יצחק אהרונוביץ'

פוליטיקאי ישראלי
(הופנה מהדף יצחק אהרונוביץ)

יצחק אהרונוביץ' (נולד ב-22 באוגוסט 1950) הוא יו"ר תעש מערכות בע"מ, יו"ר דירקטוריון חברת מקורות ויו"ר חברת הבת של החברה עשות אשקלון. בעבר כיהן, בין היתר, כחבר הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו, השר לביטחון פנים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בממשלת ישראל, כסגן מפכ"ל משטרת ישראל וכמפקד משמר הגבול.

יצחק אהרונוביץ'
יצחק אהרונוביץ', 2017
יצחק אהרונוביץ', 2017
לידה 22 באוגוסט 1950 (בן 74)
אלול ה'תש"י
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ישראל ביתנו עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה ישראל ביתנו, הליכוד - ישראל ביתנו
השר לביטחון הפנים ה־14
31 במרץ 200914 במאי 2015
(6 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר התיירות ה־16
21 במרץ 200718 בינואר 2008
(304 ימים)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
חבר הכנסת
17 באפריל 200631 במרץ 2015
(9 שנים)
כנסות 17 - 19
שירות במשטרת ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת ישראל
תקופת הפעילות 19722004 (כ־32 שנים)
דרגה ניצב ניצב
תפקידים בשירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אהרונוביץ' נולד בירושלים. הוא בנם של ניצולי השואה גולדה (גניה) והרצל אהרונוביץ', ילידי קובנה. גדל והתחנך במושב דישון שבגליל העליון, ולמד בישיבה בצפת. בשנת 1968 התגייס לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים, שם עבר הכשרה כלוחם, יצא לקורס מ"כים ובהמשך לקורס קצינים. השתחרר מצה"ל לאחר ששימש בין היתר כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 וכמדריך בבית הספר לקצינים בה"ד 1.

לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 1972 התגייס לשורות משמר הגבול. במלחמת יום הכיפורים היה בפעילות מבצעית בגבול לבנון[1]. במשמר הגבול שימש בין היתר קמב"ץ פלוגתי, קצין יישובים, סגן מפקד פלוגה, מפקד פלוגה כ', בשנים 1981 עד 1985 שירת כקצין אג"ם מג"ב צפון ובמהלך מלחמת לבנון פיקד על כוחות משמר הגבול בלבנון. בהמשך שימש גם כסגן מפקד מג"ב צפון, בשנת 1985 מונה למפקד מג"ב צפון וב-1989 למפקד בסיס ההדרכה של מג"ב. בשנים 19911993 שירת כסגן מפקד מג"ב ובשנת 1993 קודם לדרגת ניצב ומונה למפקד משמר הגבול. לאחר מכן שימש במשך כשנתיים כשליח משטרת ישראל ביבשת אמריקה, בשנת 1998 מונה למפקד מחוז יהודה ושומרון במשטרת ישראל ובשנת 2001 למפקד המחוז הדרומי. בשנים 20022004 כיהן כסגן מפכ"ל משטרת ישראל.

לאחר שירותו במשטרת ישראל כיהן בשנים 2004–2005 כמנכ"ל חברת התחבורה "דן".

בבחירות לכנסת השבע עשרה הוצב במקום השמיני במפלגת ישראל ביתנו ונבחר לכנסת. בכנסת ה-17 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת, כמו כן שימש חבר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה למאבק בנגע הסמים. בנוסף היה חבר בשדולה החברתית, בשדולה לענייני ירושלים ובשדולה למען הדרוזים והצ'רקסים.

ב-21 במרץ 2007 אישרה הכנסת את מינויו לתפקיד שר התיירות. במהלך כהונתו בתפקיד פעל להסרת הצורך בקבלת אשרות כניסה לתיירים מרוסיה. בינואר 2008 הגיש יחד עם יו"ר מפלגתו, אביגדור ליברמן, מכתב התפטרות מהממשלה במסגרת פרישת סיעתו מהקואליציה.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום הרביעי ברשימת "ישראל ביתנו" לכנסת ובמסגרת זו נבחר שוב לכנסת. עם הקמת הממשלה מונה לשר לביטחון פנים ב-31 במרץ 2009. בתפקיד זה המשיך אהרונוביץ' גם בעת כהונתו בממשלה ה-33, בהיותו חבר הכנסת ה-19. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. הוא הוביל וחתום על שורה של חוקים בכללם, חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים, התשע״ג-2013,חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה, התש״ע-2010),חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה תשע״ב-2012.

בשנת 2014 חלה הסלמה במצב הביטחוני בירושלים: נערכו פעולות טרור נגד מתקנים עסקיים וציבורים כגון הרכבת הקלה[2], תחנת דלק[3] ותחנת משטרה בהר הבית[4], רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר, שורה של פיגועי דריסה[5][6][7], הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה[8], ניסיון התנקשות בפעיל הימין יהודה גליק ועימותים בהר הבית[9][10][11]. אירועים אלה גררו ביקורת עליו. ראש עיריית ירושלים ניר ברקת טען שאהרונוביץ אינו דואג מספיק לביטחון[12]. דברים דומים נאמרו עליו על ידי נפתלי בנט[13].

במסגרת פעילותו בכנסת הציע בין היתר את הצעות החוק הבאות:

  • הענקת מעמד אזרחות ישראלית להורי חיילים המתנדבים לשירות בצה"ל
  • הגנה עצמית של דיירים נגד פורצים ("חוק דרומי").

במהלך כהונתו כשר לביטחון פנים הנהיג מדיניות של צמצום והגבלת מתן רישיונות נשק לאזרחים, לרבות צמצום כלי נשק אישיים שנמצאו בידי אזרחים מיומנים העוסקים באבטחה, ואסף וביטל אלפי רישיונות נשק כאלו.[14].

ב-9 בינואר 2015 הודיע אהרונוביץ' על פרישתו מהחיים הפוליטיים ועל כך שלא יתמודד בבחירות לכנסת ה-20[15].

ב-3 בנובמבר 2016 מונה ליו"ר דירקטוריון של תעש מערכות בע"מ[16]. אהרונוביץ' החליף את היו"ר הקודם, אודי אדם, שמונה למנכ"ל משרד הביטחון.

ב-15 בנובמבר 2021 מונה ליו"ר דירקטוריון חברת מקורות.[17]

חיים אישיים

עריכה

אהרונוביץ' מתגורר בנתניה, נשוי לרימון, אב לארבע בנות וסב לשלושה עשר נכדים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יצחק אהרונוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ילד, נערה, קצין. השרים נזכרים ביום כיפור, באתר ynet, 2 בספטמבר 2013
  2. ^ נועם דביר, מכת יידויי אבנים אל הרכבת הקלה בירושלים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2014
  3. ^ עומרי אפרים, מהומות בגבעה הצרפתית בירושלים: בקבוקי תבערה הושלכו על תחנת דלק, באתר ynet, 8 בספטמבר 2014
  4. ^ שמעון איפרגן, ‏השוטרים שנטשו את הר הבית: "אנחנו מתביישים", באתר ‏מאקו‏, 29 ביולי 2014
  5. ^ נועם דביר, עומרי אפרים, אביאל מגנזי ורועי קייס, פיגוע דריסה בירושלים: תינוקת נהרגה; שני פצועים קשה, באתר ynet, 22 באוקטובר 2014
  6. ^ יוסי אלי, עמרי נחמיאס, יאיר אלטמן,‏, פיגוע דריסה בירושלים: קצין מג"ב נהרג ו-11 פצועים, באתר וואלה, 5 בנובמבר 2014
  7. ^ יהונתן ליס, עידו אפרתי, חייל נפצע קשה מירי בהר הצופים; הרוג וחמישה פצועים בפיגוע דריסה בירושלים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2014
  8. ^ עוזי ברוך, פיגוע דקירה בירושלים, באתר ערוץ 7, 11 בינואר 2014
  9. ^ יוסי זילברמן וניר דבורי, ‏ההסלמה נמשכת: מהומות ומעצרים בהר הבית, באתר ‏מאקו‏, 20 באפריל 2014
  10. ^ נועם דביר, תחת מטר אבנים: צפו בהתפרעות בהר הבית, באתר ynet, 13 באוקטובר 2014
  11. ^ כוח משטרה השתלט על מתפרעים בהר הבית, אתר משטרת ישראל, 5 בנובמבר 2014
  12. ^ ניר חסון, ברקת נגד אהרונוביץ': אינו מספק פתרונות לאירועי האלימות במזרח ירושלים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2014
  13. ^ עמרי נחמיאס ואמיר תיבון‏, בנט נגד אהרונוביץ': "קראו לפגוע בגליק ולא עשיתם כלום", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2014
  14. ^ אבי יוגב, אהרונוביץ': מדיניותינו - צמצום מספר כלי הנשק, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2013
  15. ^ השר אהרונוביץ' הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, באתר ynet, 9 בינואר 2015
  16. ^ רשמית: יו"ר תעש החדש - יצחק אהרונוביץ, באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2016
  17. ^ ענת רואה, יצחק אהרונוביץ' נכנס לתפקיד יו"ר מקורות, באתר כלכליסט, 15 בנובמבר 2021
יצחק אהרונוביץ' - תבניות ניווט