יסודות (מושב)

מושב בישראל

יְסוֹדוֹת הוא מושב שיתופי חרדי באזור השפלה, ליד טל שחר, השייך למועצה אזורית נחל שורק.

יסודות
Yesodot. Synagogue. 2.jpg
בית הכנסת במושב (לפני שעבר שיפוץ נרחב)
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
גובה ממוצע[1] ‎100 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב מושב שיתופי
מוצא המייסדים גרמניה, הונגריה, טרנסילבניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 924 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.2% בשנה עד סוף 2019

היסטוריהעריכה

הקמת היישובעריכה

היישוב הוקם כקיבוץ בשנת 1946 על ידי ניצולי שואה מגרמניה, הונגריה, צרפת והולנד, חברי תנועת פועלי אגודת ישראל. גרעין המקימים שכן תחילה במגדיאל שבשרון, אחר כף עבר הכשרה בקיבוץ חפץ חיים הסמוך. במהלך מלחמת העצמאות, באוגוסט 1948, קיבלו אנשי הגרעין את הקרקע, כדי להוות נקודת שליטה על כביש הגבורה ו"כביש לטרון" (כביש 3)[2]. תחילה שכן הקיבוץ בסמוך לצומת של כביש הגבורה וכביש לטרון, ובדצמבר 1949 עבר לנקודת הקבע, על גבעה כקילומטר וחצי מדרום[3], סמוך לקיבוץ חולדה, שסייע לו בשנים הראשונות[4]. במרץ 1951 הושלמה סלילת כביש הגישה לקיבוץ[5].

בשנת 1953, פקד את הקיבוץ אסון. שרפה ניצתה בחדר האוכל מאש הפרימוס שנאחזה בשמלת אחת מחברות המושב תוך כדי בישול. שלוש נשים נספו בשרפה. באותה שנה הפך הקיבוץ למושב שיתופי[6],. במקום נקלטו פליטים דתיים וחרדים מעליית הנוער שהשתלבו בעבודות החקלאיות: פאלחה, ירקות ורפת. היה ענף לולים מפותח מאד, פרות לחליבה, דיר כבשים, כרמי ענבים מכל הזנים שסיפקו לכרמל מזרחי את התוצרת המשובחת שלהם. היו חיי חברה ותרבות שכללו הצגות של החברים והחברות במועדון, הקרנות של מרכז ההסברה, טיולים מאורגנים ונסיעות לים.

פיתוח היישובעריכה

נכון לשנת 2017, ביישוב גרות ביישוב מעל 100 משפחות. בתחילת שנות ה-2000 עובר המושב תהליך הפרטה ממושב שיתופי למושב. עובדה זו הביאה להתרחבות ולהצטרפות משפחות[דרוש מקור].

המושב בנוי בצורת מעגל. מחוץ למושב נמצא בית העלמין האזורי. ב-2011 החלו עבודות הקמת היישוב נצר חזני הצמוד ליסודות, אשר קלט עשרות משפחות ממפוני גוש קטיף[7].

חינוך ודתעריכה

 
גינת משחקים במושב
 
בית במושב

במהלך השנים ניטשו ויכוחים רבים בין החברים על דרך החינוך ביישוב. כיום החינוך הוא בחסות החינוך העצמאי.

במקום תלמוד תורה ובית ספר ממלכתי דתי לבנים שאליו מגיעים מכל האזור ובית ספר יסודי בית יעקב שאליו מגיעות תלמידות גם מיישובי הסביבה. במקום גם ישיבה קטנה לצעירים בראשות הרב יהודה כהן שקיימת כבר כמעט 30 שנה. בשנת ה'תשס"ח פתח הרב יהודה זיאת ישיבה גדולה, ספרדית, בשם "משכן ידידיה" (או "ישיבת יסודות") וסגנון הלימוד בה הוא ליטאי.

ענפי התעסוקהעריכה

חקלאות - כ-5,000 דונם מתוכם 4,000 דונם של גידולי שדה ומטעים, 350 דונם של פרדסים והשאר כרם יין שייחודו ברמה הגבוהה מאוד וביבולים הגדולים יחסית לשטח.

בנוסף לחקלאות פועלים במשק רפת חלב המייצרת מעל 3 מיליון ליטר בשנה, לולים, מצבעה תעשייתית בתחום המתכת ומפעל לאביזרי מיזוג אוויר.

לקריאה נוספתעריכה

  • עזריאל מ. שוורץ, ואלה דברי ימי יסודות, הוצאה פרטית, תשע"ג.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יסודות בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ א תלמי, קיבוץ "יסודות" עלה על אדמתו, דבר, 3 באוגוסט 1948
  3. ^ משק יסודות - למקום התיישבותו הקבוע, שערים, 29 בדצמבר 1949
  4. ^ הרב א' י' ברומברג, משוט בכפרים, הצופה, 30 במרץ 1951
  5. ^ נחנך כביש יסודות, שערים, 15 במרץ 1951
  6. ^ ראה כתבה בה כבר מוגדר היישוב מושב שיתופי - המועצה האיזורית נחל שורק בהתפתחותה, שערים, 16 באוגוסט 1953
  7. ^ מיכל מרגלית, ‏שלושה יישובי קבע למפוני גוש קטיף אושרו במועצה הארצית, באתר גלובס, 1 ביוני 2010


גלריה