'ליפה נאטור, באתר AllMovie (באנגלית)
• ח'ליפה נאטור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ח'ליפה נאטור, בארכיון הבימה
• קורות חיים באתר תיאטרון חיפה
• ח'ליפה נאטור, באתר פרס התיאטרון הישראלי
• ח'ליפה נאטור, באתר "הבמה"
• ח'ליפה נאטור(הקישור אינו פעיל), באתר תיאטרון הבימה
• מרב יודילוביץ', החיים בטווח יריקה, באתר ynet, 26 באפריל 2006
• יונתן אסתרקין, מעגלים קטנים: ריאיון עם חליפה נאטור, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2011
• ציפי שוחט, אחרי 16 שנים, חליפה נאטור חוזר לתיאטרון הממסדי, באתר הארץ, 8 במאי 2012
• אינה טוקר, "פחדתי שישמעו שאני מדבר ערבית בטלפון", באתר ynet, 18 בינואר 2017
• רן בוקר, כוכב "פאודה": "ראש הממשלה, תן לי להופיע בעזה!", באתר ynet, 13 בפברואר 2020
• ריצ'רד פיליפס, "תיאטרון טוב גורם לך לשאול שאלות": ריאיון עם אופירה הניג וח'ליפה נאטור, World Socialist Website‏, 24 בנובמבר 2008 (באנגלית)
• אנדרו דיקסון, ביקורת על ההצגה "פרגמנטים", באתר הגארדיאן, 29 באוגוסט 2008 (באנגלית)
• ז'אן-פייר טיבוד, ביקורת על ההצגה "אחת עשרה ושתים עשרה"(הקישור אינו פעיל), 14 בדצמבר 2009 (בצרפתית)