פתיחת התפריט הראשי

אלון מורה

התנחלות בשומרון, ישראל

אֵלוֹן מוֹרֶה היא התנחלות בשומרון, הסמוכה לעיר שכם וצופה אל תל בלטה, אשר הוצע לזהותו עם שכם המקראית.

אלון מורה
אלון מורה-צילום מהר כביר
אלון מורה - צילום מהר כביר בשנת 2016
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎661 מטר
תאריך ייסוד 1980
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,946 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.8% בשנה עד סוף 2018
http://www.elonmoreh.co.il

הקמת אלון מורה, מהוותיקות בהתנחלויות, לוותה במאבק ממושך של מייסדיה במשך כשבע שנים, עד לקבלת אישור מממשלת ישראל להקמת היישוב. במהלך שנים אלו התגבשה תנועת גוש אמונים, שריכזה את הפעילות האזרחית ליישוב יהודים בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה.

שם היישובעריכה

היישוב נקרא על שם האתר המקראי אלון מורה הנזכר פעמיים בתנ"ך, בקרבת העיר שכם, הר עיבל והר גריזים:

"וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ." (בראשית, י"ב, ו') וכן: "וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה." (דברים, י"א, כ"ט-ל') שמה של גִּלְגָּל זו השתמר בח'רבת ג'לג'ול שבשיפולי הר גריזים.

שבת אלון מורהעריכה

בכל שנה, בשבת פרשת לך לך, מתקיימת באלון מורה שבת אירוח גדולה (בפרשה זו מוזכרת "אלון מורה" לראשונה בתורה). ראשיתה של מסורת זו בימי האינתיפאדה השנייה, בימים בהם רבו מקרי-ירי על צירי התנועה ביהודה ושומרון והתמעטו המבקרים באלון מורה.

גאוגרפיהעריכה

 
צבי ארץ ישראלי שצולם ליד אלון מורה

אלון מורה ממוקמת על מורדותיו הדרומיים של רכס הר כביר, במרחק קילומטרים ספורים צפונית מזרחית לשכם. רכס הר כביר נמתח לאורך כחמישה ק"מ מדרום-מזרח לצפון-מערב. פסגתו המערבית מתנשאת לגובה של 792 מ' מעל פני הים. אלון מורה ממוקם מגובה 650 מ' ועד 750 מ' מעל פני הים. צפון היישוב נמצא על הר תלול ומתנשא כ-600 מטרים מעל סביבתו. שטחו המתוכנן של היישוב מגיע לכדי 4,000 דונם, חלקם מכוסים בחורש של עצי אורן.

למרגלות היישוב מצפון נמצאים עיינות בדן, הנזכרים עוד במקורות חז"ל, עמק תרצה ונחל תרצה, וכן הכביש הראשי שכם-בקעת הירדן המגיע לגשר אדם. זוהי "דרך מבוא השמש" ההיסטורית, שבה עברו, על פי המסורת, בני ישראל עם כניסתם לארץ בהנהגת יהושע, בדרכם לבנות מזבח בהר עיבל.

היסטוריהעריכה

לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו התנחלויות ברמת הגולן, בסיני, ברצועת עזה, בבקעת הירדן, בגוש עציון ובחברון. כן הוקם מבוא חורון באזור לטרון. חבל הארץ היחיד שנכבש במלחמת ששת הימים ולא הוקמו בו התנחלויות עד מלחמת יום הכיפורים היה השומרון.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, עם התגבשות גוש אמונים, הוקם גרעין אלון מורה על ידי מנחם פליקס ובני קצובר במטרה להקים התיישבות יהודית בשומרון ובמיוחד באזור שכם, העיר הגדולה בשומרון. הגרעין מנה בתחילתו כמה עשרות משפחות ומספר רווקים ורווקות. הגרעין ניהל מגעים רבים במטרה להקים יישוב במקומות שונים באזור שכם[2]. לאחר שנתקלו בסירוב של הממשלה החלו בגרעין לקיים הפגנות התיישבות, שפונו פעם אחר פעם בידי הממשלה. בעלייה השמינית, בתחנת הרכבת מסעודיה, בחנוכה ה'תשל"ו, ניתן לגרעין אישור על ידי ממשלת יצחק רבין, להתיישב במחנה "קדום", 11 ק"מ מערבה משכם[3].

לאחר עליית הליכוד לשלטון ב-1977 הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין שיהיו הרבה אלוני מורה. חברי גרעין אלון מורה לא הסתפקו בהתיישבות במחנה קדום ובקשו להקים עיר יהודית בגבעות הטרשיות ממזרח לשכם[4]. לצורך כך נוהלו מגעים רבים עם גורמים בממשלה. בספטמבר 1978, בעקבות התחייבות של ראש הממשלה מנחם בגין שלא להקים התנחלויות במשך שלושה חודשים, עלו מתנחלים מגוש אמונים להתנחלות באזור חווארה[5]. בדצמבר 1978, לקראת תום שלושת החודשים, דרשו בגרעין אלון מורה להקים את היישוב ממזרח לשכם[6] וב-31 בדצמבר 1978 יצאו במסע עצמאי להר חווארה. המסע נעצר בידי צה"ל[7] והמשתתפים קיימו במקום שביתת שבת עד שיורשו להקים את ההתנחלות בהר חווארה[8]. לאחר שמונה ימים הושגה הסכמה עם המתנחלים שהיישוב יוקם בעיתוי ובמקום שהממשלה תקבע, והמפגינים שבו לבתיהם[9]. במאי 1979 נערך גרעין אלון מורה לחידוש המאבק, לאור ההתמהמהות בהקמת ההתנחלות ליד שכם[10]. במחלקה להתיישבות ניסו לאתר אדמות מדינה או אדמות נפקדים שמתאימות להתנחלות, לאחר ששר הביטחון סירב להפקיע אדמות לשם כך[11]. בעיתונות התפתח ויכוח על נחיצות ההפקעה, אל מול היתכנות הרכישה[12]. בתחילת יוני 1979 בוצעה ההפקעה והיישוב הוקם. חלק מחברי הגרעין עברו לאתר אלון מורה המקורי (היום איתמר), וחלקם נשארו במחנה קדום שהפך ליישוב קדומים. בישיבת הקבינט הכריז בגין "כשתגיע שעתי לעמוד בפני בית דין של מעלה וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס לגן עדן - אשיב: אלון מורה"[13].

בעקבות עתירה לבג"ץ נגד שימוש בקרקעות המופקעות של "איתמר" לצורך הקמת התיישבות, פסק בית המשפט כי ההפקעה אינה חוקית[14] והממשלה החליטה להעביר את היישוב אלון מורה למיקומו הנוכחי בהר כביר. מרבית המתנחלים הסכימו לעבור להר כביר[15] ובסוף ינואר 1980 הועבר רוב הציוד של אלון מורה להר כביר[16]. במקביל, פעלו המתנחלים והשר אריאל שרון לרכוש קרקעות באזור רוג'יב כדי לאפשר את המשך קיום ההתנחלות במקומה הנוכחי[17]. אולם ארבע משפחות ועשרה רווקים סירבו להתפנות ואף הקימו במקום ישיבה עם הרב ישראל אריאל[18] והם פונו בכוח בתחילת פברואר 1980[19]. בשנת 1984 הוקמה ההתנחלות איתמר במקום.

מוסדות חינוך וקהילהעריכה

 
מכון חלקת השדה

ביישוב פועלים מעון לגילאי 0–3, גן לגילאי 3, שני גני-ילדים - לגילאי 4–5, תלמוד תורה נחלת צבי לבנים בכיתות א-ו, בית ספר נחלת צבי לבנות בכיתות א-ח, ישיבת הסדר ברכת יוסף בראשות רב היישוב, הרב אליקים לבנון וכן ישיבה תיכונית עם חטיבת ביניים אזורית, ספריה, אולם ספורט, בריכת שחיה הפועלת בימי הקיץ. ישנם 5 בתי כנסת, מועדון קשישים, תנועת נוער - אריאל. ביישוב קיים גם מרכז לרפואה משלימה בשם "חצר הגפן".

מכון "חלקת השדה" פועל ביישוב משנת 1982. בקמפוס העומד לרשותו הוא מארח עד 200 בני נוער להשתלמויות בנושאי יהדות ואמונה ובנושאי ארץ ישראל. שמו ניתן לו מהאמור בספר בראשית: "וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם..." (בראשית, ל"ג, י"ט). המכון מתרכז בתחומים הבאים:

  • "מדרשת טיולים" לאזור. אירוח במקום וסיורים בסביבה הקרובה. אגף הטיולים נסגר בינואר 2016 עקב חובות, מספר עובדים הועסקו ב"מדרשת שומרון" השייכת אף היא לאיגוד 'אשכולות'.
  • השתלמות לבנות מסיימות אולפנה בנושאי כשרות בבית.

שכונות היישובעריכה

 
מבנים בחוות סקלי

היישוב מתפרס על פני שטח רב, ובנוי ממספר שכונות.

  • גבעת הברכה: השכונה הראשונה ביישוב, מכונה גם 'שכונה א'. בעבר התגוררו בה ותיקי ומייסדי היישוב, אך כיום האוכלוסייה מגוונת. בשכונה בית כנסת חדש ומקווה גברים. בשנים האחרונות (2018–2019) נבנית תחתיה שכונה חדשה בשם 'נוף הדגן', המונה כמה עשרות בתים.
  • הררי קדם: מכונה גם 'שכונה ב', והיא השנייה שנבנתה ביישוב בראשיתו. בשכונה שני בתי כנסת, אחד ספרדי ואחד תימני, גני ילדים, ויקב הבוטיק 'יקב כביר', המשלב מרכז מבקרים, מסעדה ויקב.
  • גבעות עולם: השכונה מונה כ-40 משפחות. מכונה גם בשם "אשדר" על שם החברה שבנתה אותה. שם השכונה (כמו גם שמה של 'הררי קדם') נלקח מן הברכה שנאמרה ליוסף: "וליוסף אמר... ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם" (ספר דברים לג,יג-יד), כיוון שהיישוב אלון מורה נמצא בנחלת שבט אפרים שהוא מבניו של יוסף.
  • רמי: שכונה שנבנתה מעל שכונה ב', במעלה הר כביר, ונקראה על שמי של רמי חבה, בן היישוב שנרצח על ידי מחבלים בהיותו בן שמונה, בשנת 1987.
  • מצפה תרצה: ממוקמת במרומי היישוב, בנויה מבתים צמודי קרקע דו-משפחתיים. השכונה נקראת על שמה של תרצה פורת (נערה בת 14 תושבת היישוב, שנרצחה בכפר ביתא ב-1988), ועל שם עמק תרצה הפרוש למרגלות היישוב אלון מורה.
  • נווה עופרה: שכונה בת עשרים בניינים שנבנתה על גבעה בצדו המזרחי של היישוב. בשכונה ממוקמים הישיבה הגבוהה-הסדר 'ברכת יוסף', ישיבה תיכונית וחטיבה אזורית. כמו כן בשכונה ישנו בית כנסת ומקווה. השכונה נקראה על שם עפרה פליקס, בתו של הרב מנחם פליקס ממייסדי היישוב, שנרצחה בפיגוע.
  • צל הרים: שכונה בקצהו המערבי של היישוב, למרגלות פסגת הר כביר. מקור השם מביטוי שהוזכר בספר שופטים סביב מאורעות שקרו באזור שכם: "וַיַּרְא-גַּעַל אֶת-הָעָם וַיֹּאמֶר אֶל-זְבֻל: הִנֵּה-עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים. וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל: אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כַּאֲנָשִׁים." (שופטים ט', ל"ו).

בנוסף, ליישוב שלוש גבעות:

  • פורת יוסף (חוות סקלי): חוות סקאלי הוקמה על ידי יצחק סקלי כ-4 ק"מ מזרחית לאלון מורה על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים. הגבעה נקראת על שמו של פורת יוסף כהן, שהתגורר בה ונפטר בהיותו בן ארבע בשנת 2009. בחווה גרות מספר משפחות בבתי עץ, בתי אבן ומבנים ניידים. הגבעה היא חווה חקלאית ותושביה מתפרנסים מעיסוק בבניה, מעדר הכבשים שברשותם וממקצועות חופשיים אחרים.
  • חוות השקדים: בגבעה מתגוררות מספר משפחות, ובה משק חקלאי הכולל גידול צאן ובקר, גפנים ויקב.
  • נחלת יוסף: הגבעה סמוכה לחוות השקדים, ומתגוררות בה מספר משפחות. שתי הגבעות צופות על עמק הדגן, ונמצאות בין היישוב לחוות סקלי, על מורדות הרכס הדרומיים.

אתרי תיירות וטבעעריכה

 
הר עיבל (מימין), הר גריזים (משמאל) והעיר שכם ממצפה בניו
  • הר כביר: מצפון לאלון מורה. על ההר נמצאו שרידי חקלאות קדומה: בורות מים, גתות ובורות סיד. בפסגת הר כביר ממוקם מבנה מקודש קדום (ולא קבר) לזכרו של השיח' בילאל אבן רבאח[דרוש מקור]. במרומי הר כביר, הוקם בסיוע הקק"ל "מצפה לונץ" ע"ש תת-אלוף במילואים יוסף לונץ, מושל שכם בעבר, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. במצפה לונץ מרפסות לכל רוחות השמים עם לוחות הסברים, מהם ניתן להשקיף על הגלעד, בקעת הירדן וצפון הארץ עד הר החרמון, במערב הרי השומרון ומדרום הרי בנימין עד להר בעל חצור.
  • מצפה אילן: בצדו הדרומי של היישוב, מאחורי הישיבה, הוקם בה'תשס"ז "מצפה אילן" על שם אילן גבאי, שנהרג במלחמת לבנון השנייה. המצפה משקיף על כל צפון השומרון ועמק יזרעאל, והותקנו בו שביל גישה נוח עם פנסי תאורה, ספסלי נדנדה ושולחנות פיקניק.
  • יער אורות: חורשת אורנים וצמחייה פראית הממוקמת בקצה היישוב. במקום שולחנות לפיקניק. האתר נקרא על שמו של אורי בר-און.
  • עין כפיר: למרגלות היישוב נמצא עין כפיר (עין אל-כבירה). בשנת 2010 המעיין שופץ ונבנתה בריכה בעומק של כשני מטר ולצידה בריכת שכשוך.
  • מצפה בניו: מצפה מדרום ליישוב שהוקם לזכרו של בן יוסף לבנת שנרצח בקבר יוסף.
  • יקב כביר: יקב בוטיק[20].

פיגועי טרורעריכה

היישוב אלון מורה סבל במהלך השנים ממספר אירועי טרור שגבו גם קרבנות בנפש:

  • ב-20 במאי 1987, כ"א באייר תשמ"ז, נחטף הילד רמי חבה בן השמונה כשנסע באופניו ליד בתי היישוב על ידי מחבלים שרוצצו את ראשו באבנים והטמינו את גופתו במערה הסמוכה ליישוב. ליד מערה זו ניצבת כיום אנדרטה לזכרו.
  • ב-6 באפריל 1988, חול המועד פסח תשמ"ח, יצאה קבוצה של כ־20 נערים מאלון מורה בליווי של שני מבוגרים חמושים לטיול באזור הכפר הפלסטיני ביתא. במהלך הטיול הקיפו אותם מאות פלסטינים תושבי הכפרים באזור, ואילצו אותם להיכנס לתוך הכפר ביתא. הם תקפו אותם באבנים, וכהתגוננות ירה מלווה הטיול והרג נער פלסטיני. לאחר שפלסטינית זרקה על ראשו אבן כבדה, המאבטח פלט כדור ופגע בתרצה פורת, שהייתה לאזרחית הישראלית הראשונה שנהרגה באינתיפאדה הראשונה ביהודה ושומרון. המאבטח נפצע קשה בראשו והיה מוגדר כצמח תקופה ארוכה[21].
  • ב-7 באוקטובר 2000, שבת שובה, ח' בתשרי תשס"א, יצא הרב הלל ליברמן מביתו ביישוב בהליכה לכיוון קבר יוסף שבשכם, שננטש על ידי צה"ל באותו בוקר לאחר שבוע של התקפות פלסטיניות על מתחם הקבר במסגרת אירועי האינתיפאדה השנייה. בדרכו לשם הוא נרצח על ידי פלסטינים, וגופתו נמצאה רק כעבור ארבעה ימים.
  • בינואר 2002 חדר מחבל חמוש בסכין ודקר ילד סמוך לבית בפאתי היישוב, וברח לאחר שכיתת הכוננות היישובית הגיע למקום. מספר ימים לאחר מכן ניסו שלושה מחבלים חמושים בסכינים לחדור פעם נוספת ליישוב. הם נורו על ידי כיתת הכוננות שפצעה שניים מהם והשלישי ברח[22].
  • ב-27 במרץ 2002, ערב פסח תשס"ב, פוצצו מחבלים מטען צד סמוך לרכב שנסע בין היישוב לחוות סקאלי הסמוכה. לא היו נפגעים אך הרכב ניזוק קשות מפגיעות של קליעי מתכת.
  • למחרת, ב-28 במרץ 2002, מוצאי יום טוב ראשון של פסח תשס"ב, חדר מחבל לביתה של משפחת גביש ביישוב, ירה והרג את ההורים דוד ורחל, את הסב יצחק קנר ואת הבן רס"ן אברהם גביש, שהיה קצין בסיירת מטכ"ל[23]. מאוחר יותר באותו לילה חדר מחבל גם לחוות סקאלי הסמוכה, וברח לאחר חילופי אש בינו לבין תושבי החווה.
בעקבות פיגועים רבים שהיו בישראל באותו חודש, שכונה מרץ השחור, החליטה ממשלת ישראל באותו לילה על יציאה למבצע חומת מגן.
  • ב-29 באפריל 2003, כ"ח ניסן תשס"ג, חדרו שני מחבלים חמושים ברובי סער וברימונים לחוות סקאלי הסמוכה ליישוב. הם ירו לתוך שני בתים מטווח קצר, אך חוסלו בידי תושבי החווה, שקיבלו על כך תעודות הוקרה מצה"ל[24].
  • ב-25 ביולי 2010 סיכלו לוחמי מילואים פיגוע נוסף ביישוב, כשתפסו חמישה מחבלים חמושים בכלי-נשק מאולתרים ובסכינים בדרך ליישוב[25].
  • ב-24 בפברואר 2014 הושלכו שבעה מטעני חבלה מאולתרים לעבר שער היישוב. שני מחבלים נתפסו והועברו לחקירה[26].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ אלון מורה - שם ההתנחלות המיועדת לקום על הר גריזים, מעריב, 4 בפברואר 1974
  3. ^ אלון מורה - כתום שנה, דבר, 19 בדצמבר 1976
  4. ^ משבר פנימי, דבר, 23 במאי 1978
  5. ^ למתנחלי חווארה הוצע לעבור למחנה צה"ל, דבר, 21 בספטמבר 1978; המשך
  6. ^ אלון מורה שכם, מעריב, 13 בדצמבר 1978 (מודעה)
    גרעין אלון מורה לא שובת, מעריב, 25 בדצמבר 1978
  7. ^ סוכל נסיון התנחלות ממזרח לשכם, דבר, 1 בינואר 1979
  8. ^ יוסף ולטר, שרון:לא פנו אלי לאתר שטח לאלון מורה, מעריב, 4 בינואר 1979
  9. ^ יוסף ולטר, הממשלה הלכה לקראת אלון מורה - והגרעין הלך הביתה לקדומים, מעריב, 9 בינואר 1979
    יוסף וקסמן, זה נוסח החלטת הממשלה, מעריב, 12 בינואר 1979
  10. ^ גרעין אלון מורה נערך לחידוש המאבק, מעריב, 7 במאי 1979
  11. ^ יוסף צוריאל, מחפשים אדמות מדינה או נפקדים בשומרון, מעריב, 27 במאי 1979
  12. ^ אהרן דולב, גבעת המריבה 636, מעריב, 31 במאי 1979
  13. ^ עפר גרוזברד, מנחם בגין דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה, הוצאת רסלינג, 2006. עמוד 240
  14. ^ בג"ץ 390/79 עזת מחמד מוסטפא דויקאת, ו-16 אחרים נגד ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-22 באוקטובר 1979
  15. ^ דני רובינשטיין, אלון מורה מוכנה לעבור להר כביר, דבר, 5 בדצמבר 1979
  16. ^ בגשם ובקור עז עזבו ראשוני המשפחות מאלון מורה להר כביר, מעריב, 30 בינואר 1980
  17. ^ הופסקה מכירת קרקעות ביהודה ושומרון ליהודים, מעריב, 6 בינואר 1980
    היועץ המשפטי עשוי לחקור רכישת הקרקעות ברוג'ייב, מעריב, 1 בפברואר 1980; המשך
    דני רובינשטיין, שרון הורה על הרכישות לאחר פסה"ד לפינוי אלון מורה, דבר, 4 בפברואר 1980
  18. ^ ביום א' יהיו באלון מורה ברית מילה וסיום הפינוי, מעריב, 1 בפברואר 1980
  19. ^ אלון מורה - הסוף; ברית לנטע יהושע ומבצעי התאבדות של 60 הסרבנים, מעריב, 4 בפברואר 1980
  20. ^ מידע על היקב
  21. ^ עמרם מצנע, יחסי הדרגים במהלך האינתיפאדה הראשונה, עמוד 57
  22. ^ כיתת הכוננות של אלון מורה מנעה פיגוע דקירה ביישוב, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2002
  23. ^ ליל הרצח באלון מורה, באתר לזכרו של רס"ן אברהם גביש; ניצולות הפיגוע הסתתרו מתחת לשולחן, באתר ynet
  24. ^ מאבטח ירה למוות בפלסטיני בבקעה, מאתר ynet; שני מחבלים חוסלו בגבעה סמוך לאלון מורה מאתר חדר החדשות
  25. ^ סוכל פיגוע ליד אלון מורה, באתר ערוץ 7, 25 ביולי 2010
  26. ^ עדו בן פורת, 7 מטענים לעבר אלון מורה, אין נפגעים, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2014