יחסי ישראל–שווייץ

יחסי חוץ
(הופנה מהדף יחסי ישראל-שווייץ)
יחסי ישראלשווייץ
ישראלישראל שווייץשווייץ
ישראל שווייץ
שטחקילומטר רבוע)
22,072 41,277
אוכלוסייה
9,893,867 8,842,287
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 807,706
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,763 91,346
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה קונפדרטיבית

בין מדינת ישראל לקונפדרציה השווייצרית מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949, מהיום בו שווייץ הכירה במדינת ישראל. נכון לשנת 2021, לישראל יש שתי שגרירויות רשמיות בשווייץ, בברן ובז'נבה, כאשר השגרירות בז'נבה היא לאו"ם ולמוסדות הבינלאומיים האחרים. לשווייץ יש שגרירות רשמית בתל אביב, וכן קונסוליות כבוד בחיפה ובאילת. חרף בדלנותה המובהקת של שווייץ, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בסירובה המתמשך להצטרף כחברה מלאה לאיחוד האירופי, בין ישראל לשווייץ קיימים יחסים דיפלומטים רחבים ומלאים, אשר באים לידי ביטוי במגוון תחומים, ובין היתר בתיווך בין הצדדים.

שגרירת ישראל בשווייץ כיום היא יפעת רשף.

היסטוריה עריכה

 
רמטכ"ל צבא שווייץ אנדרֶה בלַטמן במהלך ביקור בתל אביב בשנת 2011, יחד עם הרמטכ"ל בני גנץ
 
נשיא שווייץ איניאציו קאסיס (מימין) ונשיא ישראל יצחק הרצוג נפגשים בעת ביקורו של הרצוג במדינה, 2022

היחסים בין שווייץ לעם היהודי ולתנועה הציונית החלו זמן רב טרם הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948, כאשר שווייץ נודעה לאורך ההיסטוריה בסובלנותה וביחסה הנוח כלפי בני העם היהודי, וזאת בניגוד מסוים לשכנותיה הסובבות. יחס סובלני זה היה בין הגורמים שהביאו את מנהיגי התנועה הציונית, ובראשם בנימין זאב הרצל, לבחור בבזל כמקום כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון, בשנת 1897. היחס האוהד הביא לכך שבסך הכל, מתוך 22 קונגרסים ציוניים שהתכנסו, 15 מתוכם נערכו בשווייץ. נוסף על כך, עוד בימי המנדט הבריטי התקיימו מגעים ישירים בין היישוב היהודי בארץ ישראל לפקידים במשטר השווייצרי. בתקופה זו שווייץ החזיקה בקונסוליה רשמית בירושלים, וכמו כן בשלוחה בתל אביב. יחסו האוהד של המשטר השווייצרי כלפי היישוב היהודי בא לידי ביטוי ביום 25 בינואר 1949, זמן קצר לאחר הקמתה של מדינת ישראל, כאשר שווייץ הכירה רשמית במדינת ישראל, ופתחה קונסוליה בתל אביב, אשר שודרגה בשנת 1958 לשגרירות רשמית.

לאורך השנים, ובשל העוינות של מדינות ערב כלפי ישראל, שמנעה ממדינות רבות בעולם מלכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים עימה, שווייץ שימשה למעשה כמתווכת בין רבות ממדינות אלו לישראל, בתחומים שונים, וזאת הודות למוניטין העולמי שלה כגוף נייטרלי. בין מדינות אלו ניתן למנות את הונגריה (1967 - 1989), גינאה (1967 - 1973), סרי לנקה (1970 - 1976), מדגסקר (1973 - 1994), ליבריה (1973 - 1983), חוף השנהב (1973 - 1986) וגאנה (1973 - 2002). כמו כן, שווייץ שימשה כמתווכת בין ישראל לאיראן בין השנים 1958 - 1987.

בנובמבר 1952 חתמו שר החוץ משה שרת וציר שווייץ בישראל אוטו זייפרט על הסכם אווירי.[1]

ב-1 באוקטובר 1985 נכנסה לתוקף אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל ושווייץ המגדירה את הזכויות הסוציאליות של מהגרים בין המדינות.[2]

החל משנת 2000, ובעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה והסלמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין שתי המדינות נפגעו במידה מסוימת. בין היתר, בין השנים 2002–2005, מנעה שווייץ באופן גורף מכירה והעברה של ציוד צבאי לישראל, כאשר איסור זה פג רק בעקבות תוכנית ההתנתקות בשנת 2005. עם זאת, גם בתקופה זו, וביתר שאת משנת 2005, שווייץ משמשת כמתווכת בין ישראל לגורמי הרשות הפלסטינית, ובינה לבין ישראל מתקיים דיאלוג פוליטי יציב ומתמשך.

ב-2003 חתמו שר החוץ סילבן שלום ושגריר שווייץ איטן ארנסט על אמנה בדבר מניעת כפל מס.[3][4] ב-2006 חתמו המדינות על הסכם הסכם תעופה חדש המאפשר להגדיל את מספר הטיסות בין המדינות.[5]

היחסים בין המדינות ספגו מהלומה נוספת בעקבות כינוסה של ועידת האו"ם נגד הגזענות, אשר נפתחה ב-20 באפריל 2009, וזאת בז'נבה שבשווייץ. הסכמתה של ממשלת שווייץ לקיומה של הוועידה בשטחה, וכן פגישתו של ראש ממשלת שווייץ הנס-רודולף מרץ עם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד, הביאו לביקורת נוקבת מטעם גורמים בממשלת ישראל ובציבור הישראלי[6], וכן להשבתו של שגריר ישראל בשווייץ, לצורך "התייעצויות"[7]. בתגובה הבהירה הממשלה השווייצרית כי היא מהווה גורם נייטרלי, ואינה מהווה צד בסכסוך שבין ישראל ואיראן[8].

למרות שיתוף הפעולה בין המדינות, קיימת מחלוקת חריפה בין המדינות בעניין הסכסוך הישראלי פלסטיני, כאשר שווייץ נוהגת להצביע נגד ישראל ברוב הצבעות האו"ם, ואף בכאלה שרוב מדינות אירופה לא מצביעות בעדן. בנוסף לכך שווייץ מממנת בהיקף רחב עמותות מישראל שעוסקות בסכסוך הישראלי פלסטיני.[דרוש מקור][מפני ש...]

ביולי 2019 דווח כי ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, תכנן לנסוע לשווייץ, אך שלטונות המדינה איימו בהוצאת צו מעצר נגדו בחשד לפשעי מלחמה[9].

ב-28 באוקטובר 2021 נפגשו ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ונשיא שווייץ גי פרמלן בירושלים.[10]

לאחר מתקפת הפתע על ישראל (2023) משרד החוץ השוויצרי פרסם הודעת גינוי [1]. ב-26 באוקטובר, משרד החוץ השוויצרי הודיע כי הוא משעה את המימון ל-11 ארגוני זכויות אדם פלסטינים וישראליים [2]. ב-22 בנובמבר, שוויץ הודיעה שעד סוף פברואר היא תקדם חקיקה שאוסרת על פעילות חמאס. "זוהי התגובה ההולמת ביותר למצב השורר במזרח התיכון מאז 7 באוקטובר" [3]. ב-12 לדצמבר, הפרלמנט השוויצרי הצביע בעד הפסקת המימון לאונר"א לאחר תמיכה חלק מעובדיה בפעילות חמאס [4]

 
נשיא המדינה יצחק הרצוג מתקבל בטקס קבלת פנים על ידי משמר כבוד באחוזת לוהן הנשיאותית אשר בברן, בירת שוויץ

שיתוף פעולה מסחרי עריכה

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בז'נבה. הנספחות אחראית על שני תחומים מרכזיים: הראשון, ייצוג ישראל בארגון הסחר העולמי (WTO), השתתפות בוועדות הארגון וגיבוש ניסוח והבעת העמדה הישראלית בפורומים הרשמיים השונים. השני, פיתוח וקידום פעילויות כלכליות בין המדינות, הכוללות בין היתר: קידום וגיוון סחר בילטרלי, משיכה ועידוד השקעות זרות ויצירת שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברות רב לאומיות, הממוקמות בשווייץ. הנספח הכלכלי בשווייץ הוא ד"ר שי מוזס[11], המכהן גם כסגן השגריר לארגון הסחר העולמי. הייצוא לשווייץ בשנת 2011 הסתכם ב-1.438 מיליארד דולרים, מתוכם בלטו תחום המכונות והציוד החשמלי (28.3 מיליוני דולרים) ותחום המכשירים והכלים האופטיים, הפוטוגרפיים, הרפואיים וכלי המדידה (21.6 מיליוני דולרים). היבוא הסתכם ב-3.961 מיליארדי דולרים, כשתחום המוצרים הפרמצבטיים בלט עם 364.1 מיליוני דולרים.

פרשות ריגול עריכה

בשנות השישים סייעו מדענים גרמנים למצרים בפיתוח טכנולוגיה צבאית. ב-2 במרץ 1963 נעצרו בשווייץ שליחי "המוסד", לאחר שאיימו על בתו של אחד מהמדענים הגרמניים בבזל[12].

באפריל 1968 גייסה ישראל את המהנדס השווייצרי אלפרד פראונקנכט (Alfred_Frauenknecht), שסיפק 200,000 דפי תוכניות של חלקי המטוסים מיראז' 3 ומיראז' 5. פראונקנכט הואשם בשווייץ בריגול לטובת ישראל ושווייץ גירשה את נספח צה"ל אלון צבי.[13][14]

ב-1998 נתפסו סוכני מוסד שניסו להתקין ציוד האזנה בבית של פעילי חיזבאללה בשווייץ.[15] ב-2004 נתפסו סוכני מוסד שניסו להטמין מכשיר ציתות בנציגות איראנית בשווייץ, והפרשה האיצה את התפטרותו של דני יתום מראשות המוסד.[16]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ השבוע יחלו שיחות להרחבת זכויות הטיס ישראל ־ שוייץ, הַבֹּקֶר, 22 בנובמבר 1964
  2. ^ המוסד לביטוח לאומי, אמנה בדבר ביטחון סוציאלי בין מדינת ישראל ובין הקונפדרציה ההלווטית
  3. ^ אמנה בין מדינת ישראל לבין הקונפדרציה השוויצרית בדבר מניעת מסי כפל לגבי מסים על הכנסה ועל הון
  4. ^ צבי זרחיה, ישראל ושווייץ חתמו על אמנה נגד כפל מס, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2003
  5. ^ הסכם ישראל-שווייץ: מספר הטיסות השבועיות יגדל ל-17, באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2006
  6. ^ יעל לוי, "שוויץ לכאורה ניטרלית ומרוויחה מכל העולמות", באתר ynet, 21 באפריל 2009
  7. ^ פנחס וולף‏, שגריר ישראל בשוויץ הוחזר להתייעצויות, באתר וואלה‏, 20 באפריל 2009
  8. ^ סוכנויות הידיעות, נשיא שווייץ בתגובה להאשמות ישראל: אנחנו נייטרליים, באתר הארץ, 20 באפריל 2009
  9. ^ אמנון אברמוביץ', ‏שוויץ איימה - אולמרט ביטל ביקור, באתר ‏מאקו‏, 24 ביולי 2019
  10. ^ ראש הממשלה בנט נפגש עם נשיא שוויץ פרמלן, באתר GOV.IL
  11. ^ שי מוזס בבלוג מינהל סחר חוץ
  12. ^ חוק הדרכונים על פרשת דרכים, דבר, 9 באוקטובר 1964
  13. ^ Swiss Engineer on Trial for Selling Secret Plans of Mirage Engine to Israel, JTA, April 20, 1971
  14. ^ אלון צבי ז"ל, באתר פלמ"ח
  15. ^ איתמר לוין, ‏שכנה שהתקשתה להירדם, הבחינה באנשי המוסד והזעיקה את המשטרה, באתר גלובס, 1 במרץ 1998
  16. ^ יוסי,הורוביץ ניצן,אלון מלמן גדעון, כישלון המוסד בשווייץ: סוכן נעצר בעת שניסה להטמין מכשיר ציתות בנציגות איראנית, באתר הארץ, 17 באפריל 2004