יוסף טוב עלם
הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11. על פי חתימתו באחד מפיוטיו, גר בעיר לימוז'.
| לידה |
980?  |
|---|---|
| פטירה |
1050? (בגיל 70 בערך) |
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות |
?–1050 |
  | |
חייו
עריכהלא ידוע רבות על אודות הביוגרפיה שלו, אך נודע כי מוצאו מנרבונה שבפרובאנס וכי חי בלימוז', ולפי המובא בספר "שיבולי הלקט", היה בר פלוגתא של רבי אליהו הזקן בעניין ה"קרובות".[1]
יצירתו
עריכהרוב חיבוריו אבדו, אך היה לו פירוש על המקרא ועל התלמוד הבבלי, ופירושו לתלמוד מצוטט לעיתים בפירושי ראשונים שונים על התלמוד, ביניהם בפירוש רש"י לתלמוד.[2] כמה מתשובותיו נשתמרו אצל חכמי אשכנז.[3] עסק בהעתקה, עריכה ופרסום של ספרי חכמים שקדמו לו, ביניהם "הלכות גדולות", "קובץ תשובות הגאונים" ו"סדר תנאים ואמוראים". על פי ספר יוחסין השלם, חיבר גם את סדר עולם זוטא. חיבר גם סדר "תיקון שטרות" העוסק בנוסח השטרות השונים.[4]
ספרו של הרב יוסף טוב עלם על המקרא שאבד מצוטט בספר "מנחת שי".[5]
מפיוטיו
עריכה- קרובת "אלהים בצעדך הכות פתרוס" לשבת הגדול, סדרת פיוטים מסוג קדושתא הכוללת סדר הלכה "אלהי הרוחות לכל בשר". קרובה זו נאמרת במנהג אשכנז המזרחי,[6] והראשונים דנים בדינים שבסדר ההלכה בכמה וכמה מקומות.
סיומה של קרובה זו הוא הפיוט המפורסם "חסל סידור פסח":
| חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ |
זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה |
- מעריב "וירד אביר יעקב", הנאמר בשני מנהגי אשכנז בליל ראשון של שבועות.[7]
- מעריב "אוחזי בידם ארבעה מינים", הנאמר בשני מנהגי אשכנז בליל ראשון של סוכות.[8]
- קרובה לשבועות "אמרות יי אמרות טהורות".[9]
- מחזור קרובות לכל ימי הפסח.
- כמה פיוטי מערכת יוצר, חלקם בענייני שיעבוד מלכיות.
- היוצר לשבת הגדול "אאמיר מסתתר במעון חביון" היה מיוחס לו, אבל שולמית אליצור הוכיחה שהוא באמת מיצירתו של ר' יוסף אבן אביתור.[10]
לקריאה נוספת
עריכה- אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשס"א, עמ' 73–81
- אסתר מלחי, "ר' יוסף טוב-עלם - דמותו ויצירתו", מכלול כו, תש"ע, עמ' 7–24
קישורים חיצוניים
עריכה- "טוֹב עֶלֶם, יוסף בר שמואל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ה, עמוד 9, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יוסף (בר' שמואל) טוב עלם", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 765-767, באתר היברובוקס
- ר' יוסף טוב עלם, באתר הפיוט והתפילה
- ד"ר שלום קליין, מקורות הפיוט לשבת הגדול לרבינו יוסף טוב עלם
- אסתר מלחי, עיון בפיוטי ר' יוסף טוב עלם, באתר "דעת"
הפיוט חסל סידור פסח, באתר הפיוט והתפילה- אברהם פרנקל, עשר שירות הן, באתר "שיתופיוט", מתוך ארכיון האינטרנט
- יוסף טוב עלם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הלכות תפילה, סימן כח
- ^ ראו: תוספות על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט"ו, עמוד ב', בפסקה למה; רש"י בכתובות י"ד ע"א, מרדכי, על מסכת בבא בתרא, סימן ת"צ; "הגהות מיימוניות" על משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ז, אות א'; אבודרהם, הלכות ברכות, תחילת שער ד'
- ^ ראו למשל שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, דפוס לבוב, סימן תעד (תכג), ראו אודותיה גם: תקנות הקהילה; סידור רש"י סימן קע"ב, מחזור ויטרי סימן ש"כ
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ה, עמוד ב', תוס' ד"ה דתהויין.
- ^ מנחת שי על ספר דברים, פרק י', פסוק י"ב: "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך – כתב בעל הטורים שיש בפסוק מאה אותיות כנגד מאה ברכות וכן בערוך ערך מאה... וכן כתב הרמב"ן בפירושו על ספר יצירה דף כ"ג שכן כתב המקובל הרב ר' י"ט בספר הנקרא כתם פז בשם הרב ר' אליהו המקובל דמלת שואל מלא וחשבון מאה יש בפסוק זה עכ"ל... עוד ראיתי מי שרצה להוסיף וא"ו על מלת ללכת שבפסוק כדי להשלים המנין וכתב שכן הוא בספר רבי יוסף טוב עלם ואין לסמוך על זה כלל ועיקר".
- ^ סדר עבודת ישראל, נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 711 ואילך.
- ^ מחזור לחג השבועות, רעדלהיים תקצ"ב, דף ג ע"א ואילך.
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' 5 ואילך.
- ^ נדפס אצל יונה פרנקל, מחזור שבועות, ירושלים תש"ס, עמ' 273 ואילך.
- ^ שולמית אליצור, "בין יוסף ליוסף: לזהות מחברו של יוצר קדום", תרביץ עא [א–ב] (תשרי–אדר תשס"ב), עמ' 67–86, באתר אוצר החכמה.