יצחק בן שחר

הרב יצחק בן שחר
	הרב יצחק בן שחר ב-2009
לידה	1945 (בן 80 בערך)
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת פוניבז'; ישיבת מרכז הרב ;
מקום פעילות	קדומים
תחומי עיסוק	תלמוד, תנ"ך, אמונה
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק,; הרב גדליה נדל,; הרב שמואל רוזובסקי,; הרב אברהם שפירא, ; הרב מרדכי פרום
תלמידיו	הרב דוד דודקביץ, הרב יהושע שפירא, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ועוד
בת זוג	הרבנית ברוריה בן שחר
חותנים	משה קטן
תפקידים נוספים	ראש ישיבת קדומים

הרב אברהם יצחק בן שחר (נולד ב-1945) הוא רב ציוני דתי ישראלי. כיהן כראש ישיבת קדומים, לימד בישיבות וחיבר מספר ספרים. נודע גם בשל גישתו הייחודית בלימוד תנ"ך ושיעוריו הרבים עליו.

ביוגרפיה

נולד לאפרים ושושנה-פועה (לבית שמשילביץ), שניהם אנשי חינוך. לו שני אחים: הרב ישראל בן שחר - ראש מכון 'משפט ערוך' המוציא לאור את ספרי הרב זלמן נחמיה גולדברג, ור"מ בישיבת קדומים, והרב יוסי בן שחר - ראש הוועדה ההלכתית רפואית של מד"א ובעל הוצאה לאור "שחרית".

למד בישיבה התיכונית מדרשית נועם בפרדס חנה. בשנת תשכ"ג החל ללמוד בישיבת מרכז הרב בעיקר אצל הרצי"ה קוק, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב מרדכי פרום. במשך מספר שנים למד ב"כולל" של ישיבת פוניבז'. הושפע מהרב גדליה נדל.

בזמן מלחמת ששת הימים לחם עם חבריו הרבנים יוחנן פריד, איסר קלונסקי, ודב ביגון בחטיבה הירושלמית.^[1]

שימש כר"מ בישיבת שעלבים. בשנת ה'תשל"ח (1978) החל לשמש בהמלצת רבו הרצי"ה^[2] כראש ישיבת קדומים, ואליו הצטרפו בהמשך רבנים נוספים מבוגרי ישיבת מרכז הרב. במהלך השנים תלמידיו הקימו סביב הישיבה את שכונת גבעת רש"י בקדומים.

לימד תנ"ך בישיבת מרכז הרב, במכללת אורות ישראל, מדרשת אוריה בגבעת שמואל, בבית מדרש ישיבתי פתח תקווה ובמקומות נוספים.

באייר ה'תשפ"ב העביר את ראשות הישיבה בקדומים לרב אורי גנץ (בנו של הרב משה גנץ ואחיינו של הרב חיים גנץ), חתנו של אחיו הרב ישראל בן שחר.

משנתו

מזוהה עם עמדות ישיבת מרכז הרב ובתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה.^[3] כמו כן במהלך השנים האחרונות חתם על קול קורא נגד מסירת שטחים ופינוי מאחזים. שולל אלימות. כאשר ניקבו צמיגי גלגלים לאנשי מועצת יש"ע הוציא גילוי דעת יחד עם רבנים נוספים המגנים זאת.^[4] מרבני תנועת קוממיות, ובעבר כתב בעלון התנועה.

דגש מרכזי בשיטתו הוא על לימוד התנ"ך אותו הוא מלמד במקומות רבים בארץ, וכפי שתיאר אותו ואת שיטתו גיסו הרב יואל קטן:^{[דרושה הבהרה]} "לימוד חי ומפתֵח, המתחיל בפסוקי הספר וממשיך בביאורו המיוחד של הגר"א לכל פסוק ופסוק [תיאור זה ממחיש את שיטתו בלימוד משלי דווקא, בשאר ספרי התנ"ך אינו נצמד דווקא לגר"א, אלא מפרש בדרך כלל על דרך הפשט בתוספת נופך מדברי חז"ל, לעיתים מזכיר את פירוש רש"י, ולעיתים קרובות יותר – יסודות מפירוש הרמב"ן, אך עיקר היצמדותו היא לעולה מתוך פשטי המקראות], ומיניה וביה בהסבר עניינים עמוקים וחיוניים בעולמה של תורה ובעולמם של חיי תורה נכונים בהקשר לנאמר בפסוק ולמה שסביבו, באופן הפותח את הלב ואת העיניים. כך למשל הוא מפרש את הפסוק (יב, יא) 'עובד אדמתו ישבע לחם ומרדֵף ריקים חסר לב', מי ש'עובד אדמתו' בעל הלב הישר הוא אדם 'עובד', והוא עובד את האדמה דווקא, והאדמה שהוא עובד בה היא דווקא האדמה שלו. הכתוב מכווין לאדם שקרוב לטבעו האמיתי, שאינו מעוניין להיות תלוי באחרים, ושרצונו לעסוק בימי חייו ב'עסק' המצמיח פירות גשמיים ורוחניים. אותו אדם פונה דווקא לאדמה 'שלו', הוא שמח בחלקו, הוא חי ב'משבצת' שלו ואינו פוזל לחלקם של אחרים. אדם זה רחוק מקנאה ורחוק מכעס, מלא סיפוק ושמחת חיים, יש לו 'לב' (בניגוד לרודף הריקני המנוגד לו), עד שהמשל והנמשל מתערבים זה בזה".^[5]

ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט ולפיד, שהייתה בשותפות רשימה ערבית, נמנה עם הרבנים שחתמו על עצומה לפיה אין לקבל "שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה (...) ייפגעו גם ענייני הביטחון, ששייכים לעצם קיומנו, כאשר היא נשענת על תומכי טרור"^[6].

מתלמידיו הבולטים

בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים. (25 בנובמבר 2023)

הרב אורי גנץ – ראש ישיבת קדומים.
הרב מרדכי גנירם – לשעבר ראש ישיבת אשתמוע בדרום הר חברון.
הרב דוד דודקביץ – רב היישוב יצהר.
הרב יהושע שפירא – ראש ישיבת רמת גן.
אהוביה טבנקין – מאנשי ארץ ישראל השלמה.
הרב אליכל בן-דוד – ר"מ בישיבה התיכונית נחלת ישראל וראש מסלול הישיבה הקטנה שם.
הרב מנחם שחור (חתנו) – מרצה במכללות ור"מ בישיבת ירושלים לצעירים.
ח"כ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
הרב יאיר גזבר – ראש ישיבת ירושלים לצעירים ור"מ בישיבת מרכז הרב.
הרב נעם ולדמן – ראש ישיבת ניר קריית ארבע.
עמנואל שילה – עורך בשבע.
הרב אלישמע כהן – ראש ישיבת חומש המתחדשת.
הרב צבי פרבשטיין – רב היישוב קדומים.
הרב גלעד ברלין (חתנו) – ראש תלמוד תורה – קדומים.

חיבוריו

משלי קדם – פירוש על פרקים י'–יב' מספר משלי עם ביאור הגר"א.^[5]
אורי וישעי – בירורים בענייני ראש השנה ויום הכפורים.
נחל קדומים – עיונים בפרשות השבוע

חיים אישיים

אשתו הרבנית ברוריה (בתו של הרב ד"ר משה קטן) מרצה במכללות. בני הזוג גרים בקדומים, ולהם עשרה ילדים. ביניהם:

יעל - מנהלת בית הספר בנות צופיה. נשואה לרב חנן אידלשטיין, ראש ישיבה קטנה 'טל ישראל'.
תמר - מחנכת באולפנת קדומים. נשואה לרב גלעד ברלין (בנו של מוסא ברלין) מייסד ומנהל תלמוד תורה יסדת עוז בקדומים, ר"מ בישיבות חומש וקדומים.
אמונה - נשואה לרב מנחם שחור, מחנך בישיבת ירושלים לצעירים, מרצה במכללת אורות ישראל ומכללת הרצוג, ורב בישיבה הקטנה מורשה.
יסכה - נשואה לרב אפרים ג'יאמי, ראש ישיבת גבעת אולגה.
ישראל מאיר - מנכ"ל להקת 'נכספה'.^[7]